דיני מכרזים
הפרקים שבספר:
- דיני מכרזים - כללי
- מטרת המכרז
- הרחבת זכות המעמד והשימוע
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- פרשנות המכרז
- כללי ההתערבות בהחלטות הרשות המינהלית
- עקרונות יסוד בדיני מכרזים
- גופים "דו-מהותיים"
- "תובענה לפיצויים שעילתה מכרז"
- המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע
- סמכות בית-המשפט המינהלי
- הצעה תכסיסנית
- תיאום מכרזים
- ההצעה ותנאי המכרז
- פגמים במכרז
- "שיטת הממוצע" - מחיר שוק סביר (אי-התחשבות בהצעות פסולות)
- ההצעה הזולה
- האומדן
- חוות-דעת מקצועית
- הצעה יחידה במכרז
- פיצול המכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ביטולו של מכרז
- הצעות חלופיות (אינן בתנאי המכרז)
- "מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
- פטור ממכרז - כללי
- מכרז חובה ומכרז מרצון
- החובה לקיים מכרז - אימתי?
- חוק חובת מכרזים ותקנות הפטור
- ועדת המכרזים ומועצת העיר
- נוהלים והנחיות פנימיות של גופים ציבוריים
- מכרזים לאיוש משרה
- מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז
- "דמוי מכרז" - מבוא
- מה בין מכרז ו"דמוי מכרז"?
- "דמוי מכרז" - ההלכה הפסוקה
- מכרז סגור - מבוא
- מכרז והגרלה
- מכרז פרטי סגור
- מכרז סגור - ההלכה הפסוקה
- דיני המכרזים והמכרז הפרטי
- העדפת המכרז הפנימי
- הקפאת מכרז פנימי
- סעדים זמניים - צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- סעדים זמניים - תמציות פסיקה
"מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
ב- עת"מ (מרכז) 16958-11-13 {כהן - גבעון סוכנות לביטוח (1994) בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, תק-מח 2014(3), 17412 (2014)} נקבע:"במכרז ביטוח, בו העיריה מבקשת לבטח את כל פעילותיה והגופים שבאחריותה, אין מדובר במכרז סטנדרטי אלא במכרז מורכב המתנהל בדרך של "מעין מכרזים" שמטבעו הינו הליך גמיש יותר המאפשר לרשות הציבורית להתאים את הליך המכרז לאופיה הייחודי של ההתקשרות בהתאם לאמות-המידה שנקבעו ב- ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת חשמל, פ"ד מח(3), 749 (1994) (להלן: "עניין מספנות ישראל"). בפסק-דין זה עמד בית-המשפט (מפי כב' השופט מ. חשין) על ההבחנה בין מכרזים סטנדרטיים לבין המכרזים בהם נדרשת גמישות:
"בצידו של "המכרז" יימצא ה"מעין - מכרז", שמכלל "לא - מכרז" יצא ולכלל "מכרז" לא הגיע; והוא: "...פניה ראשונית למספר מועמדים, תוך ניהול משא-ומתן אינדיבידואלי עם הראויים ביותר שבהם.": בג"צ 492/79 חברה פלונית נ' משרד הביטחון, מדינת ישראל ואח', (פרשת חברה פלונית, פ"ד לד(3), 706, 716 (1980), מפי השופט ברק):
'מתרוצצים להם מכרזים ממכרזים שונים. קבוצה גדולה ועיקרית באלה הם המכרזים הפורמאליים, המכרזים בעלי ההליכים הנוקשים. במכרזים לה ידוע מראש ובבהירות דרישותיו של בעל המכרז מהן (חפירות במידות מסויימות, הספקת עפרונות לבתי ספר על - פי נתונים אלה ואלה וכיוצא בזה); ההצעות אמורות להיות מוגשות במעטפות סגורות עד ליום מסויים, ובדרך מסויימת כפי שנקבעה מראש; בדרך-כלל ידועים מראש תנאי החוזה שיכרות בעל המכרז עם הזוכה במכרז, וכולי. בצידם של מכרזים "מרובעים" אלה מצויים מכרזים שאינם כמותם, גם בהם סוגים מסוגים שונים, ומכונים הם בכינויים מכינויים שונים; יש שמכונים הם הזמנה להציע הצעות, ויש שמכונים הם בכינויים אחרים. והנה, אם אמרנו כי מוזג ה"מכרז" יוחד, וראוי לו שייוחד, רק לאותם מכרזים פורמאליים שבהם לא קנו ועדות המכרזים אלא שיקול-דעת מצומצם בלבד, כי אז כל שאר מכרזים לא יהיו מכרזים אלא "מעין מכרזים". ואילו אם נאמר - וכך לדעתנו יש לומר - כי כל אלה מכרזים הם במהותם, כי אז יהיו גם אלה מכרזים בעיינינו, אף אם לא יחולו עליהם כללי המכרזים הפורמאליים. וזה עיקר: הקלסיפיקציה שנפעל על פיה תהיה קלסיפיקציה מהותית: מהותו של ההליך תקבע, מהותו ולא צורתו החיצונית. אותם עיקרי יסוד של המשפט הציבורי יכריעו גם בהליכי "מכרז" גם בהליכי "מעין מכרז" - בשינויים המחוייבים מן העניין, ומעניין לעניין - ואם כך דין, שוב לא ידעתי מה טעם לא נסוכך באותה חופה על השניים.
בסוף-כל-הסופות, בבואנו להכריע אילו נורמות יחולו על הליך פלוני, לא כינויו של הליך יקבע - אם נכנה אותו "מכרז" ואם נכנה אותו "מעין מכרז" - אלא דרכי עשייתה של הרשות. טעמו של יין הוא ביין המצוי בתוכו של קנקן ולא בתווית שהושמה על הקנקן. נזנח אפוא את התוויות, ונבדוק כל טענה וטענה לגופה, על-פי עיקרי היסוד של המשפט הציבורי. עיקרי המשפט הציבורי יתפסו במכרז נושא דיוננו, ומשימתנו תהיה לבדוק אם עיקרים אלה נשמרים בקפדנות הראויה. על צד העיקרון נוסיף אך זאת, שלא נמצא לי פגם בהחלטתה של חברת החשמל לנקוט הליך של מכרז גמיש והוא מעין מכרז - ושלא ללכת בדרכו של מכרז נוקשה. טיב הפרוייקט חייב מעצמו גמישות מרבית בהליכים, ועל-כן נהגה חברת החשמל כדין בבחינה זו של מעשיה.'
36. על-פי פסק-הדין של מספנות ישראל, יכולה הרשות לנהל מכרזים מורכבים ומעין מכרזים, בדרך גמישה יותר מתוך מתן שיקול-דעת נרחב יותר ליועצי הרשות ולרשות עצמה. החיים מכתיבים לנו כי מחד מחוייבות הרשויות והגופים החייבים בחובת מכרזים, להתקשר בדרך של מכרז שהיא דרך נוקשה ודווקנית ופעמים רבות כל סטיה ממנה מביאה לפסילתה. אך מאידך, במכרזים מורכבים מושאר שיקול-דעת נרחב במידה מסויימת לרשות, ככל ששיקול-דעת שכזה לא נאסר בתנאי המכרז עצמו.
בחינת הצעות ודירוגן של ההצעות, מחייב שיקול-דעת שאינו מתמטי ואין בו נוסחה ברורה ומוגדרת ופעמים הוא נתון לשיקול-דעת גם של היועץ המקצועי המלווה את וועדת המכרזים בבחינת ההצעות. שמירה על שיקול-דעת שכזה הוא מרחב תמרון לגיטימי למוציא המכרז, אך זאת כאמור, כאשר הדבר לא נשלל במפורש בתנאי המכרז ולא הוצג תנאי-סף כי כל סטיה או הסתייגות, קטנה כגדולה מתנאי המכרז, תביא לפסילתו.
37. מכרז ביטוח של גוף ציבורי כמו עיריה חייב להיות מכרז גמיש המותיר בידי הרשות שיקול-דעת רחב יותר מזה שקיים במכרזים סטנדרטיים רגילים. מסקנה זו היא מסקנה הגיונית ומתבקשת ממורכבות פוליסות הביטוח ומהשוני הקיים בניסוח בין פוליסה אחת לרעותה וגם הדין מצא כי מדובר בחוזה ייחודי ושונה מחוזה סטנדרטי.
בתקנה 4(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 נקבע כי חוזה ביטוח איננו מחייב מכרז פומבי אלא מכרז סגור, וניתן לקיימו כמכרז סגור, והתקשרות לעריכת חוזה ביטוח נחשבת להתקשרות לרכישה טובין או שירותים בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי-נפוצים, כמו ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או אפילו תרכיבים וכד':
'4. התקשרות משרד בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, אינה טעונה מכרז פומבי אלא מכרז סגור, אם היא אחת מאלה:...
(2) התקשרות לרכישת טובין או שירותים בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי-נפוצים לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים עסקה שעניינה ביטוח ועסקה שעניינה פרסום או יחסי ציבור בעלי תכונות ואפיונים כאמור ובלבד שקיים מספר מצומצם של ספקים מתאימים בכוח לגבי אותה התקשרות ויראו את כל הספקים כאמור ברשימת המציעים למכרז סגור ותחול תקנה 16(ד) ו- (ה) בשינויים המחוייבים.'
כפי שניתן לראות גם הדין הציב עסקה שעניינה בביטוח, עם עסקאות ייחודיות ומיוחדות כמו רכישה של תרופות, נסיובים וכד', ומכאן ברור כי עסקה כזו נכללת בתוך אותן העסקאות המורכבות אליהן התייחס בית-המשפט בפסק-דין מספנות ישראל כעסקאות שיש להתייחס למכרז המוצא בגינן בגמישות הראויה.
עיגון למסקנה זו מצויה גם בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ב- ה"פ 19842/92 שאול פסטרנק נ' עיריית רעננה, פורסם באתר האינטרנט נבו (03.01.94) בו קבע כב' השופט גורן, כי מכרז ביטוח יש לערוך כמכרז סגור בהסתמך על תקנה 4.2 לתקנות. אמנם השופט גורן הביע דעתו שדיני המכרזים יחולו גם על מכרז סגור (סעיף 6(ד) לפסק-הדין) אך מצא כי אנשי העיריה באותו מקרה פעלו כדין, כשקויים הליך "דמוי מכרז" לצורך בחירת ההצעה הטובה והזולה ביותר.
יש להאיר ואולי להעיר, כי באותו פסק-דין פסטרנק הצעתה של החברה לביטוח אילון כללה הסתייגויות רבות לגבי המפרט שנדרש על-ידי העיריה בהזמנה להציע הצעות."