botox
הספריה המשפטית
הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

תרומת ביציות למטרת הולדה

סעיפים 26-11 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 קובעים כדלקמן:

"11. בקשה לתרומה למטרת הולדה
מצא רופא מטפל כי מטופלת שהיא תושבת ישראל, שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים, אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים, יודיע למטופלת כי באפשרותה להגיש בקשה לתרומת ביציות; בקשה כאמור תוגש לרופא האחראי בטופס שהורה המנהל.

12. אישור ועדת אישורים לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
(א) לא יישאבו ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן אלא לפי אישור בכתב שנתנה לכך ועדת אישורים לפי הוראות סעיף זה.
(ב) מנהל בית-חולים ימנה ועדת אישורים מקומית בת שישה חברים, וזה הרכבה:
(1) רופא מומחה שהוא מנהל יחידה או מחלקה בבית-חולים שאינה עוסקת ביילוד, בגניקולוגיה או בהפריה חוץ-גופית, והוא יהיה היושב ראש;
(2) רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה ובעל ניסיון בתחום ההפריה החוץ-גופית, שאינו הרופא המטפל;
(3) פסיכולוג קליני;
(4) עובד סוציאלי;
(5) עורך-דין;
(6) נציג ציבור או איש דת; לבקשת התורמת, מי שיישב בדיון בעניינה לפי פסקה זו יהיה, ככל הניתן, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שהתורמת משתייכת אליה.
(ג) בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.
(ד) תורמת מתנדבת תגיש בקשה בכתב לוועדת אישורים לשם קבלת אישור לתרומת ביציות מגופה; לפני הדיון בוועדה, יינתן לתורמת הסבר בכתב, בשפה המובנת לה, בנוסח שהורה המנהל, הכולל, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן (בחוק זה: "כתב הסבר"):
(1) פירוט הסיכונים הרפואיים הישירים והעקיפים הכרוכים בשאיבת ביציות והחלופות לדרכי השאיבה;
(2) הפרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים והתנאים למסירת המידע מהמאגר או מהמרשם;
(3) זכויותיה של התורמת והאיסורים החלים עליה לפי הוראות חוק זה;
(4) זכויותיה של התורמת לייעד ביציות להשתלה, להקפאה לצורך שימוש עתידי על ידה, למטרת מחקר או להשמדה, וכן לשינוי הייעוד של הביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 44;
(5) מעמד היילוד;
(6) הנסיבות שבהן נדרש אישור ועדת החריגים לפי סעיף 20.
(ה) תורמת מתנדבת שהגישה בקשה כאמור בסעיף-קטן (ד) תופנה לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית לשם בדיקת התאמתה לתרומת ביציות לפי הוראות סעיף זה.
(ו) ועדת אישורים תדון בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף-קטן (ד) לאחר שחלפו לפחות שלושה ימים מיום הגשת הבקשה, והיא רשאית לאשר שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת לשם השתלתן, לאחר שפירטה בפני התורמת, בעל-פה, את תוכן כתב ההסבר, ווידאה כי מתקיימים כל אלה:
(1) התורמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 21 שנים וטרם מלאו לה 35 שנים;
(2) התורמת אינה פסולת דין, חסויה, עצורה או אסירה;
(3) התורמת חתמה בפני ועדת אישורים על טופס שהורה המנהל, הכולל את כתב ההסבר ואת הסכמתה לשאיבת הביציות לשם השתלתן;
(4) ועדת אישורים שוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר; ולעניין תורמת שייעדה מראש את הביציות שנשאבו מגופה לנתרמת מסויימת - הסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת, במישרין או בעקיפין, מהנתרמת או מי מטעמה; ורשאית היא לזמן לשם כך את הנתרמת, אם הביציות מיועדות לנתרמת מסויימת, או כל אדם אחר, כפי שתמצא לנכון.
(ז) החלטת ועדת אישורים לפי סעיף זה תהיה מנומקת ובכתב ותימסר לתורמת שהגישה את הבקשה, אלא-אם-כן סברה הוועדה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת מחייבת שלא לעשות כן.
(ח) אישור ועדת אישורים לפי סעיף זה, יהיה תקף לשנה מיום שניתן.

13. אישור רופא אחראי להקצאת ביציות למטרת השתלה ולהשתלתן
(א) ביציות שנשאבו מגופה של תורמת לא יוקצו למטרת השתלה ולא יושתלו בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים, אלא לפי אישור שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.
(ב) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה רק מתורמת שקיבלה את אישורה של ועדת אישורים לפי סעיף 12 ואת אישורה של ועדת החריגים לפי סעיף 24 ככל שנדרש.
(ג) (1) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהנתרמת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.
(2) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהאם הנושאת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.
(ד) רופא אחראי לא יאשר הקצאה והשתלה של ביציות של תורמת לשם השתלתן, אלא-אם-כן הגבר שבזרעו יופרו הביציות נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב, לפעולה אחת או יותר כפי שציין, לרבות הסכמה להכללת פרטיו האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו לעניין תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע.
(ה) רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת, בגופה של נתרמת או של אם נושאת כאמור בסעיף-קטן (א), לאחר שווידא כי התקיימו כל אלה:
(1) הנתרמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים;
(2) הרופא המטפל מצא כי הנתרמת אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד;
(3) הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה:
(א) התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה;
(ב) התורמת אינה קרובת משפחתו של מי שמיועד להיות האב הגנטי של היילוד;
(ג) התורמת אינה נשואה;
(ד) היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם זרע - תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת;
(4) נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת - הרופא האחראי מסר לנתרמת ולבן זוגה כי התורמת נשואה או שאינה בת דתה של הנתרמת, לפי העניין, וקיבל את הסכמת הנתרמת ובן זוגה, בכתב, לקבלת הביציות מתורמת כאמור.

14. תנאים לביצוע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
רופא מטפל לא יבצע שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת אלא בהתקיים כל אלה:
(1) ניתן אישור להקצאת הביציות ואישור להשתלת הביציות, לפי סעיף 13;
(2) הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע כי לא בוצעו בתורמת המתנדבת, עד למועד ביצוע השאיבה, יותר משתי פעולות של שאיבת ביציות לשם השתלתן, וכי חלפו 180 ימים לפחות מהמועד האחרון שבו בוצעה בתורמת פעולה של שאיבת ביציות כאמור;
(3) הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע שהביציות המיועדות להשתלה נשאבו מתורמת אחת, בפעולה אחת של שאיבת ביציות, ולא הוקצו ביציות משאיבה זו להשתלה ביותר משתי נשים אחרות;
(4) הרופא המטפל וידא כי הפעולה של שאיבת ביציות אינה כרוכה בסיכונים לתורמת המתנדבת החורגים מהסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה מסוג זה.

15. תנאים לייעוד ביציות בידי מטופלת
על-אף הוראות סעיף 13(ב), מטופלת המבקשת לתרום ביציות לא תידרש להגיש בקשה לוועדת אישורים לפי סעיף 12, ואולם בטרם תורה לייעד ביציות עודפות למטרת השתלה או למטרת מחקר תקבל כתב הסבר ותחתום על כתב הסכמה, ולא תורה כאמור אלא בהתקיים התנאים הקבועים בסעיפים 4, 8, 9, 10, 12(ו)(3), 13, 16, 18, 19, 21, 22, 27, 31 ו- 44, בשינויים המחוייבים.

16. מסירת מידע לתורמת לאחר שאיבת ביציות והסכמה לביצוע פעולות בהן
(א) תורמת שנשאבו מגופה ביציות, ימסור לה הרופא המטפל מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן.
(ב) תורמת שקיבלה מידע כאמור בסעיף-קטן (א), תחתום בפני הרופא המטפל על טופס שהורה המנהל, הכולל את הסכמתה לבצע את הפעולות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כפי שתורה, לגבי הביציות שנשאבו מגופה וכן את מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות האמורות:
(1) השתלת הביציות;
(2) הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה;
(3) מחקר לפי הוראות פרק ד';
(4) השמדת הביציות.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), מספר הביציות שתייעד תורמת מתנדבת להקפאה לשם שימוש עתידי על ידה או למטרת מחקר לא יעלה על מספר ביציות השווה ל- 20 אחוזים ממספר הביציות שנשאבו מגופה או על 2 ביציות, לפי הנמוך.
(ד) הסכמה לפי סעיף זה להשתלה או להקפאה של ביציות תינתן לתקופה מסויימת או לתקופה בלתי-מוגבלת, וההוראות המפורטות להלן יצוינו בטופס:
(1) ניתנה הסכמה לתקופה מסויימת - יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום התקופה האמורה;
(2) ניתנה הסכמה לתקופה בלתי-מוגבלת - יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום תקופה שיורה המנהל, ובלבד שלא תפחת מ- 10 שנים.

17. זיהוי ביציות
ביציות שנשאבו לפי הוראות חוק זה ויועדו להשתלה, להקפאה, למחקר או להשמדה, יישמרו באופן שיאפשר את זיהוין עד להשתלתן, להקצאתן למטרת מחקר או להשמדתן.

18. תיעוד
הרופא האחראי והרופא המטפל יתעדו את פעולותיהם לפי סעיפים 13 עד 15 ברשומה הרפואית של התורמת, לרבות את מספר הביציות שנשאבו מהתורמת ומספר הביציות שהוקצו לכל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 16(ב), ולרשומה הרפואית יצורף כתב ההסכמה חתום על-ידי התורמת וכן הוראות שנתנה לפי סעיף 44 לעניין חזרה מהסכמה ושינוי הייעוד; ניתן אישור ועדת החריגים לשאיבת הביציות או להקצאתן למטרת השתלה, בהתאם להוראות סעיף 24, יצורף האישור לרשומה הרפואית.

19. תוקפו של אישור לשאיבת ביציות, להקצאתן או להשתלתן סימן ג': ועדת החריגים
(א) אישור לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של שאיבת ביציות.
(ב) אישור להקצאת ביציות למטרת השתלה, שניתן לפי סימן זה, תקף להקצאת ביציות כאמור משאיבת ביציות אחת בלבד.
(ג) אישור להשתלת ביציות, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של השתלת ביציות.

20. מינוי ועדת החריגים והרכבה
(א) השר ימנה ועדת חריגים ארצית, שתפקידה לאשר כל אחד מאלה:
(1) שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת;
(2) שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שהיא נשואה;
(3) שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת;
(4) הוצאת ביציות מחוץ לישראל בהתאם להוראות סעיף 5(א).
(ב) ואלה חברי ועדת החריגים:
(1) רופא מומחה ששימש בעבר מנהל מחלקה או יחידה בבית-חולים, העוסקת בנושא פריון, מיילדות או הפריות, והוא יהיה היושב ראש;
(2) רופא מומחה;
(3) פסיכולוג בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977;
(4) עובד סוציאלי;
(5) עורך-דין;
(6) איש דת בן דתה של התורמת, ואם היו התורמת והנתרמת בנות דתות שונות - גם איש דת בן דתה של הנתרמת.
(ג) העובד הסוציאלי חבר הוועדה ימונה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
(ד) איש הדת חבר הוועדה יהיה:
(1) לגבי יהודים - נציג של הרב הראשי לישראל;
(2) לגבי בני עדה דתית אחרת - נציג של ראש אותה עדה דתית בישראל.
(ה) בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.

21. פניה לוועדת החריגים
(א) רופא אחראי יפנה לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).
(ב) נתרמת רשאית לפנות לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).
(ג) הוועדה תדון בפנייה לפי סעיף זה בכפוף לשיקולים בסעיף 22.

22. שיקולים לאישור בידי ועדת החריגים
(א) ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות, כאשר התורמת מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת שהיא קרובת משפחתה - קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;
(2) לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת שאינה קרובת משפחתה - קיימים טעמים דתיים או חברתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור.
(ב) ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאשר התורמת היא נשואה, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין תורמת נשואה המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת - קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;
(2) לעניין תורמת נשואה שאינה מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת - שאיבת הביציות נדרשת לשם השתלתן בנתרמת מסויימת אשר עקב מחסור בביציות מתאימות מתורמות שאינן נשואות, אין באפשרותה לקבל תרומת ביציות אלא מתורמת שהיא נשואה.
(ג) ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאשר הנתרמת אינה בת דתה של התורמת והביציות לא יועדו מראש על-ידי התורמת לנתרמת מסויימת, אם שוכנעה כי דתה של הנתרמת אוסרת עליה לקבל תרומה ממי שהיא בת דתה או עקב מחסור בביציות מתורמת בת דתה.
(ד) ועדת החריגים רשאית לאשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל מגופה של מטופלת לשם השתלתן מחוץ לישראל, אם שוכנעה שהביציות נועדו להשתלה בגופה וכי קיימת הצדקה לאשר את השתלת הביציות מחוץ לישראל.

23. סמכויות ועדת החריגים וסדרי עבודתה
(א) לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית ועדת החריגים לדרוש מהתורמת או מהנתרמת או מכל אדם אחר להופיע בפניה ולמסור לה מידע, ככל שהדבר דרוש לה לשם מתן החלטתה.
(ב) ועדת החריגים תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי המנהל.

24. החלטת ועדת החריגים
(א) מצאה ועדת החריגים כי לא התקיים תנאי שקיומו נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות לפי הוראות סעיף 22, לא תאשר את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב.
(ב) מצאה ועדת החריגים כי התקיימו כל התנאים שקיומם נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאמור בסעיף-קטן (א), רשאית היא לאשר בכתב את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב, ורשאית היא לאשר פעולה כאמור בתנאים כפי שתורה.

25. מסירת ההחלטה
(א) ועדת החריגים תיתן את החלטתה בתוך 45 ימים ממועד הגשת הפנייה.
(ב) ועדת החריגים תמסור את החלטתה לפי סימן זה, בצירוף הנימוקים להחלטה, לתורמת או לנתרמת, לפי העניין, ולרופא האחראי.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), רשאית ועדת החריגים שלא למסור לתורמת או לנתרמת את נימוקי החלטתה לפי הוראות סעיף 24, כולם או חלקם, וכן חומר רפואי, פסיכולוגי או אחר הנוגע אליהן, אם מצאה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת, הנתרמת או היילוד שייוולד כתוצאה מתרומת הביציות, מחייבת זאת.

26. דיווח על החלטות ועדת החריגים
ועדת החריגים תדווח למנהל, אחת לשנה, על החלטותיה לאשר או לא לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות לפי סימן זה; בדיווח לפי סעיף זה, יצויינו, בין השאר, סוגי הבקשות שהוגשו, בלא פרטים מזהים, סוגי האישורים שנתנה הוועדה והנימוקים להחלטותיה."

סעיף 11 לחוק תרומת ביציות מעגן מפורשות את האפשרות בה תתקבל תרומת ביצית במסגרת הליך פונדקאות ישראלי. כלומר, מצב בו מושתלת באם הנושאת ביצית של תורמת, מופרית בזרעו של האב המיועד, והיילוד יוכר בתום ההליך כילדם של שני בני הזוג.

תכלית הפיקוח בחוק תרומת ביציות היא להגן על כלל המעורבים בהליכים מורכבים מעין אלו - בריאות האישה תורמת הביציות, הסדרת התנאים לתרומות ביצית וזרע, שמירה על הפונדקאית וגם הגנות על ההורים המיועדים וגורמים נוספים הצריכים לעניין {סעיף 12 לחוק תרומת ביציות}.

על-פי סעיף 11 לחוק תרומת ביציות זה רק אישה הסובלת מבעיה רפואית המונעת ממנה להתעבר מן הביציות שבגופה, או מבעיה רפואית המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, זכאית להגיש בקשה לקבל תרומת ביציות {בג"צ 5771/12 ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14)}.

ב- בג"צ 5771/12 {ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14)} בית-המשפט העליון קבע כי סעיף 12 לחוק תרומת ביציות מתנה את אישור שאיבת הביציות מ"תורמת מתנדבת" בקבלת היתר מוועדת אישורים מיוחדת המונה שישה חברים {להלן: "ועדת האישורים"}.
ועדת האישורים מופקדת על בחינת בקשתה של התורמת המתנדבת על-מנת לוודא כי מתקיימים בהליך המיועד כל התנאים המפורטים בסעיף 12(ו) לחוק תרומת ביציות.

סעיף 13 לחוק תרומת ביציות מוסיף ומתנה את השתלת הביציות בגופה של האישה הנתרמת בקבלת אישורו של "הרופא האחראי", כהגדרתו בחוק תרומת ביציות.

בהתאם לסעיף זה על הרופא האחראי לוודא, בין היתר, כי האישה הנתרמת אכן סובלת מבעיה רפואית המצדיקה את השתלת הביציות ברחמה {סעיף 13(ה)(2) לחוק תרומת ביציות}.

כמו-כן עליו לקבל אישור ממאגר המידע שהוקם על-פי החוק בדבר התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 13(ה)(3) לחוק תרומת ביציות, ובהם, בין היתר, התנאי כי התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה והתנאי כי התורמת אינה נשואה.

עוד יצויין, כי סקירת המגבלות והאיסורים הקבועים בחוק תרומת ביציות מלמדת כי הם נועדו, ככלל, להבטיח שמירה על בריאות הנשים המעורבות בתהליך וכן על בריאות היילוד.

כמו-כן נועדו סעיפים 12 ו- 14 לחוק תרומת החוק למנוע סחר בביציות וניצול נשים, כאשר סעיפים אלו קובעים הגבלות על גילה של "התורמת המתנדבת", על כמות הביציות שניתן לשאוב בכל פעם ועל תדירות השאיבה.

סעיף 16 לחוק תרומת ביציות קובע ארבע פעולות שהתורמת רשאית להורות לגבי הביציות שנשאבו מגופה, והן: השתלת הביציות; הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה; מחקר; השמדת הביציות. ההסכמה להשתלה יכול שתינתן לתקופה מסויימת או בלתי-מוגבלת {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)}.