botox
הספריה המשפטית
דיני מכרזים

הפרקים שבספר:

פיצול המכרז

פיצול אפשרי הינו הוצאת מכרז הן לתכנון והן לביצוע {בג"צ 37/82 מודול בטון (ישראל) בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית חולון ואח', פ"ד לו(2), 545 (1982)} וכאשר הרשות הבטיחה לעצמה האפשרות לעשות כן בתנאי המכרז {בג"צ 291/67 "אניר" בניין וכבישים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הדואר ואח', פ"ד כב(1), 7 (1967)}.
כאשר בתנאי המכרז אין כל התייחסות מפורטת לכוח הפיצול, התשובה הינה כי במצב דברים זה יש ללמוד על קיומו או היעדרו של כוח הפיצול מתוך לשון המכרז, תנאיו ומטרתו {בג"צ 691/82 חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' משטרת ישראל ואח', פ"ד לז(1), 473 (1983)}.
הדרך היחידה לפיצול הצעה לחלקיה היא להודיע מראש, בתוך תנאי המכרז, שדבר זה עשוי להיעשות {בג"צ 296/66 אחים רויכמן (שומרון) בע"מ נ' המועצה המקומית בנימינה ואח', פ"ד כ(4), 467 (1966)}.
אין בעל מכרז רשאי לקבל חלק מן ההצעות או לדחות חלק, אלא אם שמר לעצמו הזכות באורח מפורש וברור באחד מתנאי המכרז {בג"צ 462/79 שרביב בע"מ נ' ראש עיריית נהריה ואח', פ"ד לד(1), 467 (1979)}.
הלכה פסוקה היא, כי לבעל המכרז הכוח לפצל הצעות שהוגשו, ובלבד שיש בעניין זה הוראה בתנאי המכרז. בהיעדר הוראה שכזו אין בעל המכרז רשאי לפצל הצעות שהוגשו לו {בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ ואח' נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ואח', פ"ד לח(1), 729 (1984)}.
כאשר המכרז לא נוסח בבהירות הדרושה, ההחלטה לפצלו פוגמת בעקרון השוויון ומקפחת את המבקשת {ה"פ (נצ') 533/97 האחים אבו עיאש בע"מ נ' המועצה המקומית מטולה, תק-מח 97(4) 437 (1997)}.
ב- עת"מ (ת"א-יפו) 46265-03-13 {ענבר בטיחות בדרכים בע"מ נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח', תק-מח 2013(3), 331 (2013)} דן בית-המשפט במכרז רחב היקף שפורסם על-ידי "נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" (להלן: "מע"צ").

החלטת ועדת המכרזים של מע"צ מיום 05.02.13, פסלה את הצעת העותרת מן הטעם, כי איננה עומדת בשניים מתנאי-הסף שנקבעו במכרז ובמקביל, הוחלט על זכייתן של המשיבות 2, 3 ו- 4. בעתירה מבוקש להורות על ביטול החלטת הוועדה הנ"ל.

העותרת טענה כי הוועדה וגורמים מטעמה, לרבות יועצה המקצועי, שמו לעצמם מטרה להפלות אותה לרעה ולפסול את הצעתה. במסגרת זו, לדבריה, יועצי הוועדה, שינו בדיעבד את תנאי-הסף של המכרז באופן שהצעתה לא תעמוד בתנאי-הסף החדשים.

עוד נטען כי החלטת הוועדה מיום 01.01.13 הקובעת, כי אין לפנות אליה בשאלות הבהרה, חסמה בפניה את הדרך להוכיח כי הצעתה איננה הצעה פסולה, בעוד שבאותה החלטה נקבע, כי יש לפנות אל כלל המציעים האחרים בשאלות הבהרה.

מע"צ טענה כי החלטת הועדה, הפוסלת את הצעת ענבר התקבלה כדין משנתגלו בהצעתה פגמים מהותיים המכשילים את עמידתה בתנאי-הסף.

עוד נטען, כי ענבר ערכה פיצול מלאכותי של עבודת המעקות לארבע דיסציפלינות שונות, מתוך ארבע דיסציפלינות אלו הסכימה מע"צ לקבל את הפיצול המבוקש לשם הכרה בניסיון בדיסציפלינת "אבטחת התנועה", אך היא סבורה שאין להתיר פיצול נוסף ביחס לדיסציפלינות האחרות, שכן מדובר בתנאי-סף שונים במהותם מעבודת המעקות.

אשר לטענות האפליה השונות, נטען, כי האישורים שניתנו לענבר על-ידי מע"צ הוכרו לצורך המכרז כשם שהוכרו האישורים שניתנו על-ידי מנהלי הפרוייקטים למשתתפות אחרות ובהקשר זה, נטען, כי בחינת כלל ההצעות שהוגשו במכרז נעשתה בתנאים אחידים וזהים.

המחלוקת העיקרית נסבה על פרשנות תנאי-הסף ועל אופן יישומם על העותרת לעומת מציעים אחרים. כנקודת מוצא, הכלל הוא שבית-משפט אינו שם את שיקול-דעתו במקום שיקול-דעתה של ועדת המכרזים, וכי עומד לוועדת המכרזים שיקול-דעת כמו גם חזקת תקינות המעשה המינהלי {ראו עע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.05.08)}.

בית-המשפט יתערב בהחלטת הוועדה רק כאשר נפל פגם מהותי בהליכי המכרז - פגם הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים {ראו למשל, ע"א 334/01, עניין אבו שינדי; עע"מ 3190/02, עניין קל בנין}. במקרה דנא, לא נמצא כי נפל פגם משפטי מהותי המחייב את קבלת העתירה. להלן הבהרה למסקנה זו.

לעניין פרשנות תנאי-הסף, נקבע בפסיקה, שתנאיו של מכרז יפורשו לפי כללי הפרשנות התכליתית. נקודת המוצא היא לשונו של המכרז. השאלה אותה על הפרשן לבחון היא מהו "מיתחם האפשרויות הלשוניות" שסובלת לשון המכרז. בהמשך ההליך הפרשני, מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות, יש לבחור בפרשנות המקיימת את תכליותיו של המכרז. בתהליך זה יש ליתן משקל לאומד-דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, לפי לשון המכרז ולנסיבות החיצוניות {ראו למשל, עע"מ 6823/10, עניין מתן שירותי בריאות}.

עוד נפסק, כי במקרים בהם קיימת עמימות לגבי פרשנות תנאי-הסף, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן {ראו למשל, ע"א 4605/99, עניין אלישרא}. אולם, יש לזכור, כי דברים אלה אמורים רק באותם מצבים בהם המרחב הפרשני אינו נמצא במתח עם פרשנותם של תנאי המכרז בהתאם לתכליתו {עע"מ 7590/12, עניין החברה הלאומית}.

בית-המשפט קבע כי החלטת הוועדה מושתתת על חוות-דעת מנומקת ומאוזנת של יועץ וצוות מקצועי, אשר מחד, הכירו בעבודות שביצעה ענבר אגב עבודות "התקנת ואחזקת מעקות" לצורך ההכרה בניסיון הנדרש בדיסציפלינה "אבטחת התנועה", אך מאידך, שללו הכרה דומה בדיסציפלינות "תמרור ושילוט הדרכים" ו"טיפול באירועי מפגעים (יס"מ)" שבוצעו במסגרת ואגב דיסציפלינת "התקנת ואחזקת מעקות".

דחיית ההכרה בפיצול זה נובעת משוני מהותי בין הדיסציפלינות, ומן הטעם כי למעשה מדובר בגזירה שלישית ורביעית מעבודות האחזקה וההתקנה של המעקות.

הלכה היא, כי אי-עמידה בתנאי-סף, שהִנו תנאי חיוני להשתתפות במכרז, מהווה בדרך-כלל פגם מהותי שיוביל לפסילת ההצעה על-הסף, מבלי שזו תידון על-ידי ועדת המכרזים {עע"מ 6203/11, עניין הסעות המוביל הארצי}.

בעניינו נקבע, כי החלטת הוועדה מיום 1.01.130 (נספח ו' לעתירה), לפנות את יתר המציעים, למעט ענבר, בשאלות הבהרה, המסתמכת על ייעוץ משפטי ומקצועי שניתן לה הנה החלטה סבירה בנסיבות העניין ואין מקום להתערב בה {נספח ה'- ו' לעתירה ופרוטוקול ישיבת הוועדה (דברי מנהל הפרוייקט, ועו"ד המלווה את המכרז)}.