ערכאת הערעור
הפרקים שבספר:
- המועד להגשת ערעור בזכות (תקנה 397 לתקסד"א)
- המועד להגשת ערעור ברשות (תקנה 398 לתקנות)
- המועד להגשת ערעור על החלטה במעמד צד אחד (תקנה 398א לתקנות)
- המועד לבקשת רשות לערער (תקנה 399 לתקנות)
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 400 לתקנות)
- ערעור על פסק-דין בתביעה אזרחית (תקנה 401 לתקנות)
- מניין הימים (תקנה 402 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער לבית-המשפט של ערעור (תקנה 403 לתקנות)
- ערובה ומסמכים שיש לצרפם לבקשה לרשות לערער (תקנה 404 לתקנות)
- ערובה להוצאות בערעור ברשות (תקנה 405 לתקנות)
- תשובת המשיב בעל-פה או בכתב (תקנה 406 לתקנות)
- רשות ערעור על החלטה בעניין סעד זמני (תקנה 406א לתקנות)
- החלטת בית-המשפט והמצאתה (תקנה 407 לתקנות)
- הרשות לערער מסוייגת (תקנה 408 לתקנות)
- אין ערעור על רשות לערער (תקנה 409 לתקנות)
- הגשת בקשת רשות לערער כהגשת ערעור (תקנה 410 לתקנות)
- הפיכת בקשה לכתב ערעור (תקנה 410א לתקנות)
- השגה על החלטות שאינן פסק-דין (תקנה 411 לתקנות)
- הגשת ערעור (תקנה 412 לתקנות)
- תוכן כתב הערעור (תקנה 413 לתקנות)
- נימוקי הערעור (תקנה 414 לתקנות)
- נימוקים שלא פורשו (תקנה 415 לתקנות)
- פטור מנימוקי ערעור (תקנה 416 לתקנות)
- מחיקת נימוקים ותיקונם (תקנה 417 לתקנות) ומהם השיקולים בבואו של בית-המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתב-הערעור
- פרטים נוספים (תקנה 418 לתקנות)
- מסמכים שיש לצרפם לכתב הערעור (תקנה 419 לתקנות)
- מסמכים שיש להמציאם למשיבים (תקנה 420 לתקנות) והמועד להגשת ערעור שכנגד
- ערעור שאינו בהתאם להוראות (תקנה 421 לתקנות)
- איחוד בעלי דין (תקנה 422 לתקנות)
- ערעור על תובענות שאוחדו (תקנה 423 לתקנות)
- מיהו משיב (תקנה 424 לתקנות)
- צירוף משיב בידי בית-המשפט (תקנה 425 לתקנות)
- הוצאות הערעור (תקנה 427 לתקנות)
- עירבון (תקנה 428 לתקנות)
- ערובה במקום עירבון (תקנה 429 לתקנות)
- קביעת ערובה (תקנה 430 לתקנות)
- דחיית ערעור מהיעדר ערובה (תקנה 431 לתקנות)
- פטור מחובת עירבון (תקנה 432 לתקנות)
- שינוי החלטה בעניין עירבון (תקנה 433 לתקנות)
- ערעור-שכנגד טעון הודעה (תקנה 434 לתקנות)
- הודעה כשהמערער פטור מערובה ואי-הגשת הודעה (תקנות 435 ו- 436 לתקנות)
- תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)
- דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
- עיקרי טיעון (תקנה 446 לתקנות)
- הדיון בערעור (תקנה 447 לתקנות)
- סיכום טענות בכתב (תקנה 448 לתקנות)
- טענת פגם או אי-קיום תנאי (תקנה 449 לתקנות)
- אי-התייצבות בערעור (תקנה 450 לתקנות)
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 451 לתקנות)
- היסוד להכרעה בערעור (תקנה 453 לתקנות)
- הכרעה על יסוד נימוק שונה (תקנה 454 לתקנות)
- החזרת הדיון לבית-המשפט בערכאה קודמת (תקנה 455 לתקנות)
- התנגדות לממצאי בית-המשפט בערכאה הקודמת (תקנה 456 לתקנות)
- ראיות נוספות בערעור (תקנה 457 לתקנות)
- כיצד גובים עדות נוספת (תקנה 458 לתקנות)
- מתן פסק-הדין בערעור (תקנה 459 לתקנות)
- תוכן פסק-הדין בערעור (תקנה 460 לתקנות)
- פסק-דין מוסכם (תקנה 461 לתקנות)
- סמכותו של בית-המשפט בערעור (תקנה 462 לתקנות)
- שימוע ההחלטה (תקנה 463 לתקנות)
- החלטה תיערך בצורת פסיקתא (תקנה 464 לתקנות)
- בקשה להחלטת ביניים (תקנה 465 לתקנות)
- עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (תקנה 466 עד 471 לתקנות)
- הארכת מועדים להגשת ערעור
- נטל ההוכחה להגשת הערעור במועדו - על מי מוטל?
- התערבותה של ערכאת הערעור - אימתי?
- ערעור על החלטת רשם (סעיף 96 לחוק בתי-המשפט)
- "פסק-דין" למול "החלטה אחרת"
- ערעור על החלטת רשם (תקנה 31 ו- 32 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- מהו המועד הקובע לצורך הגשת ערעור - מועד מתן פסק-הדין או מועד מתן הפסיקתא (תקנה 198 לתקנות)?
- ערעור על פסק-דין שניתן על דרך הפשרה (סעיף 79א לחוק בתי-משפט)
- פגרות
- הוראות משלימות (תקנה 43 לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000)
- תקופות (סעיף 10(א) לחוק הפרשנות)
- תיקון טעות בפסק-דין (סעיף 81(ג) לחוק בתי-המשפט)
- ערכאת הערעור בערכאות שונות (הוראות חיקוק)
דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)
תקנה 445 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"445. דיון מקדמי בערעור (404) (תיקונים: התשמ"ט (מס' 2), התשנ"ו (מס' 2))
(א) נשיא בית-המשפט העליון, או נשיא בית-משפט מחוזי, לפי העניין, רשאי למנות שופט של אותו בית-משפט שינהל דיון מקדמי לצורך הכנת הערעור, במגמה לייעל את הדיון בערעור, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין; עשה כן, תומצא לבעלי הדין הודעה על קיום הדיון המקדמי ועל תאריך הדיון בו לפחות שבעה ימים מראש.
(ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת-משנה (א), מוסמך שופט בדיון מקדמי;
(1) לבדוק אם כתב ערעור ערוך כדין ומפורט כראוי, ולהורות על הבהרתו, פירוטו או תיקונו;
(2) לברר מה הן השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בערעור, לתחום אותן ולערוך את רשימת הפלוגתאות;
(3) להורות כי יימחק או יתוקן כל נימוק בכתב הערעור שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו;
(4) לתת סעד זמני;
(5) להגדיר בעל דין כצד פורמאלי או להגביל, בהסכמתו של בעל דין, את היקף השתתפותו בטיעונים שיושמעו בערעור;
(6) להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב, כאמור בתקנה 448, ולהגביל את היקף הסיכומים;
(7) לקבוע את אופן הדיון בערעור ואת הסדר שבו יתברר, ולקצוב זמן לטיעוני הצדדים;
(8) לתת תוקף של פסק-דין להסדר פשרה.
(ג) שופט בדיון מקדמי רשאי להורות שבעלי הדין ובאי-כוחם יתייצבו בעצמם לדיון המקדמי, והוראות תקנה 147 יחולו בשינויים המחוייבים; לא התייצב בעל דין או בא-כוחו כאמור, רשאי השופט, בנוסף לכל צו אחר שהוא מוסמך לתיתו לפי תקנות אלה, להורות בדבר תשלום הוצאות.
(ד) לא מינה נשיא בית-המשפט שופט כאמור בתקנת-משנה (א), או אם נסתיים הדיון המקדמי, יקבע בית-המשפט או הרשם תאריך לדיון בערעור, יודיע עליו לבעלי הדין ורשאי הוא לקצוב זמן לטיעוניהם."
באשר לסוגיית סמכות ערכאת הערעור בדיון מקדמי הביע כב' השופט ש' לוין את דעתו לפיה "יש לתת לדיבור 'דיון מקדמי בערעור' פרשנות מרחיבה; בכך אין אנו פוגעים בעקרונות כלליים, משום שהדיון בערעור שיש בו אפילו לכאורה שמץ של עילה עדיין יתברר לגופו בהרכב של שלושה, כשהוא 'מנופה' מטענות טרומיות. דוגמה לטענות כאלה: שהערעור הוגש באיחור או שהוגש ללא נטילת רשות אך גם טענות-סף אחרות, המצדיקות את מחיקתו מהטעם שעל פניו אין בו ממש, משום שהוא חסר עילה שבדין או משום 'שאין בו צורך, או שהוא מביש'" {רע"א 5007/92 לוין נ' ארנס ואח', פ"ד מח(1), 653 (1994); בר"ע 634/02 כהן משה נ' סלקום ישראל בע"מ, פדאור 05(8), 672 (2005)}.
קדם הערעור מתנהל בפני דן יחיד. הוא נועד לבדוק שאכן יש צורך להעביר את הערעור לדיון בפני הרכב. הוא מוודא שהערעור, כפי שהוגש, בשל ומוכן לדיון שכזה. רק לאחר הבדיקה יקבע המועד ל"דיון בערעור".
אין פסול איפוא בכך שהמשיבים הגישו ערעורם שכנגד יום אחד לפני הדיון המקדמי בערעור, שכן הוא הוגש שבעה ימים לפחות לפני הדיון בערעור {ע"א 2835/00 חיים אהרון נ' רוזנצוויג יהושע, פדאור 02(13), 581 (2002)}.
תכליתה של תקנה 445 לתקסד"א, להקנות לבית-המשפט שלערעור את הסמכות לזמן בעל דין לדיון, מקום שבו נוכחותו האישית עשויה לתרום תרומה של ממש להמשך ניהולו היעיל וההוגן של ההליך, וכאשר אין בייצוגו על-ידי בא-כוחו כדי לפתור את הסוגיה הדורשת פתרון {בש"א (שלום יר') 9410/04 נס שובל נ' רחל פרתוק, תק-של 2005(1), 10081, 10083 (2005); רע"א 7340/01 סינגל טורס נ' יובל, פ"ד נו(2), 1 (2001)}.
אולם כאשר זימונו של בעל הדין איננו צפוי להשיג תכלית זו, מן הדין להימנע מהיזקקות לסמכות הקבועה בתקנה. עמד על כך כב' השופט ח' כהן בעניין אחר שבגדרו הורה בית-המשפט על התייצבותו האישית של קטין לדיון מקדמי. באותו עניין קבע כב' השופט ח' כהן כי "הסמכות הנתונה בידי בית-המשפט להורות על התייצבות אישית של בעל דין, נתונה לו אך לצורך ולמטרה של ממש; והסמכות הנתונה לו במיוחד על-פי תקנה 147, נתונה לו אך לצורך ולמטרה של קדם-משפט, כפי האמור בתקנה 143. קטין כבן עשר שנים אינו מסוגל לעזור לבית-המשפט אף באחד העניינים המנויים בתקנה 143; והצגתו בתורת 'מוצג' אינה בין העניינים שלשמם מותר לו לבית-המשפט להורות על התייצבותו האישית" {ע"א 274/74 רוזנברג נ' פריימן, פ"ד כח(2), 733, 736 (1974); רע"א 7340/01 סיגנל טורס בע"מ נ' שלמה יובל, פ"ד נו(2), 1 (2001)}.
ב- בש"א (מחוזי יר') 4024/04 {אהרון כהן נ' חיים שושן, תק-מח 2004(1), 4858 (2004)} נדונה בקשה לפסילת ההרכב. בית-המשפט בדחותו הטענה קבע כי על-פי תקנה 445(א) לתקסד"א, אחת מהמטרות של הדיון המקדמי בערעור היא "לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין".
פשיטא, שהצעות לסיים את המחלוקת בפשרה יכולות לבוא בשלב הדיוני הנ"ל. הצעה לצד לחזור בו מערעור או להסכים לקבלת הערעור, אף היא הצעת פשרה.
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 3570/05 {עלא"צ בע"מ נ' פינוקט בע"מ, תק-מח 2005(1), 13720, 13721 (2005)} טענו המשיבים כי תקנה 445 לתקסד"א, העוסקת בסמכויות בית-המשפט בדיון מקדמי בערעור, אינה כוללת את הסמכות למחוק או לדחות את הערעור על-הסף וכן שתקנה 101 לתקסד"א אינה מתייחסת לערעור.
כב' השופטת הילה גרסטל קבעה כי לשופט בדיון מקדמי בערעור אין סמכות לדחות ערעור לגופו אף אם סבור הוא שהערעור חסר סיכוי לגופו. לשם דחיית ערעור לגופו, כמו גם לשם קבלתו, יש צורך במותב תלתא. סמכויותיו של שופט בדיון מקדמי מעוגנות בתקנה 445 לתקסד"א - ואין בלתן.
על-פי תקנה 445(ב)(3) לתקסד"א מוסמך בית-משפט שלערעור, בדיון מקדמי, להורות על מחיקת סעיפי הערעור שאין בהם צורך {ע"א (מחוזי ת"א) 2967/02 פומודנט שירותים בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-מח 2004(2), 3160, 3161 (2004)} או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו.
על-פי תקנה 445(ב)(4) לתקסד"א ליתן סעד זמני. ב- רע"א 9522/09 {טוף מרום הגולן (2000) בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2010(1), 906, 908 (2010)} קבע בית-המשפט כי טענתה של המבקשת לפיה השופט לא היה מוסמך ליתן את פסק-הדין במסגרת קדם הערעור אינה יכולה להישמע שכן, תקנה 445(ב)(4) לתקסד"א מסמיכה שופט לתת סעד זמני במסגרת הדיון המקדמי בערעור ובמקרה דנן, כך עשה בית-המשפט המחוזי עת הכריע בבקשת המבקשת והמשיבים 3-2 לעיכוב ביצועו פסק-דינו של בית-משפט השלום.
על-פי תקנה 445(ב)(5) לתקסד"א בסמכותו של שופט, בדיון מקדמי בערעור, להגדיר בעל דין כצד פורמאלי. ב- בר"ע (מחוזי חי') 1603/98 {רעיה לובנהיים נ' מרים שוורץ, תק-מח 98(3), 769, 771 (1998)} קבע כב' השופט מ' הס כי המערערות צירפו את האפוטרופוס הכללי כמשיב פורמאלי, ומשלא הורה להעביר את בקשתן אף לתגובתו - הרי שבית-המשפט אישר בדיעבד את אופן צירופו ואת מעמדו של האפוטרופוס הכללי בענייננו וזאת מכוח סמכותו של בית-המשפט לפי תקנה 445(ב)(5) לתקסד"א.
על-פי תקנה 445(ב)(8) לתקסד"א, בסמכותו של בית-משפט שלערעור ליתן תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנערך בין הצדדים {ע"א (מחוזי חי') 7420-06-10 עזבון המנוח אחמד מחמד חסאן בנאת נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010(3), 15887 (2010); ע"א (מחוזי חי') 3715-11-09 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' בייצר גל, תק-מח 2010(3), 7403, 7404 (2010); ע"א (מחוזי חי') 35634-02-10 אחמד דאוד פייאד נ' סובחי יחיא, תק-מח 2010(3), 4623 (2010); ע"א (מחוזי חי') 39022-12-09 יניב אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ. (1994 ) בע"מ, תק-מח 2010(2), 23410 (2010)}.

