חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה - מהדורה חדשה
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- המבחן לסיווגה של תביעה: "במקרקעין", או "בשאינו מקרקעין" - "מבחן תוכן התביעה" לעניין סעיף 5 לחוק ההתיישנות
- "זכויות בניה" - האם זכות בקרקע?
- "זכויות בניה" - "נכס עוברי" הקשור בטבורו לקרקע ומהווה חלק אינטגרלי ממנה
- הזכות לבנות במקרקעין - חלק אינטגראלי מהבעלות על המקרקעין
- האם תביעה בנוגע לשאלה אם תביעת זכות ביחס ל-"זכויות בניה" הינה תביעה "במקרקעין" לעניין חוק ההתיישנות
- היחס שבין דיני התכנון והבניה לזכויות קנייניות
- "מחוברים הניתנים להפרדה"
- הסדר מקרקעין
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- פרשנות (סעיפים 1 עד 5 לחוק) - הגדרות
- עיסקה במקרקעין - גמר העיסקה - התחייבות לעשות עיסקה
- דרישת הכתב בעיסקאות מקרקעין
- עיסקאות נוגדות ורכישה בתום-לב (סעיפים 10-9 לחוק) - מבוא
- מאפייני עיסקאות נוגדות
- ההבדלים בין סעיף 9 לבין סעיף 10 לחוק המקרקעין
- דרישת תום-הלב
- עיסקאות נוגדות (סעיף 9 לחוק)
- רכישה בתום-לב (סעיף 10 לחוק)
- הלכת השיתוף ואיזון המשאבים
- עיקול בניגוד לעיסקה במקרקעין
- עסקת מתנה
- הלכות בתי-המשפט
- תחום הבעלות
- הגנת הבעלות והחזקה
- ברירת בעל המקרקעין וביצוע הברירה
- זכות המקים לרכישת המקרקעין - תשלום דמי שימוש - תנאי תשלום
- יחסי השיתוף - הדין
- כללי - סעיף 27 לחוק - בעלות משותפת במקרקעין
- שיעור חלקו של שותף - סעיף 28 לחוק
- הסכם שיתוף - סעיף 29 לחוק
- ניהול ושימוש - סעיף 30 לחוק
- זכותו של שותף יחיד - סעיף 31 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 32 לחוק
- תשלום בעד השימוש - סעיף 33 לחוק
- זכות השותף לעשות בחלקו - סעיף 34 לחוק
- הזכות לפירות - סעיף 35 לחוק
- קיזוז - סעיף 36 לחוק
- הזכות לתבוע פירוק שיתוף - סעיף 37 לחוק
- פירוק על-פי הסכם או צו בית-המשפט - סעיף 38 לחוק
- פירוק דרך חלוקה - סעיף 39 לחוק
- פירוק דרך מכירה - סעיף 40 לחוק
- דירת מגורים של בני זוג - סעיף 40א לחוק
- פירוק במקרים מיוחדים - סעיף 41 לחוק
- פירוק דרך הפיכה לבית משותף - סעיף 42 לחוק
- משאלות השותפים -סעיף 43 לחוק
- ניהול ושימוש עד לפירוק - סעיף 44 לחוק
- שיתוף בזכויות אחרות - סעיף 45 לחוק
- פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין - סעיף 46 לחוק
- פירוק השיתוף דרך חלוקה - סעיף 47 לחוק
- פירוק השיתוף דרך מכירה - סעיף 48 לחוק
- בעלות ושימוש - סעיף 49 לחוק
- פירות שנשרו לתחום אחר - סעיף 50 לחוק
- צמחים הגדלים סמוך למיצר - סעיף 51 לחוק
- בתים משותפים (סעיפים 52 עד 77ו לחוק) - כללי
- הגדרות - סעיף 52 לחוק
- תחולת דיני המקרקעין - בעלות נפרדת בדירות - סעיפים 54-53 לחוק
- חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות - סעיף 55 לחוק
- אי-תחולת פרק ה' - סעיף 56 לחוק
- החלק ברכוש המשותף - סעיף 57 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 58 לחוק
- בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים - סעיף 59 לחוק
- התקנת דוד שמש - סעיף 59א לחוק
- הינתקות ממערכת חימום מרכזית - סעיף 59ב לחוק
- התאמות לאדם עם מוגבלות - סעיף 59ג לחוק
- החלפת ספק גז - סעיף 59ד לחוק
- מתקני גז סעיף 59ה לחוק
- התקנת מעלית - סעיף 59ו לחוק
- הפעלת מעלית כמעלית שבת
- תאורה בשבת ובמועד - סעיף 59ח לחוק
- בית משותף שנהרס - סעיף 60 לחוק
- תקנון הבית המשותף - סעיף 61 לחוק
- תקנון מוסכם - סעיף 62 לחוק
- תקנון שנערך על-ידי יחיד - סעיף 63 לחוק
- התקנון המצוי - סעיף 64 לחוק
- נציגות הבית המשותף - סעיף 65 לחוק
- הנציגות הראשונה - סעיף 66 לחוק
- הנוהל באין נציגות - סעיף 67 לחוק
- השכר לנציגות - סעיף 67 לחוק
- הנציגות - מורשה של בעלי הדירות - סעיף 69 לחוק
- אסיפה כללית - סעיף 70 לחוק
- החלטות בעלי הדירות - סעיף 71 לחוק
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה - הגדרות (סעיף 71א לחוק)
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה (סעיף 71ב לחוק)
- הגשת תביעה למפקח - סעיף 71ג לחוק
- תחולה - סעיף 71ד לחוק
- סמכות להכריע בסכסוכים - סעיף 72 לחוק
- הזכות לתבוע בסכסוך - סעיף 73 לחוק
- סמכויות המפקח - סעיף 74 לחוק
- דיון בסכסוך - סעיף 75 לחוק
- אכיפתם של החלטות וצווים - סעיף 76 לחוק
- ערעור - סעיף 77 לחוק
- בתים שאינם רשומים כבתים משותפים (סעיפים 77א-77ב לחוק)
- שכירות (סעיפים 78 עד 84 לחוק) - מבוא
- דינה של שכירות קצרה
- תביעה לסילוק יד והצמדת רשות לזכות השכירות בנכס
- יצירת קשר השכירות
- רישום שכירות לתקופה העולה על עשר שנים
- שכירות לתקופה קצרה שניתן להאריכה ליותר מעשר שנים
- לשכירות לתקופה ארוכה שניתן לקצרה לתקופה שאינה עולה על עשר שנים
- שכירות דחויה
- שכירות שאינה טעונה רישום
- נפקותו של סעיף 79(א) לחוק המקרקעין
- זכותו של חוכר לשעבד את זכותו בזיקת הנאה
- מה דינה של דיירות מוגנת באספקלריה של סעיף 84 לחוק המקרקעין?
- מהי דינה של הגבלה בשטר משכון על השכרת נכס?
- שכירות נוגדת קצרה - סעיף 80 לחוק
- השאלה - סעיף 83 לחוק
- חוק המקרקעין וחוקים אחרים - סעיף 84 לחוק
- עניינים שונים
- רישיון במקרקעין
- מהותה של משכנתה
- הדרכים למימושו של מישכון בנכסי מקרקעין
- סדרי דין
- כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל במימוש נכסי מקרקעין
- זכויות צד שלישי
- אחריותו של כונס הנכסים
- שכרו של כונס הנכסים
- סיום תפקידו של כונס הנכסים
- תקיפת הליכי המימוש
- מהי זיקת הנאה?
- סמכות עניינית של בית-משפט
- הזכאים - סעיף 92 לחוק
- צורות הזיקה - סעיף 93 לחוק
- זיקת הנאה מכוח שנים - סעיף 94 לחוק
- העברת הזיקה
- זיקת הנאה מחמת כורח
- תקופת הזיקה ותנאיה - סעיף 96 לחוק
- חלוקת מקרקעין - סעיף 97 לחוק
- לזיקה בין מקרקעי בעל אחד - סעיף 98 לחוק
- זכות קדימה (סעיפים 99 עד 106 לחוק) - מבוא
- זכות קדימה על-פי הסכם - סעיף 99 לחוק
- זכות קדימה בין יורשים - סעיף 100 לחוק
- זכות קדימה בין בני זוג - סעיף 101 לחוק
- רכישה על-פי זכות קדימה - סעיף 102 לחוק
- העברת המקרקעין - סעיף 103 לחוק
- אי-תחולה על מתנות - סעיף 104 לחוק
- אי-רישום העברות - סעיף 105 לחוק
- זכות קדימה לגבי חכירה לדורות - סעיף 106 לחוק
- מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד (סעיפים 107 עד 114 לחוק) - מבוא
- מקרקעי יעוד
- ההלכה הפסוקה
- המרשם (סעיפים 115 עד 125 לחוק) - הדין
- לשכות הרישום ופנקסים
- תקיפת הרישום - ההליך הראוי
- תוקפו של רישום
- הערות (סעיפים 126 עד 133 לחוק) - מבוא
- הערת אזהרה
- תוצאות של הערת אזהרה
- הטלת עיקול ותוצאותיו על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל
- עסקאות נוגדות, הערת אזהרה ומשקלה
- הערת האזהרה כשיעבוד על-פי פקודת החברות
- הערה על צורך בהסכמה - סעיף 128 לחוק
- הערה על הגבלת כשרות - סעיף 129 לחוק
- הערה לפי צו בית-משפט - סעיף 130 לחוק
- תוצאה של רישום הערה - סעיף 131 לחוק
- מחיקת הערה - סעיף 132 לחוק
- אתיקה מקצועית - אי רישום הערת אזהרה
- תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)
- רישום ראשון - סעיף 134 לחוק
- סעיף 135א לחוק - תיקון גבולות
- פרסום והתנגדות; ההחלטה בבקשת רישום או חידוש - סעיפים 136 ו- 137 לחוק
- רישום של מקרקעין ללא בעלים - סעיף 138 לחוק
- כוחו של רישום - סעיף 139 לחוק
- הגבלת תחולה - סעיף 140 לחוק
- פנקס בתים משותפים; בית הראוי להירשם בפנקס - סעיפים 141 ו- 142 לחוק
- צו הרישום - סעיף 143 לחוק
- רישום שכירות וזכויות אחרות, תיקון צו רישום - סעיפים 144 ו- 145 לחוק
הגשת תביעה למפקח - סעיף 71ג לחוק
סעיף 71ג לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:"71ג. הגשת תביעה למפקח (תיקון התשנ"ה)
(א) בעל דירה המתנגד להחלטה שנתקבלה כאמור בסעיף 71ב(א), וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו, בעל דירה המבקש מינוי שמאי מקרקעין בהיעדר הסכמה, או בעל דירה החולק על קביעת השמאי רשאי לפנות למפקח בתביעה.
(ב) התביעה תוגש תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, ואם בעל הדירה לא היה נוכח בעת קבלת ההחלטה, תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה;המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) הוראות סימן ד' לפרק זה יחולו על הדיון בפני המפקח, בשינויים המחוייבים.
(ד) ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה, פגיעה מהותית, או כי טעה שמאי המקרקעין שנקבע כאמור, רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או להתנותה בתנאים, הכול כפי שימצא לנכון, בין בדרך של תשלומי איזון ובין בדרך אחרת, וכן רשאי הוא ליתן הוראות לעניין סדרי הרישום בלשכת רישום המקרקעין.
(ה) אין בפניה למפקח, כשלעצמה, בדי להוות עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא-אם-כן הורה המפקח אחרת."
ב- ת"א (שלום חי') 7614-08 {חיים כהן נ' דוד שוקף, תק-של 2009(2), 7709, 7711 (2009)} קבע בית-המשפט:
"17. גם את טענה לפיה לא מדובר בסמכות שיפוט יחודית נוכח נקיטה בלשון "רשאי לפנות למפקחת", יש לדחות: הוראת סעיף 71ג מקנה למפקח סמכות שיפוט יחודית בעניינים הנוגעים להרחבה. ראה י' ויסמן דיני קניין - בעלות ושיתוף (התשנ"ז) 477, וכן ראה האמור ב- ע"א 2111/03 ראובן פליצ'יה נ' ציפורה סוביוב, פ"ד נט(5), 855 (2005):
'באשר לתקפותה של ההחלטה שהתקבלה על-ידי דיירי הבית לפי סעיף 71ב לחוק המקרקעין - שאלה זו אמורה, כאמור, להבחן על-ידי המפקח על רישום המקרקעין בין אם על-פי סמכותו היחודית שהוענקה לו בסעיף 71ג לחוק המקרקעין'..."
ב- בש"א (שלום יר') 11298/08 {משה אמינוף נ' דוד ישראל קלמן, תק-של 2008(4), 1649, 1650 (2008)} קבע בית-המשפט:
"9. סעיף 71ג(א) לחוק המקרקעין קובע: 'בעל דירה המתנגד להחלטה שהתקבלה כאמור בסעיף 71ב(א) וטוען לפגיעה מהותית בזכויותיו … רשאי לפנות למפקח בתביעה.'
על-פי סעיף 71ג(ד), רשאי המפקח על רישום מקרקעין להורות כפי שימצא לנכון אם ראה כי נפגעה זכותו של בעל דירה.
סעיף 71ג(ה) לחוק המקרקעין קובע במפורש כי אין בפניה למפקח, כשלעצמה, כדי להוות עילה לעיכוב ביצוע ההרחבה, אלא-אם-כן הורה המפקח אחרת.
10. על-פי הפסיקה, סמכותו של המפקח על רישום מקרקעין לעניין סעיף 71ג לחוק המקרקעין הינה סמכות ייחודית, הן לעניין הגשת התביעה עצמה והן לעניין סעד זמני.
מן האמור בסעיף 14 לפסק-דינו של בית-המשפט העליון ב- ע"א 2111/03 ראובן פליצ'יה ואח' נ' ציפורה סופיוב ואח', פ"ד נט(5), 855 (2005) משתמע שהסמכות שהוענקה למפקח בסעיף 71ג לחוק המקרקעין הינה ייחודית:
'... אין במסקנתי זו כדי להביע עמדה במחלוקת שבין הצדדים באשר לתקופתה של ההחלטה שהתקבלה על-ידי דיירי הבית לפי סעיף 71ב לחוק המקרקעין. שאלה זו אמורה, כאמור, להיבחן על-ידי המפקח על רישום המקרקעין על-פי סמכותו הייחודית שהוענקה לו בסעיף 71ג לחוק המקרקעין ...'
גם בסעיף 12 לפסק-הדין האמור נאמר שהמפקח על רישום המקרקעין הוא הסמכות השיפוטית המוסמכת בעניין טענת לגבי החלטה לפי סעיף 71ב לחוק, ובמסגרת הליך זה על בעלי הזכויות לטעון את טענותיהם:
'... על המפקח יהיה להכריע בשאלה האם עומדים המערערים בכל דרישות החוק הנוגעות לשינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה, לרבות בטענות ההתיישנות אם תעוררנה כטענות הגנה או טענות הנוגעות לפגיעה בזכויות.'
11. לאור האמור, אני קובעת כי על המבקשים היה לפנות בתביעה למפקח על רישום מקרקעין ולא לבית-משפט זה, ועל-כן הצו שניתן ביום 28.9.08 מבוטל."
ב- ע"א (מחוזי חי') 4913/07 {יוכבד קובה נ' ארקדי שיינקמן, תק-מח 2008(2), 7327, 7330 (2008)} קבע בית-המשפט:
"12. סעיף 71ב לחוק המקרקעין מסמיך בעלי דירות ברוב נדרש (מי ששלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם) להחליט על הוצאת חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתו לדירה ספציפית.
הסמכות לדון בנושאי המחלוקות הנוגעים לעניין, נתונה למפקחת.
סעיף 71ג(ד) לחוק המקרקעין קובע: 'ראה המפקח כי נפגעה זכותו של בעל דירה, פגיעה מהותית... רשאי הוא להורות על ביטול ההחלטה שנתקבלה, לשנותה או להתנותה בתנאים, הכול כפי שימצא לנכון ...'
13. המפקחת יצאה לביקור במקום. ממצאיה פורטו לעיל (ראה סעיף 3 לפסק-הדין). נקודת המוצא היא שמדובר בדירות שטרם נרשמו כבית משותף. בדירות הנדונות ישנה מרפסת, כאשר בחלק ממנה נעשה חיפוי רעפים, שהוסר. מתחת לאותם רעפים היה קיים שטח לא מנוצל, כך נוצרה מיתרת השטח - מרפסת קטנה, המוקפת בחיפוי רעפים (ראה סעיף 5 לעיקרי הטיעון מטעם המשיבים).
על-פי המצב הנתון, אין חולק כי מדובר בשטח שהגישה הבלעדית אליו הוא מדירות המשיבים. הסרת הרעפים, הגדילה אמנם את שטח הפנים של המרפסת, אך לא שינתה את הזכויות הקנייניות של בעלי הדירות, ובסופו-של-דבר, על-פי היתרי הבניה שניתנו, נדרשו בעלי הדירות להחזיר חלק מחגורת הרעפים (ראה סעיף 7 לעיקרי הטיעון של המשיבים).
ואולם, בענייננו, משניתנה הסכמת השכנים לבניה האמורה, ושיעור בעל הדירות שהסכימו, איפשר לגליזציה של הבניה, אין עוד טעם לשאלה, אם מדובר ברכוש שהיה פרטי מלכתחילה, או שמא מדובר ברכוש משותף שהיה לפרטי מכוח ההסכמה האמורה.
14. לעניין ההסכמה שניתנה, אין לנו גם אלא לחזור ולאשר את קביעות המפקחת, כי ההסכמה שניתנה יכולה להינתן באופן פרטני, ואינה חייבת להיעשות דווקא בדרך של כינוס אסיפה כללית.
15. השאלה הנותרת להכרעה היא, אם למרות ההצמדה האמורה, יש מקום להתערב בהחלטת בעלי הדירות האחרות, ולמנוע ההצמדה ולהוסיף וליתן הוראה בדבר החזרת המצב לקדמותו.
בנושא זה, אין לנו אלא לחזור ולהפנות לממצאי המפקחת אשר ערכה ביקור במקום. הממצאים שפורטו מהווים תשתית מספקת למסקנות אליהן הגיעה המפקחת, ואין מקום להתערבותה של ערכאת ערעור, במקרים כגון אלה, במיוחד כאשר מדובר בערכאה דיונית, לה מיומנות וניסיון הנוגעים לתחום זה (ראה להשוואה ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, משרד המשפטים, תק-על 2008(2), 1617 (2008); ע"א 9447/06 פוקס נ' אלבז, תק-על 2008(1), 5509 (2008)).
הוצאות
16. משזכה בעל דין בהליך, זכאי הוא להוצאותיו ובשיעור ריאלי. במקרה דנן, יש לדחות הערעור ולכן זכאים המשיבים לפסיקת הוצאות. בקביעת שיעורם, הבאנו בחשבון, מצד אחד, את קביעת המפקחת, כי ההתנגדות עצמה של המערערים היא לגיטימית, וכי התנגדותם התבססה גם על פסק-דין שניתן על-ידי בית-משפט (ה"פ 229/05). מצד שני, זכאי כאמור בעל דין שזכה, להוצאותיו בכול אחת מן הערכאות. עוד יש לתת משקל במידה רבה לחשיבות שבניהול חיי שיתוף בכלל ובמבנה שהוא בית משותף בפרט. על בסיס כול אלה נעמיד את סכום ההוצאות למשיב מס' 3 - 2,000 ש"ח, וסכום זהה - 2,000 ש"ח - למשיבים 1 ו- 2 ביחד."
התוצאה
17. אשר-על-כן, אנו מורים על דחיית הערעור."
ב- ע"א 2111/03 {ראובן פליצ'יה ואח' נ' גב' ציפורה סופיוב, פ"ד נט(5), 855 (2005)) קבע בית-המשפט:
"14. לסיום, ברצוני להדגיש כי אין במסקנתי זו כדי להביע עמדה במחלוקת שבין הצדדים, באשר לתקפותה של ההחלטה שהתקבלה על-ידי דיירי הבית לפי סעיף 71ב לחוק המקרקעין. שאלה זו אמורה, כאמור, להיבחן על-ידי המפקח על רישום המקרקעין - בין אם על-פי סמכותו הייחודית שהוענקה לו בסעיף 71ג לחוק המקרקעין (ואני נמנעת מלהיכנס למחלוקת העובדתית בין בעלי הדין בשאלה האם הוגשה על-ידי המשיבים תביעה למפקח, אם לאו. כן אני נמנעת מלדון בשאלה נוספת שהעלו הצדדים - האם ראוי כי המפקח, במקרה שטרם הוגשה לו תביעה, יאריך את המועד להגשת התביעה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 71ג(ב) לחוק המקרקעין), ובין אם בדונו, לאחר רישום הבית כבית משותף, בטענות שיועלו בפניו במסגרת תיקון צו הרישום במסגרת סמכותו לפי סעיף 145 לחוק המקרקעין. אעיר רק כי אני רואה טעם רב בנכונותם של שני הצדדים כי הסכסוך יועבר לטיפולו של המפקח על רישום המקרקעין."

