גביית המס

סעיף 92 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"92. גביית המס (תיקונים: התש"ם, התשמ"ד (מס' 2), התשע"ד (מס' 3))
(א) על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי פרק זה תחול פקודת המיסים (גביה).
(ב) לשם גביה לפי הוראות סעיף-קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המיסים (גביה) גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
(2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
(א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המיסים (גביה);
(ב) המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא-כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
(ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על-פי הרישום במשרד הרישוי."

סעיף 92 לחוק המיסוי קובע כי על גביית המס לפי החוק תחולנה הוראות פקודת המיסים {גביה}, ואולם נראה כי סעיף 11א(1) לפקודת המיסים, אשר יוצר שעבוד ראשון לחיובי מס מסויימים המגיעים על מקרקעי הסרבן - איננו חל על מס שבח מאחר שזה איננו נחשב ל"מס המגיע על מקרקעי הסרבן".

ואילו סעיף 11א(2) לפקודת המיסים מקנה שיעבוד לרשויות המס על מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין ובלבד שנרשמה לגביו הערה בפנקס המקרקעין.

גם אז דרגתו של שעבוד זה נדחית מפני שיעבוד רשום קודם. לפיכך סעיף 93 מסדיר לבדו את קדימותו של החיוב במס שבח על פני חובות אחרים {ע"א 633/91 מנהל מס רכוש ומנהל מס שבח מקרקעין, תל-אביב נ' אלי ושושנה שמש, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.03.94); בג"צ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.14)}.

חוקי מס רבים מחילים מפורשות על גביית המיסים הקבועים בהם, את הוראות פקודת המיסים וניתן לגרוס שאלמלא הוחלה במפורש, לא היתה הפקודה חלה על גביית המיסים שבאותם חוקים {רע"א 2911/95 יוסי אברהם עו"ד נ' עיריית רמת גן, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.01.99)}.

הקביעה כי אין להחיל את הפקודה על כל מס, ללא החלה קונקרטית, נתמכת במידה רבה על-ידי הפרקטיקה שהתפתחה במשך שנים, לפיה הפקודה הוחלה על גביית מיסים שונים בדרך של חקיקה ראשית או בדרך של הכרזה של שר האוצר, כך הוחלה הפקודה בחקיקת הכנסת על הליכי גביה של מיסים שונים, אשר ללא ספק, על-פי פשוטו של מקרא נכללים במונח מס {כך, למשל, סעיף 92 לחוק המיסוי מקרקעין}.

מסקירת ההתפתחות החקיקתית שחלה בפקודת המיסים, ניתן ללמוד על מגמתו של המחוקק לצמצם את הבטוחות לטובת רשות המס ובעיקר לצמצם את עדיפות רשות המס על נושים מובטחים אחרים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

גביית המס