סדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים
הפרקים שבספר:
- מבוא
- חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים - מטרה (סעיף 1 לחוק)
- הגדרת "רשות", "החלטה של רשות" (סעיף 2 לחוק)
- מותב וסמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים (סעיפים 5-3 לחוק)
- העברת דיון בעתירה מינהלית (סעיף 6 לחוק)
- עילות סמכויות וסעדים (סעיף 8 לחוק)
- צו ביניים (סעיף 9 לחוק)
- רשם, ערעור ובקשת רשות ערעור (סעיפים 12-10 לחוק)
- עתירה מינהלית - הגדרות, מקום שיפוט, סמכות מקומית (תקנות 1 ו- 2 לתקנות (סדרי דין)
- המועד להגשת עתירה וטענת שיהוי (תקנות 3 ו-4 לתקנות (סדרי דין)
- כתב עתירה (תקנה 5 לתקנות (סדרי דין))
- משיבים בעתירה (תקנה 6 לתקנות (סדרי דין))
- עיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מוקדם (תקנה 8 לתקנות (סדרי דין))
- צו ביניים וצו ארעי (תקנות 9 ו- 9א לתקנות (סדרי דין))
- כתב תשובה (תקנה 10 לתקנות (סדרי דין))
- פרטים נוספים (תקנה 11 לתקנות (סדרי דין))
- הגשת מסמך לבית-המשפט (תקנה 12 לתקנות (סדרי דין))
- סייג למסירת מידע ומסמכים (תקנה 13 לתקנות (סדרי דין))
- עיקרי-טיעון (תקנה 14 לתקנות (סדרי דין))
- ראיות (תקנה 15 לתקנות (סדרי דין))
- סדר הטיעון (תקנה 16 לתקנות (סדרי דין))
- פסק-דין (תקנה 17 לתקנות (סדרי דין))
- אי-התייצבות (תקנה 18 לתקנות (סדרי דין))
- דיון דחוף (תקנה 19 לתקנות (סדרי דין))
- סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 20 לתקנות (סדרי דין))
- העברת דיון בעתירה (תקנה 21 לתקנות (סדרי דין))
- עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים
- ערעור מינהלי - מקום שיפוט (תקנה 22 לתקנות (סדרי דין))
- המועד להגשת ערעור מינהלי (תקנה 23 לתקנות (סדרי דין))
- כתב ערעור מינהלי (תקנה 24 לתקנות (סדרי דין))
- המשיב בערעור מינהלי (תקנה 25 לתקנות (סדרי דין))
- העברת חומר לבית-המשפט (תקנה 26 לתקנות (סדרי דין))
- דיון מקדמי בערעור מינהלי (תקנה 27 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 28 לתקנות (סדרי דין))
- תובענה מינהלית (תקנה 29 לתקנות (סדרי דין))
- סייג להגשת תובענה מינהלית (תקנה 30 לתקנות (סדרי דין))
- ערעור על החלטת רשם
- המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער ובקשה להארכת מועד (שינוי מועדים) (תקנות 33 ו- 38 לתקנות (סדרי דין))
- הוראות משלימות (תקנה 34 לתקנות (סדרי דין))
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 35 לתקנות (סדרי דין))
- כתבי טענות נוספים (תקנה 36 לתקנות (סדרי דין))
- בקשה תהא בכתב (תקנה 37 לתקנות (סדרי דין))
- חישוב מועדים (תקנה 39 לתקנות (סדרי דין))
- ביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד (תקנה 40 לתקנות (סדרי דין))
- הוצאות (תקנה 41 לתקנות (סדרי דין))
- שמירת תוקף - עיכוב ביצוע וסעד זמני (תקנות 42 ו- 43 לתקנות (סדרי דין))
- תקופת פגרה (תקנה 44 לתקנות (סדרי דין))
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 44א לתקנות (סדרי דין))
המצאת כתבי בי-דין (תקנה 35 לתקנות (סדרי דין))
תקנה 35 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:"35. המצאת כתבי בי-דין
(א) כתב בי-דין המוגש לבית-המשפט יומצא במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו לבית-המשפט, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
(ב) בקשה לצו ארעי או לצו ביניים תומצא במישרין לשאר בעלי הדין ביום הגשתה לבית-המשפט; לבקשה יצורף עותק של העתירה, אלא-אם-כן העתירה הומצאה לבעלי הדין קודם לכן.
(ג) צו ארעי או צו ביניים שהוצא נגד רשות יומצא למשרדה של הרשות, ועותק מהצו יימסר, באותו יום, גם כמפורט להלן:
(1) היה הצו מופנה נגד רשות המיוצגת על-ידי פרקליטות המדינה - למשרדו של פרקליט המחוז הנוגע בדבר, ובצו שניתן בבית-המשפט העליון - למשרד פרקליטות המדינה בירושלים;
(2) היה הצו מופנה נגד רשות אחרת - לבא-כוח הרשות, ככל שהוא ידוע.
(ד) הוראות פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו על המצאת כתבי בי-דין, בכפוף לאמור בתקנה זו, ובשינויים המחוייבים."
תקנה 35(א) לתקנות (סדרי דין) קובעת למעשה את החובה להמציא כתב בי-דין המוגש לבית-המשפט, במישרין לשאר בעלי הדין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום שלושה ימים מיום הגשתו לבית-המשפט ובתנאי שלא נקבע אחרת בתקנות (סדרי דין).
כאשר עסקינן בבקשה לצו ארעי או לצו ביניים, קובעת תקנה 35(ב) לתקנות (סדרי דין) כי יש להמציא הבקשה לשאר בעלי הדין ביום הגשתה לבית-המשפט. נבהיר כי לבקשה יצורף עותק של העתירה, אלא-אם-כן העתירה הומצאה לבעלי הדין קודם לכן.
ככלל כאשר הדין קובע סד זמנים לנקיטת פעולה מסוימת, פרק הזמן הנקוב לשם כך אינו כולל בתוכו גם את פרק הזמן שנקבע למסירת ההחלטה או כתב הטענות, לפי העניין, לצד הנוגע בדבר. זאת, מאחר שבמקרים אלה חשוב שאמת-המידה אשר על פיה ייקבע אם הפעולה נעשתה בתוך פרק הזמן הסטטוטורי תהיה ברורה, ומכל מקום לא תהיה תלויה בשיתוף פעולה של הצד האחר הנוגע בדבר.
כך למשל, בהליכים אזרחיים ומינהליים פרק הזמן הקבוע להגשת כתב טענות אינו כולל, ברגיל, את התקופה הנדרשת להמצאת כתב הטענות לצד שכנגד {ראה תקנה 475א(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 35 לתקנות (סדרי דין)}.
דברים אלה יפים אף ביתר שאת במקרים שבהם החריגה מסד הזמנים הקבוע כרוכה בסנקציה חריפה. ברוח זו, בדיני ההתיישנות, המקימים מחסום דיוני לבירור של תביעה שהוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יום הגשת התביעה הוא היום הקובע לסיום מרוץ ההתיישנות ולא יום המצאתה לצד שכנגד {ראה ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.01.09), פסקה 94; ע"א 3929/13 פקיד שומה תל אביב 3 נ' יוסי נאמן, תק-על 2014(4), 10247 (2014)}
ב- בר"מ 5227/06 {איבריקה משאבי אנוש בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, תק-על 2006(2), 4463 (2006)} טענה המשיבה כי המבקשת לא המציאה לה כלל את העתירה והבקשה לצו ביניים, כשהוגשו לבית-המשפט קמא ואלה הומצאו לה רק כנספחים לבקשת רשות הערעור וממילא באיחור רב. כב' השופטת מ' נאור קבעה כי דין הבקשה להידחות לגופה ולכן לא ביקשה את תגובת המבקשת לטענה זו של המשיבה. עוד נקבע כי אם אכן נכונה טענת המשיבה, ייתכן ודי היה בה כשלעצמה, בנסיבות העניין, כדי להביא לדחייתה של הבקשה.
ב- בש"א (מחוזי יר') 2791/07 {רביחה רבאיעה נ' מדינת ישראל-משרד הפנים, תק-מח 2007(4), 3690 (2007)} ביטל כב' השופט נעם סולברג את צו הביניים שנתן מחמת אי-קיום הוראות תקנה 35 לתקנות (סדרי דין).
אם-כן, תקנה 35(ג) לתקנות (סדרי דין), קובעת כי את הצו הארעי או צו הביניים שהוצא נגד רשות יש להמציא למשרדי הרשות. אם הצו מופנה נגד רשות המיוצגת על-ידי פרקליטות המדינה, יומצא עותק ממנו גם למשרדו של פרקליט המחוז הנוגע בדבר. תכליתה של הוראה זו למנוע תקלות בביצוע הצו בשל קשיים בהמצאה. ההנחה היא, כי ההמצאה למשרדי הרשות, ובנוסף מסירת עותק מהצו לפרקליטות, תמזער אפשרות לתקלות {דברי כב' השופט עוזי פוגלמן ב- בש"א (מינהליים ת"א) 30224/03 מלווין פרנסיס נ' מדינת ישראל-משרד הפנים, תק-מח 2003(2), 31442 (2003)}.
תקנה 35(ד) לתקנות (סדרי דין) קובעת כי הוראות פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יחולו על המצאת כתבי בי-דין, בכפוף לאמור בתקנה זו, ובשינויים המחוייבים. כך לדוגמה, ב- בש"מ 7454/06 {מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שומרון", תק-על 2006(4), 4930 (2006)} אימצה כב' הרשמת שושנה ליבוביץ את תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בקובעה פסק-הדין הומצא כדין לבא-כוח המבקשים באמצעות הפקסימיליה.