דיני מכרזים
הפרקים שבספר:
- דיני מכרזים - כללי
- מטרת המכרז
- הרחבת זכות המעמד והשימוע
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- פרשנות המכרז
- כללי ההתערבות בהחלטות הרשות המינהלית
- עקרונות יסוד בדיני מכרזים
- גופים "דו-מהותיים"
- "תובענה לפיצויים שעילתה מכרז"
- המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע
- סמכות בית-המשפט המינהלי
- הצעה תכסיסנית
- תיאום מכרזים
- ההצעה ותנאי המכרז
- פגמים במכרז
- "שיטת הממוצע" - מחיר שוק סביר (אי-התחשבות בהצעות פסולות)
- ההצעה הזולה
- האומדן
- חוות-דעת מקצועית
- הצעה יחידה במכרז
- פיצול המכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ביטולו של מכרז
- הצעות חלופיות (אינן בתנאי המכרז)
- "מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
- פטור ממכרז - כללי
- מכרז חובה ומכרז מרצון
- החובה לקיים מכרז - אימתי?
- חוק חובת מכרזים ותקנות הפטור
- ועדת המכרזים ומועצת העיר
- נוהלים והנחיות פנימיות של גופים ציבוריים
- מכרזים לאיוש משרה
- מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז
- "דמוי מכרז" - מבוא
- מה בין מכרז ו"דמוי מכרז"?
- "דמוי מכרז" - ההלכה הפסוקה
- מכרז סגור - מבוא
- מכרז והגרלה
- מכרז פרטי סגור
- מכרז סגור - ההלכה הפסוקה
- דיני המכרזים והמכרז הפרטי
- העדפת המכרז הפנימי
- הקפאת מכרז פנימי
- סעדים זמניים - צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- סעדים זמניים - תמציות פסיקה
"דמוי מכרז" - מבוא
הלכה פסוקה היא, כי לא כל פרטי הדינים, החלים על מכרזים, מחייבים גם ב"דמוי מכרז" כזה {בג"צ 492/79 חברה פלונית נ' משרד הביטחון, פ"ד לד(3), 706 (1980) (להלן: "עניין חברה פלונית")}; וראה מאמרו של פרופ' י' זמיר "דיני מכרזים ציבוריים" הפרקליט כ (תשכ"ד), 226)}.עם-כל-זאת כלל גדול הוא, כי אף ב"דמוי המכרז" חלים עקרונות היסוד, המחייבים במכרזים, והמדינה חייבת גם בהם לפעול ביושר, בהגינות, בתום - לב וללא הפליה ושרירות, ועליה ליתן את ההזדמנות השווה למועמדים הבאים בחשבון {בג"צ 492/79 הנ"ל, עניין חברה פלונית}. כללים אלה, פרט לאיסור האפליה, חלים בעצם על כל אדם המתקשר בחוזה מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
משום כך מותר למבקש ההצעות ב"דמוי מכרז" לנהל משא-ומתן עם המציעים גם לאחר קבלת הצעותיהם - אף-על-פי שדבר זה אסור במכרז אחר - בתנאי שבמסגרת אותו משא-ומתן אין המדינה רשאית לשנות מהספציפיקאציות, שקבעה בפנייתה הראשונית, שכן בכך היא מפרה את עקרון השוויון. עוד כלל נקבע, כי על רשות ציבורית להקפיד על-כך, כי השוויון בתחרות יהיה לא רק בגדר ההלכה והמעשה אלא גם בגדר מראית פניו של המעשה, וכדי למנוע כל רושם של ניגוד אינטרסים, העלול להיווצר בעיני יתר המתחרים במכרז, אין לשתף צד, המשתתף במכרז, בהליכים הכרוכים בהכנת המכרז: בג"צ 794/78, עניין חרות, 717, מפי השופט שמגר (כתוארו אז). באותו פסק-דין, בעמ' 719, נאמר מפי השופט ברק:
"צדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות כי נעשה. עקרונות אלה אינם עולים בקנה אחד עם האפשרות, כי זה הנותן יעוץ לרשות הציבורית באשר לאופן עריכת המכרז, ישתתף הוא עצמו - אם במישרין ואם בעקיפין באמצעות תאגיד אשר בשליטתו - באותו מכרז. עניין זה ניתן לבחון משתי נקודות מבט. האחת, היא נקודת מבטה של הרשות הציבורית. זו זכאית לקבל את הייעוץ הנאמן ביותר באשר לפרטי המכרז. מצב דברים זה אינו מתקיים אם זה שמייעץ לרשות הציבורית, עתיד הוא עצמו להשתתף במכרז; שכן אותו מייעץ מעמיד עצמו במצב של ניגוד אינטרסים.
ניגוד אינטרסים זה, אינו עולה בקנה אחד עם האופן שבו רשות ציבורית צריכה לנהל את מכרזיה. נקודת המבט השנייה, היא נקודת מבטם של שאר המשתתפים במכרז. לגבי אלה מופר עקרון השוויון, ולא נראה כלל שנעשה צדק. יצויין, כי הן לעניין נקודת המבט הראשונה, והן לעניין נקודת המבט השנייה, אין נפקא מינה אם בפועל נגרם נזק, אלא די בכך כי אפשרות זו קיימת."
{בג"צ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הביטחון ואח', פ"ד לז(2), 505 (1982)}
מספר פנים ל"מכרז". בנוסף למכרז "הרגיל", "הפורמאלי", יש שמתקיימים מעין-מכרז, דמוי מכרז, משא-ומתן רב-צדדי והליכי מכרז אחרים בכינויים שונים, אשר מתקיימים "במקרים שהדין פוטר את הרשות בעניינים אלה מחובת המכרז 'הפורמאלית', או שמדובר בגוף שכלל לא חלה עליו חובת מכרז, או בעניין שלא ניתן לערוך בו הליך 'רגיל' של מכרז"{ש' הרציג דיני מכרזים, כרך ג' (בורסי, תשנ"ה),320, 321}.
"...בעולם המכרזים - במובנו הרחב של המושג - מתרוצצים להם מכרזים ממכרזים שונים. קבוצה גדולה ועיקרית באלה הם המכרזים הפורמאליים, המכרזים בעלי ההליכים הנוקשים. במכרזים אלה ידוע מראש ובבהירות דרישותיו שלבעל המכרז מהן... בצידם של מכרזים 'מרובעים' אלה מצויים מכרזים שאינם כמותם, גם בהם סוגים מסוגים שונים, ומכונים הם בכינויים מכינויים שונים..."
{ע"א 6926/93, עניין מספנות ישראל}
היסוד המשותף לכול הוא קיומה של תחרות. "המאפיין את המכרז הוא קיומה של 'תחרות מאורגנת', דהיינו, יצירתה של מסגרת אירגונית, מעין 'שוק', שבה מתבקשות ומתקבלות הצעות הנבחנות זו כנגד זו תוך תחרות חופשית ביניהן" {בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ ואח' נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ואח', פ"ד לח(1), 729, 734 (1984)}.
בצד יסוד משותף זה לסוגי המכרזים, קיים יסוד משותף נוסף לכל המכרזים הציבוריים, והוא חובה לנהוג בשוויון, בנוסף לחובת הגינות, טוהר מידות וכדומה. מכאן, שבעצם קיומו של שוויון בהליך התחרותי {בענייננו - האפשרות שניתנה לכל המציעים "להכניס שינויים ושיפורים במוצר"} אין כדי להעיד על סוגו של המכרז ועל היותו נמנה עם המכרזים "הפורמאליים" דווקא {ע"א 6581/96 גניס שיטות חניה מתקדמות נ' איזי פארק, פ"ד נ(5), 601 (1997)}.