חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977

חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 קובע כדלקמן:

"פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון התשס"ה)
בחוק זה:
"עיסוק בפסיכולוגיה" - עיסוק מקצועי כמשלח-יד באבחונם ובהערכתם של עניינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני-אדם, וכן טיפול, שיקום ייעוץ והדרכה בנוגע לעניינים ולבעיות כאמור, הנעשים בדרך-כלל בידי פסיכולוג;
"פסיכולוג" - אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר;
"בעל היתר" - מי שניתן לו לפי חוק זה היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה;
"מחלת מסכנת", של פסיכולוג או מבקש רישום - אחת מאלה:
(1) מחלת נפש;
(2) מחלה העשויה לסכן בריאות בני האדם שבטיפולו;
(3) מחלה או כושר לקוי העשויים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בפסיכולוגיה לחלוטין, זמנית או חלקית;
"מועצה" - מועצת הפסיכולוגים המוקמת לפי סעיף 47;
"ועדת הרישום" - ועדה שהתמנתה לפי סעיף 13;
"פסיכולוג מומחה" - פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים כבעל תואר מומחה בענף מומחיות שהוכר לפי חוק זה;
"פסיכולוג מומחה-מדריך" - פסיכולוג מומחה, הרשום לפי חוק זה בפנקס הפסיכולוגים גם כמדריך;
"מנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או סגנו.

פרק ב': העיסוק בפסיכולוגיה (תיקון התשס"ה)
2. ייחוד העיסוק (תיקונים: התשל"ה, התשס"ה)
(א) לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו לפי סעיף 19.
(ב) בעל תואר "בוגר" בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ-לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר "בוגר" כאמור - לא יעסוק בפסיכולוגיה אלא בפיקוחו או בהדרכתו של פסיכולוג במקום עבודה שהכירה בו המועצה או בצבא-הגנה לישראל ובתקופות אלה:
(1) תקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת חוק זה או מיום תחילת עיסוקו בפסיכולוגיה, הכל לפי המאוחר יותר;
(2) כל התקופה שבה הוא לומד לקבלת תואר "מוסמך" לפסיכולוגיה במוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.
(ב1) המשלים לימודים כאמור בסעיף 15(3) לא יעסוק בפסיכולוגיה, אלא במשך התקופה שנקבעה להשלמת לימודיו לפי הסעיף האמור ובתנאים אלה:
(1) בפיקוחו או בהדרכתו של פסיכולוג;
(2) במקום עבודה שהכירה בו המועצה או בצבא הגנה-לישראל;
ובלבד שתקופת העיסוק, תוך כדי השלמת הלימודים, לא תעלה על 3 שנים מיום קביעת התכנית להשלמת הלימודים כאמור באותו סעיף.
(ג) לא יראו כעיסוק בפסיכולוגיה פעולה שעשה אדם באקראי או במהלך עיסוקו במקצועו כדין ובתום-לב.
3. איסור העסקה
לא יעסיק אדם בפעולות שהן עיסוק בפסיכולוגיה את מי שאינו רשאי לעסוק בפסיכולוגיה כאמור בסעיף 2.
4. איסור מתן תרופות
מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יטפל במתן תרופה או הלם חשמלי לבני-אדם, אלא אם הוא מורשה לכך כדין.
5. ייחוד התואר פסיכולוג
לא ישתמש אדם בתואר "פסיכולוג", או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק בפסיכולוגיה, אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו בפנקס או בהתאם להיתר לפי סעיף 19.
5א. איסור שימוש בתואר, בכינוי או בהגדר (תיקון התשס"ה)
(א) לא ישתמש פסיכולוג בכל הקשור לעיסוקו, אלא בתואר מוכר בפסיכולוגיה שהוענק לו לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, ואם הוענק התואר מחוץ לישראל, שוועדת הרישום הכירה בתואר, במוסד האקדמי שהעניק את התואר ובלימודים לקראת התואר, ולא ישתמש בכינוי או בהגדר שיש בהם כדי לטעת בקרב הציבור רושם שאינו נכון על ההכשרה המקצועית המוכרת שלו או על כישוריו.
(ב) השתמש פסיכולוג בתואר, בכינוי או בהגדר, שלדעת המנהל יש בהם כדי לטעת בקרב הציבור רושם בלתי נכון כאמור בסעיף-קטן (א), רשאי הוא להורות לפסיכולוג להפסיק את השימוש בתואר, בכינוי או בהגדר.
(ג) שר הבריאות רשאי, בצו, לקבוע כי פסיכולוג, לא ישתמש בתואר, בכינוי, או בהגדר שקיבל ממוסד פלוני, אשר לדעת השר אין זה מן הראוי לעשות שימוש בתארים שאותו מוסד מעניק; פורסם צו כאמור, לא ישתמש פסיכולוג בתואר, בכינוי או בהגדר, בכל הקשור לעיסוקו בפסיכולוגיה, ואם השתמש יחדל להשתמש במועד שנקבע בצו.
(ד) בסעיף זה:
"השתמש" - לרבות בהודעה, בשלט, בנייר מכתבים, בכרטיס ביקור, באמצעי אלקטרוני או בכל אמצעי אחר;
"תואר", "כינוי" או "הגדר" - לרבות קיצורים, ראשי תיבות וכל דבר המרמז על תואר, כינוי או הגדר.
6. סייגים לפרסומת (תיקון התש"ס)
(א) פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות או שיש בה משום פגיעה בכבוד המקצוע או שהיא בניגוד לתקנות שהותקנו לפי סעיף-קטן (ג).
(ב) שר הבריאות, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים, צורות, ודרכים של פרסומת:
(1) שיש בהם כדי להטעות;
(2) שיש בהם משום פגיעה בכבוד המקצוע.
(ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע איסורים על סוגים, צורות ודרכים של פרסומת שיש בהם משום פגיעה בציבור.
(ד) לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה לפי הוראות סעיף-קטן (א).
(ה) פסיכולוג, שאדם אחר עוסק בפרסום עיסוקו, חייב לעשות כל שאפשר כדי למנוע מאותו אדם לפעול בניגוד להוראות סעיף-קטן (ד); המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(ו) הפר אדם את הוראות סעיף-קטן (ד), לעניין פסיכולוג מסויים, חזקה היא כי אותו פסיכולוג הפר את חובתו לפי סעיף-קטן (ה), אלא-אם-כן הוכיח הפסיכולוג כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
(ז) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
7. סוד מקצועי
(א) מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מנסיבות אלה:
(1) גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם;
(2) קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע;
(3) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.
(ב) הוראות סעיף זה חלות גם על מי שקיבל מידע כאמור ממי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה.
(ג) לעניין סעיף זה:
(1) "מידע" - לרבות תעודה המכילה ידיעה;
(2) "טיפול" - טיפול בידי המוסמך לכך, לרבות טיפול סוציאלי וחינוכי;
(3) אין נפקא מינה אם המידע נוגע למי שבטיפולו של העוסק בפסיכולוגיה או לאדם אחר.
8. מומחיות מוכרת (תיקון התשס"ה)
(א) שר הבריאות רשאי בתקנות, לאחר התייעצות במועצה -
(1) לקבוע בתוספת שענף פלוני בפסיכולוגיה יהיה מומחיות מוכרת;
(2) לקבוע למומחיות מוכרת תנאים לעניין הכשרה, בחינה, תואר ותעודה;
(3) לייחד פעולות מסויימות בפסיכולוגיה לבעלי מומחיות מוכרת;
(4) להורות שיירשמו בפנקס בעלי תואר של מומחיות מוכרת.
(ב) כל אחד מענפי הפסיכולוגיה המפורטים בתוספת הוא מומחיות מוכרת.
9. ייחוד פעולות (תיקון התשע"א)
(א) מיום שיוחדה פעולה לבעלי מומחיות מוכרת, או מתאריך שלאחר מכן שנקבע בתקנות, לא יעסוק פסיכולוג בפעולה כאמור אלא אם הוא רשום בפנקס כבעל אותה מומחיות; אין בהוראה זו כדי למנוע ממתמחה לעסוק בפעולה כאמור בפיקוח בעל מומחיות מוכרת.
(ב) לא יתן פסיכולוג טיפול פסיכותרפויטי אלא אם הוא פסיכולוג מומחה.
10. ייחוד תואר מומחה
מיום שקבע שר הבריאות תואר של מומחיות מוכרת, או מתאריך שלאחר מכן שנקבע בתקנות, לא ישתמש אדם בתואר של אותה מומחיות, או בביטוי או קיצור המרמזים להיותו מומחה באותו ענף בפסיכולוגיה, אלא בהתאם לרישומו בפנקס או בהתאם להיתר.
11. פטור
על-אף האמור בפרק זה, רשאי המנהל להחליט שפסיכולוג פלוני שעסק בענף פסיכולוגיה לפני שנקבע אותו ענף כמומחיות מוכרת, יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו, עם או בלי התואר, בתנאים ובהגבלות שהחליט המנהל, לרבות בדבר התקופה שבה יהיה רשאי להמשיך בעיסוקו ובדבר הכשרה ובחינה.
פרק ג': רישום
12. פנקס הפסיכולוגים (תיקון התשס"ה)
(א) ינוהל פנקס או כרטסת (להלן: "פנקס") שבהם יירשמו הזכאים לרישום כפסיכולוגים לפי חוק זה; היה הפסיכולוג בעל תואר מומחה או מומחה-מדריך, בענף המפורט בתוספת, ירשום מנהל הפנקס את הדבר בפנקס; פרטי הרישום ייקבעו בתקנות.
(ב) הרשום בפנקס חייב להודיע תוך שלושים יום על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום שנקבעו בתקנות, והוא או מעבידו חייב לתת למנהל הפנקס לפי דרישתו כל ידיעה אחרת לעניין הרישום בפנקס.
13. ועדת הרישום (תיקון התשס"ה)
(א) שר הבריאות ימנה ועדת רישום של חמישה; הודעה על מינוי הוועדה ומענה יפורסמו ברשומות.
(ב) חברי הוועדה יהיו:
(1) נציג שר הבריאות, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה ומנהל פנקס הפסיכולוגים;
(2) שלושה פסיכולוגים שיבחר שר הבריאות מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, לפי דרישתו, ואם לא הוגשה לו הרשימה תוך ששים יום לאחר המצאת הדרישה - שלושה פסיכולוגים הנראים לו;
(3) פסיכולוג מתוך סגל ההוראה בפסיכולוגיה במוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.
(ב1) יושב-ראש המועצה או נציג מטעמו, בעל ידע ומומחיות בנושא הנדון, רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ותהיה לו דעה מייעצת.
(ג) חברי הוועדה האמורים בסעיף-קטן (ב)(2) ו-(3) יתמנו לשלוש שנים ומותר לחזור ולמנותם, ובלבד שאחרי שתי תקופות מינוי רצופות לא יתמנה חבר ועדה כאמור לתקופה נוספת, במשך שלוש שנים לפחות.
(ד) ועדת הרישום רשאית למנות מבין חבריה ועדות-משנה הרשאיות להחליט במקום הוועדה בכל עניין זולת עיון חוזר לפי סעיף 17.
(ה) המינוי הראשון של ועדת הרישום לפני היות הפנקס יהיה לתקופה של שנה אחת, והפסיכולוגים חברי הוועדה יהיו אלה אשר לדעת שר הבריאות ממלאים אחר הדרישות המזכות לרישום כאמור בסעיף 15.
(ו) שלושה חברי ועדת הרישום ובהם יושב-ראש הוועדה יהוו מנין חוקי לישיבות הוועדה.
14. ועדת בחינות
(א) תהיה ועדת בחינות של שלושה שחבריה הם -
(1) ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות או פסיכולוג שהוסמך לכך מטעמו והוא יהיה יושב-ראש הוועדה;
(2) פסיכולוג שבחר המנהל מבין המורים לפסיכולוגיה באחד המוסדות להשכלה גבוהה בארץ;
(3) פסיכולוג שבחרה המועצה, ואם לא בחרה אותו תוך ששים יום לאחר הדרישה - פסיכולוג שבחר שר הבריאות.
(ב) נושאי הבחינות וסדריהן ייקבעו בתקנות.
15. הזכאים לרישום (תיקון התשס"ה)
זכאי להירשם בפנקס אזרח ישראלי או תושב ישראל, שהוא אחד מאלה:
(1) בעל תואר "מוסמך" לפסיכולוגיה או תואר גבוה ממנו, שניתנו מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
(2) בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ-לארץ וועדת הרישום הכירה בו כשווה ערך לתואר שניתן כאמור בפסקה (1);
(3) בעל תואר מוסמך בפסיכולוגיה או בעל תואר בפסיכולוגיה גבוה ממנו, שהעניק מוסד במדינה מחוץ לישראל שהכירה בו ועדת הרישום, ואשר השלים את לימודיו בהתאם לקביעת ועדת הרישום ולהנחת דעתה, מאחר שהוועדה מצאה כי ערכו של התואר שניתן לו פחות במקצת מתואר כאמור בפסקה (1); ובלבד שהשלים את לימודיו כאמור, בתוך תקופה שלא עלתה על 3 שנים מיום קביעת תכנית הלימודים על-ידי ועדת הרישום.
15א. פרסום כללי הכרה בתארים ממוסד בחוץ לארץ (תיקון התשס"ה)
שר הבריאות יפרסם ברשומות כללים להכרה בתארים בפסיכולוגיה שניתנו מאת מוסד בחוץ לארץ, לפי סעיף 15(2).
16. דחיית בקשת רישום
ואלה המקרים שבהם רשאית ועדת הרישום, לאחר שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע דברו, לדחות בקשת רישום אף אם נתמלאו התנאים האמורים בסעיף 15:
(1) המבקש הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק בפסיכולוגיה, וטרם עברו עשר שנים אחרי שנשא את ענשו, או אחרי שנסתיימה תקופת התנאי לפי סעיף 18(ב) לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) (נוסח משולב), התש"ל-1970, הכל לפי העניין;
(2) קיימת עובדה אחרת העשויה להראות שהמבקש איננו מסוגל או איננו ראוי לעסוק בפסיכולוגיה.
17. עיון חוזר (תיקון התשס"ה)
(א) דחתה ועדת הרישום בקשה על-פי סעיף 16 רשאית היא לבקשת המבקש, אם הוגשה תוך חמישה-עשר יום לאחר שקיבל הודעה על הדחיה, לחזור ולעיין בדבר, לא יאוחר מן היום השלושים לאחר קבלת הבקשה.
(ב) המבקש זכאי להשמיע את טענותיו לפני ועדת הרישום, והוא רשאי להיות מיוצג בדיון על-ידי בא כוחו או על-ידי אדם בעל ידע וניסיון מקצועי בתחום הפסיכולוגיה.
18. (בוטל).
19. היתר זמני
(א) ועדת הרישום רשאית לתת היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה, לרבות מומחיות מוכרת, למי שאיננו אזרח ישראלי או תושב ישראל, בלי שיירשם בפנקס, ובתנאים אלה:
(1) אם הוא מוזמן לישראל למילוי תפקיד מסויים בפסיכולוגיה - בהגבלה לאותו תפקיד;
(2) אם הוא בא לישראל ברישיון לישיבת ביקור - בהגבלה לתקופת רשיונו ובתוספת כל תנאי אחר שהוועדה תראהו לנכון.
(ב) לא יינתן בנסיבות העניין היתר זמני אלא למי שממלא אחרי ההוראות והתנאים הנדרשים לרישום בפנקס, והוא חייב במתן הודעה לפי סעיף 12(ב), והכל בשינויים המחוייבים לפי העניין.
פרק ד': פסילה מטעמי בריאות
20. ועדה רפואית
(א) לשם בדיקת כשרו הגופני או הנפשי של מבקש רישום או של עוסק בפסיכולוגיה ימנה המנהל, מינוי כללי או למקרה מסויים, ועדה רפואית של שלושה רופאים או של שלושה רופאים פסיכיאטרים, הכל לפי העניין.
(ב) הוועדה תגיש את ממצאיה ומסקנותיה המנומקים לוועדת הרישום.
21. בדיקה רפואית למבקש רישום
היה לוועדת הרישום חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאית היא לדרוש מהמבקש להתייצב לפני הוועדה הרפואית לשם בדיקה.
22. מניעת רישום
סירב המבקש לדרישת ועדת הרישום לא תרשום אותו הוועדה בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
23. בדיקה רפואית לעוסק בפסיכולוגיה (תיקון התשס"ה (מס' 2))
(א) ראתה ועדת הרישום כי עוסק בפסיכולוגיה סובל ממחלה מסכנת, רשאית היא לדרוש ממנו להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה, במועד ובמקום שתקבע.
(ב) (בוטל).
24. פטור מחובת התייצבות
מי שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית, פטור מחובת ההתייצבות אם הוא מבקש מחיקת שמו מן הפנקס או מחזיר את ההיתר או מפסיק את עיסוקו המקצועי, כולו או מקצתו לחלוטין או לשעה, להנחת דעתה של ועדת הרישום.
25. התליית רישום
פסיכולוג שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, רשאית ועדת הרישום להתלות את רישומו בפנקס עד שייבדק; ורשאית היא לפרסם התליה כאמור בכל דרך שתיראה לה.
26. קבלת ראיות
היה לוועדת הרישום יסוד להניח, שמידע העשוי להעיד על מצב בריאותו של עוסק בפסיכולוגיה או מבקש רישום נמצא בידי מוסד רפואי או רופא שטיפלו בו, או שמסמך העשוי להעיד כאמור נמצא בידי אדם פלוני - רשאית היא, לפני שתחליט לחייבו בהתייצבות לפני ועדה רפואית, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, והנדרש חייב לעשות כן.
27. השעיה (תיקון התשס"ה (מס' 2))
(א) נוכחה ועדת הרישום כי מחלה מסכנת של עוסק בפסיכולוגיה גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים בוועדה הרפואית, רשאית היא להשעותו עד להחלטה הסופית לפי סעיף 29, אך לא יותר משלושה חדשים, ובלבד שתעביר בסמוך למתן החלטתה את העניין לטיפולה של הוועדה הרפואית.
(ב) לא סיימה הוועדה הרפואית את ההליכים עד תום תקופת ההשעיה, רשאית ועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית, להשעותו עוד שלושה חודשים.
(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאית ועדת הרישום, בהסכמת הוועדה הרפואית ואם דחיפות ההשעיה עומדת בעינה, להשעותו עוד שלושה חודשים.
28. חובת סודיות (תיקון התשס"ה (מס' 2))
מי שהגיעה אליו, על-פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה, או אם הורשה לכך מאת בית-המשפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע, או מכוח חובה לענות על שאלות שהציג לו מי שהוסמך לערוך חקירה בביצוע עבירות.
29. החלטות ועדת הרישום
קבעה הוועדה הרפואית כי עוסק בפסיכולוגיה או מבקש רישום אינו מסוגל לעסוק בפסיכולוגיה, לחלוטין או לשעה, מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בפסיכולוגיה בהגבלות או בתנאים מסויימים, תסרב ועדת הרישום לרושמו בפנקס או תמחק שמו מהפנקס או תאסור או תגביל עיסוקו, בהתאם להמלצות הוועדה הרפואית.
30. (בוטל).
31. תחולה על בוגר
הסמכויות והתפקידים אשר לוועדת הרישום לפי פרק זה יהיו לגבי בוגר לפי סעיף 2(ב), נתונים למנהל.
פרק ה': שפיטה משמעתית
32. תחולה
בפרק זה "פסיכולוג" - לרבות "בוגר" לפי סעיף 2(ב).
33. עבירות משמעת (תיקונים: התשנ"ו, התשס"ה)
פסיכולוג אשם בעבירת משמעת באחת מאלה:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע של פסיכולוג;
(2) השיג את רישומו או את היתרו במצג שוא;
(3) גילה חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כפסיכולוג;
(4) התמיד להפר הוראה של חוק זה או תקנה לפיו;
(5) הורשע בעבירה שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בפסיכולוגיה;
(6) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;
(7) הוזמן להופיע לפני ועדת התלונות או ועדת המשמעת ובלא הצדק סביר לא הופיע.
34. שיפוט פלילי ומשמעתי
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים אישום פסיכולוג בעבירת משמעת בשל אותו מעשה או מחדל, וענישה או זיכוי בהליך לפי פרק זה אינם מונעים אישומו בפלילים.
35. ועדת תלונות וועדת משמעת (תיקון התשס"ה)
(א) שר הבריאות ימנה ועדת תלונות וועדת משמעת, כל אחת של שלושה חברים וממלאי-מקומם.
(ב) חברי ועדת התלונות יהיו:
(1) פסיכולוג נציג המועצה שהיא הציעה לשר לפי דרישתו, ואם לא הציעה תוך שישים יום לאחר הדרישה - פסיכולוג הנראה לשר הבריאות;
(2) פסיכולוג שהוא עובד המדינה, וכן עורך-דין שהוא עובד המדינה שיוכל לשמש גם כתובע בוועדת המשמעת.
(ג) חברי ועדת המשמעת יהיו:
(1) חבר לשכת עורכי-הדין בעל ותק של חמש שנים, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה;
(2) שני פסיכולוגים בעלי ותק של עשר שנים שמינה שר הבריאות, האחד מהם פסיכולוג בשירות המדינה והאחד מתוך רשימה שהגישה לו המועצה, ואם לא הגישה תוך שישים יום לאחר המצאת הדרישה - פסיכולוג הנראה לשר הבריאות.
(ד) המינוי של חברי הוועדות וממלאי-מקומם יפורסם ברשומות ויהיה לחמש שנים, ומותר לחזור ולמנותם, ובלבד שאחרי שתי תקופות מינוי רצופות לא יתמנה חבר לאחת מהוועדת האמורות לתקופה נוספת, במשך חמש שנים לפחות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה לסיים עניין שהתחיל לדון בו.
36. אי-תלות
אין על חבר ועדת משמעת מרות בענייני שפיטה זולת מרות הדין.
37. חקירה ואישום (תיקון התשס"ה)
(א) היה לוועדת התלונות חשד סביר שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, תטיל על אחד או יותר מחבריה לחקור בעניין, ותחליט לפי תוצאות החקירה אם להביא את הפסיכולוג לפני ועדת המשמעת.
(ב) לחוקר לפי סעיף-קטן (א) יהיו לצרכי חוק זה הסמכויות של מפקח משטרה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לאותה פקודה יחול על חקירותיו מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים.
(ג) נמחק שם הפסיכולוג מן הפנקס לפי בקשתו או מסיבה אחרת, רשאית ועדת התלונות להמשיך לפעול לפי סעיף-קטן (א) או להורות על התליית ההליכים המשמעתיים או על ביטולם.
38. השעיה (תיקון התשס"ה (מס' 2))
(א) היה לוועדת התלונות חשד סביר, שפסיכולוג עבר עבירת משמעת, או שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל מעשה או מחדל כמתואר בסעיף 33, ובהתחשב עם סיבתה וחומרתה של עבירת המשמעת ראתה הוועדה צורך להשעות את הפסיכולוג, תביא את הדבר לפני המנהל והוא רשאי, אם שוכנע בנחיצות ההשעיה, להשעותו מעיסוקו לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
(ב) הפסיכולוג רשאי לערער על ההשעיה וכן על החלטות המנהל לפי הוראות סעיף 39, תוך חמישה-עשר יום מיום המצאת הודעה עליה, לפני בית-המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של הפסיכולוג.
39. הארכת השעיה (תיקון התשס"ה (מס' 2))
המנהל רשאי, לפי המלצת ועדת התלונות ולאחר שמיעת הפסיכולוג, להאריך את תקופת ההשעיה עד לסיום הדיון המשמעתי או ההליכים הפליליים באין עוד ערעור עליהם.
40. סודיות הדיון
ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
41. נוכחות בדיון (תיקון התשס"ה)
(א) דיון משמעתי יתנהל בפני התובע והנאשם, אך רשאית הוועדה לנהל דיון שלא בפני הנאשם אם סניגורו מתייצב במקומו או אם נעדר הנאשם מישיבה ללא סיבה מספקת, אף שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הוועדה לדון בעניין שלא בפניו.
(ב) התובע בדיון המשמעתי יהיה היועץ המשפטי של משרד הבריאות, או עורך-דין שהוא עובד המדינה שהתובע הסמיכו לכך; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות העניין.
42. דיני ראיות
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בחוק זה או בתקנות שהתקין שר המשפטים לעניין זה.
43. אמצעי משמעת (תיקון התשס"ה)
(א) מצאה ועדת המשמעת פסיכולוג אשם בעבירת משמעת, תנקוט נגדו אחד או אחדים מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה: "חוק העונשין");
(4) התליית רישומו בפנקס לתקופה קצובה שלא תעלה על 5 שנים; החליטה ועדת המשמעת על התליית הרישום כאמור, רשאית היא להורות מנימוקים שיירשמו בהחלטתה, שההתליה תחול רק על חלק מהרישום וכן רשאית היא להורות שההתליה, כולה או חלקה, תהא על תנאי לתקופה שתורה;
(5) מחיקת שמו מן הפנקס.
(ב) נמחק שם הפסיכולוג מן הפנקס לפי סעיף זה, לא תידון בקשתו לרישום חדש אלא לאחר תום שבע שנים ממתן ההחלטה על כך ולאחר שהוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את חידוש הרישום; הרישום החדש טעון אישורה של ועדת המשמעת.
(ג) נמחק שם הפסיכולוג על-פי בקשתו, רשאית ועדת המשמעת לקבוע שיראו את המחיקה כאילו נעשתה לפי סעיף זה.
(ד) כלפי בעל היתר יבוא במקום מחיקה לפי סעיף זה ביטול ההיתר.
44. ערעור
התובע והנאשם רשאים, תוך שלושים יום לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת, לערער עליה לפני בית-המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום העיסוק של הפסיכולוג.
45. פסיכולוג חולה נפש
היה לוועדת משמעת חשש סביר, שמחמת מחלת נפש אין הפסיכולוג מסוגל לעמוד בדין או אינו אחראי למעשה או למחדל שהוא נושא האישום, רשאית היא לבקש מוועדת הרישום לנהוג לפי הוראות פרק ד'; החליטה ועדת הרישום שלא למחוק שמו של הפסיכולוג מן הפנקס, תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
46. פרסומים (תיקון התשע"ה)
(א) (1) מצאה ועדת המשמעת כי פסיכולוג עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל את דבר החלטת ועדת המשמעת בציון שם הפסיכולוג, ותוך עילום שם המטופל הנוגע בדבר או המתלונן והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובכל דרך נוספת שיורה, ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה, והכול אלא-אם-כן הורתה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה.
(2) מצאה ועדת המשמעת כי הפסיכולוג לא עבר עבירת משמעת, והחלטתה הפכה סופית, יעמיד המנהל לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות, ובכל דרך נוספת שיורה, את נוסח ההחלטה שוועדת המשמעת התירה לפרסום, ויאפשר למעוניינים בכך לקבל העתק ממנה; ועדת המשמעת תקבע את הנוסח שיותר לפרסום, תוך עילום שם הפסיכולוג והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, ותוך עילום שם המטופל הנוגע בדבר או המתלונן והשמטת פרטים שיש בהם כדי לזהותו, והכול אלא-אם-כן הורתה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו על ידה; לבקשת הפסיכולוג, תפרסם הוועדה את החלטתה בציון שמו.
(ב) בכל מקרה שהואשם פסיכולוג בעקבות תלונה, תודיע ועדת התלונות למתלונן על החלטת ועדת המשמעת.
פרק ו': מועצת הפסיכולוגים (תיקון התשע"ה)
47. המועצה (תיקון התשס"ה)
תקום מועצת הפסיכולוגים של 27 חברים, והם:
(1) שר הבריאות או פסיכולוג מומחה-מדריך שהשר ימנה לכך, והוא יהיה היושב-ראש;
(2) ארבעה נציגים של מחלקות לפסיכולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה מוכרים מטעם המועצה להשכלה גבוהה;
(3) שלושה נציגים - ובהם לפחות שני פסיכולוגים - לכל אחד משרי הבריאות, הפנים והחינוך והתרבות, ונציג אחד לכל אחד משרי הסעד, העבודה, הביטחון, האוצר והקליטה;
(4) שמונה חברים שימנה שר הבריאות לפי המלצת ארגון המייצג לדעתו את המספר הגדול ביותר של פסיכולוגים, ואם לא הוגשה המלצה תוך שישים יום לאחר דרישה להגישה - שמונה פסיכולוגים הנראים לשר הבריאות.
47א. סייג למינוי ולכהונה במועצת הפסיכולוגים (תיקון התשנ"ד)
(א) הוגשה תלונה לוועדת התלונות נגד פסיכולוג חבר המועצה, תחליט הוועדה בעניינו תוך 90 ימים מיום קבלת התלונה.
(ב) לא ימונה למועצה פסיכולוג אשר תלויה ועומדת נגדו תלונה בוועדת התלונות.
(ג) הובא פסיכולוג, חבר המועצה, לוועדת המשמעת - תחליט הוועדה בעניינו תוך 60 ימים.
(ד) כל עוד מתקיים הדיון בוועדת המשמעת יושעה הפסיכולוג מחברותו במועצה.
(ה) מי שנמצא אשם בידי ועדת משמעת לא יכהן כחבר המועצה.
(ו) שר הבריאות רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך את כל אחת מהתקופות המנויות בסעיפים-קטנים (א) ו- (ג) עד ל- 120 ימים.
48. תפקידי המועצה
תפקידי המועצה הם:
(1) ייעוץ לשר הבריאות בעניינים שעליהם הוא חייב לפי חוק זה להתייעץ עם המועצה ובעניינים אחרים הנוגעים לעיסוק בפסיכולוגיה בישראל;
(2) הכרה במקומות עבודה לפי סעיפים 2(ב) ו- 15(3);
(3) הגשת רשימות מועמדים לחברות בוועדת הרישום ובוועדת המשמעת;
(4) בחירת חבר ועדת הבחינות ונציג המועצה בוועדת התלונות.
49. תקופת הכהונה (תיקון התשס"ה)
חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לחזור ולמנותו, ובלבד שאחרי שתי תקופות מינוי רצופות לא יתמנה חבר המועצה לתקופה נוספת, במשך שלוש שנים לפחות; נתפנה מקומו, יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו.
50. סדרי עבודה
המועצה רשאית לקבוע במליאתה את סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק או בתקנות.
51. ועדות
(א) המועצה רשאית:
(1) למנות מבין חבריה ועדות קבועות ועדות לעניינים מסויימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן;
(2) לאצול לוועדות כאמור מסמכויותיה.
(ב) על-פי המלצת המועצה רשאי שר הבריאות למנות אדם שאינו חבר המועצה להיות חבר בדעה מייעצת בדיוני הוועדה.
52. השתתפות יושב-ראש ועדת הרישום
המועצה וועדותיה רשאיות להזמין את יושב-ראש ועדת הרישום להשתתף בדעה מייעצת בישיבה שבה נדון נושא בתחום תפקידו, ורשאי הוא לפי הוראת שר הבריאות להשתתף בדעה מייעצת בכל ישיבה של המועצה או של ועדה מוועדותיה.
פרק ז': עונשין
3. עונשין (תיקון התשס"ה)
(א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1) עוסק בפסיכולוגיה בניגוד להוראות סעיף 2 או בניגוד לאיסור או להגבלה שהוטלו עליו לפי הוראות חוק זה או בתקופה שרישומו בפנקס מותלה לפי הוראות חוק זה;
(2) מעסיק אדם בפעולות שהן עיסוק בפסיכולוגיה, בניגוד להוראות סעיף 3;
(3) נותן טיפול לאדם בדרך של מתן תרופה או הלם חשמלי, בניגוד להוראות סעיף 4;
(4) משתמש בתואר "פסיכולוג" או בביטוי או בקיצור כאמור בסעיף 5, בניגוד להוראות אותו סעיף, או משתמש בתואר, בכינוי או בהגדר כאמור בסעיף 5א, בניגוד להוראות צו שהוצא לפיו;
(5) מגלה מידע כאמור בסעיף 7, בניגוד להוראות אותו סעיף, או מגלה, בלא רשות כדין, דבר שנודע לו בתוקף תפקידו לפי חוק זה או בישיבה של ועדת הרישום, ועדה רפואית, ועדת התלונות או ועדת המשמעת.
(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) עוסק בפעולה שיוחדה לבעלי מומחיות מוכרת, בניגוד להוראות סעיף 9(א) או נותן טיפול בפסיכותרפיה בניגוד להוראות סעיף 9(ב);
(2) משתמש בתואר של מומחיות מוכרת או בביטוי או בקיצור כאמור בסעיף 10, בניגוד להוראות אותו סעיף;
(3) אינו מוסר הודעה בניגוד להוראות סעיף 12(ב) או לא נותן למנהל הפנקס, לפי דרישתו, ידיעה על-פי הוראות אותו סעיף;
(4) לא מוסר מידע או מסמך על-פי דרישת ועדת הרישום בניגוד להוראות סעיף 26.
פרק ח': שונות (תיקון התשס"ה)
54. סמכויות עזר של ועדות (תיקון התשס"ה (מס' 2))
(א) ועדת הרישום לפי סעיף 13, הוועדה הרפואית לפי סעיף 20, ועדת התלונות לפי סעיף 35(ב) או ועדת המשמעת לפי סעיף 35(ג) רשאית, אם הדבר דרוש למילוי תפקידיה:
(1) להזמין אדם לבוא לפניה להעיד או להציג דבר;
(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החלות בבית-משפט;
(3) לבקש מבית-משפט שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית-משפט.
(ב) דרשה ועדה כאמור מאדם להעיד או להציג דבר וסירב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאי בית-משפט שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, לכפות, על-פי בקשת המנהל או יושב-ראש הוועדה, את הציות להוראות הוועדה בדרך שתיראה לו, לרבות מעצרו של הסרבן.
(ג) שר המשפטים יקבע סדרי דין לעניין ביצוע סעיף זה.
(ד) בסעיף זה, "בית-משפט" - לעניין ועדת הרישום והוועדה הרפואית - בית-משפט לעניינים מינהליים, ולעניין ועדת המשמעת וועדת התלונות - בית-משפט מחוזי.
55. דין חברי המועצה והוועדות
(א) התפטרותו של חבר המועצה או של חבר ועדה מן האמורות בסעיף 54 תהיה בכתב לשר הבריאות ותחילת תקפה כעבור חמישה-עשר יום לאחר מסירתה.
(ב) שר הבריאות רשאי להעביר מכהונה חבר המועצה או חבר אחת הוועדות האמורות אם:
(1) ניטל ממנו הכושר הגופני או הנפשי או נבצר ממנו מסיבה אחרת למלא את תפקידיו;
(2) הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון;
(3) פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית-משפט;
(4) עזב את הארץ לצמיתות;
(5) נעדר ברציפות מישיבות המועצה מספר פעמים שקבעה אותו המועצה מראש לעניין זה, או משלוש ישיבות של ועדה כאמור.
(ג) לאחר הישיבה האחרונה, שההיעדרות ממנה מעניקה את הסמכות להעביר מכהונה, תימסר לנעדר בדואר רשום הודעה בכתב ובה פירוט הישיבות שמהן נעדר ונוסחו המלא של סעיף זה; היה חבר המועצה או הוועדה נציגו של שר או של גוף, יישלח העתק ההודעה לשר או לגוף שהחבר מייצגו.
(ד) שר הבריאות רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו גם על-פי בקשת השר או הגוף שהחבר מייצגם.
(ה) בכל מקרה מן המנויים בפסקאות (1) עד (4) של סעיף-קטן (ב) לא יעביר שר הבריאות מכהונה חבר המועצה או חבר ועדה בלי שנועץ בשר או בגוף שהחבר מייצגם.
56. תחילה והוראות מעבר
(א) תחילתו של חוק זה ביום כ"ב בטבת התשל"ח (1 בינואר 1978), אולם תחילת סעיפים 8, 13 עד 18, פרק ד', פרק ו' וסעיף 54 ביום פרסום החוק ברשומות.
(ב) מי שערב פרסום חוק זה ברשומות עסק בפסיכולוגיה, רשאי להגיש, תוך תשעים יום מיום הפרסום, בקשה לרישום בפנקס; עשה כן לא יעסוק בפסיכולוגיה לאחר המועד שבו הודע לו על דחיית הבקשה; לא הוכרע בבקשתו עד יום תחילת חוק זה, רשאי הוא להמשיך ולעסוק בפסיכולוגיה עד מתן ההחלטה.
(ג) העוסק בפסיכולוגיה לאחר שהודע לו שבקשתו נדחתה, יראו אותו לעניין ענישתו כאילו עסק בפסיכולוגיה אחר תחילת חוק זה בלי להיות רשום בפנקס.
57. ביצוע ותקנות
(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו לרבות קביעת אגרות בעד רישום, היתרים ובחינות.
(ב) בהתייעצות עם המועצה רשאי שר הבריאות להתקין כללי אתיקה מקצועית לפסיכולוגים.
(ג) תקנות על-פי סעיפים 6, 50 או 54 או סעיף-קטן (ב) וכן קביעת אגרות לפי סעיף-קטן (א) טעונות התייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת.
58. פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך חמישה-עשר יום מיום קבלתו בכנסת.
תוספת לא כלולה בספר

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977