חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה - מהדורה חדשה
הפרקים שבספר:
- כללי - מבוא
- המבחן לסיווגה של תביעה: "במקרקעין", או "בשאינו מקרקעין" - "מבחן תוכן התביעה" לעניין סעיף 5 לחוק ההתיישנות
- "זכויות בניה" - האם זכות בקרקע?
- "זכויות בניה" - "נכס עוברי" הקשור בטבורו לקרקע ומהווה חלק אינטגרלי ממנה
- הזכות לבנות במקרקעין - חלק אינטגראלי מהבעלות על המקרקעין
- האם תביעה בנוגע לשאלה אם תביעת זכות ביחס ל-"זכויות בניה" הינה תביעה "במקרקעין" לעניין חוק ההתיישנות
- היחס שבין דיני התכנון והבניה לזכויות קנייניות
- "מחוברים הניתנים להפרדה"
- הסדר מקרקעין
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- פרשנות (סעיפים 1 עד 5 לחוק) - הגדרות
- עיסקה במקרקעין - גמר העיסקה - התחייבות לעשות עיסקה
- דרישת הכתב בעיסקאות מקרקעין
- עיסקאות נוגדות ורכישה בתום-לב (סעיפים 10-9 לחוק) - מבוא
- מאפייני עיסקאות נוגדות
- ההבדלים בין סעיף 9 לבין סעיף 10 לחוק המקרקעין
- דרישת תום-הלב
- עיסקאות נוגדות (סעיף 9 לחוק)
- רכישה בתום-לב (סעיף 10 לחוק)
- הלכת השיתוף ואיזון המשאבים
- עיקול בניגוד לעיסקה במקרקעין
- עסקת מתנה
- הלכות בתי-המשפט
- תחום הבעלות
- הגנת הבעלות והחזקה
- ברירת בעל המקרקעין וביצוע הברירה
- זכות המקים לרכישת המקרקעין - תשלום דמי שימוש - תנאי תשלום
- יחסי השיתוף - הדין
- כללי - סעיף 27 לחוק - בעלות משותפת במקרקעין
- שיעור חלקו של שותף - סעיף 28 לחוק
- הסכם שיתוף - סעיף 29 לחוק
- ניהול ושימוש - סעיף 30 לחוק
- זכותו של שותף יחיד - סעיף 31 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 32 לחוק
- תשלום בעד השימוש - סעיף 33 לחוק
- זכות השותף לעשות בחלקו - סעיף 34 לחוק
- הזכות לפירות - סעיף 35 לחוק
- קיזוז - סעיף 36 לחוק
- הזכות לתבוע פירוק שיתוף - סעיף 37 לחוק
- פירוק על-פי הסכם או צו בית-המשפט - סעיף 38 לחוק
- פירוק דרך חלוקה - סעיף 39 לחוק
- פירוק דרך מכירה - סעיף 40 לחוק
- דירת מגורים של בני זוג - סעיף 40א לחוק
- פירוק במקרים מיוחדים - סעיף 41 לחוק
- פירוק דרך הפיכה לבית משותף - סעיף 42 לחוק
- משאלות השותפים -סעיף 43 לחוק
- ניהול ושימוש עד לפירוק - סעיף 44 לחוק
- שיתוף בזכויות אחרות - סעיף 45 לחוק
- פירוק השיתוף בשל הקמת מחוברים שלא כדין - סעיף 46 לחוק
- פירוק השיתוף דרך חלוקה - סעיף 47 לחוק
- פירוק השיתוף דרך מכירה - סעיף 48 לחוק
- בעלות ושימוש - סעיף 49 לחוק
- פירות שנשרו לתחום אחר - סעיף 50 לחוק
- צמחים הגדלים סמוך למיצר - סעיף 51 לחוק
- בתים משותפים (סעיפים 52 עד 77ו לחוק) - כללי
- הגדרות - סעיף 52 לחוק
- תחולת דיני המקרקעין - בעלות נפרדת בדירות - סעיפים 54-53 לחוק
- חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות - סעיף 55 לחוק
- אי-תחולת פרק ה' - סעיף 56 לחוק
- החלק ברכוש המשותף - סעיף 57 לחוק
- נשיאת הוצאות - סעיף 58 לחוק
- בית משותף המורכב ממבנים או מאגפים - סעיף 59 לחוק
- התקנת דוד שמש - סעיף 59א לחוק
- הינתקות ממערכת חימום מרכזית - סעיף 59ב לחוק
- התאמות לאדם עם מוגבלות - סעיף 59ג לחוק
- החלפת ספק גז - סעיף 59ד לחוק
- מתקני גז סעיף 59ה לחוק
- התקנת מעלית - סעיף 59ו לחוק
- הפעלת מעלית כמעלית שבת
- תאורה בשבת ובמועד - סעיף 59ח לחוק
- בית משותף שנהרס - סעיף 60 לחוק
- תקנון הבית המשותף - סעיף 61 לחוק
- תקנון מוסכם - סעיף 62 לחוק
- תקנון שנערך על-ידי יחיד - סעיף 63 לחוק
- התקנון המצוי - סעיף 64 לחוק
- נציגות הבית המשותף - סעיף 65 לחוק
- הנציגות הראשונה - סעיף 66 לחוק
- הנוהל באין נציגות - סעיף 67 לחוק
- השכר לנציגות - סעיף 67 לחוק
- הנציגות - מורשה של בעלי הדירות - סעיף 69 לחוק
- אסיפה כללית - סעיף 70 לחוק
- החלטות בעלי הדירות - סעיף 71 לחוק
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה - הגדרות (סעיף 71א לחוק)
- שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבניה (סעיף 71ב לחוק)
- הגשת תביעה למפקח - סעיף 71ג לחוק
- תחולה - סעיף 71ד לחוק
- סמכות להכריע בסכסוכים - סעיף 72 לחוק
- הזכות לתבוע בסכסוך - סעיף 73 לחוק
- סמכויות המפקח - סעיף 74 לחוק
- דיון בסכסוך - סעיף 75 לחוק
- אכיפתם של החלטות וצווים - סעיף 76 לחוק
- ערעור - סעיף 77 לחוק
- בתים שאינם רשומים כבתים משותפים (סעיפים 77א-77ב לחוק)
- שכירות (סעיפים 78 עד 84 לחוק) - מבוא
- דינה של שכירות קצרה
- תביעה לסילוק יד והצמדת רשות לזכות השכירות בנכס
- יצירת קשר השכירות
- רישום שכירות לתקופה העולה על עשר שנים
- שכירות לתקופה קצרה שניתן להאריכה ליותר מעשר שנים
- לשכירות לתקופה ארוכה שניתן לקצרה לתקופה שאינה עולה על עשר שנים
- שכירות דחויה
- שכירות שאינה טעונה רישום
- נפקותו של סעיף 79(א) לחוק המקרקעין
- זכותו של חוכר לשעבד את זכותו בזיקת הנאה
- מה דינה של דיירות מוגנת באספקלריה של סעיף 84 לחוק המקרקעין?
- מהי דינה של הגבלה בשטר משכון על השכרת נכס?
- שכירות נוגדת קצרה - סעיף 80 לחוק
- השאלה - סעיף 83 לחוק
- חוק המקרקעין וחוקים אחרים - סעיף 84 לחוק
- עניינים שונים
- רישיון במקרקעין
- מהותה של משכנתה
- הדרכים למימושו של מישכון בנכסי מקרקעין
- סדרי דין
- כונס הנכסים בהליכי הוצאה לפועל במימוש נכסי מקרקעין
- זכויות צד שלישי
- אחריותו של כונס הנכסים
- שכרו של כונס הנכסים
- סיום תפקידו של כונס הנכסים
- תקיפת הליכי המימוש
- מהי זיקת הנאה?
- סמכות עניינית של בית-משפט
- הזכאים - סעיף 92 לחוק
- צורות הזיקה - סעיף 93 לחוק
- זיקת הנאה מכוח שנים - סעיף 94 לחוק
- העברת הזיקה
- זיקת הנאה מחמת כורח
- תקופת הזיקה ותנאיה - סעיף 96 לחוק
- חלוקת מקרקעין - סעיף 97 לחוק
- לזיקה בין מקרקעי בעל אחד - סעיף 98 לחוק
- זכות קדימה (סעיפים 99 עד 106 לחוק) - מבוא
- זכות קדימה על-פי הסכם - סעיף 99 לחוק
- זכות קדימה בין יורשים - סעיף 100 לחוק
- זכות קדימה בין בני זוג - סעיף 101 לחוק
- רכישה על-פי זכות קדימה - סעיף 102 לחוק
- העברת המקרקעין - סעיף 103 לחוק
- אי-תחולה על מתנות - סעיף 104 לחוק
- אי-רישום העברות - סעיף 105 לחוק
- זכות קדימה לגבי חכירה לדורות - סעיף 106 לחוק
- מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד (סעיפים 107 עד 114 לחוק) - מבוא
- מקרקעי יעוד
- ההלכה הפסוקה
- המרשם (סעיפים 115 עד 125 לחוק) - הדין
- לשכות הרישום ופנקסים
- תקיפת הרישום - ההליך הראוי
- תוקפו של רישום
- הערות (סעיפים 126 עד 133 לחוק) - מבוא
- הערת אזהרה
- תוצאות של הערת אזהרה
- הטלת עיקול ותוצאותיו על-פי הוראות חוק ההוצאה לפועל
- עסקאות נוגדות, הערת אזהרה ומשקלה
- הערת האזהרה כשיעבוד על-פי פקודת החברות
- הערה על צורך בהסכמה - סעיף 128 לחוק
- הערה על הגבלת כשרות - סעיף 129 לחוק
- הערה לפי צו בית-משפט - סעיף 130 לחוק
- תוצאה של רישום הערה - סעיף 131 לחוק
- מחיקת הערה - סעיף 132 לחוק
- אתיקה מקצועית - אי רישום הערת אזהרה
- תקנות המקרקעין (ניהול ורישום)
- רישום ראשון - סעיף 134 לחוק
- סעיף 135א לחוק - תיקון גבולות
- פרסום והתנגדות; ההחלטה בבקשת רישום או חידוש - סעיפים 136 ו- 137 לחוק
- רישום של מקרקעין ללא בעלים - סעיף 138 לחוק
- כוחו של רישום - סעיף 139 לחוק
- הגבלת תחולה - סעיף 140 לחוק
- פנקס בתים משותפים; בית הראוי להירשם בפנקס - סעיפים 141 ו- 142 לחוק
- צו הרישום - סעיף 143 לחוק
- רישום שכירות וזכויות אחרות, תיקון צו רישום - סעיפים 144 ו- 145 לחוק
מהי זיקת הנאה?
זיקת הנאה הינה זכות קניינית. כדי שתקבל את אופייה הקנייני, עליה לעמוד בדרישות של סעיף 5 לחוק המקרקעין {ע"ש 7060/99 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציונית הדסה באמריקה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2000)}.זיקת הנאה נוצרת, בדרך-כלל, למעט זיקת ההנאה מכוח שנים {כאמור בסעיף 96 לחוק המקרקעין}, מכוח הסכם.
זיקת הנאה היא שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמו זכות להחזיק בהם {א' רייכמן, "הערות להגדרת זיקת ההנאה" עיוני משפט א (תשל"ב), 345}.
זיקת הנאה היא זכות קניינית, שמהווה הרחבה לזכות הבעלות במקרקעין הזכאים, ובה בשעה היא גורעת מזכות הבעלות במקרקעין הכפופים. רייכמן כתב {שם, בעמ' 354} ש"המבחן המרכזי לקביעה האם נרכשה זכות להחזיק הנו מבחן השימוש היחודי. באין לזכאי זכות לשימוש ייחודי בקטע מסויים כל שהוא מהמגרש, לא תהיה, בדרך-כלל, זכות להחזיק" {ראה גם ע"א (חי') 7269-07-12 עמירם ברבקוב נ' יהושע לוגסי, תק-מח 2013(2), 26111 (2013)}.
זיקת הנאה יכולה להיות של אדם או לטובת מקרקעין. בדרך-כלל נראה את זיקת ההנאה כניתנת לטובת המקרקעין בהבחנה ממקרה בו ניתנה לטובת האדם שקיבל אותה בלבד {ראה ע"א 700/88 אסטרחאן נ' בן חורין, פ''ד מה(3), 720 שם קבע בית-המשפט כי כאשר הזיקה משרתת את בעלי המקרקעין הזכאים באופן שאינו ניתן להפרדה מזכויותיהם במקרקעין, תהיה הנטיה לראות בזיקת ההנאה זיקה לטובת מקרקעין}.
זיקת הנאה היא זכות קניינית בנכסי הזולת, הנושאת אופי מיוחד {מ' דויטש קניין, כרך ב' (1999), עמ' 419}. מקורותיה של הזכות לזיקת הנאה הינם מכוח חוזה, מכוח חוק או מכוח שנים.
זכות מעבר במקרקעי הזולת היא זכות לזיקת הנאה. על-מנת שתיווצר זיקת הנאה על-פי הסכם, יש צורך במסמך בכתב. הסכמה בהיתר הבניה, מספקת את יסוד הכתב {ע"א (חי') 7269-07-12 עמירם ברבקוב נ' יהושע לוגסי, תק-מח 2013(2), 26111 (2013)}.
האם יש זיקת הנאה לטובת שוכר? אי-אפשר לשעבד זכות שכירות בדרך של זיקת הנאה, באופן שהשוכר לא יוכל להעבירה לאחר, אלא ברשות בעל הזיקה, וזאת משום שמדובר בזכויות משפטיות. יחד-עם-זאת, כאשר מדובר בשכירות רשומה {סעיף 81(ב) לחוק המקרקעין} יכול השוכר לשעבדה בכפוף לאמור בחוזה השכירות, בזיקת הנאה ללא הסכמת המשכיר {ראה גם רייכמן "השפעת זיקת הנאה על הלכות שכנים", עיוני משפט ג', 783}.
כיצד על תובע לנהוג בבואו לבקש מבית-המשפט להעניק זיקת הנאה?
ב- ת"א 5745-11-11 {שור נ' אבולעפיה ברבנד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} בית-המשפט קיבל את טענת הנתבעת, לפיה התובע כלל לא פירט לאילו מבני משפחתו או מוזמניו הוא מבקש להעניק את זיקת ההנאה.
עוד נקב כי כדי להקנות זכות ל"סוג של בני אדם" יש לסווגו ולהגדירו בדרך כלשהיא, שתתאים לשימוש שנעשה עד כה ותראה שגם בעבר, בשלושים השנים האחרונות, זהו סוג בני האדם שעשו שימוש בזכות שמבקשים להכיר בה.
ההגדרה "מוזמניו" היא הגדרה רחבה, שאין ראיות התומכות בכך שזה סוג בני האדם שעשה בעבר שימוש במעבר. ההגדרה "בני משפחתו" גם היא הגדרה רחבה, אך אפשר שניתן להגדירה לפי הראיות בדבר השימוש שנעשה בעבר.

