botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

דיון מקדמי בערעור (תקנה 445 לתקנות)

תקנה 445 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"445. דיון מקדמי בערעור (404) (תיקונים: התשמ"ט (מס' 2), התשנ"ו (מס' 2))
(א) נשיא בית-המשפט העליון, או נשיא בית-משפט מחוזי, לפי העניין, רשאי למנות שופט של אותו בית-משפט שינהל דיון מקדמי לצורך הכנת הערעור, במגמה לייעל את הדיון בערעור, לפשטו, לקצרו ולהחישו וכן כדי לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין; עשה כן, תומצא לבעלי הדין הודעה על קיום הדיון המקדמי ועל תאריך הדיון בו לפחות שבעה ימים מראש.
(ב) מבלי לפגוע בכלליות האמור בתקנת-משנה (א), מוסמך שופט בדיון מקדמי;
(1) לבדוק אם כתב ערעור ערוך כדין ומפורט כראוי, ולהורות על הבהרתו, פירוטו או תיקונו;
(2) לברר מה הן השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בערעור, לתחום אותן ולערוך את רשימת הפלוגתאות;
(3) להורות כי יימחק או יתוקן כל נימוק בכתב הערעור שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו;
(4) לתת סעד זמני;
(5) להגדיר בעל דין כצד פורמאלי או להגביל, בהסכמתו של בעל דין, את היקף השתתפותו בטיעונים שיושמעו בערעור;
(6) להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב, כאמור בתקנה 448, ולהגביל את היקף הסיכומים;
(7) לקבוע את אופן הדיון בערעור ואת הסדר שבו יתברר, ולקצוב זמן לטיעוני הצדדים;
(8) לתת תוקף של פסק-דין להסדר פשרה.
(ג) שופט בדיון מקדמי רשאי להורות שבעלי הדין ובאי-כוחם יתייצבו בעצמם לדיון המקדמי, והוראות תקנה 147 יחולו בשינויים המחוייבים; לא התייצב בעל דין או בא-כוחו כאמור, רשאי השופט, בנוסף לכל צו אחר שהוא מוסמך לתיתו לפי תקנות אלה, להורות בדבר תשלום הוצאות.
(ד) לא מינה נשיא בית-המשפט שופט כאמור בתקנת-משנה (א), או אם נסתיים הדיון המקדמי, יקבע בית-המשפט או הרשם תאריך לדיון בערעור, יודיע עליו לבעלי הדין ורשאי הוא לקצוב זמן לטיעוניהם."

באשר לסוגיית סמכות ערכאת הערעור בדיון מקדמי הביע כב' השופט ש' לוין את דעתו לפיה "יש לתת לדיבור 'דיון מקדמי בערעור' פרשנות מרחיבה; בכך אין אנו פוגעים בעקרונות כלליים, משום שהדיון בערעור שיש בו אפילו לכאורה שמץ של עילה עדיין יתברר לגופו בהרכב של שלושה, כשהוא 'מנופה' מטענות טרומיות. דוגמה לטענות כאלה: שהערעור הוגש באיחור או שהוגש ללא נטילת רשות אך גם טענות-סף אחרות, המצדיקות את מחיקתו מהטעם שעל פניו אין בו ממש, משום שהוא חסר עילה שבדין או משום 'שאין בו צורך, או שהוא מביש'" {רע"א 5007/92 לוין נ' ארנס ואח', פ"ד מח(1), 653 (1994); בר"ע 634/02 כהן משה נ' סלקום ישראל בע"מ, פדאור 05(8), 672 (2005)}.

קדם הערעור מתנהל בפני דן יחיד. הוא נועד לבדוק שאכן יש צורך להעביר את הערעור לדיון בפני הרכב. הוא מוודא שהערעור, כפי שהוגש, בשל ומוכן לדיון שכזה. רק לאחר הבדיקה יקבע המועד ל"דיון בערעור".

אין פסול איפוא בכך שהמשיבים הגישו ערעורם שכנגד יום אחד לפני הדיון המקדמי בערעור, שכן הוא הוגש שבעה ימים לפחות לפני הדיון בערעור {ע"א 2835/00 חיים אהרון נ' רוזנצוויג יהושע, פדאור 02(13), 581 (2002)}.

תכליתה של תקנה 445 לתקסד"א, להקנות לבית-המשפט שלערעור את הסמכות לזמן בעל דין לדיון, מקום שבו נוכחותו האישית עשויה לתרום תרומה של ממש להמשך ניהולו היעיל וההוגן של ההליך, וכאשר אין בייצוגו על-ידי בא-כוחו כדי לפתור את הסוגיה הדורשת פתרון {בש"א (שלום יר') 9410/04 נס שובל נ' רחל פרתוק, תק-של 2005(1), 10081, 10083 (2005); רע"א 7340/01 סינגל טורס נ' יובל, פ"ד נו(2), 1 (2001)}.

אולם כאשר זימונו של בעל הדין איננו צפוי להשיג תכלית זו, מן הדין להימנע מהיזקקות לסמכות הקבועה בתקנה. עמד על כך כב' השופט ח' כהן בעניין אחר שבגדרו הורה בית-המשפט על התייצבותו האישית של קטין לדיון מקדמי. באותו עניין קבע כב' השופט ח' כהן כי "הסמכות הנתונה בידי בית-המשפט להורות על התייצבות אישית של בעל דין, נתונה לו אך לצורך ולמטרה של ממש; והסמכות הנתונה לו במיוחד על-פי תקנה 147, נתונה לו אך לצורך ולמטרה של קדם-משפט, כפי האמור בתקנה 143. קטין כבן עשר שנים אינו מסוגל לעזור לבית-המשפט אף באחד העניינים המנויים בתקנה 143; והצגתו בתורת 'מוצג' אינה בין העניינים שלשמם מותר לו לבית-המשפט להורות על התייצבותו האישית" {ע"א 274/74 רוזנברג נ' פריימן, פ"ד כח(2), 733, 736 (1974); רע"א 7340/01 סיגנל טורס בע"מ נ' שלמה יובל, פ"ד נו(2), 1 (2001)}.
ב- בש"א (מחוזי יר') 4024/04 {אהרון כהן נ' חיים שושן, תק-מח 2004(1), 4858 (2004)} נדונה בקשה לפסילת ההרכב. בית-המשפט בדחותו הטענה קבע כי על-פי תקנה 445(א) לתקסד"א, אחת מהמטרות של הדיון המקדמי בערעור היא "לברר אם יש מקום לפשרה בין בעלי הדין".

פשיטא, שהצעות לסיים את המחלוקת בפשרה יכולות לבוא בשלב הדיוני הנ"ל. הצעה לצד לחזור בו מערעור או להסכים לקבלת הערעור, אף היא הצעת פשרה.

ב- בש"א (מחוזי ת"א) 3570/05 {עלא"צ בע"מ נ' פינוקט בע"מ, תק-מח 2005(1), 13720, 13721 (2005)} טענו המשיבים כי תקנה 445 לתקסד"א, העוסקת בסמכויות בית-המשפט בדיון מקדמי בערעור, אינה כוללת את הסמכות למחוק או לדחות את הערעור על-הסף וכן שתקנה 101 לתקסד"א אינה מתייחסת לערעור.

כב' השופטת הילה גרסטל קבעה כי לשופט בדיון מקדמי בערעור אין סמכות לדחות ערעור לגופו אף אם סבור הוא שהערעור חסר סיכוי לגופו. לשם דחיית ערעור לגופו, כמו גם לשם קבלתו, יש צורך במותב תלתא. סמכויותיו של שופט בדיון מקדמי מעוגנות בתקנה 445 לתקסד"א - ואין בלתן.

על-פי תקנה 445(ב)(3) לתקסד"א מוסמך בית-משפט שלערעור, בדיון מקדמי, להורות על מחיקת סעיפי הערעור שאין בהם צורך {ע"א (מחוזי ת"א) 2967/02 פומודנט שירותים בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, תק-מח 2004(2), 3160, 3161 (2004)} או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן, לסבכו או להשהותו.

על-פי תקנה 445(ב)(4) לתקסד"א ליתן סעד זמני. ב- רע"א 9522/09 {טוף מרום הגולן (2000) בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2010(1), 906, 908 (2010)} קבע בית-המשפט כי טענתה של המבקשת לפיה השופט לא היה מוסמך ליתן את פסק-הדין במסגרת קדם הערעור אינה יכולה להישמע שכן, תקנה 445(ב)(4) לתקסד"א מסמיכה שופט לתת סעד זמני במסגרת הדיון המקדמי בערעור ובמקרה דנן, כך עשה בית-המשפט המחוזי עת הכריע בבקשת המבקשת והמשיבים 3-2 לעיכוב ביצועו פסק-דינו של בית-משפט השלום.

על-פי תקנה 445(ב)(5) לתקסד"א בסמכותו של שופט, בדיון מקדמי בערעור, להגדיר בעל דין כצד פורמאלי. ב- בר"ע (מחוזי חי') 1603/98 {רעיה לובנהיים נ' מרים שוורץ, תק-מח 98(3), 769, 771 (1998)} קבע כב' השופט מ' הס כי המערערות צירפו את האפוטרופוס הכללי כמשיב פורמאלי, ומשלא הורה להעביר את בקשתן אף לתגובתו - הרי שבית-המשפט אישר בדיעבד את אופן צירופו ואת מעמדו של האפוטרופוס הכללי בענייננו וזאת מכוח סמכותו של בית-המשפט לפי תקנה 445(ב)(5) לתקסד"א.

על-פי תקנה 445(ב)(8) לתקסד"א, בסמכותו של בית-משפט שלערעור ליתן תוקף של פסק-דין להסדר פשרה שנערך בין הצדדים {ע"א (מחוזי חי') 7420-06-10 עזבון המנוח אחמד מחמד חסאן בנאת נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010(3), 15887 (2010); ע"א (מחוזי חי') 3715-11-09 מדינת ישראל - משרד החינוך נ' בייצר גל, תק-מח 2010(3), 7403, 7404 (2010); ע"א (מחוזי חי') 35634-02-10 אחמד דאוד פייאד נ' סובחי יחיא, תק-מח 2010(3), 4623 (2010); ע"א (מחוזי חי') 39022-12-09 יניב אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ. (1994 ) בע"מ, תק-מח 2010(2), 23410 (2010)}.