botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

בית-אבות הגדרה משפטית

1. כללי
כל אימת שביקש המחוקק להגדיר את המונח בית-אבות, לקח הוא את המונח הבסיסי של מעון, כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, ודיבר על תוספת איכותית מסויימת, דהיינו, תוספת הנלמדת משהותם הקבועה של קשישים במקום, אשר לה נלווית גם תוספת כמותית מסויימת, המעבירה את המקום מהיותו מעון, להיותו גם בית-אבות.

המשמעות של הדברים היא, וכך גם מכתיב ההגיון, כי שעה שמבקשים לפרש את המונח בית-אבות, אין די במונח מעון המוגדר בחוק הפיקוח על מעונות, אלא נדרשת מעבר למונח זה גם תוספת ייחודית של מגורים קבועים במקום, על כל המשתמע מכך, לפחות מספר מסויים (שלא צריך להגדיר אותו באופן חד מבחינה כמותית, אך ברור כי אינו יכול להיות מספר בטל, כמו שלושה קשישים למשל) של קשישים, באופן שיצור ייחוד בשימוש באותו מקום.

העובדה שכל אותם חיקוקים נשענים על הגדרת המעון כהגדרה בסיסית, מלמדת על קו חשיבה מסויים, הגיוני מאוד לדעתי, לפיו אין די בהגדרת המעון כדי להפוך מקום לבית-אבות, כאמור נדרש משהו מעבר לכך, מגורים קבועים (שלא הוכחו במקרה שבפני, הוכחה לכל היותר תשתית אפשרית למגורים במקום), היעדר מקום מחיה אחר (שלא הוכחה בפני, הוכח בעדות הנאשמת כי לפחות חלק מהקשישים נכחו במקום אך ורק בשעות היום), וכמובן כל אותם שירותים נילווים למגורים קבועים במקום, לרבות שירותי כביסה, האכלה, סיעוד וכיוצא באלה, שלא הוכח כי קיימים בעסקם של הנאשמים {ת"פ (רמ') 1324/96 מדינת ישראל נ' מרים בן ארי ואח', תק-של 98(2), 901 (06.04.1998)}.

2. הגדרות לשוניות מקובלות
בלשון היומיומית הוטבעו מספר הגדרות למושגים הקשורים בגיל הזקנה כלהלן{המושגים נלקחו מן הויקיפידיה}:

2.1 בית-אבות
בית-אבות הוא מרכז מגורים המיועד לאנשים בגיל זקנה, ומספק להם שירותים המאפשרים חיים נוחים יותר מאשר בדירה פרטית. בית-אבות מעניק שירותים בסקאלה רחבה, החל משירותים בסיסיים במסגרת דיור מוגן וכלה בטיפול סיעודי נרחב במסגרת בית-אבות סיעודי. השירותים נגזרים ממצב בריאותו של הדייר, ובו עצמאות, עצמאות חלקית, תשישות גופנית ומצב סיעודי. בית-האבות נועד לספק מערך שירותים לזקנים שאינם יכולים להמשיך להתגורר בביתם וזקוקים לעזרה במשך כל שעות היום. במסגרתו מתקימות פעילויות תרבותיות, חברתיות ואחרות במטרה לשפר את איכות חיי הזקן תוך שמירה על עצמאותו ומתן אפשרות לבחירת רמת הפעילות בהתאם ליכולת.

2.2 בתי-אבות סיעודיים
בחלק מבתי-האבות קיימת מחלקה סיעודית שבה שוהים קשישים אשר נזקקים לטיפול צמוד. הפיקוח ומתן הרישיון למחלקה הסיעודית נעשה על-ידי משרד הבריאות. בחלק גדול מהמחלקות הסיעודיות מממן משרד הבריאות את אשפוז הקשיש וזאת על-ידי מתן "קוד" אשפוז מטעם המשרד. אותו "קוד" נקרא הקוד הסיעודי, והוא ניתן לקשישים המוגדרים כתשושי נפש או סיעודיים, וכן לאלו בעלי יכולות כלכליות נמוכות.

2.3 דיור מוגן
במסגרת הדיור המוגן מסופקות דירות ליחיד או לזוג וניתנים שירותים ציבוריים לכלל דייריו. רמת ומגוון השירותים משתנים מדיור מוגן אחד למשנהו, ובדרך-כלל כוללים חדר אוכל, אולמות הרצאה, חדרים לטיפול רפואי, מרכזי בריאות כגון חדר כושר ובריכת שחייה, ומגוון פעילויות תרבות, העשרה ופנאי, חוגים, הרצאות, טיולים מאורגנים, מסיבות מאורגנות לחגים שונים ועוד.

דיור מוגן אינו מהווה בית הבראה או מיועד לאספקת שירותים רפואיים, אם כי לרוב יש בו אגף לטיפול סיעודי. בחלק מבתי דיור מוגן מופעלת מרפאה 24 שעות ביממה והדירות מאובזרות בלחצן מצוקה. מגוון השירותים המוצעים בדיור מוגן ניתנים גם במסגרת כפרים קהילתיים לגמלאים, בהם יחידות הדיור הן יחידות אוטונומיות ונפרדות מיתר המתקנים והדירות במקום.

2.4 גריאטריה
ד. גריאטריה היא תחום ברפואה העוסק בחקר המחלות המלוות את תהליך ההזדקנות ובטיפול בהן. מתייחסים לענף הרפואה הזה כתת-ענף של רפואת משפחה ורפואה פנימית.

גריאטר (רופא מומחה בגריאטריה) עוזר לזקנים לנהל אורח חיים מתאים ולשמור כמה שיותר על גוף בריא, ובנוסף עוזר להם לנהל יחסים חברתיים ויחסים משפחתיים טובים יותר.

הטיפול הגריאטרי הוא טיפול רב-מקצועי, המשלב מקצועות כמו רפוא המומחה בתחום, ומטפלים מתחום הסיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית(טיפול רגשי-חברתי).

לסיכום, באספקלריית המושיגם בפרקים דלעיל נבין במהשך את המחלוקות שנסובו לעיתים סביבי המושג של "בית-אבות" וזאת, בדרך-כלל, בהקשרים של אכיפת החוק או תכנון ובניה או רישוי.