שונות

1. חידק טורף מכבי שירותי בריאות - זיהום של חיידק טורף - התביעה התקבלה - בית-המשפט פסק לתובע סך של 1,489,590 ש"ח, בהפחתת גורם אבדן סיכויי ההחלמה, בשיעור של 33% (491,565 ש"ח)
ב- ת"א (הרצליה) 27779/08 {עזבון המנוח פרמינוב גנאדי ז"ל נ' מכבי שירותי בריאות ואח', תק-של 2014(4), 88071 (2014)} תובע 1 הינו עזבון המנוח פרמינוב גנדי ז"ל {להלן: "המנוח"}, יליד 08.07.76, אשר נפטר ביום 04.09.07, בהתאם לנטען כתוצאה מטיפול רפואי רשלני וכתוצאה ממעשה או מחדל של הנתבעים.

התביעה הוגשה נגד מכבי שירותי בריאות {להלן: "נתבעת 1" או "קופת חולים"}, המרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון {נמחק בהסכמה, להלן: "נתבעת 2" או "בית החולים"}, מדינת ישראל - משרד הבריאות {להלן: "נתבעת 3"}.

המנוח, יליד ברית המועצות לשעבר, עלה לארץ בשנת 1999. ביום 28.08.07 היה מעורב בתגרה אלימה, נחבל בפנים, בחזה, בבטן ובידיים וכתוצאה ממנה סבל מהמטומה בעפעף עליון מימין, מהמטומה באפרכסת שמאל, מהמטומה בשפה עליונה ומשבר עם תזוזה בבסיס מסרק 5 של כף יד ימין.

למחרת, בשל כאבים מהם סבל, פנה לנתבעת 2 לקבלת טיפול רפואי. התובע קיבל זריקת וולטרן וטטנוס וזומן לניתוח לטיפול בשבר ליום 02.09.07. ביום 30.08.07, בשל כאבים בידו פנה לנתבעת 1 וטופל שוב בזריקת וולטרן. ביום 02.09.07 התייצב אצל נתבעת 2, כמתוכנן, לביצוע הניתוח כתוצאה מהשבר בידו. ביום 04.09.07 הופיעה קריסה רב מערכתית, טרומבוציטופניה וחמצת מטבולית כתוצאה מזיהום של "חידק טורף". המנוח נפטר מדום לב ביום 04.09.07 בשעה 23:15.

התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות כלפיהם והתרשלו בטיפול שהגישו למנוח, החל מזריקת הוולטרן הראשונה, עובר לזריקת הוולטרן השניה והטיפול בבית החולים.

לטענת התובעים, אין ספק כי אחת משתי זריקות הוולטרן גרמו לזיהום אצל התובע. עוד, טענו התובעים לרשלנותם של נתבעים 2 ו- 3 אשר לא איבחנו את המחלה ממנה סבל המנוח ולא טיפלו בו באופן ראוי אשר היה מונע את מותו.

לטענת נתבעת 1, הטיפול שקיבל המנוח היה מתאים, מקצועי וללא כל דופי. בנוסף, נטען כי המנוח אף קיבל מרשם לטיפול אנטיביוטי שהיה יכול בוודאות גבוהה מאוד למנוע את התפתחות הזיהום, ומטעמים השמורים עימו בחר שלא ליטול את התרופה.

גם לטענת נתבעת 3 דין התביעה נגדה להידחות. לטענתה, הטיפול שניתן לתובע היה ללא דופי. מחלתו של המנוח נגרמה בשל זיהום על-ידי "חיידק טורף", זיהום סטרפטוקוקי חודרני עשוי להתפתח במהירות, תוך שעות ולהיות קטלני, גם במתן טיפול רפואי מיטבי. האשם למותו של המנוח, אם בכלל, הוא בהתנהלות המנוח עצמו או נתבעת 1.

בית-המשפט קבע כי הימנעות בית החולים ממתן גרסה, הסבר או הנמקה רפואית לבחירה בדרך טיפול או יותר נכון בהימנעות מהתערבות כירורגית, אשר הייתה הכרחית במחלתו הקשה של המנוח, זועקת לשמיים.

בנסיבות אלו, הטיפול שניתן למנוח - החל מההתדרדרות במצבו במחלקה האורתופדית בערב 02.09.07 ובמהלך בוקר 03.09.07, מייד ובסמוך לקבלת תוצאות ה- .C.T, בשילוב עם אבחון מחלתו של המנוח ומצבו המתדרדר, הייתה רשלנית ולוקה בחסר מהותי.

לולא התנהלות רשלנית זו, סיכויי החלמתו של המנוח היו גבוהים בהרבה וייתכן כי ניתן היה למנוע את הסוף הטראגי - מותו.

בית-המשפט לא קיבל את טענת פרופ' אשכנזי כי טיפול כירורגי בנסיבות בטווח של בין 3 שעות ל- 13 שעות הינו סביר. עמדה זו מנוגדת לגישות ולעמדות הברורות והחד-משמעיות שעלו מחקירתם של פרופ' רז, פרופ' שפירא וד"ר פלדברין וכמובן פרופ' רובינשטיין. במחלתו הקשה של המנוח הובהר והוסבר כי איחור של כל שעה הינו דרמטי וטיפול תרופתי הניתן ללא טיפול כירורגי אין די בו.

זאת ועוד. רשלנות בית החולים, באבחון המחלה והטיפול בה בערב יום 02.09.07, ולאחר מכן בעיכוב של שעות בהתערבות הניתוחית, היוו גורם מכריע בסיכוייו של המנוח להחלים והפחיתו משמעותית את סיכויי החלמתו.

בהתאם לעמדות המומחים עיכוב של שעה אחת במתן טיפול, מפחית את סיכויי ההחלמה בכ- 6%. בנסיבות אלו, סיכוייו של המנוח להחלים, בשל ההתנהלות הרשלנית של בית החולים פחתו ב- 50% נוספים ולפיכך, סיכויי החלמתו עמדו על 25% בלבד.

בסיכומו של דבר, בית-המשפט פסק לטובת התובעים סך של 1,489,590 ש"ח, בהפחתת גורם אבדן סיכויי ההחלמה, בשיעור של 33%, הינם לפיכך, סך של 491,565 ש"ח.

2. גזזת
ב- ע"א 1535/13 {מדינת ישראל ואח' נ' צ' א' ואח', תק-על 2015(3), 9887 (2015)} נדונה השאלה האם היה על המדינה וקופות החולים ליידע את האוכלוסייה שעברה טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת במחצית המאה הקודמת, בדבר סיכונים הנשקפים לה כתוצאה מטיפולים אלו?

בית-המשפט קבע כי על המדינה מוטלת החובה ליידע את המטופלים על הסיכון המוגבר הנשקף להם לחלות במחלות שונות בעקבות הקרנות שקיבלו בילדותם לטיפול במחלת הגזזת, והמדינה הפרה את חובתה זו לאורך התקופה שתחילתה בספטמבר 1991 {עת נתקבלה במשרד הבריאות ההחלטה שלא יושמה בדבר המדיניות שיש לנקוט} ועד המועד שבו הופץ בעקבות ועדת כהן החוזר מ- 2009 {05.01.09}.

בית-המשפט הבהיר כי החל מנקודת הזמן שבה הגיש מטופל תביעה על-פי חוק הגזזת, אין לייחס עוד למדינה הפרה של חובת היידוע כלפיו שכן מאותה נקודת זמן ואילך, לכל המאוחר, הוא מוחזק כמי שמודע לסיכון.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שונות