botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

טיפולי לייזר

כל הנוגע לטיפולי לייזר מתעוררת השאלה אם מדובר בטיפול קוסמטי בלבד או בטיפול שיש לראותו כטיפול רפואי, ובהתאם לכך להחיל לגביו את הכלים המשפטיים המתאימים לטיפול רפואי. בהקשר זה יצויין כי משרד הבריאות אינו מפקח על גופים העוסקים בטיפולי לייזר להסרת שיער ובהתאם לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987 לא קיימת חובת רישום במשרד הבריאות של גופים אלו. גם לשם הפעלת מכשיר הלייזר אין צורך באישור משרד הבריאות. פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976 מגדירה "עיסוק ברפואה" כ"בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפויים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך-כלל מידי רופא, לרבות ריפוי באקופונקטורה", ולכאורה טיפולי לייזר אינם כלולים בהגדרה זו. בחוק זכויות החולה קיימת הגדרה המהווה רשימה פתוחה ל"טיפול רפואי" והיא: "לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי". רוב פסקי-הדין אשר עוסקים בהסרת שיער בלייזר אינם דנים בשאלה זו ויוצאים מנקודת הנחה כי מדובר בטיפול רפואי, כפי הנראה, כיון שלא נטען אחרת.

עם-זאת, בשני מקרים לפחות קבע בית-המשפט כי טיפול הסרת שיער בלייזר אינו מוגדר כטיפול רפואי ולכן ההלכות החלות על מתן טיפולים רפואיים, לרבות אלו הכלולות בחוק זכויות החולה, אינן חלות לגבי טיפולים אלו. כך ב- ת"א (יר') 8771/03 גמליאל נ' אמריקן מדיקל ליזר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.06); וכך ב- ת"א (ראשל"צ) 3297/05 סאפקר מיכל נ' ביוטי-פיל אינטרנשיונל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.11.06) {ת"א (ת"א) 32701/08 ש.ש. נ' בר אהוד, תק-של 2014(4), 70635 (25.11.2014)}.

ב- ת"א (ת"א) 23318-09-10 נעמה בר צבי נ' או. אר. מרפאות מומחים בע"מ, תק-של 2011(4), 29197 (30.11.2011)} נקבע כי:

"העילה המרכזית לה טוענת התובעת בסיכומיה, לאחר שהטענות בדבר התרשלות בעצם ההחלטה לקבלה לטיפול ובביצוע הטיפול נזנחו, היא עילת הרשלנות בשל אי-קבלת הסכמה מדעת, הכרוכה בטענות בדבר אי-גילוי והצגת מצגי שווא טרם כריתת החוזה וביצוע הטיפולים.
17. יצויין, כי שני הצדדים מתייחסים לטיפול שניתן על-ידי הנתבעת כטיפול רפואי, עליו חלות כל החובות והחיקוקים המתייחסים לטיפול רפואי, ואינם מסבירים מדוע הגיעו למסקנה זו. יש להעיר, כי מסקנה זו אינה ברורה מאליה ומתעוררת שאלה של ממש אם מדובר בטיפול קוסמטי בלבד או בטיפול שיש לראותו כטיפול רפואי, ובהתאם לכך להחיל לגביו את הכלים המשפטיים המתאימים לטיפול רפואי. בהקשר זה יצויין כי משרד הבריאות אינו מפקח על גופים העוסקים בטיפולי לייזר להסרת שיער ובהתאם לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987 לא קיימת חובת רישום במשרד הבריאות של גופים אלו. גם לשם הפעלת מכשיר הלייזר אין צורך באישור משרד הבריאות. פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976 מגדירה "עיסוק ברפואה" כ"בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפויים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך-כלל מידי רופא, לרבות ריפוי באקופונקטורה", ולכאורה טיפולי לייזר אינם כלולים בהגדרה זו. בחוק זכויות החולה קיימת הגדרה המהווה רשימה פתוחה ל"טיפול רפואי" והיא: "לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי". בשני דו"חות שנתיים של מבקר המדינה, בשנים 2002 ו- 2004 יוחד פרק בנושא פיקוח משרד הבריאות על מרפאות ומכונים פרטיים, לרבות אלו העוסקים בהסרת שיער בלייזר. בעקבות הדו"ח משנת 2002 הוקמה על-ידי משרד הבריאות ועדה מייעצת לבחינת השימוש במכשירי לייזר ברפואה, אך מסקנותיה טרם גובשו לידי חקיקה. הכנסת דנה במספר הזדמנויות בנושא, וניתן להפנות לשני מסמכים שנכתבו על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. האחד, משנת 2001, בנושא "טיפולים להסרת שיער" http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00307.pdf, השני, משנת 2008, בנושא "הפיקוח של משרדי הבריאות והתמ"ת על מרפאות ומכוני יופי פרטיים" http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02311.pdf. בשני המסמכים יש התייחסות לשאלה אם הסרת שיער בלייזר נחשבת טיפול רפואי וצויינו מספר דעות בנושא זה. רוב פסקי-הדין אשר עוסקים בהסרת שיער בלייזר אינם דנים בשאלה זו ויוצאים מנקודת הנחה כי מדובר בטיפול רפואי, כפי הנראה, כיון שלא נטען אחרת, כמו בענייננו. עם-זאת, בשני מקרים לפחות קבע בית-המשפט כי טיפול הסרת שיער בלייזר אינו מוגדר כטיפול רפואי ולכן ההלכות החלות על מתן טיפולים רפואיים, לרבות אלו הכלולות בחוק זכויות החולה, אינן חלות לגבי טיפולים אלו. כך ב- ת"א (יר') 8771/03 גמליאל נ' אמריקן מדיקל ליזר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.10.06) וכך ב- ת"א (ראשל"צ) 3297/05 סאפקר מיכל נ' ביוטי-פיל אינטרנשיונל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.11.06). עם-זאת, כאמור, הנתבעת בענייננו לא טענה כל טענה בעניין זה והסכימה כי מדובר בטיפול רפואי. לפיכך, המשך הדיון יהיה על בסיס ההנחה שמדובר בטיפול רפואי."