דיני מכרזים
הפרקים שבספר:
- דיני מכרזים - כללי
- מטרת המכרז
- הרחבת זכות המעמד והשימוע
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- פרשנות המכרז
- כללי ההתערבות בהחלטות הרשות המינהלית
- עקרונות יסוד בדיני מכרזים
- גופים "דו-מהותיים"
- "תובענה לפיצויים שעילתה מכרז"
- המכרז ומשטר ההגנה על זכויות עובדי המציע
- סמכות בית-המשפט המינהלי
- הצעה תכסיסנית
- תיאום מכרזים
- ההצעה ותנאי המכרז
- פגמים במכרז
- "שיטת הממוצע" - מחיר שוק סביר (אי-התחשבות בהצעות פסולות)
- ההצעה הזולה
- האומדן
- חוות-דעת מקצועית
- הצעה יחידה במכרז
- פיצול המכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ביטולו של מכרז
- הצעות חלופיות (אינן בתנאי המכרז)
- "מעין מכרז" - מכרז ביטוח של רשות מקומית
- פטור ממכרז - כללי
- מכרז חובה ומכרז מרצון
- החובה לקיים מכרז - אימתי?
- חוק חובת מכרזים ותקנות הפטור
- ועדת המכרזים ומועצת העיר
- נוהלים והנחיות פנימיות של גופים ציבוריים
- מכרזים לאיוש משרה
- מכרזים ברשות המקומית - פטור ממכרז
- "דמוי מכרז" - מבוא
- מה בין מכרז ו"דמוי מכרז"?
- "דמוי מכרז" - ההלכה הפסוקה
- מכרז סגור - מבוא
- מכרז והגרלה
- מכרז פרטי סגור
- מכרז סגור - ההלכה הפסוקה
- דיני המכרזים והמכרז הפרטי
- העדפת המכרז הפנימי
- הקפאת מכרז פנימי
- סעדים זמניים - צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- סעדים זמניים - תמציות פסיקה
תיאום מכרזים
תיאום מכרזים יכול להתבצע בדרכים רבות. תיאום שכזה יכול להתבצע באמצעות סיכום בין מציעים כי ינקבו אותו המחיר, אף כי די ביידוע מציע אחד את האחר, מה תהא הצעתו במכרז, כדי שיראו בדבר כתיאום. זאת שכן די בידיעה זו כדי להשפיע על התחרות {עת"מ (יר') 55729-03-14 עמותת ברכת יוסף שלום לדיור נ' ועדת מכרזים, תק-מח 2014(3), 1171 (2014)}.יידוע המציעים, זה את זה, בדבר פרטי הצעותיהם יכול להתבצע ישירות, או באמצעות שימוש בצד שלישי שירכז אצלו את המידע ויארגן את ההצעות באופן שייטיב עם המציעים המתאמים (Richard Whish, Competition Law, (6th Edition, 2009), p. 520).
תיאום הצעות במכרז מציב את המציעים המתאמים בעמדת פתיחה טובה מזו של שאר המשתתפים במכרז. משכך, תיאום שכזה פוגע בשוויון בין המציעים בתחרות ביניהם; וכאשר מדובר במכרז של רשות ציבורית, הרי שהוא מביא להטבת מצבם הכלכלי של המציעים המתאמים על גבי הציבור הרחב.
לפיכך, עת עסקינן בתיאום הצעות במכרז קיימת השקה בין המשפט המינהלי לדיני ההגבלים העסקיים {עת"מ (ת"א) 6218-09-12 אודיו-מדיק בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח', תק-מח 2012(4), 569 (2012)}.
כאשר נלווית לתיאום הסכמה מוקדמת באשר למחירים שיצויינו בכל הצעה, מדובר בשלילה מוחלטת של התחרות האפקטיבית בין הצדדים ובהפיכתה לתחרות למראית עין בה מוסכם מראש הצעתו של מי תהיה טובה יותר.
תיאום כזה מהווה, בנוסף, פעילות קרטלית אסורה העולה כדי עבירה פלילית של הסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים, שהרי מדובר בהסכמה שבה "אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות" בינו לבין הצד השני (סעיף 2(א) לחוק; ראו גם החזקות החלוטות המנויות בסעיף 2(ב), שגם לגדרן משתבץ התיאום האמור בהיותו נוגע בין היתר למחיר או לחלוקת לפחות חלק מהשוק).
דיני ההגבלים העסקיים חולשים אף על מנגנון המכרז הציבורי, ולפיכך חובה על ועדת המכרזים לפסול פעולה הנגועה בחוסר חוקיות של הסדר כובל {עע"מ 4011/05, עניין דגש סחר חוץ (ספנות); עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3), 293, 306 (2004)}.
הדבר משפיע לא רק על הדין המהותי אלא גם על סמכות השיפוט: פסילת הצעה במכרז בשל היותה הסדר כובל בלתי-חוקי, נובעת מחובתה של ועדת המכרזים לקיים במסגרת כל שלבי המכרז את דיני ההגבלים העסקיים {עת"מ (יר') 3340-07-10 י.ע.ז חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל פורסם באתר האינטרנט נבו (11.10.10)}.
ב- עת"מ (ת"א) 6218-09-12 {אודיו-מדיק בעמ נ' שירותי בריאות כללית ואח', תק-מח 2012(4), 569 (2012)} נקבע כי על-אף תחולת דיני ההגבלים בעניין, ועדת המכרזים אינה נדרשת לנהל משפט ולדרוש הוכחה בדבר קיומו של תיאום מעל לכל ספק סביר. עם-זאת לא די בכך שתבצע בדיקה שטחית. תיאום, כמו גם תכססנות שיש בה לפסול הצעה, משלב בתוכו רכיב של חוסר תום-לב וכוונה, ולהחלטה בדבר התקיימותם משמעות נורמטיבית.
לפיכך רף ההוכחה הנדרש לצורך קביעת תיאום במשפט המינהלי הינו זה של חשד סביר מבוסס, להבדיל מחשד סביר כללי {עת"מ (ב"ש) 309/02 שיא אשקלון בע"מ נ' עיריית נתיבות, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.12.02)}.