סמכות עניינית של בית-משפט

סעד של אכיפת השימוש בזכות של זיקת הנאה, היא בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", הנתונה לסמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי לפי סעיף 51(א)(3) סיפא לחוק בתי-המשפט מכוח סמכותו השיורית לפי סעיף 40(1) רישא לחוק בתי-המשפט.

בית-המשפט המחוזי קבע ב- ת"א (חי') 239/93, המ' 4153/94 {עזר נ' גולדבליט, פס"מ תשנ"ה(2), 163}, כי תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר קיום זיקת הנאה הינה בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" ולפיכך, נתונה לסמכות בית-המשפט המחוזי. עוד נקבע שם, כי מאחר וזיקת ההנאה היא זכות קניינית - "זכות חפצא" ולא "זכות גברא", הרי שאין לראות בה תביעה "לשימוש במקרקעין" כמשמעותה בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי-המשפט {ראה ת"א (עכו) 23644-07-09 סולימאן מולא נ' מוחמד מולא, תק-של 2014(3), 65433 (2014); ת"א (טב') 1334/85 המועצה המקומית מגדל נגד S.N.E Trust Inc, פ"מ תשמ"ז(ב), 86}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סמכות עניינית של בית-משפט