מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז

1. מכרז לביצוע עבודה, העברת מקרקעין או טובין
החקיקה בעניין מכרזים ברשויות מקומיות היא ענפה. מצויים חוקים רבים כמו-כן גם תקנות בענייני מכרזים שהטיל המחוקק על רשות מקומית.
בין שאר החוקים העוסקים בחובת מכרז על רשויות מקומיות, בחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992 ובתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993 הוראות מספר העוסקות בענייני מכרז חובה החלות על רשות מקומית בפרט ועל רשות ציבורית בכלל. חובת קיום מכרז פומבי בידי רשות ציבורית היא חובה בסיסית, הנגזרת מעקרות של שוויון והגינות ומן הצורך להגן על אינטרסים כלכליים וציבוריים.
במכרז לביצוע עבודה מסויימת, בדרך-כלל מקובל כי הפרטים קבועים ונתונים מראש, ועל כל משתתף להציע את המחיר שהוא מבקש, והמזמין בוחר מתוך ההצעות השונות את ההצעה הנוחה לו ביותר, בדרך-כלל תהיה זו ההצעה הזולה ביותר, לעיתים השיקולים יהיו מטעמים שונים מאשר ההצעה הזולה ביותר.
סעיפים 198-197 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובעים כדלקמן:

"197. חובת מכרזים
לא תתקשר עיריה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על-פי מכרז פומבי.
198. תקנות למכרזים
השר יקבע בתקנות את צורת המכרז ואת דרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות המחירים, ורשאי הוא לקבוע בהן סוגים של חוזים כאמור, שבהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז פומבי או ללא מכרז בכלל."
סעיף 347 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע כדלקמן:
"347. תקנות (תיקון התש"ן)
השר רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועה של הפקודה; תקנות כאמור לעניין פעולתו של מבקר העיריה או לעניין הטיפול בדו"ח שהוא מגיש טעונות אישור הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת."
סעיף 148 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע כדלקמן:
"148. ועדת מכרזים (תיקון התשל"ט)
(א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת מכרזים קבועה שתפקידה לבדוק הצעות מחירים המוגשות לעיריה בעקבות פרסום מכרז ולהמליץ לפני ראש העיריה על ההצעה שלדעת הוועדה ראויה לאישורו; ראש העיריה לא יהיה חבר בוועדת המכרזים.
(ב) החליט ראש העיריה לאחר עיון בהמלצות ועדת המכרזים שלא לאשר את ההצעה שעליה המליצה הוועדה, ירשום את הנימוקים להחלטתו ויביאם לידיעת המועצה בישיבתה הקרובה.
(ג) ראש העיריה רשאי, באישור המועצה, לאשר הצעה מבין ההצעות שהיו לפני ועדת המכרזים, אף שהוועדה לא המליצה עליה."
מכוח סעיפים 198 ו- 347 לפקודת העיריות הותקנו התקנות, תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987. תקנה 3 לתקנות האמורות קובעת רשימה של מקרים בהם העיריה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז. כמו-כן ראה גם צו המועצות המקומיות, תוספת רביעית.
תקנה 3 לתקנות העיריות (מכרזים) מסמיכה את העיריה להתקשר בחוזה ללא מכרז, ומונה מספר רב של התקשרויות שאינן טעונות מכרז, רשימת הפטורים ממכרז הינה רשימה סגורה, ומכאן שכל התקשרות שאינה נופלת במסגרת אחד הפטורים חייבת במכרז {עת"מ (יר') 374/03 מאמץ ייזום חקלאות והשקעות בע"מ נ' מפעלי ביוב וטיהור ירושלים בע"מ, תק-מח 2003(3) 10112 (2003)}. התקנה האמורה מהווה חריג לכלל הקבוע בסעיף 197 לפקודת העיריות.
ב- בג"צ 4672/90 {אריאל הנדסת חשמל רמזורים נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(3) 267 (1992)} נקבע לעניין תקנה 3 כי יש לפרש את התקנה על דרך הצמצום בצורה דווקנית ומצמצמת לאור הכלל הגדול המחייב עריכת מכרז פומבי לפי האמור בסעיף 197 לפקודת העיריות.
יוצא מהאמור לעיל כי בדרך-כלל רשות מקומית חייבת לפרסם מכרז. היינו, מדובר במכרז חובה שבו רשות מקומית חייבת לפרסם מכרז על-פי הדין, ועל מכרז כזה יחולו ההגבלות הסטטוטוריות שלפיהן תהיה חייבת הרשות המקומית לפעול. בכל מקרה שלא חלה חובה מכוח הדין על הרשות המקומית להתקשר במכרז והיא בוחרת כן להתקשר מדובר במכרז מרצון.
ב- בש"א (ב"ש) 5769/01 {אבישי כץ נ' עיריית קריית גת, תק-מח 2001(2), 2886 (2001)} לא היתה חייבת המשיבה {עיריית קריית גת} לנקוט בהליך של מכרז פורמאלי, שכן המדובר בעבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים בהיותה עבודת פיקוח. וזאת על-פי האמור בתקנה 3 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987, הקובעת כי:
"3. פטורים
העיריה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוגי חוזים אלה:
…(8) חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים, או יחסי אמון מיוחדים, כגון: עבודות תכנון, פיקוח, מדידה, שמאות, ייעוץ ועבודות כיוצא באלה;"

בית-המשפט קבע, כי על-פי התקנה האמורה ניתן לראות, שעבודת פיקוח, איננה חייבת להיות מוצעת במכרז.
אך יחד-עם-זאת, הפסיקה קבעה, כי רשות שלטונית שבחרה לפנות למספר גדול יחסית של אנשי מקצוע, בבקשה לקבל הצעות מחיר לעבודה מסויימת, רואים אותה, כאילו היא פעלה בדרך של מעין מכרז ודיני המכרזים חלים על פעולה זו ועל אותה רשות לפעול בהגינות, ביושר, בתום-לב ובלי אפליה {בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(4), 85 (1982)}.
ההבדל בין מכרז חובה לבין מכרז מרצון נעוץ בכך שבמכרז מרצון הנטיה היא להחמיר פחות כאשר הפגמים שנתגלו אינם יורדים לשורשם של עקרונות היסוד. ויוער כי אין לעלות על הדעת ויתור על דרישות יסוד של יושר והגינות ועל שמירה על עקרון השוויון בין משתתפי המכרז.
ב- בג"צ 163/73 {הרב צבי עזריה-הלפגוט נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד כז(2), 271 (1973)} הציעה עיריית תל-אביב-יפו מכרז לבניית אנדרטה. העיריה הוציאה מכרז, ופנתה לעשרה אמנים לבניית האנדרטה. במכרז האמור מונה חבר השופטים בן 12 אנשים מהם ארבעה המכונים שופטים מקצועיים ואשר הם מומחים לאדריכלות ולאמנות ושמונה המכונים אישי ציבור. עוד נקבע במכרז שבכל מקרה של הצבעה יהיו לכל אחד מהשופטים המקצועיים שני קולות לעומת הקול היחיד שניתן לאיש ציבור.
השאלה שנדונה היא לגבי שאלת הקול הכפול בלבד. בית-המשפט קבע כי אין זה אחד המקרים בהם חייבת העיריה מכוח דין לפרסם מכרז. על-כן לא חלות בעניין דנן ההגבלות הסטטוטוריות שלפיהן חייבת רשות מקומית לפעול. העותרים טענו כי העיריה פגעה באחד מכללי המכרז היסודיים, היינו, בכלל השוויון אשר בו חייבת רשות ציבורית לנהוג.
בית-המשפט קבע מפיו של כב' השופט י' זוסמן כי:
"כלל זה כבודו במקומו מונח, אלא שעל פיו מחובת הרשות להתייחס בצורה שווה אל כל אלה הבאים המציעים הצעותיהם תוך היענות למכרז. אילו דנה העיריה בעניין דנא בהצעתו של פלוני לפי קנה-מידה אחד ובהצעתו של אלמוני לפי קנה-מידה אחר, כי אז ניתן היה לומר שהיא פגעה בכללי המכרז. ואולם העיריה לא עשתה כן אלא לגבי כל ההצעות שהוגשו לחבר השופטים, היא קבעה את הכלל שלשופטים המקצועיים יהיה קול שני.
העיריה הביאה לפנינו בתצהיר תשובתה דוגמאות אחדות בהן מועצות אחרות נהגו לפי אותו הכלל ונתנו לשופטים המקצועיים יותר מקול אחד. על כרחך אתה אומר ששיטה זו, המקובלת לפחות לגבי מקצת הרשויות בעניינים אשר אינם כפופים להלכות המכרז הסטטוטוריות, איננה כה שרירותית וחסרת הגיון עד שיהיה צידוק להתערב בה."

2. חוזה ללא מכרז
תקנה 3 לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987, קובעת רשימה של מקרים בהם העיריה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז. כן יש לעיין בצו המועצות המקומיות תוספת רביעית ויש לפרשה על דרך הצמצום {בג"צ 4672/90, 5011/90 אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ נ' עיריית חיפה ואח' סינגלור בע"מ נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(3), 267 (1992)}.
כדי לעמוד על פרשנותה הנכונה של תקנה 3(4) יש לזכור, שהיא מהווה חריג לכלל, הנזכר בסעיף 197 לפקודת העיריות (נוסח חדש).
התקנות, שהותקנו מכוח סעיפים 198 ו- 347 לפקודה, מפרטות מה הם סוגי החוזים בהם רשאית העיריה להתקשר ללא מכרז, אך כחריג יש לפרשן על דרך הצמצום, לאור הכלל הגדול המחייב עריכת מכרז פומבי. מהאמור לעיל יוצא, כי יש לפרש את הדיבור "הספק היחידי בארץ" ואת הדיבור "המומחה היחיד בארץ" בתקנה 3(4) פרשנות דווקנית ומצומצמת.
בכל מקרה יש לפרש את התקנה על רקע סעיף 197 לפקודה. שיקולים בדבר היעילות ומידת ההתאמה של הטובין או של העבודה לדרישות העיריה ושיקולים אחרים, כיוצא באלה, צריכים, בדרך-כלל, לקבל ביטוי בתחומי מכרז פומבי שיתפרסם ולא מחוצה לו.

3. האם חייבת עיריה לנהל מכרז לצורך ביצוע עסקת ביטוח?
ב- ה"פ (ת"א) 1984/92 {שאול פסטרנק נ' ראש עיריית רעננה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (03.01.94), ניתן על-ידי כב' השופט אורי גורן)} דן בית-המשפט במקרה בו עיריית רעננה הזמינה הצעות לביצוע ביטוחי העיריה.
המבקש, שהינו סוכן ביטוח מורשה, הגיש הצעתו. עם-זאת סירב לחתום על מסמך שניתן לו ואשר על פיו הינו מאשר שאין לראות בהזמנה הנ"ל משום הזמנה להשתתף במכרז וכי אין המדובר במכרז במקרה זה.
קבלת ההחלטה בדבר ההצעה הזוכה, נעשתה בדיון דו-שלבי, בפני ועדה מצומצמת ונתקבלה הצעתו של פלוני. המבקש פנה לבית-המשפט בבקשה להצהיר על בטלות המכרז. לטענתו, ההליך בו מדובר הוא "מכרז" לכל דבר וככזה היה עליו להתנהל בדרך הקבועה בפקודת העיריות (נוסח חדש), ובתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987.
נפסק כי המבקש מנוע מלטעון כנגד כשירות ההליכים לבחירת ההצעה הזוכה משום שלדעת בית-המשפט הוסבר לו כי אין המדובר במכרז רגיל. בנוסף, המבקש בחר להשתתף בהליך ולהגיש את הצעתו ואף ביקש לנסות ולשכנע את הוועדה המצומצמת כי הצעתו היא הראויה להיבחר. "כלל הוא, שאין אדם יכול מצד אחד להשתתף במכרז, ומצד שני להעלות טענות נגדו, משנתברר שלא זכה בו".
בהמשך נבחנה השאלה אם התקשרות העיריה בחוזה ביטוח, מחייבת ניהול הליך של מכרז.
בית-המשפט התייחס לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אם כי אין הן חלות בעניין דנא, וציין כי בתקנות אלה נמצא שביל הזהב בין האמון האישי הנדרש מן היחסים בין המבוטח לבין סוכן הביטוח מחד גיסא, לבין טוהר המידות ועקרון השוויון הנדרשים בהתקשרויותיה החוזיות של רשות ציבורית מאידך גיסא. תקנות אלה דורשות קיומו של מכרז סגור לשם התקשרות בעסקת ביטוח.
במקרה זה אין חולק כי העיריה לא נהגה בדרך הקבועה בתקנות חובת המכרזים, מה גם שהן אינן מחייבות אותה, אולם למרות זאת, נקבע כי לא נפל פגם בהתנהגותה.
על העיריה חלות תקנות העיריות (מכרזים) ואלה אינן מספקות תשובה לשאלה אם חוזה ביטוח מחייב מכרז אם לאו. הואיל ומדובר במקרה גבולי, הרי שהיעדרו של הסדר מפורש בתקנות לגביו, מהווה לאקונה. אנשי העיריה פעלו, אם כן, בדרך אשר נראתה להם ההגיונית וההגונה ביותר, וקיימו הליך של "דמוי מכרז".
הואיל ומדובר בלאקונה בתקנות, לאור מעמדו המיוחד של חוזה הביטוח, ובהיעדר הנחיה מפורשת בדין לגבי הסוגיה, לא נסתרה חזקת תקינות המעשה המינהלי. נהפוך הוא, העיריה ניהלה הליך מסודר ויעיל, בדקה את ההצעות שהוגשו אחת לאחת, ובחרה בהצעה הזולה ביותר.

4. במכרז לביטוח הוצעה הצעה עמוסה בהסתייגויות ובשינויים מהותיים
במכרז ביטוח, בו העיריה מבקשת לבטח את כל פעילותיה והגופים שבאחריותה, אין מדובר במכרז סטנדרטי אלא במכרז מורכב המתנהל בדרך של "מעין מכרזים" שמטבעו הינו הליך גמיש יותר המאפשר לרשות הציבורית להתאים את הליך המכרז לאופיה הייחודי של ההתקשרות בהתאם לאמות-המידה שנקבעו בפסיקה.

בחינת הצעות ודירוגן של ההצעות, מחייב שיקול-דעת שאינו מתמטי ואין בו נוסחה ברורה ומוגדרת ופעמים הוא נתון לשיקול-דעת גם של היועץ המקצועי המלווה את ועדת המכרזים בבחינת ההצעות. שמירה על שיקול-דעת שכזה הוא מרחב תמרון לגיטימי למוציא המכרז, אך זאת כאמור, כאשר הדבר לא נשלל במפורש בתנאי המכרז ולא הוצג תנאי-סף כי כל סטיה או הסתייגות, קטנה כגדולה מתנאי המכרז, תביא לפסילתו {ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת חשמל, פ"ד מח(3), 749 (1994), (להלן: "עניין מספנות ישראל")}.

מכרז ביטוח של גוף ציבורי כמו עיריה חייב להיות מכרז גמיש המותיר בידי הרשות שיקול-דעת רחב יותר מזה שקיים במכרזים סטנדרטיים רגילים. מסקנה זו היא מסקנה הגיונית ומתבקשת ממורכבות פוליסות הביטוח ומהשוני הקיים בניסוח בין פוליסה אחת לרעותה וגם הדין מצא כי מדובר בחוזה ייחודי ושונה מחוזה סטנדרטי.

במכרז ביטוח, בו העיריה מבקשת לבטח את כל פעילותיה והגופים שבאחריותה, אין מדובר במכרז סטנדרטי אלא במכרז מורכב המתנהל בדרך של "מעין מכרזים" שמטבעו הינו הליך גמיש יותר המאפשר לרשות הציבורית להתאים את הליך המכרז לאופיה הייחודי של ההתקשרות בהתאם לאמות-המידה שנקבעו ב- ע"א 6926/93, עניין מספנות ישראל.

בפסק-דין זה עמד בית-המשפט (מפי כב' השופט מ' חשין) על ההבחנה בין מכרזים סטנדרטיים לבין המכרזים בהם נדרשת גמישות:

על-פי פסק-הדין של מספנות ישראל, יכולה הרשות לנהל מכרזים מורכבים ומעין מכרזים, בדרך גמישה יותר מתוך מתן שיקול-דעת נרחב יותר ליועצי הרשות ולרשות עצמה. החיים מכתיבים לנו כי מחד מחוייבות הרשויות והגופים החייבים בחובת מכרזים, להתקשר בדרך של מכרז שהיא דרך נוקשה ודווקנית ופעמים רבות כל סטיה ממנה מביאה לפסילתה. אך מאידך, במכרזים מורכבים מושאר שיקול-דעת נרחב במידה מסויימת לרשות, ככל ששיקול-דעת שכזה לא נאסר בתנאי המכרז עצמו.

בחינת הצעות ודירוגן של ההצעות, מחייב שיקול-דעת שאינו מתמטי ואין בו נוסחה ברורה ומוגדרת ופעמים הוא נתון לשיקול-דעת גם של היועץ המקצועי המלווה את ועדת המכרזים בבחינת ההצעות. שמירה על שיקול-דעת שכזה הוא מרחב תמרון לגיטימי למוציא המכרז, אך זאת כאמור, כאשר הדבר לא נשלל במפורש בתנאי המכרז ולא הוצג תנאי-סף כי כל סטיה או הסתייגות, קטנה כגדולה מתנאי המכרז, תביא לפסילתו.
ב- {עת"מ (מרכז) 16958-11-13 כהן - גבעון סוכנות לביטוח (1994) בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, תק-מח 2014(3), 17412 (2014)} בית-המשפט דן בעתירה בה עותרת המבקשת להורות, כי הצעתה של המשיבה חברת "כלל", הינה פסולה ובשל כך זכייתה במכרז בטלה ומבוטלת.

עוד טענה העותרת לקבוע כי ניהול המכרז על-ידי העיריה בוועדת המכרזים שלה נעשו בניגוד לתקנות מחוסר סבירות קיצונית, וכי המכרז פסול בשל פגמים שהתקיימו בו במהלך ניהול המכרז.

לאור האמור לעיל, מבקשת העותרת להורות לעיריה לערוך מכרז חוזר, תחת המכרז אשר נפסל לשם רכישת ביטוחיה.

לטענת העותרת נפלו פגמים רבים בהצעתה של כלל שהיתה עמוסה בהסתייגויות ובשינויים מהותיים, שכללו בין היתר: הפחתה של היקף המבוטחים וזהותם, הסרת מקצועות מבוטחים, שינויי סכומי ההשתתפות העצמית, הקטנת גבולות הכיסוי הביטוחי, הוספת החרגות שונות, שינוי נוסחי פוליסות שנדרשו במסגרת המכרז המקורי.

שינויים והסתייגויות אלו, יצרו מפרט ביטוח שונה בתכלית, ממפרט הביטוחים שנדרשו במסמכי המכרז המקורי, כאשר לשינויים אלו השלכות משמעותיות לתמחור ההצעות שהגישו המציעים האחרים ומבחינת הסיכונים הביטוחיים אליהם נחשפת הרשות המקומית נוכח ההסתייגויות.

עוד נטען כי יועצי הביטוח של העיריה ניהלו עם נציגי כלל, מו"מ פסול, טרם ההכרזה על זכייתה של כלל במכרז, בקשר למתווה הפעולה של כלל למקרה שתוכרז כזוכה, כאשר מו"מ זה נעשה ללא פרוטוקול בניגוד לתקנות.
העיריה טענה כי היא אינה מחוייבת במכרז שכן בענף הביטוח מקובל לערוך שינויים בהצעות וכי מדובר על מכרז "גמיש" אין לה על מה שתסמוך, וכי מאז פס"ד פסטרנק שניתן בשנת 1992 ושאפשר זאת "עברו מים בירדן והיום מחוייבות רשויות מקומיות לערוך מכרזים פומביים להסכמי ביטוח".

עוד טענה העיריה כי לאחר הזכיה של כלל, נערך עמה מו"מ (בהתבסס על מכתב כלל שהשינויים שבו כפופים להסכמת העיריה), נמחקו מרבית השינויים ואלו שנותרו הינם: "טכניים בעיקרם ואינם בעלי משמעויות ביטוחיות מהותיות". טענה זו אין לקבלה שכן השינויים שנותרו הם "משמעותיים ביותר ובעלי משמעות כספית אדירה".

העיריה טענה כי בישיבה של ועדת המכרזים קיבלה הוועדה סקירה מאת יועצי הביטוח המקצועיים שלה לפיהם הצעת כלל היא ההצעה הזולה ביותר וכי ההערות וההסתייגויות שציינה כלל, הן לא היו תנאי להצעה, שכן צויין בהן במפורש כי הן בכפוף להסכמת העיריה.

העיריה סברה כי מדובר במכרז ביטוח שהינו בגדר המכרזים "הגמישים" אותו רשאי המזמין לנהל כאשר כל הצעה נבחנת לגופה בהתייחס ליעילותה ואיכותה ובכפוף לכך שהיא עומדת בתנאים שהותנו במסמכי המכרז.

מכרז ביטוח של גוף ציבורי כמו עיריה חייב להיות מכרז גמיש המותיר בידי הרשות שיקול-דעת רחב יותר מזה שקיים במכרזים סטנדרטיים רגילים. מסקנה זו היא מסקנה הגיונית ומתבקשת ממורכבות פוליסות הביטוח ומהשוני הקיים בניסוח בין פוליסה אחת לרעותה וגם הדין מצא כי מדובר בחוזה ייחודי ושונה מחוזה סטנדרטי.

בית-המשפט קבע כי לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בהיקף הפוליסה ורכיביה, הרי שמדובר בחוזה מורכב וייחודי שבו נדרשת הגמישות הראויה. בהתחשב בכך שהעיריה ניהלה במקרה זה הליך תחרותי, שוויוני, בדקה כל הצעה והצעה ולמעשה בחרה בהצעה התקינה היחידה שהוגשה לה, הרי העיריה נהגה בסבירות הראויה בנסיבות העניין כשבחרה בהצעת כלל כהצעה הזוכה ובכל מקרה אין כל מקום וכל עילה המצדיקים התערבות של בית-המשפט בהחלטה המקצועית של ועדת המכרזים שהתקבלה בנסיבות העניין המקום והזמן בהם היא ניתנה.

לבסוף נקבע כי לאור העובדה שתוקף הביטוח עמד לפוג ביום 31.08.13, הרי שהחלטת ועדת המכרזים שהסתמכה על חוות-דעת היועץ המקצועי שלה, היתה החלטה סבירה ולכל הפחות לא חרגה מתחום הסבירות המצדיק התערבות.
5. התקשרות עם עורך-דין - הצורך במכרז
ב- {ע"א 514/65 מאיר סומך, עורך-דין נ' המועצה המקומית אשדוד, פ"ד כ(2), 688 (1966)} הגיש המערער תביעה נגד המשיבה לתשלום שכרו עבור שירות שהוא, כעורך-דין, סיפק לה לפי טענתו.
המועצה טענה בכתב-הגנתה, בין היתר, כי מינויו לא היה כחוק וכוונתה כפי הנראה לכך שההתקשרות עמו לא נעשתה על-פי מכרז. נוכח טענות המועצה ביקש העותר לצרף כנתבעים נוספים את מי שהיו בשעתו ראש המועצה, סגנו והגזבר וזאת על-סמך שתי עילות - הפרת ערובת הרשאה ותרמית. מבוקשו זה לא ניתן לו ועל-כך הערעור.
כב' השופט צ' ברנזון בדק אם אמנם ברור הדבר על-פי הדין כי ההתקשרות הנדונה עם המערער - לפעול לגביית מיסי המועצה המקומית - טעונה מכרז. לצורך זה נבחנו סעיפים 182א לצו המועצות המקומיות (ב), התשי"ג-1953 וסעיפים 190 ו- 192 לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950.
נאמר כי מהוראות אלה, כמו שהן, אין להסיק כי התקשרות עם עורך-דין לעשיית פעולה משפטית בשם המועצה המקומית אינה יכולה להעשות אלא על-פי מכרז, ואין לומר עליו שהוא תוצאה מפעולת הדין בלבד בגדר ההלכה שנפסקה {ע"א 115/62 בנק מרכזי קנדה-ישראל נ' מ' אלון, פ"ד טז(2), 1363 (1962)} לפיה אין מורשה אחראי אישית בשל הפרה של ערובת הרשאתו, כשכל ההפרה נובעת לא ממצג שווא של המורשה בדבר עובדת הרשאתו, אלא מפעולת הדין בלבד.
בית-המשפט התייחס גם לסעיף 10(1) שבתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א-1950 וציין כי הוא מוציא מכלל הצורך בעשיית מכרז חוזה להזמנת טובין או לביצוע עבודה שהשר התיר לערוך ללא מכרז.
נאמר כי שאלה של עובדה היא ולא של חוק אם ההתקשרות הנדונה איננה מסוג החוזים שהשר התיר לעשותם בלי מכרז - ועובדה זו - בהיותה עניין פנימי של המועצה - ידועה לה ולעושים מטעמה, אך אינה בהכרח גם בידיעת המערער.
בית-המשפט הצביע גם על הוראות חוק אחרות החלות על המועצה כחיזוק לדבריו על פיהם קשה להניח שהוראות התוספת הרביעית מכוונות להתקשרות עם עורך-דין למתן שירות משפטי למועצה מקומית; אם כי הודגש שאין בית-המשפט קובע מסמרות בדבר. הערעור נתקבל.

ב- עת"מ (נצ') 27/08 {עו"ד עדנאן חמדאן נ' מועצה מקומית כפר כנא, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.07.08)} בית-המשפט לעניינים מינהליים קבע כי סעיף 3 לתוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות פוטר בסעיף-קטן (8) את המשיבה מחובת מכרז במקרה של מינוי עורך-דין חיצוני, להבדיל מיועץ משפטי.
בית-המשפט הוסיף וקבע כי למרות האמור, יתכן ורצוי היה שהמשיבה כן תפרסם מכרז, כחלק מכללי מינהל תקין. יש מקום לדעה, המובאת בפסיקה, כי על רשות ציבורית לפעול תוך מתן דגש לעקרונות של הזדמנות ותחרות שווים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז