חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי

בחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 {להלן: "חוק תרומת ביציות"} מדובר בזוג הורים מיועדים או באישה יחידנית, אשר יכולה לשאת היריון אך לא ניתן להשתמש בביציותיה.

במקרים אלו נכנסת לתמונה תורמת הביצית. ביצית זו שנתרמה תופרה בזרע של בעלה של הנתרמת או בתרומת זרע, ותוחדר לרחמה של האם הנתרמת. בתום ההליך יהיו ההורים המיועדים, או האם הנתרמת במקרה של יחידנית - הוריו של היילוד.

ב- בג"צ 5771/12 {ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14)} צויין כי חוק תרומת ביציות אשר נחקק בשנת 2010, כארבע עשרה שנים לאחר חקיקת חוק הפונדקאות, נועד להסדיר את ההיבטים השונים הכרוכים בשאיבה ובתרומה של ביציות בישראל, ואת השימוש בביציות אלה {ראו דברי ההסבר להצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007, ה"ח הממשלה 289}.

עד לחקיקת החוק הוסדרה האפשרות לתרום ביציות בישראל בתקנות ההפריה ולפיהן ניתן היה ליטול ביציות רק מאישה המצויה בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות אם קבע הרופא האחראי כי יש בנטילת הביציות משום קידום הטיפול המוענק לה.

נוכח מגבלה זו על מאגר התורמות נוצר בישראל מחסור חמור בביציות לתרומה ונשים אשר נזקקו לתרומת ביציות נדרשו להרחיק לארצות הים על-מנת לקבל שם את התרומה.
תקנות ההפריה אף קבעו הגבלות שונות באשר לאפשרותן של נשים לקבל תרומת ביציות. כך, למשל, נקבע בתקנות ההפריה לגבי אישה רווקה כי לא תושתל בגופה ביצית מופרית אלא-אם-כן הביצית היא שלה והתקבל דין וחשבון מעובד סוציאלי התומך בבקשתה.

חוק תרומת ביציות ביקש להרחיב את מעגל הנשים התורמות כך שיכלול לצד הנשים ה"מטופלות" {נשים הזקוקות לטיפול רפואי הכרוך בשאיבת ביציות מגופן עבור עצמן, והמייעדות את הביציות העודפות לתרומה} - גם "תורמות מתנדבות", שאינן עוברות טיפולי הפריה או טיפולים אחרים הכרוכים בשאיבת ביציות מגופן.

כמו-כן, הסיר חוק תרומת ביציות את המחסום לקבלת תרומת ביציות שהציבו תקנות ההפריה בפני נשים רווקות.

אחת המטרות שביקש חוק תרומת ביציות להשיג פרט להרחבת מעגל הנשים התורמות היתה מתן מענה לחשש מפני סחר בביציות ומפני זילות וניצול גופה של האישה {פרוטוקול ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת השבע-עשרה מיום 04.03.08, בעמ' 12-10}.

אשר-על-כן, נקבעו בחוק תרומת ביציות מגבלות שונות לעניין המספר המרבי של תרומות שניתן לקבל מאותה אישה ולעניין תדירות שאיבת ביציות מגופה, וחובות בדבר מסירת מידע לאישה התורמת וקבלת הסכמתה לביצוע פעולות בביציות שנשאבו מגופה ואיסור על סחר בביציות.

לפי כב' השופטת ע' ארבל תמונת המצב היא כי אישה עם ביציות בלתי תקינות אשר יכולה לשאת היריון תוכל להיעזר בתרומת ביציות על-פי חוק תרומת ביציות. אישה עם ביציות בלתי תקינות אשר אינה יכולה לשאת היריון תיעזר הן בתרומת ביציות על-פי חוק תרומת ביציות והן בחוק הפונדקאות לצורך השתלת הביצית המופרית {מזרעו של האב המיועד} ברחמה של אם פונדקאית.
אישה עם ביציות תקינות אשר יכולה לשאת היריון תוכל לעשות שימוש בהפריה חוץ גופית במקרה של בעיות פוריות כאלו או אחרות וזאת בהתאם לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), תשמ"ז-1987 {להלן: "תקנות בריאות העם"}.

אישה עם ביציות תקינות שאינה יכולה לשאת היריון יכולה אף היא לבצע הפריה חוץ גופית בהתאם לתקנות בריאות העם. את השתלת הביצית באישה אחרת ניתן לבצע בהתאם לחוק הפונדקאות באם פונדקאית, או בהתאם לתקנות בריאות העם בבת הזוג שעומדת אף היא להיות האם המיועדת של היילוד שיוולד.

בחוק תרומת ביציות מצויין במפורש כי מעת התרומה הנתרמת הינה אימו של היילוד ולא התורמת {תמ"ש (ת"א) 35043-06-12 אלמוני נ' היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.03.13)}.

חוק תרומת ביציות קובע את שלב ההפריה {להבדיל משלב ההשתלה או ההשתלה החוזרת} כשלב ה"אל-חזור" מבחינת התורמת. בשלב שלאחר ההפריה, הזכות הערטילאית לילד מסויים מקבלת מושא ממשי, ונוצרת לאם הזכות להביא לעולם את הילד שכבר החל להיווצר.

עוד יצויין כי תורמת אינה יכולה לחזור בה מהסכמתה מרגע הפריית הביציות, שמתבצעת ככלל מיד לאחר השאיבה. התורמת אינה יכולה לחזור בה מההסכמה, גם אם הביציות טרם הושתלו ברחמה של הנתרמת, וגם אם הזרע בו הופרתה הביצית הוא מתורם זר שאינו בן זוגה של הנתרמת {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)}.

פרוצדורה של תרומת ביציות, דורשת שיתוף פעולה בין התורמת לנתרמת. מדובר בהליך מורכב, במהלכו התורמת עוברת טיפול הורמונלי לאורך מספר שבועות, שמטרתו לגרות את השחלות. בתקופה זו התורמת מצויה במעקב הכולל בדיקות אולטרא סאונד ובדיקות דם, והיא מחוייבת להימנע מעישון, שתיית אלכוהול וקיום יחסי מין לא מוגנים.

במקביל, הנתרמת עוברת אף היא טיפול הורמונלי שנועד לעבות את רירית הרחם לשם קליטת הביצית המושתלת. כל זאת, נעשה תוך "סנכרון" בין המחזור של התורמת והנתרמת, כדי שרחמה של הנתרמת יהיה מוכן לקליטת הביציות סמוך לאחר השאיבה מהתורמת.

מיד לאחר שהביציות נשאבות מהתורמת {בפרק זמן שאינו עולה על שעות ספורות}, הן מופרות בזרע בטכניקות שונות שאינן מענייננו והקשורות, בין היתר, לאיכות הזרע.

את הביצית המופרית מדגירים במעבדה ולאחר מספר ימים {48 שעות עד חמישה ימים} מחדירים את העוברים שנוצרו - או שמא התאים שהתחלקו - לרחמה של מקבלת התרומה.

להבדיל מתרומת זרע, תהליך התרומה כרוך בסיכונים לתורמת, ובניגוד לתרומת זרע, האפשרות להקפיא ביציות מוגבלת, משום שביצית מאבדת מאיכותה לאחר הקפאה והפשרה. מטעם זה, ככל שידיעתי מגעת אין כיום בישראל "בנק ביציות", להבדיל מ"בנק עוברים" של ביציות שעברו הפריה {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)}.

המחוקק מצא לאפשר לתורמת הביציות לחזור בה מהסכמתה בכל עת עד לשלב בו מסתיים חלקה והביצית מוצאת מגופה ומופרית מייד לאחר מכן.

יש לראות את הוצאת הביצית וההפריה כשלב אחד, ובהתחשב בכך שההשתלה אף היא נעשית בפער של עד ימים ספורים, ניתן גם לראות את שלושת השלבים {הוצאת הביצית-הפריה-השתלה} כשלב אחד.

לאחר שהתורמת סיימה את חלקה, הכוח להחליט עובר לנתרמת, שגם היא מצידה החלה לעבור טיפולים הורמונאליים, גם אם מורכבים פחות {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)}.

ב- תמ"ש (ת"א) 60320-07 {ת.צ נ' היועמ"ש לממשלה - פרקליטות מחוז תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו, 04.03.2012)} צויין כי במשפט המשווה קיימים הסדרים שלא קיימים במשפט הישראלי, ולא ניתן להקיש מהם לעניין הנדון לעיל. כך, באנגליה החוק מכיר בתורמת הביצית כאם נוספת לא מכח תרומת הביצית אלא מכח הזוגיות עם האם היולדת.

בספרד קיים החוק המשווה זכויות זוגות חד מיניים לזכויות זוגות מעורבים אף בכל הנוגע לרישום ילדיהם. ספק אם חוק זה יאפשר בהכרח מתן סעד דומה במקרה דומה לעניין הנדון לעיל.

בקליפורניה פסק-הדין בבית-המשפט שלערעור הכיר באימהות של תורמת ביצית שויתרה מלכתחילה על זיקת הורות אך בנסיבות שונות לחלוטין.

ב- תמ"ש (ת"א) 60320-07 {ת.צ נ' היועמ"ש לממשלה - פרקליטות מחוז תל אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.03.12)} צויין כי במאמרה של רות זפרן {המשפחה בעידן הגנטי - הגדרת הורות בנסיבות של הולדה מלאכותית כמקרה מבחן, דין ודברים כרך ב' עמ' 223, בעמ' 265} נאמר:

"על-פי החוק טוענות לכתר האימהות שתיים בלבד - האם המיועדת והאם היולדת, נושאת ההריון. החוק אינו מטפל במעמדה של תורמת הביצית, אם ישנה.
עולה כי המחוקק אינו רואה בתורמת הביצית מתמודדת פוטנציאלית על מעמד האמהות. התעלמותו של המחוקק מתורמת הביצית נוגעת גם למישור אחר. בהכריעו בהתמודדות בין ההורים המיועדים לאם הנושאת אין החוק מבדיל בין מצב שבו הביצית מקורה באם המיועדת לבין מצב שבו את הביצית סיפקה תורמת.
מגמת פשטות של החוק, אך גם תפיסה עקרונית שאינה רואה חשיבות בשיוך הגנטי של הצאצא, הובילה לקו זה. עם-זאת, ברור לנוכח ההגבלה המונעת שימוש בביצית של האם הנושאת, כי הקו אינו גורף, הוא רלוונטי כל עוד נשמרת ההפרדה בין נושאת ההריון לבעלת המטען הגנטי."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי