מהי זיקת הנאה?

זיקת הנאה הינה זכות קניינית. כדי שתקבל את אופייה הקנייני, עליה לעמוד בדרישות של סעיף 5 לחוק המקרקעין {ע"ש 7060/99 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציונית הדסה באמריקה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2000)}.

זיקת הנאה נוצרת, בדרך-כלל, למעט זיקת ההנאה מכוח שנים {כאמור בסעיף 96 לחוק המקרקעין}, מכוח הסכם.

זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם {א' רייכמן, "הערות להגדרת זיקת ההנאה" עיוני משפט א (תשל"ב), 345}.

זיקת הנאה היא זכות קניינית, שמהווה הרחבה לזכות הבעלות במקרקעין הזכאים, ובה בשעה היא גורעת מזכות הבעלות במקרקעין הכפופים. רייכמן כתב {שם, בעמ' 354} ש"המבחן המרכזי לקביעה האם נרכשה זכות להחזיק הנו מבחן השימוש היחודי. באין לזכאי זכות לשימוש ייחודי בקטע מסויים כל שהוא מהמגרש, לא תהיה, בדרך-כלל, זכות להחזיק" {ראה גם ע"א (חי') 7269-07-12 עמירם ברבקוב נ' יהושע לוגסי, תק-מח 2013(2), 26111 (2013)}.

זיקת הנאה יכולה להיות של אדם או לטובת מקרקעין. בדרך-כלל נראה את זיקת ההנאה כניתנת לטובת המקרקעין בהבחנה ממקרה בו ניתנה לטובת האדם שקיבל אותה בלבד {ראה ע"א 700/88 אסטרחאן נ' בן חורין, פ''ד מה(3), 720 שם קבע בית-המשפט כי כאשר הזיקה משרתת את בעלי המקרקעין הזכאים באופן שאינו ניתן להפרדה מזכויותיהם במקרקעין, תהיה הנטיה לראות בזיקת ההנאה זיקה לטובת מקרקעין}.
זיקת הנאה היא זכות קניינית בנכסי הזולת, הנושאת אופי מיוחד {מ' דויטש קניין, כרך ב' (1999), עמ' 419}. מקורותיה של הזכות לזיקת הנאה הינם מכוח חוזה, מכוח חוק או מכוח שנים.

זכות מעבר במקרקעי הזולת היא זכות לזיקת הנאה. על-מנת שתיווצר זיקת הנאה על-פי הסכם, יש צורך במסמך בכתב. הסכמה בהיתר הבניה, מספקת את יסוד הכתב {ע"א (חי') 7269-07-12 עמירם ברבקוב נ' יהושע לוגסי, תק-מח 2013(2), 26111 (2013)}.

האם יש זיקת הנאה לטובת שוכר? אי-אפשר לשעבד זכות שכירות בדרך של זיקת הנאה, באופן שהשוכר לא יוכל להעבירה לאחר, אלא ברשות בעל הזיקה, וזאת משום שמדובר בזכויות משפטיות. יחד-עם-זאת, כאשר מדובר בשכירות רשומה {סעיף 81(ב) לחוק המקרקעין} יכול השוכר לשעבדה בכפוף לאמור בחוזה השכירות, בזיקת הנאה ללא הסכמת המשכיר {ראה גם רייכמן "השפעת זיקת הנאה על הלכות שכנים", עיוני משפט ג', 783}.

כיצד על תובע לנהוג בבואו לבקש מבית-המשפט להעניק זיקת הנאה?

ב- ת"א 5745-11-11 {שור נ' אבולעפיה ברבנד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעת, לפיה התובע כלל לא פירט לאילו מבני משפחתו או מוזמניו הוא מבקש להעניק את זיקת ההנאה.

עוד נקב כי כדי להקנות זכות ל"סוג של בני אדם" יש לסווגו ולהגדירו בדרך כלשהיא, שתתאים לשימוש שנעשה עד כה ותראה שגם בעבר, בשלושים השנים האחרונות, זהו סוג בני האדם שעשו שימוש בזכות שמבקשים להכיר בה.

ההגדרה "מוזמניו" היא הגדרה רחבה, שאין ראיות התומכות בכך שזה סוג בני האדם שעשה בעבר שימוש במעבר. ההגדרה "בני משפחתו" גם היא הגדרה רחבה, אך אפשר שניתן להגדירה לפי הראיות בדבר השימוש שנעשה בעבר.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מהי זיקת הנאה?