חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו

1. חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 קובע כדלקמן:

"1. הגדרות (תיקונים: התשל"ה, התש"ס, התשע"א)
בחוק זה:
"מפגר" - אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול; חולה-נפש כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955 אינו בבחינת מפגר לעניין חוק זה;
"אחראי על מפגר" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהמפגר נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"דרך טיפול" - לרבות סידור חוץ ביתי וסידור יומי;
"מעון" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965;
"מעון נעול" - מקום המשמש מגורים או משמורת למפגרים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז שהוא מעון נעול לעניין חוק זה;
"סידור חוץ ביתי" - החזקתו של מפגר במעון, במשפחה אומנת, בדיור בקהילה, או במקום אחר מחוץ לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה;
"סידור יומי" - שהותו של מפגר במרכז יום טיפולי, במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית-טיפולית אחרת, כפי שקבע שר העבודה והרווחה;
"בית-משפט" - בית-משפט שלום, ולעניין סעיפים 19א עד 19ט - בית-המשפט המוסמך;
"עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים)" - עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 21;
2. שירותים למפגרים (תיקון התשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים מופקד על השירותים למפגרים כאמור בחוק זה.
(ב) שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי, בצו, לחייב רשות מקומית לקיים שירותים למפגרים, למעט מתן חינוך במסגרת חוק לימוד חובה, התש"ט-1949; לעניין זה, רשות מקומית - לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, שמטרותיו כוללות ענייני חינוך או סעד.
(ג) צו לפי סעיף-קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו למפגרים ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל המפגרים, אזור מגוריהם או מידת פיגורם או כל סיווג אחר.
(ד) ניתן צו כאמור, יקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שרי האוצר והפנים, את מידת השתתפותה של המדינה בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה.
3. הודעה על מפגר (תיקון התשע"א)
(א) רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא מפגר, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או לרופא ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לעובד סוציאלי כאמור.
(ב) נמסרה הודעה כאמור בסעיף-קטן (א), יודיע על כך עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) מיד לאחראי על המפגר.
4. סמכויות עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) (תיקון התשע"א)
(א) נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) על מפגר, בין על-פי הודעה לפי סעיף 3 ובין בדרך אחרת, יבדוק את העניין; לצורך בדיקתו יהיה העובד הסוציאלי רשאי:
(1) לבקש ידיעות הנוגעות למפגר מכל אדם שיכול, לדעת העובד הסוציאלי, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו;
(2) להיכנס, על-פי צו של בית-המשפט, לכל מקום שבו נמצא המפגר או שיש לעובד הסוציאלי יסוד להניח שהמפגר נמצא שם.
(ב) לאחר בדיקה כאמור, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) להביא את עניינו של המפגר לפני ועדת אבחון.
5. ועדת אבחון (תיקון התשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן.
(ב) ועדת אבחון תהיה של חמישה: עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.
6. סמכויות ועדת אבחון (תיקון התשע"א)
ועדת אבחון רשאית:
(1) להזמין את המפגר, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הוועדה, ידיעות הנוגעות למפגר ולהציג להם שאלות;
(2) להורות כי המפגר ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כשרו השכלי;
(3) להורות לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) שערך את הבדיקה כאמור בסעיף 4 שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ.
7. החלטת ועדת אבחון
(א) מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא מפגר, תחליט, לאחר שנתנה למפגר ולאחראי עליו הזדמנות להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול במפגר.
(ב) בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של המפגר ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו ותתן את דעתה למידה שבה המפגר עלול לסכן את עצמו או את הזולת.
(ג) ועדת אבחון תמסור למפגר ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור בסעיף 8.
7א. הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי (תיקון התש"ס)
(א) החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי למפגר מסויים תקבע גם את סוג הסידור המתאים לו ביותר.
(ב) בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של המפגר בקהילה.
(ג) מפגר שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי, זכאי לקבל אותו כפוף להוראות חוק זה, מהמדינה או מטעמה, במקום, באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה; כללים לפי סעיף-קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסויימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי.
(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של מפגר או של מי שחייב במזונותיו לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ובמידת חיובו, בהוצאות הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, הכל על-פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך-כלל או לסוגים.
(ה) רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר מפגר כאמור בסעיף-קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף-קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לעניין קביעת מקום מגוריו של המפגר, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, שענינן קביעת מקום מגורים.
8. ערר
תוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 7(ג), רשאי המפגר או האחראי עליו לערור על החלטת ועדת האבחון לפני ועדת ערר.
9. ועדות ערר (תיקון התשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים יקים ועדת ערר ויקבע את תחום שיפוטן.
(ב) ועדת ערר תהיה של שלושה:
(1) שופט או מי שכשיר להיות שופט בית-משפט שלום, שמינה לכך שר המשפטים, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה;
(2) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים;
(3) רופא פסיכיאטר שמינה שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם שר הבריאות.
10. החלטת ועדת ערר
לאחר שנתנה למפגר ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, רשאית ועדת הערר:
(1) לדחות את הערר;
(2) לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו מפגר או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה;
(3) לקבל את הערר ולהחזיר את העניין לוועדת אבחון על-מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי תוצאותיהן את דרכי הטיפול.
11. אמצעי כפיה (תיקון התשע"א)
לא בא מפגר לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור בסעיף 6, או לא דאג המפגר או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), לצוות על נקיטת אמצעים - לרבות העמדת המפגר תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או החזקתו במעון - הדרושים, לדעת בית-המשפט, להבטיח כי המפגר יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הוועדה.
12. הוצאה לפועל (תיקון התשע"א)
החלטת בית-המשפט לפי סעיף 11 תוצא לפועל על-ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), זולת אם-בית-המשפט הורה אחרת.
13. הוצאות טיפול
בית-משפט רשאי לחייב את המפגר ואת האחראי עליו - אם הוא חייב במזונות המפגר ובמידת חיובו - שישאו בהוצאות דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת האבחון, כולן או מקצתן.
14. ערעור (תיקון התשל"ה)
החלטה של בית-משפט לפי חוק זה, למעט לפי סעיפים 19א עד 19ט, ניתנת לערעור לפני בית-משפט מחוזי; בערעור על החלטה לפי סעיפים 11 או 12 ידון בית-המשפט המחוזי בשופט אחד.
15. דיון מחודש (תיקון התשע"א)
(א) לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב העובד הסוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) לשוב ולהביא את עניינו של מפגר לפני ועדת אבחון, ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על המפגר.
(ב) על עניין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף-קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 6 עד 14, בשינויים המחוייבים.
16. אמצעי חירום (תיקון התשע"א)
(א) היה עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) סבור כי נשקפת סכנה תכופה למפגר או לזולתו או שהמפגר זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא - אף לפני שעניינו של המפגר הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת המפגר או האחראי עליו - לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת העובד הסוציאלי, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק מפגר יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי אישור בית-המשפט.
(ב) עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף-קטן (א), יודיע על כך מיד לבית-המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם.
(ג) מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר במפגר, על-פי בקשת עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של המפגר או האחראי עליו.
17. סודיות (תיקון התשע"א)
הגיעה לידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או אדם אחר הממלא תפקיד לפי חוק זה ידיעה הנוגעת למפגר, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא אם הורשה לכך על-ידי בית-המשפט או אם יש צורך בכך לשם ביצוע כל חוק או לאדם שיש לו עניין מוצדק לקבל את הידיעה.
18. עונשין (תיקון התשע"א)
(א) אלה דינם מאסר שישה חודשים:
(1) המפריע לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על-פי חוק זה או על-פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית-משפט;
(2) העובר על הוראות סעיף 17.
(ב) אלה דינם קנס 500 לירות:
(1) מי שאינו מוסר ההודעה לפי סעיף 3 כשהוא חייב לעשות כן;
(2) מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות שהוצגו לו בוועדות אלה;
(3) מי שאינו מציית להוראות של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) לפי חוק זה, או שאינו משיב לשאלותיו של עובד סוציאלי כאמור בבדיקה שנערכה לפי סעיפים 4 או 6(3).
19. אי-תחולת החוק (תיקון התשל"ה)
חוק זה לא יחול על מפגר הנמצא במאסר או במעצר חוקי, אלא כפי שנקבע בסעיפים 19א עד 19ט.
19א. מעצר מפגר (תיקון התשל"ה)
ציווה בית-משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא מפגר, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה.
19ב. טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר-עונשין (תיקון התשל"ה)
הועמד אדם לדין פלילי ובית-המשפט מצא, אם על-פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על-פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה:
(1) שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי;
(2) שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין, יצווה בית-המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
19ג. טיפול בלוקה בשכלו שהורשע (תיקון התשל"ה)
הורשע אדם ובית-המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי, רשאי הוא, במקום לגזור את דינו, לצוות שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו; החליט בית-משפט כאמור, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
19ד. טיפול במפגר במאסר (תיקון התשל"ה)
נידון אדם למאסר ומצא בית-המשפט שהוא מפגר, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת האחראי עליו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול.
19ה. הוראות בדיקה (תיקון התשל"ה)
כדי לאפשר לבית-המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי סעיפים 19א עד 19ד, רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתיתן חוות-דעתה על מצבו.
19ו. מעמד תובע (תיקון התשל"ה)
בהליכים לפני ועדת אבחון לפי סעיפים 19ב או 19ג רשאי תובע להשמיע דברו לפי סעיף 7 ולערור לפי סעיף 8 על ההחלטה.
19ז. ערעור (תיקון התשל"ה)
החלטת בית-משפט לפי סעיפים 19א עד 19ה ניתנת לערעור כפסק-דין בפלילים.
19ח. ביצוע הצווים (תיקונים: התשל"ה, התשע"א)
צו לפי סעיפים 19א עד 19ה ישמש אסמכתה למשטרה להביא את האדם שעליו ניתן הצו בהתאם לצו, אלא שצו לפי סעיף 19ה לגבי אדם שאינו עצור או אסיר יבוצע בידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), אם לא הורה בית-המשפט הוראה אחרת.
19ט. משמורת (תיקון התשל"ה)
עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי סעיפים 19א, 19ד או 19ה יראוהו, בעת שהוא מוחזק במעון או במעון נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה, כאילו הוא נמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות סעיפים 18 ו-19 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, בשינויים המחוייבים.
20. שמירת דינים אחרים
אין חוק זה בא לגרוע מחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, ומחיובים לפי כל דין אחר.
21. ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים) (תיקון התשע"א)
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה: "השר") ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות בדבר סדרי דין.
(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי-משפט ובוועדות ערר.
(ג) השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך-כלל או לעניין מסויים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסויים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בעניין זה עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

2. תקנות הסעד (טיפול במפגרים), התשל"ו-1975
תקנות הסעד (טיפול במפגרים), התשל"ו-1975 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי על-פי סעיף 21(א) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה, "מחוז" - כאמור בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור גבולותיהם.
2. פרטי ההודעה
בהודעה על מפגר לפי סעיף 3 לחוק יצויינו במידת האפשר פרטים אלה:
(1) השם המלא של המפגר ומקום הימצאו;
(2) שם האחראי על המפגר ומענו;
(3) שם המודיע, מקצועו ומענו;
(4) כל פרט אחר שלדעת המודיע עשוי להועיל לטיפול במפגר.
3. מסירת ההודעה
ההודעה על מפגר תימסר לפקיד סעד ברשות המקומית שבתחומה מתגורר המפגר, או לפקיד סעד בלשכה מחוזית של משרד הסעד.
4. פניות פקיד סעד לוועדת אבחון
פקיד סעד יביא את עניינו של מפגר לוועדת אבחון ויציין בפניתו את שם המפגר, מקום הימצאו, שם האחראי עליו, פרטי העובדות המצביעות על הפיגור ורשאי הוא לצרף מסמכים הנמצאים ברשותו והנוגעים למפגר.
5. תפקיד פקיד סעד חבר ועדת אבחון
פקיד הסעד שהוא חבר ועדת האבחון ירכז את הפניות לוועדה, ישלח הזמנות לישיבותיה, יקבע את סדר יומה, וידאג להזמנת מי שהוועדה החליטה להזמינו להופיע בפניה.
6. ישיבות ועדת האבחון
ועדת אבחון תקיים ישיבותיה לפי הצורך.
7. קבלת החלטות ועדת אבחון
החלטות ועדת אבחון מתקבלות ברוב דעות חבריה.
8. סיום דיוני ועדת אבחון
החלטת ועדת אבחון בעקבות דיוניה תינתן תוך שלושה חודשים מיום שפקיד הסעד הביא את עניינו של המפגר בפניה.
9. סדרי עבודת ועדת אבחון
ועדת אבחון תקבע את סדרי עבודתה בעצמה במידה שלא נקבעו בחוק או בתקנות אלה.
10. פנייה לדיון מחודש
פניית פקיד סעד לדיון מחודש לפי סעיף 15 לחוק תוגש בכתב ויצויינו בה פרטים לגבי מצבו של המפגר ככל הידוע לפקיד הסעד.
11. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.
12. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הסעד (טיפול במפגרים), התשל"ו-1975".

3. תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש"ל-1970
תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי דין), התש"ל-1970 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), ולפי סעיף 46 לחוק בתי-המשפט, התשי"ז-1957, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגשת בקשה
(א) בקשה של פקיד סעד לפי סעיף 11 לחוק (להלן: "הבקשה") תוגש לבית-המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המפגר או של האחראי עליו.
(ב) הבקשה תהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, בשינויים המחוייבים לפי הנסיבות, ותוגש בשלושה עתקים ובמספר עתקים נוספים שהורה עליהם בית-המשפט.
2. המשיבים לבקשה
המשיבים לבקשה יהיו המפגר והאחראי עליו; לא היה אחראי על המפגר, ידאג פקיד הסעד שבית-המשפט ימנה לו אפוטרופוס-לדין.
3. הזמנה לדין
(א) המבקש והמשיבים יוזמנו לבירור הבקשה לפי טפסים 2 ו- 3 שבתוספת; להזמנה המיועדת למשיבים יצורף עותק של הבקשה.
(ב) בית-המשפט רשאי להורות, מטעמים שיירשמו, כי המפגר לא יוזמן לבירור הבקשה, כולה או מקצתה, וכי לא יומצא לו עותק של הבקשה.
(ג) בית-המשפט רשאי להורות שההזמנה לבירור הבקשה תומצא למפגר עצמו ועל-ידי פקיד סעד.
4. דיון בהיעדר המשיבים
בית-המשפט רשאי לדון ולהחליט בבקשה אף אם לא התייצבו המשיבים, ובלבד שנוכח כי הוזמנו כדין.
5. הזמנת עדים
בית-המשפט ייעתר לבקשתו של פקיד סעד או של המפגר או של האחראי עליו, להזמין עדים שלא הוזמנו לפני היום שנקבע לבירור הבקשה, ובלבד שיוזמנו תוך המועד שהורה בית-המשפט; בקשה להזמנת עדים יכול שתהא בכתב או בעל-פה.
6. סדר הבאת ראיות
בית-המשפט יחליט על סדר הבאת הראיות, ולעניין זה אין נפקא מינה מי הוא בעל הדין המביא אותן.
7. הוצאת טיפול (תיקון התשס"ב)
בקשה לחייב בהוצאות טיפול, לפי סעיף 13 לחוק, תוגש על-ידי פקיד סעד ראשי או פקיד סעד שפקיד סעד ראשי הסמיכו לכך.
8. הודעה על אמצעי חירום
פקיד סעד אשר נקט אמצעי חירום, לפי סעיף 16 לחוק, יודיע על כך לבית-המשפט לפי טופס 4 שבתוספת.
9. תחולת סדר הדין האזרחי
על הליכים לפי תקנות אלה יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בשינויים המחוייבים לפי העניין, ובכפוף לאמור בתקנות אלה.
10. תוספת (בוטלה)."

4. תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי-דין בוועדות ערר), התש"ל-1970
תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי-דין בוועדות-ערר), התש"ל-1970 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 21(ב) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה:
"ערר" - ערר על החלטת ועדת אבחון לפי סעיף 8 לחוק;
"ועדת ערר" - ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 9 לחוק;
"פקיד סעד ראשי" ו"פקיד סעד" - כמשמעותם בסעיף 21(ג) לחוק.
2. הגשת ערר
ערר יוגש בכתב לוועדת הערר שבתחום שיפוטה מתגורר המפגר, נושא הערר.
3. המשיב בערר
פקיד הסעד הראשי יהיה המשיב בערר ויושב-ראש ועדת הערר ימציא לו העתק מכתב הערר.
4. המצאת תיק ועדת האבחון
קיבל פקיד הסעד הראשי העתק מכתב הערר כאמור בתקנה 3, ימציא לוועדת הערר את תיק ועדת האבחון שעל החלטתה עוררים.
5. המועד לדון בערר
יושב-ראש ועדת הערר יקבע מועד לדיון בערר, שיהיה לא יותר מ- 45 ימים לאחר הגשת כתב הערר.
6. הזמנת הצדדים לדיון בערר
(א) ועדת הערר תזמין לדיון בערר את המפגר, את האחראי עליו ואת פקיד הסעד הראשי.
(ב) פקיד הסעד הראשי רשאי לקבוע פקיד סעד, הבקי בעניין הערר, שיופיע במקומו בפני ועדת הערר.
7. דלתיים סגורות
הדיון בערר יתנהל בדלתיים סגורות.
8. סדר הדיון
יושב-ראש ועדת הערר יקבע את סדר שמיעת הצדדים והעדים ואת שאר סדרי הדיון בפני הוועדה במידה שלא נקבע בחוק או בתקנות אלה.
9. טענות הצדדים
למפגר, לאחראי עליו ולפקיד הסעד הראשי או נציגו תינתן הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם והם רשאים להביא ראיות לתמיכת טענותיהם.
10. הבאת ראיות על-פי בקשת ועדת ערר
(א) ועדת הערר רשאית לדרוש מאת הצדדים שימציאו לה, תוך מועד שתקבע, מסמכים או ידיעות נוספים הדרושים, לדעתה, לבירור הערר.
(ב) ועדת הערר רשאית להזמין כל אדם, שעדותו עשויה לתרום לבירור הערר, להעיד בפניה או להמציא לה כל מסמך הנוגע לערר.
11. אי-כבילות לדיני ראיות
ועדת הערר לא תהיה קשורה בדיני ראיות ובסדרי הדין הנהוגים בבתי-המשפט והיא רשאית לקבל כל ראיה בכל דרך הנראית לה מועילה.
12. פרוטוקול
(א) פרוטוקול על מהלך הדיון בפני ועדת הערר ינוהל בידי יושב-ראש הוועדה או בידי מי שמינה לכך וייחתם ביד יושב-ראש הוועדה.
(ב) המסמכים שקיבלה הוועדה, למעט תיק ועדת האבחון, יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק בלתי-נפרד ממנו.
13. החלטת ועדת הערר
(א) ועדת הערר תיתן החלטה מנומקת תוך ארבעה-עשר יום מיום סיום הדיון.
(ב) ההחלטה תיערך בכתב ותיחתם בידי כל חברי ועדת הערר.
(ג) העתק מההחלטה יימסר אישית או ישלח בדואר רשום אל האחראי על המפגר ואל פקיד הסעד הראשי; היה המפגר עצמו העורר, תומצא לו החלטת הוועדה או תמצית מהחלטת ועדת-ערר, הכל כפי שיקבע יושב-ראש הוועדה ובנוסח שיקבע.
14. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות הסעד (טיפול במפגרים) (סדרי-דין בוועדות-ערר), התש"ל-1970"."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו