botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)

תקנה 461 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"461. פסק-דין מוסכם (421, 422)
(א) פסק-הדין יכול לאשר, לשנות או לבטל את ההחלטה שעליה מערערים, אך אם הגיעו בעלי הדין שבערעור לידי הסכם על צורת פסק-הדין בערעור, רשאי בית-המשפט שלערעור ליתן פסק-דין לפי ההסכם.
(ב) הסכימו בעלי הדין בערעור למתן פסק-דין לפי נוסח מוסכם, רשאי בית-המשפט שלערעור או הרשם, על-פי בקשת בעל דין בכתב או בעל-פה, ליתן פסק-דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של העניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובית-המשפט שלערעור או הרשם ישום ויקבע בפסק-הדין את ההוצאות האמורות."

ב- ה"פ 697/90 {טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל מס קניה, פדאור 98(9), 299 (1998)} קבע בית-המשפט:

"ה. טוענת המבקשת כי פסק-הדין ניתן בהתאם להסכמת הצדדים, לפי תקנה 461 לתקנות סד"א, וכי הסכמתה כפי שניתנה במהלך הדיון לא כללה פתיחה מחודשת של כל ההליך. להלן חילופי הדברים בין בא-כוח המבקשת לבא-כוח המשיב (בהתאמה) כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני בית-המשפט העליון ביום 6 בינואר 1997:
'עורך-דין לרנר: ואני אבקש להחזיר את התיק לבית-המשפט דלמטה, על-מנת שמר שפר יוכל לפעול, ועל-מנת לפ

עורך-דין מרגלית: אני מסכימה להחזיר את התיק לבית-המשפט המחוזי.'

לאור חילופי הדברים כפי שהובאו לעיל, נראה לי כי אין המבקשת יכולה לטעון כי הסכמתה להשיב את התיק לדיון בבית-משפט זה היתה מוגבלת לבחינת משקלן של הראיות הנוספות והשפעתן על פסק-הדין. לפיכך יכריע פסק-דין זה בכל המחלוקות בין הצדדים מבלי להצטמצם לשאלת משקלן ומשמעותן של הראיות הנוספות."