ערעור לבית-המשפט העליון

סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"90. ערעור לבית-המשפט העליון (תיקון: התש"ם)
על החלטתה של ועדת-ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, תוך 45 יום מיום מתן החלטה, או אם ניתנה בהעדר המערער - מיום שנמסרה לו."

מסעיפי חוק המיסוי עולה שיש שלושה שלבים להגשת השגות ועררים על החלטות של רשות מיסוי המקרקעין:

בשלב הראשון, יש להגיש הודעת השגה על השומה למנהל.

בשלב השני, ולאחר שניתנה החלטת המנהל על ההשגה, ניתן להגיש ערר על החלטה זו לוועדת ערר במועד הקבוע בחוק המיסוי.

בשלב השלישי ולבסוף ניתן לפנות בערעור על הכרעת הוועדה לבית-משפט עליון בשאלה משפטית בלבד.

אלה הם ההליכים שהמבקש לערער על החלטה לעניין שומה רשאי, יכול וצריך לנקוט {ת"א (מרכז) 12754-11-09 מנהל מיסוי מקרקעין נתניה נ' יוסף נחמני, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.11.10)}.

גופי הערעור המצוינים אלה הם הגופים שלהם ניתנה הסמכות על-פי דין להכריע במחלוקת הנוגעת לעניין מס שבח, כשנקבע זה מכבר שלרשות המנהלית נתונה גם הסמכות ליתן החלטה בכל שאלה הכרוכה בקביעת החבות במס והיקפה {ע"א 306/78 פרומה קרוליק נ' עזבון המנוח פנחס, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.02.79)}.

בערכאת הערעור רשאי הצד המשיג על מסקנת הועדה להעלות טענות הנוגעות לדיני הראיות ולכלל המשפטי, המהווים בסיס לאותה מסקנה {ע"ש (ת"א) 2417/99 מנהלי עזבון המנוחה אסתר שמואלביץ' ז"ל - גב' דליה אנקשטיין יעקב שולץ נ' מנהל מס שבח אזור נתניה, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.06.04)}.

קווי הדרכה לאבחנה בין "בעיה משפטית" לבין "בעיה עובדתית", קו המנחה הראשון לאיתורה של "בעיה משפטית" היא השאלה האם נדרשה הערכאה שהחלטתה עומדת לערעור לקבוע מהו הכלל החל בסוגיה הנדונה, אותו החילה על המקרה הקונקרטי {ע"א 266/97 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' מקס ווייסמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.04.03)}.

קביעת מעמדו של פלוני כ"תופס חזקה" היא קביעת "סטטוס" המעוררת לדיון
שאלה משפטית.

"החזקה", היא מצב עובדתי הנבחן על-פי מבחנים משפטיים, השאלה איזה מבחנים משפטיים ייושמו על-מנת לקבוע האם מצב עובדתי נתון מהווה החזקה.

קו המנחה השני, שיש לבדוק הוא מהי תכלית ההגבלה של נימוקי הערעור ל"בעיה משפטית" בחיקוק הקונקרטי בו אנו עוסקים.

קו המנחה השלישי, העומד על טיבו של הטריבונל שאת החלטתו תוקפים בערכאת הערעור, האם יושבים בו שופטים ומשפטנים, או שמא המדובר בטריבונל המורכב ממומחים שיש לייחס משקל לידע ולמומחיות שלהם בתחום בו עוסק הטריבונל.

סעיף 90 לחוק המיסוי קובע במפורש שעל החלטתה של וועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית-המשפט העליון.

יצויין, כי אף אלמלא ההוראה הנזכרת, הכלל הוא כי למעט במקרים חריגים לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית.

הוראה זו מרחיקה לכת, במובן מסויים, יותר מהכלל הרגיל לפיו ערכאת הערעור לא תתערב בנקל בממצאים העובדתיים של הערכאה המבררת {ע"א 4378/11 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ' תפוח פז פיתוח נדל"ן, פורסם באתר האינטרנט נבו (02.04.13)}.

ברם, החוק לא מונע מצד בהליך אזרחי או פלילי - להגיש ערעור על ממצאים עובדתיים.

ייתכן והשוני נובע מההבדל בין שני מצבים:

הראשון, בית-המשפט שלערעור דן בפסק-דין שניתן על-ידי ערכאה מבררת של בית-משפט.

והשני, בית-המשפט שלערעור דן בפסק-דין שניתן על-ידי ועדה מינהלית.

במצב השני מדובר בתחום נקודתי, אשר נדון על-ידי ועדה שכוללת חברים המתמצאים בתחום ואף צברו בו מומחיות - הגם שאינם בהכרח משפטנים.

בתור שכזה תוצאת ההליך "סגורה" יותר, אלא-אם-כן מדובר כאמור בטעות משפטית.

כמובן, תיתכן טעות משפטית בקביעת ממצא עובדתי. אך מקרים אלו, נדירים הם. בכל מקרה, הביקורת בהליכים אלו שונה מן הביקורת הרגילה, המיקוד הוא בבעיה משפטית.

קשה להבין מדוע בחוקי מס שונים ערכאות הערעור שונות ללא טעם מבורר על פניו, כך למשל, לפי סעיף 90 לחוק המיסוי, נשאלת השאלה במה נשתנה חוק זה מחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 שם הערעור על ועדת הערר {לפי סעיף 29(3)} הוא לבית-המשפט המחוזי? {ע"א 7759/07 ‏רות כספי נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.04.10)}.

לשם התמונה ההיסטורית, נציין כי מקורה של הסמכות בבית-המשפט העליון יסודו בסעיף 14 לחוק מס שבח מקרקעין, התש"ט-1949, בהביאו את החוק לקריאה שניה ושלישית {דברי הכנסת כרך 2, ישיבת ל' אב תשי"ט (25.8.49)}.

נאמר כי על החלטת ועדת הערעורים לעניין המס, "אפשר יהיה לערער בפני בית-המשפט העליון", היו ימים אחרים, ועל כתפי בית-המשפט העליון לא היה מוטל אותו עומס שיש בו כיום.

אך דור הולך ודור בא, והסעיף לעולם עומד {עד הנה} המקום הטבעי לסמכות זו הוא בית-המשפט המחוזי, כפי שנקבע גם בחוקים אחרים שיש בהם ועדות ערר או ערעור, למשל סעיף 34 לחוק הנכים (נוסח משולב) (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, וסעיף 25(ח) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950}.

בשני אלה, הערעור בנקודה משפטית בלבד, יוגש לבית-המשפט המחוזי.

בנוסף, ערעור בענייני מס הכנסה על החלטות פקיד השומה לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), סעיף 153, הוא לבית-המשפט המחוזי והוא הדין לגבי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, סעיף 83.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ערעור לבית-המשפט העליון