שומות במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין

סעיף 78 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"78. שומה במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין (תיקונים: התש"ם, התשמ"ד (מס' 2), התשנ"ט (מס' 3), התשס"ח (מס' 2), התשע"א (מס' 3))
(א) נמסרה למנהל הצהרת מוכר או עושה פעולה לפי סעיף 73(א) או (ב), יראו את ההצהרה כקביעת שבח בידי אותו אדם (להלן: "שומה עצמית"), והמנהל ישלח למוסר ההצהרה, בתוך 20 ימים מיום שנמסרה לו ההצהרה, הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה חייב בו לפי ההצהרה; דין הודעה כאמור כדין שומה שנמסרה לגביה הודעת שומה לפי סעיף 86.
(ב) המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו ההצהרה, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
(1) לאשר את השומה העצמית;
(2) אם יש לו טעמים סבירים להניח שההצהרה אינה נכונה - לקבוע לפי מיטב שפיטתו כאמור בסעיף 79א, את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח, התוספות, הפטורים המותרים מהשבח על-פי כל דין והמס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם המוכר או עושה הפעולה, לפי העניין;
(3) אם שוכנע שנפלה בשומה כאמור בפסקה (1) או (2) טעות חשבון - לתקנה, ביוזמתו או לבקשת המוכר או עושה הפעולה; תיקן המנהל כאמור שומה שאושרה לפי פסקה (1), יוסיפו לראות בה שומה עצמית.
(ג) הוראות סעיפים-קטנים (א) ו- (ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על הצהרת רוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, לפי סעיף 73(ג)."

סעיף 78(א) לחוק קובע, כי תוך 45 יום ממועד קבלת ההצהרה, על המנהל לשום לפיה את המס שומה זמנית או סופית, או לשום שומה סופית לפי מיטב השפיטה.

עניין עריכתה של שומה לאחר חלוף המועד הנקוב בחוק נדון בעבר בבית-המשפט וההלכה היא, עם כל הצער שבדבר, כי אין בהוצאתה של שומה באיחור כדי לפגוע בתוקפה {ע"א 5080/90 יורם קפלן נ' מנהל מס שבח מקרקעין, נצרת, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.09.92)}.

אין הדעת סובלת, כי בשל איחור זה יהיו המשיבים פטורים מהמס, שבתשלומו הם חייבים על-פי מצוות המחוקק.

לא הוצבע על קיומה של הוראה, לפיה מנוע המנהל מהוצאת שומה, אם איחר, ללא הצדקה, בביצוע הפעולה בה חוייב על-פי החוק.
לו ביקש המחוקק לשלול מידי המשיב את כוחו לפעול לאחר חלוף הזמן, היה דבר זה משתמע ברורות מנוסח הכתוב {ע"א 78/83 זמירה הינדס נ' מנהל מס שבח, תל-אביב, פורסם באתר האינטרנט נבו(05.05.85)}.

אין זו דרך כשרה להגשת ראיות לבית-משפט ולא ניתן לצפות מבית-משפט, שיתייחס למסמך, שהוא כלל לא נתבקש לקבלו כראיה.

נישום שבית-המשפט פסק לו הוצאות, למעשה החזיר לכיסו את ההוצאות הללו שהוציא, ולכן אין לאפשר לו ליהנות מניכוי "הוצאה" שכזו.

מקום שקונה מתחייב כלפי מוכר לשלם את מס השבח בגין העסקה, המוטל לפי החוק על המוכר, רואים את המוכר כאילו קיבל בנוסף למחיר הנקוב בהסכם גם אותו סכום של מס שבח {ע"א 295/88 מנהל מס שבח מקרקעין, נתניה נ' פרדי זנזורי, פורסם באתר האינטרנט נבו (13.06.91)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שומות במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעין