botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור

תקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"417. מחיקת נימוקים ותיקונם (387)
כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית-המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לעניין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו."

כידוע, הגשת ערעור הינה פעולה משפטית מחייבת, התוחמת את גבולות הדיון בערעור. תפקידו של כתב הערעור מבחינה דיונית הוא להעמיד את בעל-הדין שכנגד על הנושאים השנויים במחלוקת ובכך להגדיר את היקף ההתדיינות בין הצדדים בפני ערכאת הערעור.

יוער כי מן התכלית הדיונית האמורה נגזר כי להבדיל מן הסיכומים בכתב, אין כתב הערעור אמור להרצות את טענות המערער בכל תג ותג, אלא עליו לתחום באופן תמציתי את המחלוקת שבין הצדדים.

התכלית הדיונית שלשמה נועד כתב-הערעור משליכה על אופן הפעלת שיקול-הדעת השיפוטי בבקשות להתיר תיקון כתב ערעור לפי תקנה 417 לתקסד"א. נקודת המוצא היא כי בעל-דין הוא שמחליט האם לפתוח בהליך ערעורי וכיצד להגדיר את מסגרתו ואת תוכנו. בידו וביד בא-כוחו, להחליט מה יטען וכיצד יטען.

יחד עם זאת, משעה שהוגשה הודעת הערעור, יש בה כדי לתחום את גבולות הדיון בערעור הן מבחינת בעלי-הדין שכנגד והן מבחינת ערכאת הערעור. לפיכך, מרגע הגשת הודעת הערעור, חירות הטיעון מוגבלת בהיקפה. אין יוזם הערעור חופשי לתקן, לשנות או להוסיף כרצונו לכתב הערעור שהגיש. לצורך תיקון כאמור נדרשת רשות מבית-המשפט שכן בעצם תיקון כתב הערעור יש משום סטיה מעיקרון הוודאות הדיונית וכן פוטנציאל לפגיעה בזכויות דיוניות של בעל-הדין שכנגד, כמו-גם פוטנציאל לפגיעה באינטרסים ציבוריים כגון תקינותם של הליכים שיפוטיים וניהולם באופן יעיל והוגן.

בהתחשב בכך, במסגרת דיון בבקשה לתיקון כתב ערעור שוקל בית-המשפט מגוון שיקולים ובהם:

1. מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים על-מנת לפרוש את מלוא נימוקי הערעור בפני ערכאת הערעור ועל-מנת לאפשר לצד שכנגד לדעת מהי חזית המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן;

2. האם התיקון חורג מהמסגרת העובדתית שנדונה והוכחה בפני בית-המשפט קמא והאם יהיה בתיקון כדי להאריך שלא לצורך את הדיון, כדי להכביד עליו או לסרבלו;
3. הסיבה בעטיה נשוא התיקון לא נכלל מלכתחילה בכתב הערעור המקורי והטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון לאחר הגשת הערעור תוך סטיה מעקרון הוודאות והיציבות הדיונית;

4. האם יוזם הערעור היה מיוצג בעת הגשת כתב הערעור המקורי, אם לאו;

5. האם הבקשה לתיקון כתב הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת הערעור, או מחוצה לו;

6. השלב הדיוני בהליך בו הועלתה הבקשה והאם היעתרות לה תוביל לעיכוב הדיון או לפגיעה ביעילות הדיונית;

7. האם דחיית הבקשה תוביל לפגיעה בלתי-מידתית בזכות הטיעון של יוזם הערעור, ומנגד - האם העתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי-מוצדקת בזכויות הצד שכנגד או לפגיעה בעיקרון השוויון הדיוני בין בעלי הדין.

תקנה 417 לתקסד"א עוסקת באופן הפעלת שיקול-דעתו שלבית-המשפט עת הוא מתבקש לאפשר תיקון של כתב ערעור.

ככל שמדובר בתיקון הנעשה לפני שהוחל בדיון בערעור, הגישה היא ליברלית {ב"ש 63/86, ע"א 354/85 אברהם ממן נ' בנימין קעטבי, פ"ד מ(1), 194, 195 (1986); בש"א 275/88 אמגר נ' ק.י.מ.א. להשקעות בניין בע"מ, תק-על 88(2), 1188 (1988)}. כך לדוגמה, בית-משפט שלערעור יאפשר תיקון הערעור בשלב בו טרם התקיים דיון ערעור בפועל ו/או בטרם התקיים קדם ערעור ו/או טרם הוגשו עיקרי טיעון. ב- בש"א 17178/03 {אבנר כהן נ' רונן שפיקי ואח' (לא פורסם)} הוגשה בקשה לתיקון כתב הערעור לאחר החלפת ייצוג. בית-המשפט נעתר לבקשה וקבע כי התיקון התבקש בטרם הוגשו עיקרי טיעון, כך שלא נגרם למשיב כל נזק.

סמכות זו אינה מוגבלת לעניינים מסויימים והיא משתרעת על תיקון נימוק קיים, על הוספת נימוק, על תיקון או הוספת פריט סעד או כל תיקון דרוש אחר. יחד עם זאת, יש תמיד לבחון אם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית-משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או לעיכוב בתהליך הטיפול בערעור {ע"א 7019/97 סופר אליהו נ' סופר שושנה, פ"ד נג(5), 187 (1999); ע"א 3848/98 גדעון ליפבסקי נ' עמליה דן, תק-על 99(1), 560 (1999); רע"א 8719/99 אברהם סיני נ' שמואל חייק, תק-על 2000(2), 748, 749 (2000)} המטרה היא לאפשר לערכאת הערעור לדון בשאלות השנויות במחלוקת, תוך מניעת סרבול של הדיון ופגיעה בצד שכנגד.

נדגיש כי בבקשה לתיקון כתב הערעור אין כל צורך ב"טעמים מיוחדים" על-מנת לבסס ולהיעתר לבקשה לתיקון ואין כל מניעה מצירוף נימוק ערעור נוסף.

הפרשנות שניתנה למילה "תיקון" הינה משמעות רחבה. כלומר, בית-המשפט מוסמך להתיר תיקון כתב ערעור, להוסיף נימוקי ערעור ולאו דווקא תיקון נימוק קיים, כאמור בתקנה 417 סיפא לתקסד"א {בש"א 17178/03 אבנר כהן נ' רונן שפיקי ואח' (לא פורסם)}. לפיכך, אין כל צורך, לעגן את הסמכות להתיר תוספת נימוק ערעור בסמכותו של בית-המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור, דבר הכרוך בטעם מיוחד {ב"ש 63/86, ע"א 354/85 אברהם ממן נ' בנימין קעטבי, פ"ד מ(1), 194, 195 (1986); בש"א 275/88 אמגר נ' ק.י.מ.א. להשקעות בניין בע"מ, תק-על 88(4), 145 (1988); בש"א 5796/05 אייל חב' להנדסה וחרושת בע"מ נ' ש.א.ב חב' להשקעות ופיתוח בע"מ, פדאור 05(24), 811 (2005)}.

זאת ועוד. בסמכותו של בית-משפט שלערעור להורות על תיקון כתב הערעור במקרים בהם הודעת הערעור עלולה להפריע לדיון הוגן בין הצדדים {ע"א 3263/00 מסיעי אריה שאשא בע"מ נ' עיריית חולון, פדאור 00(3), 281 (2000)}.

תקנה 417 לתקסד"א, כלשונה, אינה חלה על בקשות רשות ערעור. אולם אותו הגיון העומד בבסיסה עומד גם בבסיס המנגנון לתיקון בקשת רשות ערעור {תקנה 92 לתקסד"א; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) 353, 362-361; רע"א 8719/99 אברהם סיני נ' שמואל חייק, פדאור 00(2), 55 (2000)}.

כאמור, תקנה 417 לתקסד"א מסמיכה את בית-המשפט להתיר תיקון הודעת ערעור ובכלל זה להתיר הוספת נימוק ערעור. תקנה זו מתייחסת לבקשת תיקון לפני המועד שנקבע לדיון. בשלב זה אין בתיקון המבוקש כדי להפתיע או לפגוע בצד שכנגד ולפיכך הגישה בקשות מסוג זה הינה מקילה. אולם לכלל זה קיים סייג חשוב ולפיו לא תותר הוספת נימוק ערעור אם יש בכך כדי להביא לחריגה מן המסגרת העובדתית כפי שנפרשה ונדונה בערכאה הראשונה.

ד"ר י' זוסמן {על סדר הדין האזרחי (מהדורה 5) 746} גורס בספרו לעניין זה כי "בית-המשפט לערעורים לא ידון בנימוק ערעור שלא נטען בדרגה הראשונה; מערער שלא הביא טענה לפני הדרגה הראשונה, מה לו כי בערעורו ילין עליה?". בנוסף, "בתוקף תקנה זו ... יכול משיב 'לאחוז' בפסק-דינו מנימוקים שונים מאלה אשר עליהם הושתת פסק-הדין. אולם במה דברים אמורים: בעילה או בעובדות שנטענו בדרגה הראשונה, אלא שזו לא פסקה לטובת המשיב על סמך אותה עילה או אותן עובדות; בית-המשפט לערעורים לא יאשר את פסק-הדין בהסתמכו על חומר עובדתי שלא היה לפני הדרגה הראשונה" {והשווה ע"א 210/84 בנק המזרחי נ' אריה חברה לביטוח, פ"ד מא(2), 667 (1985); ב"ש 63/86, ע"א 354/85 אברהם ממן נ' בנימין קעטבי ואח', פ"ד מ(1), 194, 196 (1986); בש"א 200/87; ע"א 677/85 עזבון המנוח רזיאל נ' רהיטי פוקס בע"מ, פדאור 89(1), 489 (1989)}.

לעיתים, הדיון בבקשה לתיקון כתב הערעור גורם להטרחת המשיב. במקרים רבים, ניתן היה למנוע טירחה זו אילו כתב הערעור היה מוגש, מלכתחילה, במתכונת המתוקנת והרצויה. במקרה שכזה, בית-המשפט יפסוק הוצאות כנגד המבקש {ע"א 5269/99 חאלד נעראני נ' סובחי נעראני, פדאור 00(2), 159 (2000)}.

לא יכולה לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית-המשפט להתיר תיקון כתבי טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על-ידי פסיקת הוצאות {ע"א 721/84, ע"א 722/84 ישעיהו משען (המערער בע"א 721/84) (המשיב בע"א 722/84) נ' מדינת ישראל (המשיבה בע"א 721/84) (המערערת בע"א 722/84), פ"ד מא(1), 748 (1987); עת"מ (מינהליים יר') 712-09 בית הארכיב בע"מ נ' מנהל הארנונה, מועצה אזורית מטה יהודה, תק-מח 2010(2), 21923, 21925 (2010)}.

ב- בש"א 250/88 {אליעזר שפרלינג נ' דבורה שפרלינג, פדאור 88(2), 179 (1988)} נדונה בקשה להוספת נימוק ערעור. לאחר הגשת הערעור הגיש המבקש בקשה ובה הוא מבקש להוסיף להודעת הערעור טענה חילופית, למקרה שתידחה טענתו שעל בית-המשפט היה לקבוע שהמשיבה קיימה קשרים רומנטים עם קישון, לפיה טעה בית-המשפט בכך שקבע שהקשר העסקי בין המשיבה לבין מר קישון נמשך שנה אחת בלבד.

הנימוק לבקשה הוא שבשל מורכבות העניין והחומר הרב, נשמטה טענה חילופית זו, בתום-לב, מהודעות הערעור שהגיש המבקש.

המשיבה מתנגדת לתיקון בטענה שעניין קשריה העסקיים של המשיבה עם קישון לא עמד כלל לדיון בבית-משפט קמא. בנוסף, המשיבה טענה כי הבקשה לתיקון הוגשה באיחור, לאחר שניתן כבר צו על עריכת סיכומים בכתב ולאחר שהסיכומים הוגשו.

כב' הרשם השופט שמואל צור התיר התיקון וקבע כי אין איפוא לומר שקיים חשש שנימוק הערעור שהוספתו מבוקשת יביא לחריגה ממסגרת הדיון כפי שהתבררה בבית-משפט קמא וכי עניין הקשר העסקי מועלה כאחד מנימוק הערעור שכנגד שהגישה המשיבה, כך שסוגיה זו תעמוד ממילא לדיון בפני בית-המשפט ולכן, הוספת נימוק הערעור לא יביא איפוא לחריגה ממסגרת הדיון.

ב- ע"א 5269/99 {חאלד נעראני נ' סובחי נעראני, פדאור 00(2), 159 (2000)} נדונה בקשה לתיקון הודעת ערעור. המבקש טען כי החליף את הייצוג המשפטי וכי יש בכוונתו לכלול בהודעת הערעור מרכיבים נוספים וחשובים שלא צויינו בהודעתו המקורית.

כב' הרשם אמיר זולטי קיבל הבקשה וקבע כי אומנם מרחיבה הודעת הערעור המתוקנת את יריעת הדיון, היא כוללת נושאים רבים יותר ומעמיקה בהתייחסות לנושאים שנזכרו בהודעה המקורית. אילו היה המבקש מבקש לתקן את הודעת הערעור בשלב מתקדם יותר של הדיון, יש להניח, כי עובדה זו, כמו גם העובדה שלא היתה מניעה להגשת הודעת ערעור מרחיבה מלכתחילה) היתה עומדת לו לרועץ.

אולם במקרה דנן, הגם שחלפו כשישה חודשים מאז הוגש הערעור, טרם החל דיון ממשי בו. צו לסיכומים הוצא אך לאחרונה וסבב הסיכומים טרם החל. בנסיבות אלו, אין לומר כי אינטרס ההסתמכות של המשיב נפגע באופן כלשהו כתוצאה מתיקון הערעור – המשיב היה מודע כל העת לעובדת הגשת הערעור. הרחבת היקף הערעור לא שינתה מציאות זו ולא גרעה מיכולתו להתמודד עם הערעור. גם האינטרס הציבורי לא נפגע, שכן התיקון המבוקש לא יסב עיכוב ממשי בשמיעת הערעור המבוקש.

עד כה, דנו במקרה בו נתבקש על-ידי המערער לתקן או להוסיף נימוק אולם נשאלת השאלה מה הדין כאשר מבוקש להחליף ערעור מקורי בערעור חדש לגמרי? ב- ע"א 3657/09 {יעקב ברזילי נ' עמיחי אוחיון, תק-על 2009(4), 3496, 3497 (2009)} נדונה שאלה זו. בבקשה נטען כי המערערים החליפו את עורכי-דינם וכי לאחר עיון בהודעת הערעור המקורית ונימוקיה, סבר בא-כוחם החדש כי מן הראוי שטענות המערערים יוצגו באופן מפורט, ממוקד ונהיר יותר.

בבקשה צויין כי כתב הערעור המקורי כולל טענות שבא-כוחם החדש של המערערים סבור כי הן אינן נצרכות וכי יש להשמיטן מהודעת הערעור המתוקנת וכי הודעת הערעור המתוקנת כוללת מיקוד ופירוט של טענות שהובאו בכתב הערעור המקורי. המשיבים התנגדו לבקשה.

כב' הרשמת גאולה לוין דחתה הבקשה וקבעה כי אמנם, הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של בירור ההליך טרם הוצא צו סיכומים בתיק וטרם התקיים דיון בערעור לגופו, אולם הבקשה אינה מכוונת לתיקון ממוקד בכתב הערעור בדרך של הוספה, השמטה או תיקון נקודתי. עוד נקבע כי:

"...אינטרס הוודאות הדיונית בשילוב התפיסה לפיה הודעת הערעור נועדה להגדיר את גבולות ההליך ואילו מיקוד ופירוט הטענות נעשה בשלב הסיכומים בכתב תוך שמירה על השוויון בין בעלי-הדין, מובילים למסקנה כי ככלל תקנה 417 לתקנות לא נועדה לאפשר לבעל-הדין שיזם את הערעור לבצע מקצה שיפורים על דרך של החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש "משופר". בחינת הדברים בראי פסיקתו של בית-משפט זה מלמדת אף היא כי גישת בית-המשפט בנוגע לבקשות להחלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור מתוקן חדש - להבדיל מבקשה לתיקון נקודתי של כתב הערעור בשלב מיקדמי של ההליך - הינה גישה מסויגת (ראו למשל: בש"א 1516/98 הנ"ל, שם ראה בית-המשפט להיענות לבקשה כאמור כחלק מההגנה על זכות הייצוג של המערערים אשר לא היו מיוצגים בעת הגשת כתב הערעור המקורי).

7. בנסיבות המקרה שלפניי לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות היענות לבקשה. המערערים היו מיוצגים בעת שהגישו את כתב הערעור המקורי. העובדה כי בחרו להחליף את באי-כוחם לאחר הגשת הערעור אין בה, כשלעצמה, כדי להצדיק את החלפתו של כתב הערעור המקורי בכתב ערעור מתוקן חדש. זאת ועוד; לא שוכנעתי כי הבקשה להחלפת כתב הערעור הכרחית בנסיבות העניין. מהבקשה ומעיון בחומר שהוגש בתיק עולה כי השינויים שהוכנסו בכתב הערעור החדש הם משני סוגים: הסוג האחד עניינו בטענות שהופיעו בכתב הערעור המקורי ובא-כוח המערערים סבר כי הן אינן נצרכות ולפיכך ביקש להשמיטן. התיקון בעניין זה אינו מצדיק החלפת כתב ערעור מקורי בכתב ערעור חדש (להבדיל מתיקון ממוקד שעניינו השמטת הסעיפים הרלוונטיים מהודעת הערעור המקורית). מכל מקום, בא-כוח המערערים יוכל להודיע על זניחת טענות אלה במסגרת סיכומיו בכתב. הסוג השני עניינו בטענות שהופיעו בכתב הערעור המקורי אולם בא-כוח המערערים סבר כי יש מקום לחדדן ולמקדן תוך הוספת נימוקים משפטיים ואסמכתאות בעניינן. הרצון לשכתוב ולליבון הטענות שהועלו במסגרת כתב הערעור המקורי אף היא אינה מצדיקה את החלפת כתב הערעור המקורי בכתב ערעור חדש. כאמור, כל תכליתו של כתב הערעור היא לשרטט את גדרי המחלוקת כדי שהצד שכנגד יידע מפני מה עליו להתגונן. תיאורים עובדתיים מפורטים וניתוח משפטי מנומק צריך שימצא את מקומו בסיכומים באופן שיישמר השיוויון הדיוני בין הצדדים, מה-גם שהדיון בערעור יתנהל ממילא על-יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו: ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-על 2006(1), 474 (2006) והאסמכתאות המובאות שם). מעבר לנדרש יוער כי גם טענות המשיבים בדבר הרחבת החזית בטיעוני המערערים - אם יוסיפו לעמוד על טענות אלה - מקומם במסגרת הסיכומים בכתב."