botox
הספריה המשפטית
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה - מהדורה חדשה

הפרקים שבספר:

זכות קדימה בין יורשים - סעיף 100 לחוק

סעיף 100 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"100. זכות קדימה בין יורשים
(א) מקרקעין שהם משק חקלאי כמשמעותו בסעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, והם עברו בירושה, בין על-פי דין ובין על-פי צוואה, ליורשים אחדים במשותף, לא יהיה יורש זכאי להעביר חלקו בהם לאחר אלא אם הציע אותו תחילה ליורש בעל זכות הקדימה.
(ב) בשנתיים הראשונות לאחר מתן צו הירושה או צו אישור הצוואה, יראו כל יורש כבעל זכות קדימה לגבי חלקו של יורש אחר; מכאן ואילך יראו כבעל זכות קדימה רק יורש שרשם תוך השנתיים הראשונות זכות קדימה לעצמו לגבי חלקו של יורש אחר."

לא ניתן לדלות מחוק הירושה הוראה כללית, המקנה ליורשים דין קדימה לגבי רכישת נכסי העיזבון בכללותם לעומת זכויותיהם של זרים לרכוש את נכסי העיזבון, כמו שהיא קיימת בין יורשים לעניין משק חקלאי, כאמור בסעיף 100 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 {ע"א 314/79 רחל והיינריך שליין נ' עו"ד עזריאל ברק, פ"ד לה(3), 225 (1981)}.

חוק המקרקעין קובע שלושה מקרים בהן תוכר זכות קדימה: ביחסים בין יורשים, באשר לירושת משק חקלאי וזכות קדימה מכוח הסכם. ההסדר החקיקתי זכה להתייחסות בפסיקת בית-המשפט העליון:

"המעיין בסעיפים 100 ו- 101 לחוק המקרקעין יווכח לדעת, כי המחוקק פורש הגנתו, באמצעות זכות הקדימה, בשני מקרים ספציפיים: (א) ביחסים בין יורשים (על-פי דין או צוואה) של משק חקלאי; (ב) ביחסים בין בני זוג, אשר להם בעלות משותפת במשק חקלאי, או בית עסק או דירת מגורים. פרט לכך קיימת גם "זכות קדימה על-פי הסכם" לפי סעיף 99 לחוק המקרקעין, שכן יכול בעל מקרקעין, או בעל חלק בלתי מסויים במקרקעין משותפים, לרשום זכות כזאת לגבי חלקו לטובת אדם פלוני, ואז חלות עליה - כמו על שני המקרים הספציפיים - הוראות הסעיפים 105-102, בכפוף למוסכם בתנאי הזכות"
{ע"א 513/82 רייזמן נ' וושצ'ין, פ"ד לז(2), 813 (1983); ע"א 1537/90 דגן נ' ריצ'רד, פ"ד מו(3), 816 (1992); ה"פ (מרכז) 41415-03-13 אברהם סמאהי נ' דורון ספקטור, תק-מח 2015(2), 35593 (2015)}

זכות קדימה בין יורשים מוסדרת בסעיף 100 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. רכישה על-פי זכות קדימה, מתנהלת בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 102 לחוק המקרקעין, ובהתאם לסעיף 103 לחוק, יהיה בעל המקרקעין רשאי להעבירם לאחר, כרצונו, אם לא מימש בעל זכות הקדימה את זכותו במשך 6 חודשים.

זכות קדימה חלה גם בין בני זוג ביחס לדירת מגורים משותפת, בהתאם לסעיף 101 לחוק המקרקעין, ובכל זאת ברור לחלוטין, כי אין בה כדי למנוע פירוק שיתוף בדירת מגורים בדרך של מכירה, על-ידי כונס נכסים שמונה מכוח חובו של אחד מבני הזוג, בכפוף למתן אפשרות לקיים את הזכות.

הזכות תוכל למצוא ביטויה בהליך המכירה, אולם אם לא יממשו היורשים את זכותם לרכוש את חלקי החייב במקרקעין, לא ימנע הדבר את מכירת החלקה במסגרת תיק ההוצאה לפועל {ת"א (קריות) 43390-10-10 ויקטור מנסור נ' עזבון המנוחה אמינה ח'דור, תק-של 2015(2), 115359 (2015)}.

האם קיימת סתירה בין סעיף 100 לחוק המקרקעין לבין סעיף 114 לחוק הירושה? אין סתירה בין סעיף 100(ב) לחוק המקרקעין לבין סעיף 114 לחוק הירושה. סעיף 114 לחוק הירושה מצוי בפרק השישי לחוק הירושה, שעניינו בהנהלת העיזבון ובחלוקתו. כאשר העזבון {או חלקו} הוא משק חקלאי כאמור בסעיף, חלוקתו תיעשה על-ידי מסירתו ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, תוך פיצוי {או ליתר דיוק ביצוע תשלומי איזון} לשאר יורשים. אין הסעיף מעניק זכות קדימה, אלא קובע למי יימסר המשק החקלאי.

ברם, ייתכן שהמשק החקלאי יימסר לכמה יורשים במשותף, לפי החלטת בית-המשפט או לפי החלטת היורשים עצמם {שאז ספק אם בכלל יש תחולה לסעיף 114 לחוק הירושה}.

זכות קדימה קבועה בסעיף 100 לחוק המקרקעין, והיא מגבילה עבירותה של זכותו על כל יורש במשותף, אשר חייב להציע חלקו לשאר היורשים במשותף בטרם יעבירנה לאחר. זכות זו מוקנית לכל יורש כאמור, מיום מתן צו הירושה או צו הקיום, והיא חיה במשך שנתיים ללא רישום, ולאחר מכן רק אם נרשמה.