ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
תקנה 416 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"416. פטור מנימוקי ערעור (378(ב) רישה, 378(ג))
(א) נתן בית-המשפט רשות לערער כאמור בתקנה 407, יהיה המערער פטור מלכלול בכתב הערעור את נימוקי הערעור והאמור בתקנה 446 לא יחול על הערעור, זולת אם הורה בית-המשפט אחרת.
(ב) בכפוף לאמור בתקנה 408 יראו את נימוקי הבקשה לרשות לערער כנימוקי הערעור."
בסימן ב' לפרק ל' לתקסד"א קבועות הוראות מיוחדות לעניין בקשת רשות לערער והוראות אלה חלות על שלב הבקשה בלבד. שלב זה מסתיים עם מתן החלטת בית-המשפט בבקשה.
עם מתן הרשות לערער נפתח הפתח לשלב השני, הוא שלב הערעור. המעבר משלב הבקשה לשלב הערעור אינו מתרחש מאליו {כדוגמת תצהיר התומך בבקשה לרשות להגן ההופך, עם מתן הרשות, לכתב הגנה} ויש צורך בהגשת הודעת ערעור מיוחדת ונפרדת לבית-המשפט. כן יש צורך, בשלב זה, לשלם תוספת אגרה עבור הערעור.
אכן, בעל דין שניתנה לו רשות לערער פטור מלכלול בהודעת הערעור את נימוקי הערעור ורואים את הנימוקים הכלולים בבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור כאמור בתקנה 416 לתקסד"א, אך אין בכך כדי לפטור בעל דין מלהגיש את הודעת הערעור עצמה במועד הקבוע בתקנות.
הגשת הודעת ערעור בעקבות מתן רשות לערער הינה הכרחית וחיונית לקיומו של הליך הערעור. גם אם אין בהודעת הערעור, מבחינת תכנה, יותר משיש בבקשה לרשות ערעור, אין יסוד לטעון כי מדובר במהלך פורמאלי או טכני גרידא. באין הודעת ערעור המוגשת במועד - אין ערעור, ובעל הדין שכנגד רשאי לראות את עניינו כבא אל סיומו {בש"א 412/88 שלמה הרבט נ' שבי שומרון – אגודה שיתופית להתישבות, פדאור 89(1), 394 (1989)}.
ואולם, הגשתו של כתב הערעור, לאחר שניתנה רשות לערער, היא במידה רבה עניין טכני, שהרי מכוח תקנה 416 לתקסד"א פטור המערער מלכלול בכתב הערעור את נימוקי הערעור ואף להגיש עיקרי טיעון. משניתנה רשות לערער, משמש כתב הערעור אך כהודעה לבעלי הדין שכנגד שהמערער מבקש להשיג על פסק-הדין כבר על יסוד הנימוקים שבבקשה. איחור בהגשת ערעור בנסיבות אלו פוגע פחות ב"חסינות" שניתנה לבעלי הדין שכנגד מפני תקיפה של פסק-הדין מאשר במקרים אחרים, שהרי ה"מסמך" המרכזי שישמש תשתית לערעור הוא הבקשה לרשות לערער {בש"א 4609/96 ויקטור צמח נ' ליליאנה רבינוביץ ואח' (לא פורסם); בש"א 4318/98 חברת חלקה בגוש 6043 בע"מ (בפירוק מרצון) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד נב(3), 877 (1998); רע"א 5276/98 מנחם צבי נ' לאה (ברט) פרץ, פדאור 00(8), 399 (2000)} אפשר שניתן היה לטעון, כי האמור לעיל יפה רק למקרה בו ניתנה רשות ערעור בלתי-מסוייגת, והערעור זהה בתוכנו ובהיקפו לבקשת רשות הערעור. לכאורה, ניתן היה להשתית טענה זו על הוראת תקנה 408 לתקסד"א לפיה "בית-משפט הנותן רשות לערער רשאי לפרש את הבעיה שעליה ניתנת הרשות לערער, ומשעשה כן לא יטען המערער בבעיה שלא פורשה" {ע"א 9212/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל, פדאור 00(1), 708 (2000)}.
יש הגורסים {כב' הרשמת א' אפעל-גבאי ב- בש"א 3798/98 חיים הימן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה – הדרים, פדאור 98(3), 562 (1998)} כי יש מקום לשקול את תיקונה של תקנה 416 לתקסד"א באופן שאם ניתנה רשות לערער יראו את הבקשה לרשות לערער כערעור, כדוגמת ההסדר שנקבע בתקנה 410א לתקסד"א, בשינויים המחוייבים.