שמירת סוד

סעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"105. שמירת סוד
(א) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על-ידי בית-המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק-מס אחר המשתלם לאוצר המדינה, או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על-ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו .
(ב) העובר על הוראות סעיף-קטן (א), דינו - מאסר שנה."

ב- בג"צ 207/70 {רות יהלומי נ' שר האוצר ושלמה יהלומי, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.01.71)} הובאה תכלית החסיון ונקבע כי החסיון שנקבע בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) נקבע לטובת הנישום ולטובת המדינה כאחד.

הוא נקבע לטובת הנישום כדי להניע את זה למלא את חובתו ולגלות את הכנסתו לפקיד השומה ללא חשש שהידיעה תגיע למקום אחר לטובת המדינה, בכך שזהו אחד האמצעים להגיע לגביית מס אמת.

תכלית זו עומדת גם בבסיסו של החסיון הקבוע בסעיף 105 לחוק המיסוי {ת"א (נצ') 19803-12-11 אחמד סאמי עבדאלהאדי נ' יוסף אחמד עבדאלטיף, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.13)}.

סעיף זה אוסר על מסירת ידיעות שהגיעו לעובדי מיסוי המקרקעין במסגרת מילוי תפקידם, והפרת האיסור היא עבירה פלילית שעונש מאסר בצידה.

עם כל ההבנה לצורך של המבקש בקבלת העתקי המסמכים מתיק מיסוי המקרקעין אין מקום ליתן צו המופנה לפקידי מיסוי המקרקעין, שכן הדבר יעמיד אותם במצב בלתי-אפשרי.

מחד גיסא, אם יכבדו את צו בית-המשפט, הרי יפרו את הוראתו המפורשת של המחוקק, ויבצעו עבירה שעונש מאסר לצידה, מאידך גיסא, אם יבחרו לכבד את הוראת החוק, כי אז יפרו את צו בית-המשפט.

סעיף 105 לחוק המיסוי מונע מפקיד מיסוי המקרקעין למסור מסמכים, שהגיעו אליו אגב מילוי תפקידו. סעיף 105 לחוק מאפשר לבית-המשפט לחייב את פקיד מיסוי המקרקעין למסור ידיעות או מסמכים שהגיעו אליו בתוקף תפקידו רק כאחד מארבעה מקרים המפורטים בסעיף.

לאור האמור, במידה שמבקש מעוניין בגילוי מסמכים הנוגעים לעסקה שהוא עצמו צד לה, פתוחה בפניו הדרך לבקש לעיין בחומר הנוגע לו ולצלמו, על-מנת להציגו בבית-המשפט.

המצאת המסמכים למבקש, ככל שהם נוגעים לענייניו ושהינו צד להם, אין בה שום סתירה עם הנחיותיו של סעיף 105.
עינינו הרואות, כי הוראת חוק זה, בדומה להוראות הנמצאות בפקודת מס הכנסה, קובעת איסור מוחלט על עובדי רשויות המיסים לגלות מידע המגיע לידיעתם תוך כדי עבודתם, ובכך הם גם יצרו, ברמה העקרונית, חסיון לאזרח, היודע ויכול לסמוך על כך שמידע שהוא מסר להם לא יגיע כדבר שבשגרה לאחרים, שאינם עובדי הרשות.

הוראה זו הינה גורפת והחסיון הינו כמעט מלא וזאת כדי לאפשר דיווח מלא ומתאים וגביית מס אמת, עד כמה שהדבר אפשרי במישור היחסים שבין האזרח לבין הרשות {עת"מ (ת"א) 1938/06 בנק הפועלים בע"מ נ' משרד האוצר - רשות המיסים, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.03.10)}.

נראה איפוא, כי על המבקש לפעול בדרכים אחרות לשם השגת העתקי המסמכים הדרושים לו, כגון, לבקש רשות משר האוצר או לפנות למשטרת ישראל כדי לקבל העתקים ממסמכים אלה, אם הם נתפסו על ידה, שכן על-פי הנטען בבקשה, המשטרה פתחה בחקירה בעקבות תלונה שהגיש לה המבקש, מה גם, שלפי כתבי בי-הדין, אף התובעים בתיק העיקרי הגישו תלונה למשטרה.

תכלית החקיקה של סעיף 105 לחוק ברורה ובתי-המשפט חזרו וקבעו לא פעם כי מטרת החסיון נועדה לטובת המדינה והנישום כאחד.

החסיון נקבע לטובת הנישום והמדינה כאחד. הוא נקבע לטובת הנישום כדי להניע את זה למלא חובתו, ולגלות את הכנסתו לפקיד השומה ללא חשש שהידיעה תגיע לכל מקור אחר, לטובת המדינה בכך שזהו אחד האמצעים להגיע לגביית מס אמת.

אין ספק שחשוב להקפיד על שמירת החסיון, הכול במסגרת ולמען המטרה לשמה הוא ניתן והעיקר - באותה המסגרת של שמירה על האינטרסים אותם משרת החיסיון.

אין צורך להכביר מילים על החשיבות הרבה שיש לזכותו של הציבור לעיין במסמכי הרשות ובמיוחד כאשר יש לו אינטרס לגיטימי וחשוב בעיון זה.

פסיקת בית-המשפט חזרו לא פעם והדגישו את הצורך בהקפדה ושמירה על זכות חשובה זו ולאחרונה אף הוכנה הצעת חוק חופש המידע, התשנ"ו-1996 המסדיר בצורה מפורטת את הזכויות והחובות בתחום זה.

זכות העיון במכרזים הוכרה בהוראת תקנה 21(ה) לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג-1993 לזכות עיון זו, במסמכי המכרז יש לתת פרשנות רחבה שהרי זכות זו היא אמצעי חיוני ביותר להבטחת תקינותם של הליכי המכרז ובמידת הצורך, מתן אפשרות לבחינתם על-ידי בתי-המשפט.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שמירת סוד