דיני מכרזים
הפרקים שבספר:
- דיני מכרזים - כללי
- מטרת המכרז
- הרחבת זכות המעמד והשימוע
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- פרשנות המכרז
- כללי ההתערבות בהחלטות הרשות המינהלית
- עקרונות יסוד בדיני מכרזים
- גופים "דו-מהותיים"
- "תובענה לפיצויים שעילתה מכרז"
- המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע
- סמכות בית-המשפט המינהלי
- הצעה תכסיסנית
- תיאום מכרזים
- ההצעה ותנאי המכרז
- פגמים במכרז
- "שיטת הממוצע" - מחיר שוק סביר (אי-התחשבות בהצעות פסולות)
- ההצעה הזולה
- האומדן
- חוות-דעת מקצועית
- הצעה יחידה במכרז
- פיצול המכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ביטולו של מכרז
- הצעות חלופיות (אינן בתנאי המכרז)
- "מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
- פטור ממכרז - כללי
- מכרז חובה ומכרז מרצון
- החובה לקיים מכרז - אימתי?
- חוק חובת מכרזים ותקנות הפטור
- ועדת המכרזים ומועצת העיר
- נוהלים והנחיות פנימיות של גופים ציבוריים
- מכרזים לאיוש משרה
- מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז
- "דמוי מכרז" - מבוא
- מה בין מכרז ו"דמוי מכרז"?
- "דמוי מכרז" - ההלכה הפסוקה
- מכרז סגור - מבוא
- מכרז והגרלה
- מכרז פרטי סגור
- מכרז סגור - ההלכה הפסוקה
- דיני המכרזים והמכרז הפרטי
- העדפת המכרז הפנימי
- הקפאת מכרז פנימי
- סעדים זמניים - צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- סעדים זמניים - תמציות פסיקה
מכרז סגור - מבוא
חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, איננו מגדיר "מכרז" מהו. ואילו סעיף 2, הקובע חובת מכרז, מורה על עריכת "מכרז פומבי":"2. חובת מכרז (תיקונים: התשנ"ח, התשס"ב, התשס"ג, התשס"ו, התשע"ב))
(א) המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו..."
ההבחנה בין "מכרז פומבי" ולבין "מכרז סגור" מסתברת מהוראת סעיף 4(א) לחוק חובת המכרזים, בו הוסמך שר האוצר, באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בדבר פטור ממכרז. וכך נאמר בסעיף 4(א):
"4. פטור ממכרז, מכרז סגור ודרכי עריכת מכרז (תיקון התשנ"ג (מס' 2))
שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות...:
(א) לא תהיה חובה לערוך מכרז כלל;
(ב) לא תהיה חובה לערוך מכרז פומבי אלא מכרז סגור ותנאיו של מכרז כזה;"
בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, שהותקנו על-ידי שר האוצר מכוח סמכותו האמורה, נכללו (בתקנה 1), בין היתר, ההגדרות הבאות:
" "מכרז" - מכרז פומבי רגיל, מכרז פומבי מוגבל או מכרז סגור;
"מכרז סגור" - מכרז שבו הפניה לקבלת הצעות מופנית לספקים מסויימים בלבד..."
בתקנה 25, הפותחת את פרק ג', נמנו עשרות סוגים של עסקאות במקרקעין, שבידי המינהל להתקשר בהן ללא מכרז, ואילו בתקנה 26 פורטו התקשרויות של המינהל, שבהתקיים תנאים מסויימים "אינן טעונות מכרז פומבי אלא מכרז סגור שבמהלכו גם ניתן לערוך הגרלה".
כעולה מהגדרתו {בתקנה 1 לתקנות חובת המכרזים (תיקונים: התשנ"ג, התשס"ז, התשס"ט)}, "מכרז סגור" הוא "מכרז שבו הפניה לקבלת הצעות מופנית לספקים מסויימים בלבד".
יוער כי, איננו סבורים, כי התיבה "למציעים מסויימים בלבד" מגבילה את ההגדרה רק למכרז בו נעשית פניה אישית-שמית לכל אחד מן המציעים.
אולם, אף על דרך ההרחבה מתחייב מן ההגדרה, כי מכרז סגור אינו יכול להיות מופנה אלא למציעים המשתייכים, מעיקרא, לקטגוריית ה"מסויימות" הנדרשת לפי תנאי המכרז ואשר מראש ניתן לזהותם בתורת שכאלה. אפשר שגם להיקף הכמותי של המשתתפים יש משמעות בסיווגו של המכרז כ"סגור".
ניתן לכן להקשות, אם הגבלת ההשתתפות במכרז לתושבי אילת בלבד היתה ממלאה את תנאי ההגדרה; וכלום לעניין זה יש שוני בין עיר כאילת לבין מטרופולין כירושלים או כתל-אביב. אך בדבר היקפה המדוייק של תחולת ההגדרה אינני צריך לקבוע מסמרות, שכן, על-כל-פנים, מכרז המופנה לכלל הציבור אינו יכול להיחשב כ"מכרז סגור" {ע"א 1444/95 עיריית אילת נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', פ"ד מט(3), 749 (1995) (להלן: "עניין עיריית אילת")}.