פסיכיאטריה

ב- ת"א (חי') 33490-05-10 {ס' ז' נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, תק-של 2014(4), 61283 (2014)} עסקינן בתביעת פיצויים בגין נזק גוף לפי פקודת הנזיקין, בעקבות מות המנוחה, גב' ס' ז' ז"ל.

התובעים טענו, שהטיפול שקיבלה המנוחה מהצוות הרפואי של הנתבעת, היווה פגיעה אנושה בערך חיי אדם וכבודו, וכי על-אף שהמנוחה ובני משפחתה זעקו לעזרה, במצב שהמנוחה הייתה שרויה בסכנת חיים, כך לגישת התובעים, הנתבעת לא התאמצה להגן על חייה.

התובעים מבקשים לראות בנתבעת כמי שאחראית באופן ישיר ובלעדי למותה המנוחה, בטענה שאילו היו גורמי הנתבעת נוהגים כפי שרופא סביר היה נוהג, הייתה המנוחה כיום בחיים.

התובע 1 היה בעלה של המנוחה, והתובע 2 הינו בנם היחיד של בני הזוג.

המנוחה, ילידת 1950, נשואה ואם לילד אחד, כנרית במקצועה, עלתה לארץ מרומניה בשנת 1985, קיבלה טיפול תרופתי והייתה במעקב פסיכיאטרי.

בשנים 1986 ו- 1987 ביצעה המנוחה שני ניסיונות אובדניים, עקב קשיי קליטה וקשיים במציאת עבודה.

לאחר ניסיון ההתאבדות השני, אושפזה במשך כחודשיים בבית חולים פסיכיאטרי - תחילה בבית חולים איכילוב, ולאחר מכן בבית חולים טירת הכרמל. עם שחרורה המשיכה ליטול תרופות ועבדה ככנרית בתזמורת.
בית-המשפט קבע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח רשלנות מצידה של מדינת ישראל. בית-המשפט לא שוכנע בדבר קיומו של נזק ראייתי לתובעים שבגינו נגרמה התוצאה המצערת של מות המנוחה. כמו-כן, בית-המשפט לא שוכנע כי הנתבעת הפרה חובות חקוקות. התביעה נדחתה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פסיכיאטריה