botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)

סעיפים 28א-28יז לחוק מידע גנטי, התשס"א-2010 קובעים כדלקמן:

"28א. עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (תיקון התשס"ח)
לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה (בפרק זה: "בדיקה") אלא לפי צו של בית-משפט לענייני משפחה (בפרק זה: "בית-המשפט"), ובהתאם להוראות פרק זה.

28ב. הסכמה לעריכת בדיקה (תיקון התשס"ח)
(א) (1) לא יורה בית-המשפט על עריכת בדיקה לפי פרק זה, אלא-אם-כן נתן הנבדק את הסכמתו לכך; היה הנבדק קטין, חסוי או פסול דין, נדרשת הסכמת האחראי עליו לעריכתה, ואם מלאו לקטין 16 שנים - נדרשת גם הסכמתו.
(2) לא יורה בית-המשפט על בדיקה לקטין, לחסוי או לפסול דין אלא לאחר שמיעת עמדתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו או ליכולותיו, לפי העניין, אלא-אם-כן שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי שמיעת עמדתו עלולה לפגוע בטובתו.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), היה קטין הורה או שנטען לגביו כי הוא הורה (בסעיף-קטן זה: "קטין הורה"), רשאי בית-המשפט, מטעמים שיירשמו, הקשורים בטובת הקטין ההורה, להורות על עריכת הבדיקה בלא הסכמת האחראי על הקטין ובלא נוכחותו של האחראי בעת מתן ההסבר לקטין ההורה כאמור בסעיף זה, ובלבד שהקטין ההורה נתן את הסכמתו לעריכת הבדיקה.

28ג. בדיקה בעובר (תיקון התשס"ח)
בלי לגרוע מהוראות פרק זה, לא יורה בית-משפט על עריכת בדיקה בחסוי שהוא עובר אלא לאחר ששקל את הצורך בעריכת הבדיקה עוד בתקופת ההריון, והאישה הנושאת את העובר נתנה הסכמה מדעת לעריכת הבדיקה, לאחר שהוסברו לה הסיכונים שבעריכת הבדיקה, לה ולעובר; לא נתנה אישה כאמור את הסכמתה להיבדק, לא יחולו הוראות סעיף 28ח(ב).

28ד. צו לעריכת בדיקה בנסיבות מיוחדות (תיקון התשס"ח)
(א) בכפוף להוראות סעיף 28ה, היתה אמו של קטין, חסוי או פסול דין רשומה במרשם האוכלוסין, על-פי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, כמי שהיתה נשואה, בתוך 300 ימים שלפני יום לידת הקטין, החסוי או פסול הדין, לאדם שממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו או היה אדם רשום במרשם כאמור כאביו של קטין, חסוי או פסול דין וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו או לקבוע את אבהותו של אדם זולתו, לא יורה בית-המשפט על עריכת הבדיקה, אלא-אם-כן שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה.
(ב) בבוא בית-המשפט להורות על עריכת בדיקה לפי סעיף-קטן (א), יביא בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
(1) קיומו של חשש לפגיעה בקטין, בחסוי או בפסול הדין, לרבות לפי דין דתי, כתוצאה מהבדיקה;
(2) אפשרות לערוך את הבדיקה בדרך שתקבע את קשרי המשפחה כך שהפגיעה בזכויות הקטין, החסוי או פסול הדין, תצומצם או תימנע.

28ה. צו לעריכת בדיקה בנסיבות של חשש לממזרות לפי דין תורה (תיקון התשס"ח)
(א) (1) ראה בית-המשפט, בעצמו או לפי טענתו של בעל דין, ולאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בעניין, כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין, חסוי, לרבות חסוי שהוא עובר, או פסול דין, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, יפנה לנשיא בית-הדין הרבני הגדול לקבלת חוות-דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה; הפניה תיעשה בלא ציון שמות ופרטים מזהים.
(2) נשיא בית-הדין הרבני הגדול יעביר את חוות-דעתו כאמור בפסקה (1) ליועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא לפני בית-המשפט את עמדתו בעניין לאחר שקיבל את חוות-הדעת האמורה.
(3) פנה בית-המשפט לנשיא בית-הדין הרבני הגדול לפי פסקה (1) לעניין בדיקה בחסוי שהוא עובר, יעביר נשיא בית-הדין הרבני הגדול את חוות-דעתו ליועץ המשפטי לממשלה כאמור באותה פסקה בתוך חמישה ימי עבודה, והיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו יביא לפני בית-המשפט את עמדתו בעניין לפי פסקה (2) בתוך חמישה ימי עבודה מיום שקיבל את חוות-הדעת האמורה.
(4) נוכח בית-המשפט, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו הביא לפניו את עמדתו לעניין עריכת בדיקה כאמור בפסקה (2), כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של קטין, חסוי, לרבות חסוי שהוא עובר, או פסול דין, כאמור בפסקה (1), וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה, אלא-אם-כן מצא כי יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם.
(ב) ראה בית-המשפט כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של בגיר, עקב חשש לממזרות לפי דין תורה, וכי אין דרך לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה, לא יורה על עריכת הבדיקה אלא לאחר שהפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע לשם קבלת הסבר בדבר המשמעות של עריכת הבדיקה, לגביו ולגבי קרוביו; בסעיף-קטן זה, "יחידת הסיוע" - יחידת הסיוע שהוקמה לפי סעיף 5 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

28ו. בדיקה בלא הסכמת הנבדק (תיקון התשס"ח)
(א) על-אף האמור בסעיף 28ב, רשאי בית-המשפט לצוות על עריכת בדיקה, למעט בדיקה לפי סעיף 28ד, גם בלא הסכמת הנבדק, אם נוכח כי התקיימו התנאים לעריכתה לפי סעיף 28א, 28ד או 28ה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) בית-המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש בדבר קשרי המשפחה הנטענים;
(2) ניתנה לנבדק הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.
(ב) לא יורה בית-המשפט על עריכת בדיקה כאמור בסעיף-קטן (א), לקטין, לחסוי או לפסול דין, אם הוא או האחראי עליו לא נתנו את הסכמתם לעריכת הבדיקה, אלא-אם-כן מינה לו עורך-דין או אפוטרופוס לדין אשר ייצגו בהליכים שלפניו, ככל שהקטין, החסוי או פסול הדין אינו מיוצג על-ידי עורך-דין מטעמו.
(ג) לא יורה בית-המשפט על עריכת בדיקה לפי סעיף זה אלא בדרך של בדיקה חיצונית; לעניין זה, "בדיקה חיצונית" - כל אחת מאלה:
(1) לקיחת דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי;
(2) לקיחת דגימת רוק;
(3) לקיחת דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף;
(4) לקיחת דגימה חיצונית אחרת שיקבע השר, בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת המדע.
(ד) ציווה בית-המשפט על עריכת בדיקה לפי הוראות סעיף זה, יכול שהבדיקה תיערך בדרך שאינה בדיקה חיצונית, אם הנבדק נתן את הסכמתו לכך.

28ז. אופן עריכת הבדיקה (תיקון התשס"ח)
(א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בדיקה לפי פרק זה תיערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של אי-נוחות.
(ב) בדיקה תיערך אך ורק במכון גנטי או במעבדה לבדיקות גנטיות, בישראל, שהמנהל הכיר בהם, בהודעה ברשומות, לצורך ביצוע בדיקות לפי פרק זה.
(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (ב), רשאי בית-המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי בדיקה תיערך במעבדה שאינה בישראל, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1) אין מכון גנטי או מעבדה לבדיקות גנטיות בישראל שהוכרו לפי סעיף-קטן (ב) שניתן לערוך בהם את הבדיקה;
(2) אותה מעבדה מקיימת, בקירוב המרבי, את התנאים לפי חוק זה לרישוי מעבדה לבדיקות גנטיות ולהכרה לצורך ביצוע בדיקות לפי פרק זה;
(3) יש אפשרות, במידת הצורך, לחקור את עורך הבדיקה על אופן עריכתה, ולהבטיח את שמירת הראיות על אופן עריכתה ועל ממצאיה.

28ח. סירוב להיבדק (תיקון התשס"ח)
(א) סירב אדם להיבדק לאחר מתן צו כאמור בסעיף 28ו, יחולו הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית-משפט; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו על קטין, חסוי או פסול דין.
(ב) בית-המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם.

28ט. מסירת תוצאות בדיקה, אי-גילוי ואיסור פרסום (תיקון התשס"ח)
(א) על-אף הוראות סעיף 14, נערכה בדיקה לפי פרק זה, לא יימסרו תוצאותיה אלא לבית-המשפט שהורה על עריכתה.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 68(ה) ו- 70 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, רשאי בית-המשפט, לאחר שהובאה לפניו עמדת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו בעניין:
(1) לאסור את גילוין או את פרסומן של תוצאות הבדיקה, את גילוי שמו של מי שבעניינו נערכה הבדיקה או כל דבר אחר העשוי להביא לזיהויו, ואת תוכנם של מסמכים שהוגשו לו באותו עניין;
(2) לא לגלות לבעלי הדין, כולם או חלקם, את תוצאות הבדיקה.

28י. העברת תוצאות בדיקה לבית-דין דתי (תיקון התשס"ח)
(א) על-אף החלטת בית-משפט לפי סעיף 28ט(ב)(1), רשאי בית-דין דתי הדן בעניין שבסמכותו על-פי כל דין, להורות לבעל דין להגיש לו תוצאות בדיקה שנערכה לפי צו של בית-משפט בהתאם להוראות פרק זה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הנדרשים לשם מתן צו לעריכת בדיקה על-ידי בית-הדין, כאמור בסעיף 28יד; הורה בית-דין דתי להגיש לו תוצאות בדיקה כאמור, אין בכך כדי לגרוע מהחלטת בית-המשפט לפי סעיף 28ט(ב)(1) כלפי כל גורם אחר.
(ב) על-אף החלטת בית-משפט לפי סעיף 28ט(ב)(2), תוצאות בדיקה שניתנה לגביה החלטת בית-משפט כאמור לא יהיו חסויות בפני בית-דין רבני הדן בעניינם של בעלי דין בעניין שבסמכותו על-פי כל דין, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הנדרשים לשם מתן צו לעריכת בדיקה על-ידי בית-הדין, כאמור בסעיף 28יד; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהחלטת בית-המשפט לפי סעיף 28ט(ב)(2) כלפי בעלי הדין שבעניינם ניתנה.

28יא. שימוש בדגימת DNA ובתוצאות בדיקה (תיקון התשס"ח)
לא יעשה אדם שימוש בדגימת DNA ששימשה לבדיקה, או בתוצאות בדיקה, אלא למטרה שלשמה נערכה הבדיקה.

28יב. תוצאות בדיקה שנערכה בלא צו (תיקון התשס"ח)
תוצאות בדיקה שנערכה בלא צו שנתן בית-משפט או בית-דין דתי לפי פרק זה או שנערכה בניגוד להוראות סעיף 28ז(ב) או (ג), לא יובאו לפני בית-משפט, בית-דין דתי או כל ערכאה שיפוטית אחרת, ולא יהיו קבילות כראיה.

28יג. דינה של קביעה של בית-משפט או של בית-דין לפי בדיקה (תיקון התשס"ח)
קביעה שקבע בית-משפט לפי בדיקה לא תחייב בית-דין דתי, וקביעה שקבע בית-דין דתי לפי בדיקה לא תחייב בית-משפט או בית-דין דתי אחר; בסעיףזה, "בית-משפט" - כמשמעותו בחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

28יד. תחולת הפרק על בתי הדין הדתיים (תיקון התשס"ח)
(א) על-אף הוראות סעיף 28א, רשאי גם בית-דין דתי, בעניין שבסמכותו על-פי כל דין, ליתן צו לעריכת בדיקה בעניין שנדון לפניו, אם כל הנבדקים נתנו את הסכמתם לבדיקה לפי סעיף 28ב והתקיימו כל התנאים האמורים בפרק זה; כל ההוראות החלות על בית-המשפט ועל קביעותיו לפי פרק זה יחולו על בית-הדין הדתי.
(ב) צו לפי סעיף-קטן (א) יינתן באישור מראש של ראש בית-הדין הדתי הדן בעניין.

28טו. העברת תוצאות בדיקה לבית-משפט (תיקון התשס"ח)
(א) על-אף החלטת בית-דין דתי לפי סעיף 28ט(ב)(1), רשאי בית-משפט להורות לבעל דין להגיש לו תוצאות בדיקה שנערכה לפי צו של בית-הדין הדתי בהתאם להוראות פרק זה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הנדרשים לשם מתן צו לעריכת בדיקה על-ידי בית-המשפט, כאמור בפרק זה; הורה בית-משפט להגיש לו תוצאות בדיקה כאמור,?אין בכך כדי לגרוע מהחלטת בית-הדין הדתי לפי סעיף 28ט(ב)(1) כלפי כל גורם אחר.
(ב) על-אף החלטת בית-דין דתי לפי סעיף 28ט(ב)(2), לא יהיו תוצאות בדיקה כאמור חסויות בפני בית-משפט הדן בעניינם של בעלי דין כאמור, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הנדרשים לשם מתן צו לעריכת בדיקה על-ידי בית-המשפט, כאמור בפרק זה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהחלטת בית-הדין הדתי לפי סעיף 28ט(ב)(2) כלפי בעלי הדין שבעניינם ניתנה.

28טז. המצאה ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון התשס"ח)
העתק מכל בקשה לעריכת בדיקה לפי פרק זה וכן בקשה להעברת תוצאות בדיקה לפי סעיפים 28י ו- 28טו, יומצא ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו.

28יז. סדרי דין (תיקון התשס"ח)
שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בהליכים לפי פרק זה."

על-פי מצוות חוק מידע גנטי, יש לבצע הבדיקה באופן השומר על כבוד הנבדקים ככל האפשר וכן להתחשב בשיקולי נוחות {תמ"ש (נצ') 34209-03-15 מ.ב.ד. נ' היועץ המשפטי לממשלה - משרד הרווחה, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.06.15)}.

סעיף 28א לחוק מידע גנטי קובע כי לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה אלא לפי צו של בית-משפט לענייני משפחה ובהתאם להוראת חוק מידע גנטי {ת"ע (ת"א) 7192-04-13 ע.י נ' א.ח.י, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.07.14)}.

על-פי סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי, לא יורה בית-המשפט על עריכת בדיקה כאמור, אלא אם שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהבדיקה {עמ"ש (חי') 29328-06-14 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.12.13)}.

ב- בע"מ 1118/14 {פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.04.15)} ציין בית-המשפט כי ב- בע"מ 7038/12 {פלוני נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.10.12)} בית-המשפט קבע כי זהות אביה של הילדה תיקבע ללא בדיקה גנטית אלא על בסיס הסתברותי בלבד, כיאה להליך אזרחי.

בבסיס החלטה חריגה זו עמד החשש מממזרותה של הילדה וסעיף 28ד(א) ו-28ה לחוק מידע גנטי, לפיו לא תיערך בדיקה גנטית לבירור אבהות במקרים אלו אלא באישור בית-המשפט ולאחר שנשקלו השלכות בדיקה שכזו על טובת הילד.

סעיף 28ה לחוק מידע גנטי, איננו שולל קטגורית את האפשרות לעריכת בדיקת רקמות בנסיבות כגון הנסיבות במקרה הנדון ולכן גם לו דובר בעריכת בדיקה מעין זו, לא היה מקום למחיקת התביעה על-הסף {תמ"ש (ת"א) 7049-02-14 פלוני נ' אלמוני, קטין, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.04.14)}.

על-פי הוראות סעיף 28ה לחוק מידע גנטי לא ניתן בנסיבות דנן לבצע בדיקה גנטית בשל חשש ממזרות ולכן יש לבחון את שאלת האבהות באמצעות ראיות אחרות, אשר אינן מקימות את אותה וודאות המתקבלת מתוצאותיה של בדיקה גנטית {תמ"ש (יר') 35350-11-11 {פלונית נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.10.14)}.

ההתפתחות החקיקתית התרחשה ביום 30.11.08, אז נכנס לתוקפו חוק מידע גנטי {תיקון מס' 3}, שעניינו עריכת בדיקה גנטית לקביעת קשרי משפחה, במסגרתו נקבעו כללים ברורים לעריכת בדיקה בהתקיים חשש לממזרות.

למשל, במישור הדיוני - פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ולנשיא בית-הדין הרבני הגדול לצורך קבלת חוות-דעתם לעניין; במישור המהותי - הכלל הוא שאין לערוך בדיקת רקמות לקטין במצב המתואר "אלא-אם-כן מצא {בית-המשפט} כי יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם, או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם {סעיפים 28ד (ב)(1) ו- 28ה (א)(4) לחוק מידע גנטי; בע"מ 2685/11 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.03.12)}.

במתן צו לפי סעיף 28ו לחוק מידע גנטי בחר המחוקק בנתיב ביניים מבחינת הרטוריקה של מידת ההוכחה. מחד גיסא, הוא לא ויתר על הוכחת סיכויי התביעה לחלוטין בקובעו, כי על בית-המשפט להשתכנע בקיום סיכוי סביר בקשרי משפחה נטענים. מאידך גיסא, הוא הקל עד מאוד עם מידת ההוכחה והותיר כר נרחב לשיקול-דעת שיפוטי בהקשר זה ללא מגבלות או קווים מנחים מטעמו {ראה גם תמ"ש (טב') 17467-09-10 נ.ב נ' א.ח, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.04.12)}.

לאור התיקון בחוק מידע גנטי סעיף 28ו לחוק מידע גנטי, בית-המשפט רשאי לכפות על עריכת הבדיקה גם בלא הסכמת הנבדק, בהתקיים התנאים המנויים בסעיף המתקיימים בעניינו ולפיכך יש לכפות על הנתבע ביצוע בדיקה גנטית {תמ"ש (חי') 13114-09-09 ע.מ נ' א.ר.מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.07.11)}.

הבדיקה תיערך באופן שיבטיח שמירה מירבית על כבוד האדם, פרטיותו ובריאותו ובמידה המועטה האפשרית של אי-נוחות כנדרש בסעיף 28ז(א) לחוק מידע גנטי {תמ"ש (נצ') 26368-10-14 הקטין אלמוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.01.15)}.

ממצאי הבדיקה יימסרו בהתאם לסעיף 28ט(א) לחוק מידע גנטי ולפי תקנה 13(ב) לתקנות מידע גנטי בצירוף העתקי מסמכים ותמונות שלפיהם זוהו הנבדקים.

הממצאים יישלחו במעטפה סגורה וכפולה, לבית-המשפט אשר הורה על עריכתה, בדואר רשום עם אישור מסירה; על המעטפה החיצונית יירשם "סודי"; המעטפה הפנימית תהיה חתומה באופן שיאפשר לזהות שנפתחה, ועליה יירשם "מכיל מידע חסוי לפי חוק מידע גנטי - לעיון השופט בלבד", בציון שם השופט אשר הורה על ביצוע הבדיקה ומספר תיק בית-המשפט {תמ"ש (נצ') 26368-10-14 הקטין אלמוני נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.01.15)}.

אין כל מקום לטעון לבדיקה גנטית פרטית, בדיקה כזו - היא אסורה. הוראת סעיף 28 יב לחוק מידע גנטי {ת"ע (ת"א) 7192-04-13 ע.י נ' א.ח.י, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.07.14)}.

בג"צ הבהיר כי על-פי הדין הישראלי, אין לבצע בדיקה גנטית לצורך הוכחת הורות ללא צו של בית-המשפט לענייני משפחה { פרק ה1 לחוק מידע גנטי, ובמיוחד סעיף 28א וסעיף 28יד לעניין סמכותו של בית-דין דתי בעניין}.

לאחר שמתקבלות תוצאות הבדיקה הגנטית, מצהיר בית-המשפט לענייני משפחה על ההורות הביולוגית שהוכחה בפניו, ופסק-דינו מהווה "תעודה ציבורית" המונחת בפני פקיד המרשם בבואו לרשום את הילד והורהו, ולהקנות לילד אזרחות ישראלית.

זוהי מתכונת פשוטה לביצוע, וראוי שתהיה בבחינת "דרך המלך" {בג"צ 566/11 דורון ממט מגד נ' משרד הפנים, פורסם באתר האינטרנט נבו (28.01.14)}