דיני מכרזים
הפרקים שבספר:
- דיני מכרזים - כללי
- מטרת המכרז
- הרחבת זכות המעמד והשימוע
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- פרשנות המכרז
- כללי ההתערבות בהחלטות הרשות המינהלית
- עקרונות יסוד בדיני מכרזים
- גופים "דו-מהותיים"
- "תובענה לפיצויים שעילתה מכרז"
- המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע
- סמכות בית-המשפט המינהלי
- הצעה תכסיסנית
- תיאום מכרזים
- ההצעה ותנאי המכרז
- פגמים במכרז
- "שיטת הממוצע" - מחיר שוק סביר (אי-התחשבות בהצעות פסולות)
- ההצעה הזולה
- האומדן
- חוות-דעת מקצועית
- הצעה יחידה במכרז
- פיצול המכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ביטולו של מכרז
- הצעות חלופיות (אינן בתנאי המכרז)
- "מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
- פטור ממכרז - כללי
- מכרז חובה ומכרז מרצון
- החובה לקיים מכרז - אימתי?
- חוק חובת מכרזים ותקנות הפטור
- ועדת המכרזים ומועצת העיר
- נוהלים והנחיות פנימיות של גופים ציבוריים
- מכרזים לאיוש משרה
- מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז
- "דמוי מכרז" - מבוא
- מה בין מכרז ו"דמוי מכרז"?
- "דמוי מכרז" - ההלכה הפסוקה
- מכרז סגור - מבוא
- מכרז והגרלה
- מכרז פרטי סגור
- מכרז סגור - ההלכה הפסוקה
- דיני המכרזים והמכרז הפרטי
- העדפת המכרז הפנימי
- הקפאת מכרז פנימי
- סעדים זמניים - צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- סעדים זמניים - תמציות פסיקה
מכרז פרטי סגור
ב- {ע"א 4850/96 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה, פ"ד נב(5), 562 (1998)} דן בית-המשפט בטענתה של קל בנין כי נכרת בינה לבין ע.ר.מ. הסכם מחייב לביצוע העבודות. היא עתרה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשה למתן הצהרה הקובעת כך ומאיינת את ההסכם שנערך בין שתי המשיבות ולמתן צו-מניעה זמני.בית-המשפט קבע כי משנוצרה התקשרות חוזית מחייבת בין ע.ר.מ. לבין קל בנין שעל פיה יהיה המציע מי שיזכה בעבודות לפי התנאים המקובלים ב"מכרז פרטי סגור", ובלבד שזכותה של ע.ר.מ. היתה שמורה לה - כך הוסכם - לנהל משא-ומתן עם כל אחד מהמציעים בנפרד, לאחר הגשת הצעותיהם, על-מנת "לשפר עמדות".
המסקנה האמורה מתבקשת לא רק למקרא עדויותיהם של ה"ה ליבר ומילשטיין, אלא גם נוכח הדרך הפורמאלית דמוית המכרז הציבורי שבה נתבקשו ההצעות: המסמכים הפורמאליים שהמציעים נדרשו להגיש, סיור הקבלנים והגשת ההצעות במועד אחד לתיבת המכרזים.
אכן, המקור לקביעת זכויותיהם וחובותיהם של המשתתפים במכרז נעוץ בדיני החוזים ולא במשפט הציבורי {ד"נ 22/82, עניין בית יולס}, אך כמו שנקבע בדעת הרוב יכול שבנסיבות מכרז קונקרטי ניתן להסיק מן הנסיבות נטילת חובות כאמור, הדומות לחובות מתחום המשפט הציבורי.
הדין במקרה שלפנינו: מקור זכותו של המציע הוא חוזי, אך תוכן החוזה דומה (במגבלות מסויימות) לתוכנה של התקשרות במכרז במגזר הציבורי, שנכנסה לגדרו של החוזה על דרך של אינקורפורציה.
בית-המשפט קבע כי מדובר ב"מכרז פרטי סגור" שהתייחס לעשרת הקבלנים שהגישו הצעותיהם והשתתפו בסיור שהתקיים. אלא שלדעת בית-המשפט כדעתו של השופט גולדברג, לא נכרת חוזה עם המערערת.
בית-המשפט המחוזי קבע, כי מנהלה של המערערת ידע שוועדת המכרזים אינה סוף פסוק וכי רק הדירקטוריון יוכל להכריע בבחירת הזוכה. בקביעה זו אין מקום להתערב. ומשכך, אין לתור אחר "נוהג ענפי" ולקבוע עובדות חדשות תחת אלה שנקבעו על-ידי הערכאה הראשונה.
זאת ועוד, גם אילו היה מקום להיזקק ל"נוהג ענפי" אין בפנינו חומר ראיות המוכיח נוהג כזה, פרט לעדותו של מנהל המערערת. אלא שהשופט קמא לא קיבל עדות זו ולא היה מוכן לקבוע קיומו של נוהג בהסתמך עליה ואין מקום להתערב בכך. יתרה מזו, ספק אם עדות כללית יחידה זו, של אדם הנוגע בדבר, יכולה - כשלעצמה - להוכיח נוהג.
אשר-על-כן, קבע בית-המשפט כי לא נכרת הסכם בין המערערת לבין המזמינה וכי המזמינה חטאה בחוסר תום-לב במשא-ומתן לקראת כריתת הסכם. כב' השופטת שטרסברג-כהן מצטרפת לתוצאה כפי שקבע השופט גולדברג.