הקודקס המקיף לענייני בריאות ורפואה במשפט הישראלי - דין, הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- הממסד הרפואי ויחסי חולה-רופא
- "עיסוק ברפואה"
- רישוי - כללי
- חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (נושאי בחינות), התש"ע-2009
- פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1976
- תקנות הרופאים (פרסומת אסורה), התשס"ט-2008
- תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973
- ההלכה הפסוקה בסוגיות רישוי שונות
- פסיכולוגים ופסיכיאטרים - כללי
- חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977
- חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984
- תקנות הפסיכולוגים
- הקוד האתי
- קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל - 2004
- גילוי חומר המתייחס לטיפול נפשי של מתלוננות בעבירות מין
- תכליתו של סעיף 2 לחוק הפסיכולוגים וועדת הרישום
- בקשה להסרת חיסיון מדיוני ועדת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים
- לימודי פסיכולוגיה
- התחזות
- רפואת שיניים - כללי
- תחומיה של רפואת השיניים
- פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט-1979
- תקנות רופאי שיניים
- רישיון ניהול מרפאות שיניים באמצעות תאגידים לטכנאי שיניים
- עבירות משמעת וענישה
- ארנונה למרפאות שיניים
- רפואת עיניים - אופתלמולוגיה (Ophthalmology) - כללי
- נוירו-אופתלמולוגיה
- רפואת עור - Dermatology
- אורטופדיה
- כירורגיה
- רפואת חירום
- רפואה אלטרנטיבית - משלימה - כללי
- מוהל - ברית-מילה
- טיפולי לייזר
- שיזוף במיטת שיזוף
- טיפול בחוקן
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 - הדין
- מימון בדיקת מי שפיר וחוק ביטוח בריאות ממלכתי
- שירותי נט"ן
- עדכון התעריף השנתי של העותרות על טיפולים פרא-רפואיים הניתנים לילדים בקופות החולים - העתירה התקבלה
- זכות לפיצוי מהמדינה או מקופות החולים לתשלומים הקשורים במעשה תרומת הכליה
- חוק ציוד רפואי, תשע"ב-2012 ותקנות
- תרופות ורוקחות
- סמכות ליתן ולבטל אישור מוצר רוקחות
- העברת ניהול מיזם הקנאביס הרפואי בישראל ללא מכרז
- תחליף החלב רמדיה - קשר סיבתי לאפילפסיה
- מידע רפואי שיש להעביר למטופלים כאשר ישנו שינוי ברכיבי התרופה - התביעה הייצוגית אושרה
- סמכות משרד הבריאות למנוע ייבוא סיגריות אלקטרוניות, לא היתה מעוגנת בחוק - העתירה התקבלה
- העותרים {מפיצי סיגריות במכונות} טענו לפגיעה בשל האיסור על הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרי טבק - העתירה נדחתה
- אירועים כתוצאה מנטילת תרופה
- החולה - כללי - מבוא
- חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
- מטרת החוק (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- הזכות לטיפול רפואי (סעיף 3 לחוק)
- איסור הפליה (סעיף 4 לחוק)
- טיפול רפואי נאות (סעיף 5 לחוק)
- מידע בדבר זהות המטפל (סעיף 6 לחוק)
- דעה נוספת (סעיף 7 לחוק)
- הבטחת המשך טיפול נאות (סעיף 8 לחוק)
- קבלת מבקרים (סעיף 9 לחוק)
- שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל (סעיף 10 לחוק)
- טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה (סעיף 11 לחוק)
- בדיקה רפואית בחדר מיון (סעיף 12 לחוק)
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי ואופן מתן הסכמה מדעת (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- טיפול רפואי ללא הסכמה (סעיף 15 לחוק)
- מינוי בא-כוח למטופל (סעיף 16 לחוק)
- חובת ניהול רשומה רפואית (סעיף 17 לחוק)
- זכות המטופל למידע רפואי (סעיף 18 לחוק)
- שמירת סודיות רפואית (סעיף 19 לחוק)
- מסירת מידע רפואי לאחר (סעיף 20 לחוק)
- ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות (סעיפים 21 ו- 22 לחוק)
- השגה (סעיף 23 לחוק)
- ועדות אתיקה (סעיף 24 לחוק)
- אחראי לזכויות המטופל (סעיף 25 לחוק)
- אחריות מנהל מוסד רפואי (סעיף 26 לחוק)
- הוראות לגבי כוחות הביטחון (סעיף 27 לחוק)
- עונשין ועוולה אזרחית (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 29 לחוק)
- תחולה על המדינה (סעיף 30 לחוק)
- שינוי התוספת (סעיף 31 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 32 לחוק)
- תקנות זכויות החולה (דרכי מינוי, תקופת כהונה, וסדרי עבודה של ועדות אתיקה), התשנ"ז-1996
- החולה החסוי - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962 - מבוא
- אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ג-1962
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), התש"ל-1970
- תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988
- מוסד האפוטרופוס הכללי
- הכרזת פסלות על-פי החוק - מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו
- חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991
- נאשם שאינו יכול לעמוד לדין - אי-שפיות במשפט הפלילי
- דיני המעצרים והדין העוסק בחולי נפש
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969
- חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
- תביעות נזיקין נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - מבוא
- רשלנות רפואית
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- רשלנות רפואית - עקרונות כלליים
- נזק ראייתי
- רשלנות רפואית - נטל ההוכחה -נזק ראייתי
- אשם תורם
- הקטנת הנזק
- עוולת התקיפה - מבוא
- ההגנה - סעיף 24 לפקודת הנזיקין
- ניסוחו של כתב התביעה בעוולת התקיפה ונטל ההוכחה
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיף 13 לחוק זכויות החולה
- הפרת חובה חקוקה - מבוא
- חובת הפירוט
- הסכמה מדעת לטיפול רפואי - סעיפים 13 עד 16 לחוק זכויות החולה
- טענת זיוף
- חובת ניהול רשומה רפואית - סעיף 17 לחוק זכויות החולה
- סודיות רפואית - סעיף 19 לחוק זכויות החולה
- המומחה הרפואי וחקירתו - מבוא
- הגשת חוות-דעת רפואית ופטור מהגשתה
- בדיקה רפואית והגשת חוות-דעת מטעם בעל דין אחר
- מומחה מטעם בית-המשפט
- הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות-דעת
- שכרו של המומחה
- סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו
- בקשת הוראות
- חוות-דעת מומחה שמינה בית-המשפט ושליחת שאלות הבהרה
- בדיקה רפואית נוספת
- תיקון כתב טענות עקב חוות-דעת מומחה
- אי-קיום התקנות
- פסילת חוות-דעת
- חוות-דעת מומחה בראי פקודת הראיות
- הולדה בעוולה - מבוא
- פרשת זייצוב - המחלוקת
- תסמונת "גולדנהר" (ליקוי גופני)
- תסמונת "דאון" (פיגור שיכלי)
- דחיית תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" - אי-השתת הוצאות משפט
- חסר כף יד ימין
- מום מולד בעיניים ועיוורון
- האם ניתן להשתמש באהבתם של הורים לבנם, על מומו, כדי לנגח את תביעתו שלו לפיצוי בגין נזקו?
- הריון לא רצוי
- רשלנות בלידה
- אורולוגיה
- רופא שיניים
- השתלות
- פלסטיקה וקוסמטיקה וכירורגיה פלסטית
- כלי דם
- רופא עור
- הרדמה
- אף-אוזן-גרון
- חדר מיון
- פסיכיאטריה
- קרדיולוג - בעיות לב
- נשים
- רופא משפחה
- עיניים
- סרטן
- שונות
- האם תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כפופה לדיני ההתיישנות?
- היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות לסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין - רשלנות רפואית
- האם דו"ח ועדת בדיקה קביל בתביעת רשלנות רפואית
- מימון חוות-דעת
- תפקידה של הערכאה המבררת תביעת נזיקין שעילתה רשלנות רפואית והתערבותה של ערכאת הערעור
- האחות/אח - מבוא
- מינהל הסיעוד - אחות/אח
- בעלי תפקידים אחרים
- הצוות הסיעודי
- הביטוח הסיעודי
- גמלאות - קבלת שירותי סיעוד על-ידי מי שמקבל גמלה בכסף (סעיף 225ב לחוק)
- מעונות - כללי
- בית-אבות הגדרה משפטית
- חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965
- תקנות הפיקוח על המעונות
- דברי חקיקה שונים
- רישוי בתי-אבות ודיור מוגן
- חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012
- חוזה ההתקשרות בין הקשיש לבית-האבות ומוסדות הדיור המוגן - בעין ההלכה המחייבת
- הפעלת מרכז יום לקשישים
- הקמת תחנת דלק במרחק קטן מדיור מוגן האם יש להעדיף שמירה על בריאות הדיירים אל מול האינטרס הכלכלי של העותרת?
- תכנון ובניה , פרק ז': זכאות לגמלת סיעוד לשוהה בבית-אבות
- סיווג דיירים של מוסד סיעודי
- על מי מוטלת האחריות למימון השמתם של זקנים תשושים בבית-אבות?
- מהותה של האחריות לשלומו של קשיש חסר ישע
- חוק לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים), התשי"ב-1952
- חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993
- מוסדות לגמילה מסמים - כללי
- אבחנה בין סוגי המוסדות
- שיטות טיפוליות
- תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), התשכ"ח-1968
- מעון יום
- הלכות שונות
- תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), התשכ"ז-1967
- חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 ותקנותיו
- אבחון
- גישת חוקי התכנון והבניה - הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63א, 63ב לחוק)
- חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג-1953
- תקנות האנטומיה והפתולוגיה
- העדפת רצון המת על פני דעת קרוביו - סעיף 6 לחוק האנטומיה והפתולוגיה
- שמירת דגימות ובדיקה היסטולוגית של דגימה
- חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958
- חוק הפונדקאות - היסטוריה חקיקתית
- חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- הסכם לנשיאת עוברים (סעיף 2 לחוק)
- אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)
- משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)
- חזרה מהסכמה (סעיף 13 לחוק)
- ההלכה הפסוקה
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כללי
- פרשנות
- ייחוד ואיסור פעולות
- תרומת ביציות למטרת הולדה
- תרומת ביציות למטרת מחקר
- מאגר המידע
- מרשם היילודים
- אנונימיות וסודיות
- עונשין
- הוראות שונות
- תקנות תרומת ביציות (תשלום פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות ותשלום אגרה בעד אישור רופא אחראי) (הוראת שעה), התשע"ב-2012
- חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - מטרת החוק (סעיפים 2-1 לחוק)
- בדיקה גנטית - רישוי ומתן ייעוץ גנטי (סעיפים 10-3 לחוק)
- לקיחת דגימת DNA (סעיפים 16-11 לחוק)
- מסירת מידע גנטי (סעיפים 23-17 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקטין, לחסוי או לפסול דין, לשם אבחון וטיפול רפואי ולשם מחקר (סעיפים 28-24 לחוק)
- עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה (סעיפים 28א-28יז לחוק)
- מניעת הפליה (סעיפים 30-29 לחוק)
- שימוש במידע גנטי על-ידי רשויות הביטחון (סעיפים 37-31 לחוק)
- עונשין (סעיפים 39-38 לחוק)
- הוראות שונות (סעיפים 45-40 לחוק)
- תיקונים עקיפים (סעיפים 47-46 לחוק)
- תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה (סעיפים 51-48 לחוק)
- תקנות מידע גנטי
- השתלת איברים - מבוא
- חוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 ותקנות
- איסור סחר באיברים (סעיף 3 לחוק)
- עבירות על-פי חוק השתלת איברים וענישה
- החזר הוצאות השתלה - תביעות נגד קופת חולים ומשרד הבריאות
- עקרון קדושת החיים
- הצעת חוק החולה הנוטה למות
- חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005
- הלכות
- בריאות הציבור - מבוא
- רישוי עסקים
- הוספת טיפולי שיניים משמרים לילדים
- אחריות לנושא תברואתי של ביעור יתושים
- תביעות ייצוגיות
תרומת ביציות למטרת הולדה
סעיפים 26-11 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 קובעים כדלקמן:"11. בקשה לתרומה למטרת הולדה
מצא רופא מטפל כי מטופלת שהיא תושבת ישראל, שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים, אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, לרבות בדרך של השתלת הביציות באם נושאת לפי חוק ההסכמים, יודיע למטופלת כי באפשרותה להגיש בקשה לתרומת ביציות; בקשה כאמור תוגש לרופא האחראי בטופס שהורה המנהל.
12. אישור ועדת אישורים לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
(א) לא יישאבו ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן אלא לפי אישור בכתב שנתנה לכך ועדת אישורים לפי הוראות סעיף זה.
(ב) מנהל בית-חולים ימנה ועדת אישורים מקומית בת שישה חברים, וזה הרכבה:
(1) רופא מומחה שהוא מנהל יחידה או מחלקה בבית-חולים שאינה עוסקת ביילוד, בגניקולוגיה או בהפריה חוץ-גופית, והוא יהיה היושב ראש;
(2) רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה ובעל ניסיון בתחום ההפריה החוץ-גופית, שאינו הרופא המטפל;
(3) פסיכולוג קליני;
(4) עובד סוציאלי;
(5) עורך-דין;
(6) נציג ציבור או איש דת; לבקשת התורמת, מי שיישב בדיון בעניינה לפי פסקה זו יהיה, ככל הניתן, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שהתורמת משתייכת אליה.
(ג) בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.
(ד) תורמת מתנדבת תגיש בקשה בכתב לוועדת אישורים לשם קבלת אישור לתרומת ביציות מגופה; לפני הדיון בוועדה, יינתן לתורמת הסבר בכתב, בשפה המובנת לה, בנוסח שהורה המנהל, הכולל, בין השאר, את הפרטים המפורטים להלן (בחוק זה: "כתב הסבר"):
(1) פירוט הסיכונים הרפואיים הישירים והעקיפים הכרוכים בשאיבת ביציות והחלופות לדרכי השאיבה;
(2) הפרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים והתנאים למסירת המידע מהמאגר או מהמרשם;
(3) זכויותיה של התורמת והאיסורים החלים עליה לפי הוראות חוק זה;
(4) זכויותיה של התורמת לייעד ביציות להשתלה, להקפאה לצורך שימוש עתידי על ידה, למטרת מחקר או להשמדה, וכן לשינוי הייעוד של הביציות בהתאם להוראות לפי סעיף 44;
(5) מעמד היילוד;
(6) הנסיבות שבהן נדרש אישור ועדת החריגים לפי סעיף 20.
(ה) תורמת מתנדבת שהגישה בקשה כאמור בסעיף-קטן (ד) תופנה לעבור בדיקה רפואית ופסיכולוגית לשם בדיקת התאמתה לתרומת ביציות לפי הוראות סעיף זה.
(ו) ועדת אישורים תדון בבקשה שהוגשה כאמור בסעיף-קטן (ד) לאחר שחלפו לפחות שלושה ימים מיום הגשת הבקשה, והיא רשאית לאשר שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת לשם השתלתן, לאחר שפירטה בפני התורמת, בעל-פה, את תוכן כתב ההסבר, ווידאה כי מתקיימים כל אלה:
(1) התורמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 21 שנים וטרם מלאו לה 35 שנים;
(2) התורמת אינה פסולת דין, חסויה, עצורה או אסירה;
(3) התורמת חתמה בפני ועדת אישורים על טופס שהורה המנהל, הכולל את כתב ההסבר ואת הסכמתה לשאיבת הביציות לשם השתלתן;
(4) ועדת אישורים שוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר; ולעניין תורמת שייעדה מראש את הביציות שנשאבו מגופה לנתרמת מסויימת - הסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת, במישרין או בעקיפין, מהנתרמת או מי מטעמה; ורשאית היא לזמן לשם כך את הנתרמת, אם הביציות מיועדות לנתרמת מסויימת, או כל אדם אחר, כפי שתמצא לנכון.
(ז) החלטת ועדת אישורים לפי סעיף זה תהיה מנומקת ובכתב ותימסר לתורמת שהגישה את הבקשה, אלא-אם-כן סברה הוועדה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת מחייבת שלא לעשות כן.
(ח) אישור ועדת אישורים לפי סעיף זה, יהיה תקף לשנה מיום שניתן.
13. אישור רופא אחראי להקצאת ביציות למטרת השתלה ולהשתלתן
(א) ביציות שנשאבו מגופה של תורמת לא יוקצו למטרת השתלה ולא יושתלו בנתרמת או באם נושאת שהתקשרה עם נתרמת בהסכם לנשיאת עוברים לפי חוק ההסכמים, אלא לפי אישור שנתן לכך רופא אחראי לפי הוראות סעיף זה.
(ב) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה רק מתורמת שקיבלה את אישורה של ועדת אישורים לפי סעיף 12 ואת אישורה של ועדת החריגים לפי סעיף 24 ככל שנדרש.
(ג) (1) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהנתרמת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.
(2) רופא אחראי רשאי לאשר הקצאת ביציות למטרת השתלה, לאחר שהאם הנושאת נתנה את הסכמתה בכתב להכללת פרטיה האישיים לגביה לפי חוק זה במרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל.
(ד) רופא אחראי לא יאשר הקצאה והשתלה של ביציות של תורמת לשם השתלתן, אלא-אם-כן הגבר שבזרעו יופרו הביציות נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב, לפעולה אחת או יותר כפי שציין, לרבות הסכמה להכללת פרטיו האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים, בטופס הסכמה שהורה המנהל; הוראות סעיף-קטן זה לא יחולו לעניין תורם זרע שהתקבל מבנק הזרע.
(ה) רופא אחראי רשאי לאשר השתלת ביציות שנשאבו מגופה של תורמת, בגופה של נתרמת או של אם נושאת כאמור בסעיף-קטן (א), לאחר שווידא כי התקיימו כל אלה:
(1) הנתרמת היא תושבת ישראל שמלאו לה 18 שנים וטרם מלאו לה 54 שנים;
(2) הרופא המטפל מצא כי הנתרמת אינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להתעבר מביציות שבגופה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד;
(3) הרופא האחראי קיבל אישור ממאגר המידע כי התקיימו כל אלה:
(א) התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה;
(ב) התורמת אינה קרובת משפחתו של מי שמיועד להיות האב הגנטי של היילוד;
(ג) התורמת אינה נשואה;
(ד) היו הביציות שנשאבו מהתורמת מיועדות להפריה בזרעו של תורם זרע - תורם הזרע אינו קרוב משפחה של התורמת או של הנתרמת;
(4) נתרמו הביציות המיועדות להשתלה מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת - הרופא האחראי מסר לנתרמת ולבן זוגה כי התורמת נשואה או שאינה בת דתה של הנתרמת, לפי העניין, וקיבל את הסכמת הנתרמת ובן זוגה, בכתב, לקבלת הביציות מתורמת כאמור.
14. תנאים לביצוע שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת
רופא מטפל לא יבצע שאיבת ביציות מגופה של תורמת מתנדבת אלא בהתקיים כל אלה:
(1) ניתן אישור להקצאת הביציות ואישור להשתלת הביציות, לפי סעיף 13;
(2) הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע כי לא בוצעו בתורמת המתנדבת, עד למועד ביצוע השאיבה, יותר משתי פעולות של שאיבת ביציות לשם השתלתן, וכי חלפו 180 ימים לפחות מהמועד האחרון שבו בוצעה בתורמת פעולה של שאיבת ביציות כאמור;
(3) הרופא המטפל קיבל אישור ממאגר המידע שהביציות המיועדות להשתלה נשאבו מתורמת אחת, בפעולה אחת של שאיבת ביציות, ולא הוקצו ביציות משאיבה זו להשתלה ביותר משתי נשים אחרות;
(4) הרופא המטפל וידא כי הפעולה של שאיבת ביציות אינה כרוכה בסיכונים לתורמת המתנדבת החורגים מהסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה מסוג זה.
15. תנאים לייעוד ביציות בידי מטופלת
על-אף הוראות סעיף 13(ב), מטופלת המבקשת לתרום ביציות לא תידרש להגיש בקשה לוועדת אישורים לפי סעיף 12, ואולם בטרם תורה לייעד ביציות עודפות למטרת השתלה או למטרת מחקר תקבל כתב הסבר ותחתום על כתב הסכמה, ולא תורה כאמור אלא בהתקיים התנאים הקבועים בסעיפים 4, 8, 9, 10, 12(ו)(3), 13, 16, 18, 19, 21, 22, 27, 31 ו- 44, בשינויים המחוייבים.
16. מסירת מידע לתורמת לאחר שאיבת ביציות והסכמה לביצוע פעולות בהן
(א) תורמת שנשאבו מגופה ביציות, ימסור לה הרופא המטפל מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן.
(ב) תורמת שקיבלה מידע כאמור בסעיף-קטן (א), תחתום בפני הרופא המטפל על טופס שהורה המנהל, הכולל את הסכמתה לבצע את הפעולות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כפי שתורה, לגבי הביציות שנשאבו מגופה וכן את מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות האמורות:
(1) השתלת הביציות;
(2) הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה;
(3) מחקר לפי הוראות פרק ד';
(4) השמדת הביציות.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), מספר הביציות שתייעד תורמת מתנדבת להקפאה לשם שימוש עתידי על ידה או למטרת מחקר לא יעלה על מספר ביציות השווה ל- 20 אחוזים ממספר הביציות שנשאבו מגופה או על 2 ביציות, לפי הנמוך.
(ד) הסכמה לפי סעיף זה להשתלה או להקפאה של ביציות תינתן לתקופה מסויימת או לתקופה בלתי-מוגבלת, וההוראות המפורטות להלן יצוינו בטופס:
(1) ניתנה הסכמה לתקופה מסויימת - יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום התקופה האמורה;
(2) ניתנה הסכמה לתקופה בלתי-מוגבלת - יהיה ניתן להשמיד את הביציות בתום תקופה שיורה המנהל, ובלבד שלא תפחת מ- 10 שנים.
17. זיהוי ביציות
ביציות שנשאבו לפי הוראות חוק זה ויועדו להשתלה, להקפאה, למחקר או להשמדה, יישמרו באופן שיאפשר את זיהוין עד להשתלתן, להקצאתן למטרת מחקר או להשמדתן.
18. תיעוד
הרופא האחראי והרופא המטפל יתעדו את פעולותיהם לפי סעיפים 13 עד 15 ברשומה הרפואית של התורמת, לרבות את מספר הביציות שנשאבו מהתורמת ומספר הביציות שהוקצו לכל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 16(ב), ולרשומה הרפואית יצורף כתב ההסכמה חתום על-ידי התורמת וכן הוראות שנתנה לפי סעיף 44 לעניין חזרה מהסכמה ושינוי הייעוד; ניתן אישור ועדת החריגים לשאיבת הביציות או להקצאתן למטרת השתלה, בהתאם להוראות סעיף 24, יצורף האישור לרשומה הרפואית.
19. תוקפו של אישור לשאיבת ביציות, להקצאתן או להשתלתן סימן ג': ועדת החריגים
(א) אישור לשאיבת ביציות מתורמת מתנדבת, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של שאיבת ביציות.
(ב) אישור להקצאת ביציות למטרת השתלה, שניתן לפי סימן זה, תקף להקצאת ביציות כאמור משאיבת ביציות אחת בלבד.
(ג) אישור להשתלת ביציות, שניתן לפי סימן זה, תקף לפעולה אחת בלבד של השתלת ביציות.
20. מינוי ועדת החריגים והרכבה
(א) השר ימנה ועדת חריגים ארצית, שתפקידה לאשר כל אחד מאלה:
(1) שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת;
(2) שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שהיא נשואה;
(3) שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת;
(4) הוצאת ביציות מחוץ לישראל בהתאם להוראות סעיף 5(א).
(ב) ואלה חברי ועדת החריגים:
(1) רופא מומחה ששימש בעבר מנהל מחלקה או יחידה בבית-חולים, העוסקת בנושא פריון, מיילדות או הפריות, והוא יהיה היושב ראש;
(2) רופא מומחה;
(3) פסיכולוג בעל תואר מומחה לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977;
(4) עובד סוציאלי;
(5) עורך-דין;
(6) איש דת בן דתה של התורמת, ואם היו התורמת והנתרמת בנות דתות שונות - גם איש דת בן דתה של הנתרמת.
(ג) העובד הסוציאלי חבר הוועדה ימונה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
(ד) איש הדת חבר הוועדה יהיה:
(1) לגבי יהודים - נציג של הרב הראשי לישראל;
(2) לגבי בני עדה דתית אחרת - נציג של ראש אותה עדה דתית בישראל.
(ה) בהרכב הוועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים.
21. פניה לוועדת החריגים
(א) רופא אחראי יפנה לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).
(ב) נתרמת רשאית לפנות לקבלת אישור מוועדת החריגים לביצוע אחת מהפעולות המנויות בסעיף 20(א)(1) עד (4).
(ג) הוועדה תדון בפנייה לפי סעיף זה בכפוף לשיקולים בסעיף 22.
22. שיקולים לאישור בידי ועדת החריגים
(א) ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות, כאשר התורמת מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת שהיא קרובת משפחתה - קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;
(2) לעניין תורמת המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת שאינה קרובת משפחתה - קיימים טעמים דתיים או חברתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור.
(ב) ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאשר התורמת היא נשואה, אם שוכנעה כי התקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין תורמת נשואה המייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת - קיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומת ביציות כאמור;
(2) לעניין תורמת נשואה שאינה מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסויימת - שאיבת הביציות נדרשת לשם השתלתן בנתרמת מסויימת אשר עקב מחסור בביציות מתאימות מתורמות שאינן נשואות, אין באפשרותה לקבל תרומת ביציות אלא מתורמת שהיא נשואה.
(ג) ועדת החריגים רשאית לאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאשר הנתרמת אינה בת דתה של התורמת והביציות לא יועדו מראש על-ידי התורמת לנתרמת מסויימת, אם שוכנעה כי דתה של הנתרמת אוסרת עליה לקבל תרומה ממי שהיא בת דתה או עקב מחסור בביציות מתורמת בת דתה.
(ד) ועדת החריגים רשאית לאשר הוצאת ביציות שנשאבו בישראל מגופה של מטופלת לשם השתלתן מחוץ לישראל, אם שוכנעה שהביציות נועדו להשתלה בגופה וכי קיימת הצדקה לאשר את השתלת הביציות מחוץ לישראל.
23. סמכויות ועדת החריגים וסדרי עבודתה
(א) לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית ועדת החריגים לדרוש מהתורמת או מהנתרמת או מכל אדם אחר להופיע בפניה ולמסור לה מידע, ככל שהדבר דרוש לה לשם מתן החלטתה.
(ב) ועדת החריגים תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי המנהל.
24. החלטת ועדת החריגים
(א) מצאה ועדת החריגים כי לא התקיים תנאי שקיומו נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות לפי הוראות סעיף 22, לא תאשר את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב.
(ב) מצאה ועדת החריגים כי התקיימו כל התנאים שקיומם נדרש לצורך שאיבה, הקצאה למטרת השתלה או השתלה של ביציות כאמור בסעיף-קטן (א), רשאית היא לאשר בכתב את השאיבה, ההקצאה או ההשתלה, לפי העניין, מנימוקים שתפרט בכתב, ורשאית היא לאשר פעולה כאמור בתנאים כפי שתורה.
25. מסירת ההחלטה
(א) ועדת החריגים תיתן את החלטתה בתוך 45 ימים ממועד הגשת הפנייה.
(ב) ועדת החריגים תמסור את החלטתה לפי סימן זה, בצירוף הנימוקים להחלטה, לתורמת או לנתרמת, לפי העניין, ולרופא האחראי.
(ג) על-אף הוראות סעיף-קטן (ב), רשאית ועדת החריגים שלא למסור לתורמת או לנתרמת את נימוקי החלטתה לפי הוראות סעיף 24, כולם או חלקם, וכן חומר רפואי, פסיכולוגי או אחר הנוגע אליהן, אם מצאה, מטעמים שיירשמו, כי טובת התורמת, הנתרמת או היילוד שייוולד כתוצאה מתרומת הביציות, מחייבת זאת.
26. דיווח על החלטות ועדת החריגים
ועדת החריגים תדווח למנהל, אחת לשנה, על החלטותיה לאשר או לא לאשר שאיבה, הקצאה או השתלה של ביציות לפי סימן זה; בדיווח לפי סעיף זה, יצויינו, בין השאר, סוגי הבקשות שהוגשו, בלא פרטים מזהים, סוגי האישורים שנתנה הוועדה והנימוקים להחלטותיה."
סעיף 11 לחוק תרומת ביציות מעגן מפורשות את האפשרות בה תתקבל תרומת ביצית במסגרת הליך פונדקאות ישראלי. כלומר, מצב בו מושתלת באם הנושאת ביצית של תורמת, מופרית בזרעו של האב המיועד, והיילוד יוכר בתום ההליך כילדם של שני בני הזוג.
תכלית הפיקוח בחוק תרומת ביציות היא להגן על כלל המעורבים בהליכים מורכבים מעין אלו - בריאות האישה תורמת הביציות, הסדרת התנאים לתרומות ביצית וזרע, שמירה על הפונדקאית וגם הגנות על ההורים המיועדים וגורמים נוספים הצריכים לעניין {סעיף 12 לחוק תרומת ביציות}.
על-פי סעיף 11 לחוק תרומת ביציות זה רק אישה הסובלת מבעיה רפואית המונעת ממנה להתעבר מן הביציות שבגופה, או מבעיה רפואית המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, זכאית להגיש בקשה לקבל תרומת ביציות {בג"צ 5771/12 ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14)}.
ב- בג"צ 5771/12 {ליאת משה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), פורסם באתר האינטרנט נבו (18.09.14)} בית-המשפט העליון קבע כי סעיף 12 לחוק תרומת ביציות מתנה את אישור שאיבת הביציות מ"תורמת מתנדבת" בקבלת היתר מוועדת אישורים מיוחדת המונה שישה חברים {להלן: "ועדת האישורים"}.
ועדת האישורים מופקדת על בחינת בקשתה של התורמת המתנדבת על-מנת לוודא כי מתקיימים בהליך המיועד כל התנאים המפורטים בסעיף 12(ו) לחוק תרומת ביציות.
סעיף 13 לחוק תרומת ביציות מוסיף ומתנה את השתלת הביציות בגופה של האישה הנתרמת בקבלת אישורו של "הרופא האחראי", כהגדרתו בחוק תרומת ביציות.
בהתאם לסעיף זה על הרופא האחראי לוודא, בין היתר, כי האישה הנתרמת אכן סובלת מבעיה רפואית המצדיקה את השתלת הביציות ברחמה {סעיף 13(ה)(2) לחוק תרומת ביציות}.
כמו-כן עליו לקבל אישור ממאגר המידע שהוקם על-פי החוק בדבר התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 13(ה)(3) לחוק תרומת ביציות, ובהם, בין היתר, התנאי כי התורמת היא בת דתה של הנתרמת ואינה קרובת משפחתה והתנאי כי התורמת אינה נשואה.
עוד יצויין, כי סקירת המגבלות והאיסורים הקבועים בחוק תרומת ביציות מלמדת כי הם נועדו, ככלל, להבטיח שמירה על בריאות הנשים המעורבות בתהליך וכן על בריאות היילוד.
כמו-כן נועדו סעיפים 12 ו- 14 לחוק תרומת החוק למנוע סחר בביציות וניצול נשים, כאשר סעיפים אלו קובעים הגבלות על גילה של "התורמת המתנדבת", על כמות הביציות שניתן לשאוב בכל פעם ועל תדירות השאיבה.
סעיף 16 לחוק תרומת ביציות קובע ארבע פעולות שהתורמת רשאית להורות לגבי הביציות שנשאבו מגופה, והן: השתלת הביציות; הקפאת הביציות לשם שימוש עתידי על ידה; מחקר; השמדת הביציות. ההסכמה להשתלה יכול שתינתן לתקופה מסויימת או בלתי-מוגבלת {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)}.

