botox
הספריה המשפטית
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה - מהדורה חדשה

הפרקים שבספר:

מחיקת הערה - סעיף 132 לחוק

סעיף 132 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"132. מחיקת הערה (תיקון: התשל"ג)
(א) הערה שנרשמה לפי סעיפים 126, 128 או 129 תימחק על-פי צו של בית-משפט או אם הוכח להנחת-דעתו של הרשם אחד מאלה:
(1) הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה;
(2) עילת ההערה בטלה, ובלבד שהרשם הודיע מראש לצדדים המעוניינים על כוונתו למחוק את ההערה ונתן להם זמן סביר לפנות לבית-המשפט;
(ב) הערה שנרשמה לפי סעיף 130 תימחק על-פי צו של בית-משפט."

סעיף 132(א) לחוק המקרקעין מאפשר לבית-המשפט {ואף לרשם} להורות על מחיקת הערת אזהרה אם שוכנע כי "הצדדים המעוניינים הסכימו למחיקה" או "עילת ההערה בטלה".

ב- ע"א 3909/09 {מוסדות מאקווא בני ברק נ' אגודת בית מדרש מאקווא, תק-על 2012(2), 504 (2012)} נקבע כי משבוטל הסכם יש למחוק את הערת האזהרה.

עוד נקבע כי ההערות שנרשמו על חלקו של לוונטל בחלקה היו קשורות בצורה הדוקה למימוש ההסכם המוקדם. משביטולו של זה נעשה חלוט, כאמור - הרי שהערות האזהרה אינן משקפות עוד את המצב הנורמטיבי ביחס לחלקה, קרי "עילת ההערות בטלה", ועל-כן יש למחוק אותן.

ב- ה"פ (מחוזי חי') 3660-11-09 {שמואל ברונשטיין נ' עז' המנוח שמואל פיק ז"ל, תק-מח 2011(2), 21163, 21171 (2011)} קבע בית-המשפט כי הערת האזהרה הנדונה נרשמה שלא כדין. לפיכך, משהסתבר כי רישום הערת האזהרה נעשה שלא כדין וללא זכות, רשאי בית-המשפט להורות על מחיקתה.

ב- ה"פ (מחוזי ת"א) 44683-02-10 {לילך מיארה נ' שמעון וענונו, תק-מח 2010(2), 17060, 17062 (2010)} קבע בית-המשפט כי המסקנה המתבקשת היא שהערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה לא נועדה להגן על אינטרס לגיטימי שלה במחצית הדירה הרשומה בשם החייב, אלא למנוע מנושיו של החייב להיפרע מזכויותיו בדירה.

על-כן, ובהתאם להוראות סעיף 132(א) לחוק המקרקעין, יש להורות על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבה תוך הצהרה שהזכויות בדירה {מחצית} הרשומה בשמו של החייב הינה אכן בבעלותו.

ב- ה"פ (מחוזי יר') 8497/09 {מזרחי אליהו נ' סימה יגן, תק-מח 2010(1), 3618, 3619 (2010)} קבע בית-המשפט כי אשר לסעד לביטול הערת האזהרה: לצורך דיני הסמכות העניינית, רישום הערת אזהרה לזכות המבקש אינו שקול להעברתה של זכות הבעלות על-שם המבקש, משום שהערת אזהרה איננה זכות קניינית.

לפיכך יש לראות גם בתביעה לביטול הערת אזהרה תביעה שעניינה זכויות.

סעיף 132(א) לחוק המקרקעין, אינו קובע איזה בית-משפט רשאי לתת צו למחיקת ההערה.

מאחר שהמבקש לא חלק על-כך ששווי הזכויות במקרקעין הוא בתחום סמכותו של בית-משפט השלום, המסקנה היא שיש להורות על העברת הדיון בתביעה לבית-משפט השלום בירושלים.

ב- ע"א (מחוזי חי') 4304/96 {גנדי ברקן נ' הממונה על המרשם, הנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין, תק-מח 97(1), 892, 897 (1997)} קבע בית-המשפט כי כדי להכריע בשאלה אם העסקה שבמסגרתה נערך החוזה שמכוחו נרשמה הערת האזהרה הינה עסקה פיקטיבית, שיסודה במרמה, זיוף והונאה, יש צורך בשמיעת ראיות, קביעת ממצאים והחלת הדין.

זוהי פעולה שיפוטית מובהקת המסורה לבית-המשפט בלבד. לעומת-זאת, רשם המקרקעין הוא רשות מינהלית שלא הוסמכה בדין לפעול כרשות מעין שיפוטית.

מכאן, שהחלטתו של רשם המקרקעין שלא למחוק את הערת האזהרה היתה נכונה ופשיטא שלא נפל כל פגם בהחלטות המשיבה שדחתה את עררו של המערער.

שאלה שנשאלה היתה האם לצורך ביטול הערת אזהרה יש צורך במסמך בכתב, העונה על דרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין {ראה ד' פולק הערת אזהרה במקרקעין, 45}?

תשובה לכך, מצאנו ב- ע"א 472/86 {שאול עזר נ' יצחק עזריהו, פ"ד מב(3), 236 (1988)} שם קבע בית-המשפט כי רישום ומחיקת הערת אזהרה אינן בגדר עסקה במקרקעין ועל אחת כמה וכמה שכך הוא הדבר לגבי מחיקת הערת אזהרה. משכך הדבר - נקבע כי אין צורך במסמך כמשמעו בסעיף 8 לחוק המקרקעין כדי למחוקת הערת אזהרה {ד' פולק, שם, 45}.