botox
הספריה המשפטית
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה

הפרקים שבספר:

הצהרות על-ידי איגוד או על-ידי בעלי הזכויות בו

סעיף 75 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"75. הצהרות על-ידי איגוד או על-ידי בעלי הזכויות בו (תיקונים: התשס"ה (מס' 2), התשע"א (מס' 3))
(א) נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור האיגוד למנהל, יחד עם ההצהרה שעושה הפעולה או רוכש הזכות באיגוד חייב למסרה לפי סעיף 73(ב) או (ג) ונוסף עליה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
(1) זכויותיו במקרקעין וזכויותיו באיגוד מקרקעין אחר;
(2) תיאור סוגי הזכויות באיגוד;
להודעה יצורף מאזן של האיגוד לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה או יום רכישת הזכות באיגוד, לפי העניין, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
(ב) (בוטל).
(ג) היתה הקצאה באיגוד מקרקעין, כמשמעותה בהגדרה "פעולה באיגוד" שבסעיף 1, ימסרו האיגוד ובעלי הזכויות בו, למנהל, בתוך 30 ימים מיום ההקצאה, הודעה על כך, בטופס שקבע המנהל לעניין זה לפי הוראות סעיף 112."


כשאנו באים לבחון האם באיגוד מקרקעין עסקינן? מכוחה של ההגדרה, שנקבעה בסעיף 1 לחוק המיסוי, רק איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין, הם זכויות במקרקעין {למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה, כהגדרתה בפקודת מס הכנסה} ייחשב לאיגוד מקרקעין {ו"ע (ת"א) 1429/08 גזית גלוב ישראל (פיתוח) בע"מ נ' מנהל משרד מיסוי מקרקעין רחובות, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.08.11)}.

בה בשעה, כדי למנוע מקלטי מס בלתי-מוצדקים, קבע המחוקק, באותה הגדרה עצמה, רשימה של נכסים, שלא יראו אותם לעניין זה כנכסיו של האיגוד {ייקרא להלן: "הנכסים הניטרליים"} אם אינם משמשים לאיגוד לייצור הכנסתו, או שהם משמשים לייצור הכנסתו, אולם, לדעת המנהל הם טפלים למטרותיו העיקריות של האיגוד המבוצעות למעשה ולא בדרך ארעית.

וזו רשימת הנכסים הניטרליים, כפי שנכללה בחוק, בהגדרת "איגוד מקרקעין": "מזומנים, מניות, איגרות חוב אחרות, ניירות ערך אחרים ומיטלטלין."

לפי לשון החוק, עולה כי מקום שיש בידי האיגוד נכסים בלתי-מוחשיים, טפלים ככל שיהיו בהשוואה לזכויותיו במקרקעין, הרי שדי בכך {לכאורה} כדי שלא ייחשב כאיגוד מקרקעין, לצרכי החוק.





בעניין זה קיימת מחלוקת בספרות המשפטית, כאשר מחד, גורסים כי יש לכלול גם נכסים בלתי-מוחשיים בין הנכסים הניטרליים ומאידך יש הגורסים כי אין לשון החוק מאפשרת זאת, והתרופה היחידה שבידי המנהל הינה לעשות שימוש בסמכותו, לפי הוראות סעיף 84 לחוק {המאפשר לו, בין היתר, להתעלם מכל עסקה או פעולה, אם אחת ממטרותיה היא הימנעות בלתי-נאותה מהמס}.

למחלוקת זו ניתן לאחרונה ביטוי בפסיקת בית-המשפט וצויין כי הוא נוטה להגדרה הרחבה יותר.