botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)

תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"429. ערובה במקום עירבון (396)
רצה המערער ליתן ערובה אחרת במקום העירבון, יצרף הודעה מתאימה לכתב הערעור והרשם רשאי, על-פי צד אחד, להרשות לו מתן ערובה סבירה אחרת להנחת-דעתו במקום העירבון במועד שקבע לכך, וימציא לו הודעה על כך; לא הרשה מתן ערובה אחרת, יקבע את סכום העירבון שעל המערער להפקיד ואת המועד."

על מנת שתותר המרת עירבון על פי תקנה 429 לתקסד"א, על המבקש להראות כי קיימת "ערובה סבירה אחרת" להבטחת הוצאותיהם של המשיבים {רצ"פ (מחוזי ת"א) 1280-09 חביב נג'יב חאג' נ' בשארה גאד חאג', תק-מח 2010(3), 16371 (2010)}. תקנה זו לא באה לפטור את המערער מהבטחת הוצאותיו של המשיב, אלא, להקל עליו, שעה שניתן להבטיח את הוצאותיו של המשיב בדרך אחרת {ע"א (מחוזי ב"ש) 13253-03-10 עופר בן אבי נ' דב כהן, תק-מח 2010(2), 11476 (2010)}.

ההכרעה בבקשה לפטור מעירבון והמרתו בערובה אחרת מוסדרת, איפוא, בהוראה המיוחדת שבתקנה 429 לתקסד"א. על-פי תקנה זו, אין מדובר ב"בקשה" אלא ב"הודעה", וממילא אין מדובר במקרה זה בהליך של בקשה בכתב, ותקנה 241 לתקסד"א אינה חלה {רע"א 8755/99 ערטול עאטף נ' מדינת ישראל – מנהל מס ערך מוסף טבריה, פדאור 00(2), 130 (2000)}.
כאמור, תקנה 429 לתקסד"א, מאפשרת למערער לצרף הודעה בה הוא מודיע על רצונו ליתן ערובה אחרת. גם אם הבקשה אינה נעשית על דרך הודעה כזו, אלא בצורה של בקשה בכתב, אין הכרח בצירופו של תצהיר. זהו הדין כאשר השינוי המתבקש בערובה יסודו בטעמי נוחות גרידא, והוא יותר בבחינת שינוי צורה מאשר שינוי בביטחון הגלום בערובה, למשל הפקדת ערבות בנקאית חלף פיקדון כספי {רע"א 4504/00 רשות הנמלים והרכבות נ' אבו חמדה מוחמד שחאדה, פדאור 00(3), 323 (2000)}.

ערבות צד ג' איננה עירבון, אלא "ערובה אחרת". אין גם מקום להמיר את העירבון בערבות צד ג', שזמינותה ויעילותה פחותים בהרבה משל עירבון המופקד בקופת בית-המשפט.

התחייבות עצמית {עע"מ 4302/10 רינה גרינברג נ' ראש העיר כרמיאל, תק-על 2010(3), 1331 (2010); רע"א 4620/09 מרים בן לולו נ' הקרן הקיימת לישראל, תק-על 2009(3), 2785, 2786 (2009); עע"מ 6130/09 עלי חג' יחיא נ' פקיד רישוי לכלי יריה, תק-על 2009(3), 2811 (2009); רע"א 2340/09 יהונתן רבינוביץ נ' מערכת ערב ערב באילת בע"מ, תק-על 2009(1), 5173 (2009); רע"א 11105/08 ירון דהאן נ' מדינת ישראל (משרד הביטחון), תק-על 2009(1), 1175 (2009); ע"א 5787/08 דניאל קפאח נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, תק-על 2008(4), 1345, 1346 (2008)} של בעל דין אינה מהווה "ערובה" ומשמעותה של הבקשה היא למעשה פטור מן החובה להפקיד עירבון {י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ד"ר ש' לוין, ירושלים 1995) 821}. ונסביר.

התחייבות עצמית של בעל דין לפרוע הוצאות, שיכול כי ייפסקו לחובתו, אינה יכולה לשמש כבטוחה לעניין תקנה 429 לתקסד"א. היה וייפסקו הוצאות, תהיה ממילא חובה לשאת בהן מכוח פסק-הדין. התחייבות של בעל דין כי יקיים את פסק-הדין בנוגע לפסיקת הוצאות אינה מהווה בטוחה נוספת, שכן חובתו לקיים את פסק-הדין שרירה וקיימת גם ללא התחייבות. כאשר מוטלת בפסק-דין חובת תשלום הוצאות, מקור החובה לשאת בתשלום הוא פסק-הדין, ובהתחייבות העצמית אין ערך מוסף, לפחות לא מן הבחינה המשפטית ולכן, הסתפקות בהתחייבות עצמית במקום הפקדת עירבון מהווה למעשה מתן פטור מערבון {בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, תק-על 2009(3), 527 (2009); ע"א 10110/09 פאן פקטורי בע"מ נ' מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2010(1), 10480, 10481 (2010)}.

כספים בתיק הוצאה לפועל אינם מהווים חלופה נאותה לעירבון הנדרש, וזאת מאחר ולא הוכרעה שאלת זכאותה של המערערת בכספים האמורים ואין המדובר בכספים מוחשיים {ע"ר (מחוזי ת"א) 25050-01-10 טובה צרפתי נ' עזבון מאיר פרידמן ז"ל, תק-מח 2010(2), 2052, 2053 (2010)}.

עם זאת, רשאי בית-המשפט להורות על מתן "ערובה סבירה אחרת" במקום ערבון, היינו, לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב, וזאת מכוח תקנה 429 לתקסד"א. המבחן לסבירותה של ערובה כאמור הוא מבחן התכלית של החובה להפקיד עירבון – היינו, יכולתה של ערובה כאמור לשמש כבטוחה נזילה, הניתנת למימוש מהיר ובטוח, לשם הבטחת הוצאות המשיב {ע"א 2181/02 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' בית נחמיה מושב עובדים של העובד הציוני, פדאור 02(8), 83 (2002)}.

בבקשה לפטור מערבון קובעת תקנה 429 לתקסד"א, כי ההחלטה להרשות מתן ערובה סבירה אחרת, יכול שתהיה על-פי צד אחד. אמנם הנוהג המקובל במרבית הבקשות הוא לאפשר למשיב להשמיע את טענותיו, אולם הליך זה, כשלעצמו, אינו מתחייב מן התקנה, ומכל מקום אין התקנות מקימות זכות תגובה נוספת למבקש {רע"א 8755/99 ערטול עאטף נ' מדינת ישראל – מנהל מס ערך מוסף טבריה, פדאור 00(2), 130 (2000)}.

בעל דין המעוניין בקבלת פטור מחובת הפקדת עירבון אינו יכול לשבת בחיבוק ידיים זמן כה רב ולזנוח את ההליך שפתח בו. בקשה כזו יש להגיש על אתר, ובכל מקרה אין לקבל בקשה לפטור מהפקדת עירבון המוגשת בתגובה להחלטה המתריעה על דחיית הבקשה לרשות ערעור {רע"א 3765/96 זרם תקשרות והפקות בע"מ נ' בן יקיר עדי, פדאור 97(1), 198 (1997)}.

הגשת ערעור כרוכה מניה וביה בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיו של המשיב. העירבון המופקד הוא הבטוחה הטובה ביותר, במובן זה שהוא ניתן למימוש במהירות וביעילות מירבית. במקרים יוצאי דופן, על יסוד תשתית עובדתית נאותה, רשאי בית-המשפט להורות על מתן "ערובה אחרת" במקום עירבון, היינו לאפשר מתן בטוחה "נחותה" יותר להבטחת הוצאות המשיב {ע"א 3892/98 יצחק מינא, עורך-דין נ' שמואל ז'ובינו, פדאור 99(3), 42 (1999); ע"א 4250/94 מיכל פינטו נ' נחום עמית, עורך-דין, תק-על 94(3), 261 (1994)}.

כאשר קיים חוב ברור ומגובש של המשיב למערער, יש מקום לשקול מתן פטור מחובת הפקדת עירבון, שכן במקרה כזה יש בידי המשיב בטוחה טובה ביותר להבטחת ההוצאות שייפסקו לטובתו אם יידחה הערעור שכן, המשיב יוכל לפרוע את הוצאותיו על-ידי קיזוז סכום ההוצאות מחובו למבקש {רע"א 5672/94 אברהם פלמבאום נ' יורם רענן, תק-על 95(1), 399 (1995)}. ב- רע"א 44/99 {ירדנה ציפורי נ' מגן מרדכי, פדאור 99(2), 438 (1999)} נדונה בקשה להורות על הפקדת ערובה במקום עירבון. כב' הרשמת מ' אגמון קבעה בקבלה את הבקשה כי מאחר שהסכום אותו חייב המשיב 1 למבקשת עולה על הסכום הדרוש להבטחת הוצאות המשיבים בבקשה, סבורה היא כי כספי המבקשת המוחזקים בידי המשיב 1 מהווים ערובה מספקת להבטחת הוצאותיהם של המשיבים, שכן אם תידחה בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת והיא תחוייב בתשלום הוצאות למשיבים, יוכלו המשיבים לקזז את סכום ההוצאות מחובם למבקשת {ראה גם רע"א 5672/94 אברהם פלמבאום נ' יורם רענן, פדאור 95(2), 666 (1995)}.

מצוות התקנות היא כי על בעל דין בהליכי ערעור להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד. דרישה זו ידועה ובעל דין אינו יכול להתעלם ממנה. כפועל יוצא מכך יש להגיש בקשה לפטור מעירבון יחד עם ההליך או סמוך לאחר שנדרש בעל הדין להפקיד את העירבון.

ישיבה בחיבוק ידיים משך חודשים רבים לאחר קבלת הדרישה אינה אלא התעלמות מהוראת בית-המשפט ואי-קיום הוראותיו, דבר המצדיק – כשלעצמו – דחיית ההליך {בש"א 2511/90 רום נ' שרייער, פ"ד מד(3), 589 (1990)}.

משחלף המועד להפקדת העירבון ולא הוגשה בקשה להארכת המועד להפקדתו, אין להיזקק לבקשה לפטור מעירבון המוגשת באיחור כה ניכר {רע"א 5351/90 איזידור ליבסקינד נ' אורית רינגל, תק-על 91(2), 2622 (1991)}.

ב- ע"א 1324/93 {עבדאללה אבו גרקוד נ' רותם – חברה לביטוח בע"מ, פדאור 94(3), 159 (1994)} נדונה בקשה להמרת עירבון בערבות צד ג'. בקשה זו הוגשה כחמישה חודשים לאחר תום הארכה שקיבל המבקש להפקדת העירבון, ובתגובה לקביעת הערעור לדחיה לפי תקנה 431 לתקסד"א. בית-המשפט בדחותו את הבקשה קבע כי לא זו הדרך שבעל דין צריך ללכת בה, עת הוא מבקש כי בית-המשפט יתחשב בקשייו הכלכליים ויסכים להמרת העירבון בערבות. בקשה מעין זו יש להגיש ביחד עם הגשת הערעור או, לכל המאוחר, במועד סמוך לאחר מכן.

התנהגות כמו זו של המבקש, אשר זכה פעמיים לארכה להפקדת העירבון מטעמים שונים, ולא עשה דבר למילוי חובתו, ו"נזכר" לבקש המרת העירבון בערבות רק כתגובה לקביעת הערעור לדחיה – עולה כדי זלזול בבית-המשפט ובסדרי הדין, ויש בה – כשלעצמה – כדי להוות סיבה לדחיית בקשתו על-הסף.

ב- רע"א 1605/09 {נעמי בינסקי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-על 2009(2), 186, 187 (2009)} קבעה כב' הרשמת גאולה לוין כי אין בידה "להיעתר לבקשה החלופית של המבקשים, לראות בפיקדון שהפקידו לפי החלטת כב' השופט מלצר משום עירבון. כספי הפיקדון נועדו לשם פיצוי המשיבים בגין נזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הסעד הארעי, אם תידחה הבקשה לרשות ערעור או אם יפקע הצו מסיבה אחרת (ראו, תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). העירבון, תכליתו שונה. הוא נועד להבטיח את הוצאותיו של המשיב. הוא נועד לאפשר למשיב לממש גביית הוצאות שייפסקו לטובתו, ככל שייפסקו, באופן ודאי ומהיר. נוכח העובדה שהכספים נועדו למטרות שונות, לא ניתן להסתפק בכספים שהפקידו המבקשים במסגרת ההחלטה ליתן צו ארעי, חלף הפקדת עירבון."