botox
הספריה המשפטית
דיני מכרזים

הפרקים שבספר:

הצעה יחידה במכרז

1. פסילת הצעה
כאשר הצעה אחת נפסלה אין לראות בהצעה שנותרה בבחינת "הצעה יחידה" על-פי תקנות העיריות (מכרזים) {בג"צ 60/68 אחים ולוסי, חברה לעבודות עפר ותברואה בע"מ נ' עיריית חולון ואח', פ"ד כב(1), 567 (1968); בג"צ 272/69 אליאס אסעד משיעל נ' עיריית שפרעם ואח', פ"ד כד(1), 133 (1970)}.

2. אפשרות ביטול המכרז
כשישנה רק הצעה אחת חסר היסוד של תחרות ומתקפחת זכות הברירה והבחירה של המזמין {בג"צ 110/72 רמדו בע"מ חברה לעבודות עפר חיצוב ופיתוח ואח' נ' עיריית חיפה ואח', פ"ד כו(2), 419 (1972)}.
משנותרה הצעה יחידה והוועדה סבורה שניתן לקבל מחירים גבוהים יותר -ניתן לבטל המכרז {בג"צ 57/76 אחים נחום בע"מ נ' שר הביטחון ואח', פ"ד ל(2), 703 (1976); בג"צ 212/78 שירותי תיכון בע"מ נ' עיריית ראשל"צ ואח', פ"ד לב(2), 477 (1978)}.

3. אין לפסול הצעה יחידה רק בשל היותה יחידה

בתקנה 22(ו) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1988, נקבע:

"לא תמליץ הוועדה, דרך-כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הוועדה; המליצה הוועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה."
על-אף נוסחה הברור והמפורש של הוראה זו, הפרשנות שניתנה להוראה בפסיקה מצמצמת ביותר את שיקול-הדעת של הוועדה. נקבע, כי אין מקום לפסול הצעה כשרה העומדת בתנאי המכרז בנימוק היחיד שההצעה נותרה הצעה יחידה {ראו, עומר דקל, מכרזים, כרך ב' (2006), 130-135}.

ב- ע"א 6283/94 {"מנורה" נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נא(1), 21, 27 (1995)} נקבע כי יש לפרש תקנה זאת לאור עקרונות השוויון וההגינות שביסוד דיני המכרזים. על-כן, באין חשש שהמחיר המוצע עולה על מחיר השוק, או כי ההצעה הוגשה כהצעה יחידה עקב קנוניה בין המציעים - נסיבות שהוכחתן מוטלת על הרשות הציבורית - יש לקבל הצעה למרות היותה יחידה {ראו דברי השופט לנדוי ב- בג"צ 60/68 אחים ולוסי חברה לעבודות עפר ותברואה בע"מ נ' עירית חולון ואח', פ"ד כב(1), 567, 568 (1968); דברי השופט לנדוי ב- בג"צ 272/69 אליאס אסעד משיעל נ' עיריית שפרעם ואח', פ"ד כד(1), 136, 137 (1970)}.

ב- ע"א 1255/13 {אולניק חברה לעובלת עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' בני וצביקה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.05.13) (להלן: "עניין אולניק")} אישר בית-המשפט העליון את פסק-דינו של בית-המשפט המינהלי אשר החליט שלא להורות על החזרת הדיון לוועדת המכרזים והכריז על הצעתה היחידה של העותרת שם כזוכה במכרז.

ב- עת"מ (נצ') 33553-04-13 {בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מועצה אזורית מרום הגליל ואח', תק-מח 2013(3), 12575 (2013)} מדובר במכרז פשוט להשכרת נכס. אין מחלוקת, כי הצעתה של העותרת מילאה אחר כל תנאי המכרז.

המשיבה לא טענה, כי יש חשש במקרה זה לקנוניה בין העותרת לבין מציעים עלומים, או כי המחיר שנקבה העותרת בהצעתה עולה על מחיר השוק. מעיון במסמכי המכרז עולה כי הצעתה של העותרת היתה בסכום המינימאלי שנקבע בתנאי המכרז. מכאן צא ולמד, כי כל עוד לא קיים חשש לקנוניה, לפגיעה בטוהר המידות או כי המחיר שננקב בהצעה היחידה עולה על מחיר השוק, אין כאמור לפסול הצעה יחידה רק משום היותה יחידה. כך שאין חשש לקנוניה או לפגיעה בטוהר המידות. על-כן טענתה בעניין זה נדחית.

למעשה, דומה כי המשיבה ביקשה לשנות את תנאי המכרז לטובתה. זאת בניגוד לדיני המכרזים, לפיהם, אין לשנות או לתקן הצעה, לאחר שחלף המועד להגשתה. בהתאם יש לקבל או לדחות כל הצעה על-פי תוכנה המקורי, כפי שהוגשה לוועדת המכרזים, מבלי שיעשו בה שינויים מהותיים {בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(4), 85, 93 (1982) והאסמכתאות המובאות שם}.

שינוי הצעה לאחר מועד נעילת המכרז מהווה חריגה מעקרון השוויון, ופוגע במשתתפים במכרז ובמציעים הפוטנציאלים, שלא זכו לשפר או לשנות את הצעתם בדיעבד. טעם נוסף לכלל האוסר על שינוי ההצעה ובכלל זה שינוי ההצעה הזוכה נובע מאופיים של דיני המכרזים. פרסום המכרז משמעו הזמנה להציע הצעות, אותן מגישים המציעים עד למועד נעילת המכרז.

בהקשר זה נפסק, כי הצעה שנעשה בה שינוי מהותי, אינה יכולה "לחיות" בגדרו של המכרז המקורי, "אלא היא זקוקה למקור מחיה חדש משלה בדמות מכרז חדש"; זאת, הואיל ו"שילובה של הצעה חדשה, המשנה באופן מהותי את ההצעה הישנה, במכרז ישן תוך הפיכתו של זה למנוף להעלאת ההצעה החדשה אינו יכול לעלות יפה, שכן המכרז המקורי יכול לשמש בית קיבול להצעה המקורית, ואילו ההצעה החדשה אינה יכולה לצמוח במכרז המקורי" {בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(4), 85 (1982)}.

4. הצעה יחידה וביטול מכרז
גם כאשר מדובר בהצעה יחידה, ועדת המכרזים אינה מחוייבת לקבלה, כאשר התוצאה המעשית הינה ביטול המכרז כפי שהובהר ב- עע"מ 8328/02 {עניין ב. יאיר}.

כלל הוא כי ביטול המכרז צריך להיעשות בתום-לב, ושיקולי הרשות בביטול המכרז צריכים להיות סבירים. לעניין הסבירות, בין מכלול השיקולים לביטול מכרז הכירה הפסיקה בשיקולים של הצורך לדאוג לחיסכון תקציבי וכן שמירה על רכוש הציבור, שלא יועבר לידיים פרטיות בלא תמורה נאותה, כשיקולים נאותים {עת"מ (ת"א-יפו) 22233-11-09 צמרות אוויה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל ירושלים, תק-מח 2012(2), 21207 (2012)}.