דיני מכרזים
הפרקים שבספר:
- דיני מכרזים - כללי
- מטרת המכרז
- הרחבת זכות המעמד והשימוע
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- פרשנות המכרז
- כללי ההתערבות בהחלטות הרשות המינהלית
- עקרונות יסוד בדיני מכרזים
- גופים "דו-מהותיים"
- "תובענה לפיצויים שעילתה מכרז"
- המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע
- סמכות בית-המשפט המינהלי
- הצעה תכסיסנית
- תיאום מכרזים
- ההצעה ותנאי המכרז
- פגמים במכרז
- "שיטת הממוצע" - מחיר שוק סביר (אי-התחשבות בהצעות פסולות)
- ההצעה הזולה
- האומדן
- חוות-דעת מקצועית
- הצעה יחידה במכרז
- פיצול המכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ביטולו של מכרז
- הצעות חלופיות (אינן בתנאי המכרז)
- "מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
- פטור ממכרז - כללי
- מכרז חובה ומכרז מרצון
- החובה לקיים מכרז - אימתי?
- חוק חובת מכרזים ותקנות הפטור
- ועדת המכרזים ומועצת העיר
- נוהלים והנחיות פנימיות של גופים ציבוריים
- מכרזים לאיוש משרה
- מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז
- "דמוי מכרז" - מבוא
- מה בין מכרז ו"דמוי מכרז"?
- "דמוי מכרז" - ההלכה הפסוקה
- מכרז סגור - מבוא
- מכרז והגרלה
- מכרז פרטי סגור
- מכרז סגור - ההלכה הפסוקה
- דיני המכרזים והמכרז הפרטי
- העדפת המכרז הפנימי
- הקפאת מכרז פנימי
- סעדים זמניים - צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- סעדים זמניים - תמציות פסיקה
הצעה תכסיסנית
"הצעה תכססנית", בהקשר הספציפי של טכניקת תמחור ההצעה (וקיימים בנמצא סוגים נוספים של תכססנות), משמעה, בין השאר, שילוב מכוון של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז.באופן כללי ניתן לומר כי תמחור זה {המכונה גם Shifting, או "העמסת מחירים"} עלול להיעשות מתוך שהמציע התכססן צופה, או יודע, כי משקלם היחסי של הרכיבים "היקרים", לעומת הרכיבים "המוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר שבמכרז (עקב טעות של עורך המכרז, או הערכה שגויה שלו לגבי הביצוע הנדרש, או מסיבות אחרות כלשהן).
המציע התכססן, בהקשר בו דובר לעיל, הרי "מהמר" (ברמת ביטחון גבוהה) שעקב טעות של המזמין במסמכי המכרז, או בהנחות הביצוע, קיים פער בין המשקל היחסי שניתן לרכיבים השונים בנוסחת המחיר לבחירת הזוכה, לבין משקלם היחסי בפועל בעת ביצועו הצפוי של הפרוייקט, כך שאם הוא יבצע את העבודות בדיוק בהתאם להוראות עורך המכרז, הדבר יניב לו דווקא רווח רב. {בר"מ 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, פורסם באתר אינטרנט נבו (22.11.10) (להלן: "עניין עזריה")}.
החשש העיקרי של עורך המכרז, הוא איפוא ש"הימורו" של המציע התכססן יתברר כמבוסס, שאז המציע - ירוויח, ועורך המכרז (והציבור), כתמונת-מראה - יפסיד. כך יכולה הצעה, שלפי נוסחת החישוב שבמכרז היא הזולה ביותר להפוך ליקרה עד מאוד לעורך המכרז ולציבור.
מטבע הדברים, איתנותו הפיננסית של המציע, או בטחונו המלא ביכולתו לעמוד בהצעתו, או פיקוח על ביצוע הפרוייקט, אינם רלבנטיים כאן וממילא אינם יכולים לאיין את החשש האמור.
תכסיסנות מסוג זה - Shifting(או כביטוי אחר שנזכר בפסיקה: "העמסת מחירים") משמעה, בין השאר, שילוב של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז.
תמחור זה עלול להיעשות מתוך שהמציע התכססן צופה, או יודע, כי משקלם היחסי של הרכיבים "היקרים", לעומת הרכיבים "המוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר לצורך בחירת הזוכה במכרז {בר"מ 1212/10 חברת מטיילי ירון בר בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.02.10)}.
תכססנות זו תיעשה איפוא מתוך שהמציע נושא את עיניו לציון שהצעתו תקבל, אגב ניצול לרעה של נוסחת השקלול לבחירת הזוכה: תכליתה להגדיל באופן מעושה את סיכויי המציע לזכות בציון מחיר גבוה משל מתחריו - מזה, תוך מיקסום התמורה שיזכה לה המציע בפועל מעורך המכרז, בעת ביצוע העבודות נשוא המכרז אם תזכה הצעתו - מזה.
ככלל, התנהגות שכזו עלולה לעמוד בסתירה לשניים מן העקרונות הבסיסיים של דיני המכרזים: עקרון השוויון (כלפי כל המשתתפים בכוח ובפועל במכרז) ועקרון היעילות הכלכלית (החל ביחס לעורך המכרז), יש בה גם משום התנהלות שלא בתום-לב ובדרך מקובלת - במשמעותה ובנפקותה המשפטית.
אמנם, קו הגבול בין התכנון הלגיטימי לבין התכסיס הבלתי-לגיטימי איננו תמיד חד וברור, אך תדיר תוכל ועדת המכרזים של עורך המכרז, או בית-המשפט, לדעת - מתוך נסיבות העניין - אם הצעה מסויימת חצתה את קו הגבול הערטילאי ולקבוע אם יש לפוסלה - אם לאו ... עקרונות היסוד של דיני המכרזים מחייבים כי תכססנים, המבקשים לגבור, בתחבולה, על יריביהם (הזכאים לשוויון בהשתתפותם בהליך) - זאת תוך פגיעה בטובתם של עורך המכרז ושל הציבור כולו - לא יבואו בקהל הזוכים במכרז.
השאלה הינה, כמו תמיד, שאלה של מידתיות וסבירות והאם נחצה "קו אדום" באופן המצביע על מחיר לא ריאלי ו/או על הצעה גרעונית ו/או על הצעה תכסיסנית. "תכסיסנות" מעצם טיבה וטבעה היא מושג עמום וקו הגבול בין תכנון לגיטימי לתכסיסנות פסולה הפוגעת בעקרונות של שוויון והגינות, אינו תמיד חד וברור.
סימונו של קו הגבול העובר בין השניים כרוך, בין היתר, בשאלות של מידה ושל היקף והוא תלוי נסיבות. על הקושי להבחין בין תכסיסנות פסולה לתכנון לגיטימי עמד בית-משפט זה בעבר בציינו "לכל מקצוע 'תכסיסים' משלו; חוכמת החיים וחוכמת השופט היא להבחין בין תכסיסים לגיטימיים לבין תכסיסים שאינם לגיטימיים {עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עיריית עפולה, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.01.09); עת"מ (ת"א) 6218-09-12 אודיו-מדיק בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח', תק-מח 2012(4), 569 (2012)}.