botox
הספריה המשפטית
סדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים

הפרקים שבספר:

חישוב מועדים (תקנה 39 לתקנות (סדרי דין))

תקנה 39 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כדלקמן:

"39. חישוב מועדים
מנין הימים שנקבעו בתקנות אלה יימנה מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה בפני בעל הדין; לא התייצב בעל דין אף שזומן כדין, יימנה המועד מיום מתן ההחלטה כאילו ניתנה בפניו; ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין, יימנה המועד מיום המצאתה לו כדין."

תקנה 39 לתקנות (סדרי דין) קובעת שלושה מקרים אפשריים:

האחד, במידה וההחלטה ניתנה בפני בעל הדין, מניין הימים שנקבעו בתקנות (סדרי דין) יימנה מיום מתן ההחלטה.

השני, במידה ובעל הדין לא התייצב, על-אף שזומן כדין, יימנה המועד, מיום מתן ההחלטה, כאילו ניתנה בפני בעל הדין.

השלישי, במידה וההחלטה ניתנה שלא בפני בעל דין, יימנה המועד, מיום המצאתה לו כדין.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם דינה של מסירה בדואר אלקטרוני כדין המצאה כדין בהתאם להוראות תקנה 39 לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, די בידיעה הברורה של ב"כ המבקש על ההחלטה ועל תוכנה, כדי לקבוע שמרוץ הזמנים להגשת הערעור החל.

ההלכה הפסוקה העדיפה במספר מקרים את ה"ידיעה" על פני ההמצאה, וודאי שיש להעדיף את הידיעה במקרה בו הידיעה אינה שנויה במחלוקת, וכאשר תוכנה המלא של ההחלטה נמסר למשרדו של ב"כ המבקש {ראו: בש"א (ת"א) 32368/07 מידני זכריה ומאות ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - לודים ואח', תק- מח 2008(1), 99 (2008)}