botox
הספריה המשפטית
ערכאת הערעור

הפרקים שבספר:

תיק מוצגים (תקנות 437 עד 444 לתקנות)

1. הגשת העתקי מוצגים בידי המערער (תקנה 437 לתקנות)
תקנה 437 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"437. הגשת העתקי מוצגים בידי המערער (393א)
(א) מערער המבקש להסתמך בשעת הדיון בערעור על מסמכים שהוצגו לפני בית-המשפט בערכאות הקודמות (להלן: המוצגים), יגיש לבית-המשפט שלערעור העתקים מהם מודפסים במכונת כתיבה בצורה נוחה לקריאה, או בצילום.
(ב) נוכח הרשם שצילום של מסמך אינו נוח לקריאה, רשאי הוא לצוות על בעל הדין שהגישו להגיש לבית-המשפט, תוך מועד שיקבע, העתק אחר של אותו מסמך, בצורה נוחה לקריאה."

הגשת מסמך לבית-המשפט אינה עניין טכני של מה בכך, והיא כרוכה – אם צד שכנגד עומד על כך – בדיון בעניין כשרותו או קבילותו. מסמך המגיע לתיק בית-המשפט, נמצא שם פיסית, אך אין הוא בחזקת ראיה, כל עוד לא הוצג וקובל ככזה על-ידי בית-המשפט {ע"א 4559/99 צבי ביקל נ' ב.ע.פ. בע"מ, פדאור 00(4), 245 (2000)}.

תקנה 437(א) לתקסד"א, מתירה לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית-המשפט הערכאות הקודמות".
כאשר מדובר במוצגים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית {ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(2), 345 (1986) או לחילופין, התקבלו כראיה בהחלטה על הגשת ראיות נוספות של בית-המשפט שלערעור {ע"א 3966/01 יהושע TBWA פרסום ושווק בע"מ נ' בון מארט מילניום בע"מ (בפירוק) (לא פורסם) ואסמכתאות שם}.

לעומת זאת, יכול שמסמך יובא על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית של צד ולא לעניין עובדתי. במצב זה אין המדובר בראיה אלא באסמכתא משפטית, ועל מסמך כזה לא יחולו הוראות הנוגעות להגשת ראיות {ע"א 5679/08 בנק לאומי לישראל נ' שלמה גבאי, תק-על 2009(3), 4105, 4106 (2009); ע"א 4085/07 דבורה אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ, תק-על 2008(4), 3222, 3223 (2008); ע"א 4351/07 פוליבה בע"מ נ' רחמים רפאולב, תק-על 2008(4), 543, 544 (2008)}.

כך לדוגמה {ע"א 2886/05 אליהו אשכנזי נ' גאנדין לודמילה, פדאור 06(4), 581 (2006)}, טופס הפניה והוראות מערכת לניהול מידע אשר צורפו לתיק המוצגים של המשיבות, על-אף שסומנו, אולם לא נתקבלו כראיה, הוצאו מתיק מוצגים שהגיש בעל דין. מוצגים אלה יכולים להיות מוגשים רק לאחר הגשת בקשה מיוחדת להוספת ראיות על-פי סדרי הדין הקבועים בעניין זה.

כל עוד לא הוחלט בבקשה להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור {עע"מ 9773/08 ניב בטחון (1997) בע"מ נ' עירית עפולה, תק-על 2009(1), 5221, 5222 (2009)}, לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה נתבקשה {ע"א 3966/01 יהושע TBWA פרסום ושיווק בע"מ נ' בון מארט מילניום בע"מ (בפירוק), תק-על 2002(3), 1832 (2002)}. על הבקשה להגשת הראיה הנוספת, וכפי שנראה בהמשך החיבור, לציין עיקר מהותה של הראיה בלי לצרפה, ויובאו בה נימוקים להגשתה של הראיה בשלב זה של ההליכים {ע"א 4670/03 י.מ.ש השקעות בע"מ נ' כלל (ישראל) בע"מ, פדאור 03(7), 280 (2003)}.

התקנות מורות כי מסמכים שהמערער מעוניין להסתמך עליהם בערעור, ואשר הוגשו בערכאות קודמות, עליו להגישם לבית-המשפט שלערעור (תקנה 437 לתקסד"א). כך גם לגבי אסמכתאות שברצונו של צד להסתמך עליהן בערעור (תקנה 446 לתקסד"א) {רע"א 7809/05 הלשכה הגדולה למדינת ישראל של בונים חופשיים, קדמונים ומקובלים נ' עיריית תל-אביב, פדאור 05(32), 298 (2005)}.

צירופן של ראיות לכרך מוצגים בערעור, וכן הסתמכות וציטוט מתוכן בכתבי טענות, בלא שהראיות הוגשו כדין בערכאה הדיונית ובלא שניתנה לגביהן החלטה בדבר הגשת ראיות נוספות בערעור, היא שלא כדין. לפיכך, טענות בסיכומים בכתב, המבוססות על מוצגים שהוגשו שלא כדין, דינן להימחק מן הסיכומים, שכן יש בהן כדי להכניס, שלא כדין, לתיק בית-המשפט ראיות אשר הגשתן לא הותרה {ע"א 3966/01 יהושע TBWA פרסום ושיווק בע"מ נ' בון מארט מילניום בע"מ (בפירוק), פדאור 02(2), 637 (2002)}.

נכון הוא, כי תקנה 437 לתקסד"א, העוסקת בצירוף תיק מוצגים, חלה על מערער, ולא על מבקש רשות לערער. נכון גם, כי תקנה זו הוחלה על בקשת רשות לערער, מקום בו דן בית-המשפט בבקשת רשות לערער כבערעור כאמור בתקנה 410 לתקסד"א, או מקום בו הוגשה בקשת רשות לערער מקום בו עומדת לבעל דין זכות ערעור כאמור בתקנה 410א לתקסד"א.

יחד עם זאת, כעניין של נוהג, פעמים רבות מצורפים לבקשת רשות לערער (או לתשובה לה, אם כזו נתבקשה) מסמכים הצריכים לעניין, ואשר יש בהם כדי לשפוך אור על המקרה, עובדותיו ונסיבותיו. מסמכים אלה מצורפים בדרך-כלל כנספחים לבקשה, ולא כ"מוצגים" במובן תקנה 437 לתקסד"א הנזכרת לעיל. ככלל, נוהג זה אינו מעורר קושי. אכן, שימוש סביר של צדדים בנוהג זה תורם ליכולתו של בית-המשפט לדון בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולהכריע בהן.

אין קושי בעצם צירופם של נספחים כאמור לבקשת הרשות לערער, גם אם כונו על-ידי המבקש "תיק מוצגים" {רע"א 7020/01 בסרייב אלכסנדר נ' עיריית חדרה, פדאור 01(2), 177 (2001)}.

ב- ע"א 1861/99 {ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ נ' חברת הכשרת הישוב לישראל בע"מ, פדאור 01(2), 353 (2001)} קבע בית-המשפט כי בעל דין אינו רשאי להיבנות מפעולה שעשה שלא כדין. אם צירף ראיה לתיק אף שלא הותר לו הדבר, הרי שעצם צירופה, או הבאת דברים מתוכה, הם חסרי תוקף, אלא אם ניתנה לכך הסכמה של הצד שכנגד והדבר מקבל משנה-תוקף כאשר בקשה להגשת ראיה נדחתה על-ידי בית-המשפט.

ב- עע"מ 4821/09 {יהודה דוידיאן נ' שר הפנים, תק-על 2010(2), 1990 (2010)} קבע כב' הרשם גיא שני כי התיק המוצגים שהגישו המערערים - הכולל בין היתר מסמכים המאוחרים לפסק-הדין של בית המשפט המחוזי - אינו עומד בדרישות תקנה 437 לתקסד"א.

ב- עמ"נ (מחוזי נצ') 105/09 {עבדי אברהם נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה טבריה, תק-מח 2009(4), 3203, 3209 (2009)} קבע כב' השופט תאופיק כתילי כי חוות-הדעת האקוסטית אותה צירפה המשיבה כנספח לכתב הערעור לא התקבלה לעיון בהליכים לפני השמאית ולפני ועדת הערר, מן הטעם שהמומחה האקוסטי מונה בהסכמת הצדדים ולכן לא היה מקום להתיר הגשת חוות-דעת נוספת מטעם מי מהצדדים.

על כן, בהליך דנן (הערעור) עשתה המשיבה דין לעצמה וצירפה את חוות הדעת מבלי לקבל את אישור בית-המשפט. חוות-דעת זו אינה בבחינת "מוצג" עליו רשאית המשיבה להסתמך כאמור בתקנה 437 לתקסד"א, מאחר ולא מדובר במסמך שהוצג בפני הערכאה הקודמת והוא אף אינו מסמך שהערכאה הקודמת "צריכה הייתה לקבל", כמשמעות הדברים בתקנה 457(א) לתקסד"א. לפיכך, לא היה כל מקום לצרף את חוות-הדעת מטעם המשיבה, ועל בית-המשפט שלערעור להימנע מהתייחסות לתוכנה.

2. הזמן להגשה (תקנה 438 לתקנות)
תקנה 438 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"438. הזמן להגשה (393ב)
העתקי המוצגים יוגשו:
(1) אם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה – תוך חמישה-עשר ימים מהיום שנמסרה למערער הודעה על השמיעה;
(2) אם לא הורה בית-המשפט כאמור – יחד עם הגשת הסיכומים שבכתב."

תקנה 438(1) לתקסד"א קובעת כי במידה ובית-משפט שלערעור הורה על שמיעת טענות בעל-פה, אזי, יש על המערער להגיש את העתקי המוצגים תוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על שמיעת הטענות בעל-פה {ע"א (מחוזי יר') 5133-10 רוני בנימין נ' דני צלמרו, תק-מח 2010(2), 21416 (2010); ע"א (מחוזי יר') 16546-05-10 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-מח 2010(2), 18656 (2010); ע"א (מחוזי יר') 5138-10 עמותת ישיבת הר"ן בית מדרש גבוה לתלמוד נ' ישראל סגל, תק-מח 2010(2), 7588 (2010); ע"א (מחוזי יר') 2472/08 יהודה זר נ' מושב בית מאיר, תק-מח 2009(1), 11590 (2009)}.

על-פי תקנה 438(2) לתקסד"א, ניתן להגיש תיק מוצגים ביחד עם הגשת הסיכומים {בג"צ 7704/02, ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' שר העבודה והרווחה, תק-על 2003(3), 879 (2003)}. ב- ע"א 8708/96 {יוסף שיר נ' יחזקאל שיר, תק-על 2001(1), 755 (2001)} קבעה כב' הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ כי במקרה ונקבע מועד להשלמת הטיעון, חלה תקנה 438(2) לתקסד"א ולא תקנה 438(1) לתקסד"א.

ב- ע"א 2909/98 {תערובות הצפון בע"מ נ' הזרע (1939) בע"מ, פ"ד נד(3), 652 (1999)} קבעה כב' הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ כי תקנה 438 סיפא לתקסד"א, קובעת כי העתקי המוצגים עליהם מבקש המערער להסתמך בערעור יוגשו עם הגשת הסיכומים בכתב. מכאן, שהיה על המערערת להגיש את תיק המוצגים מטעמה יחד עם סיכומיה הראשיים, וזאת על מנת שמוצגים אלה יהיו בפני המשיבה בעת הכנת סיכומיה. משצירפה המערערת את תיק המוצגים לסיכומי תשובתה, חרגה מהוראות התקנה הנ"ל.




3. תיק המוצגים (תקנה 439 לתקנות)
תקנה 439 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"439. תיק המוצגים (393ג)
(א) העתקי המוצגים יהיו מסומנים במספר הסידורי שניתן למוצגים בבית-המשפט שבו הוגשו, ויתוייקו בתיק מיוחד (להלן: תיק המוצגים) לפי מספר סידורי, מוצגי התובע תחילה ומוצגי הנתבע לאחריהם.
(ב) על גבי תיק המוצגים יירשמו שמות בעלי הדין כאמור בתקנה 413(1) ו-(2), מספר הערעור והערה "מוצגי המערער"; בעטיפה הפנימית, או בגליון שיתוייק לפני ההעתקים, ירשום המערער את ההעתקים שנכללו בתיק לפי מספרם הסידורי."

במסגרת תיק המוצגים יש לסמן כל מסמך "במספר הסידורי שניתן למוצגים בבית-המשפט שבו הוגשו", כאמור בתקנה 439(א) רישא לתקסד"א. תקנה זו גם קובעת כי מסמכים אלה יתוייקו בתיק מיוחד, הוא תיק המוצגים, לפי מספר סידורי, מוצגי התובע תחילה מוצגי הנתבע לאחריהם, כאמור בתקנה 439(א) סיפא לתקסד"א {ע"מ (מחוזי יר') 829/05 ש' ג' נ' ד' ג', תק-מח 2006(1), 1877, 1882 (2006)}.

נציין, כי כללים אלה חלים גם על המשיב, אשר רוצה להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים שהגיש המערער, וכפי שנראה להלן בתקנה 441 לתקסד"א.



4. המצאת תיק המוצגים (תקנה 440 לתקנות)
תקנה 440 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"440. המצאת תיק המוצגים (393ד)
תיק המוצגים, יחד עם רשימה של המוצגים הכלולים בו, יוגש לבית-המשפט במספר עתקים מספיק לשם המצאה למשיבים ובעוד עותק נוסף עבור בית-המשפט, ואם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה – בעוד שלושה עתקים נוספים עבור בית-המשפט."

ב- ע"א 1661/09 {אשר שינברגר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה, תק-על 2010(2), 3691 (2010)} קבעה כב' הרשמת דנה כהן-לקח "אשר לבקשה הנוגעת לתיק המוצגים - אין בידי לקבלה. בהתאם לתקנה 440 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על תיק המוצגים המוגש לערכאת הערעור לקראת שמיעת טענות שבעל-פה, להיות מוגש בשלושה עותקים עבור בית-המשפט. למיטב הבנתי, תיק המוצגים של בית-המשפט המחוזי קיים בעותק אחד בלבד. ממילא יהא על המערערים להכין תיק מוצגים לערעור, בשני עותקים נוספים לפחות. כמו כן, המערערים מבהירים, כי טרם וידאו כי כל המוצגים שברצונם להגיש בערעור אכן נמצאים פיזית בתיק המוצגים של בית-המשפט המחוזי, ומבקשים לפיכך לשמור על זכותם לצרף מוצגים נוספים בהמשך, ככל שידרשו. בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לבקשה הנדונה. המערערים יגישו, איפוא, את סיכומיהם יחד עם תיק מוצגים לערעור בשלושה עותקים כנדרש לפי הדין."



5. הגשת מוצגים בידי המשיב (תקנה 441 לתקנות)
תקנה 441 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"441. הגשת מוצגים בידי המשיב (393ה)
(א) רצה המשיב, לרבות משיב שהגיש ערעור-שכנגד, להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים של המערער, יגיש לבית-המשפט העתקים של המוצגים שלא נכללו תוך חמישה-עשר ימים מהיום שהומצא לו תיק המוצגים של המערער – אם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה, או יחד עם הגשת סיכומיו שבכתב – אם לא הורה בית-המשפט כאמור.
(ב) תקנות 437 עד 440 יחולו על תיק המוצגים של המשיב, בשינויים המחוייבים לפי העניין."

תקנה 441(א) לתקסד"א קובעת כי במידה ורצה המשיב, לרבות משיב שהגיש ערעור שכנגד, להסתמך על מוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים שהגיש המערער לבית המשפט, עליו להגיש לבית-המשפט העתקים של המוצגים שלא נכללו במוצגי המערער וזאת בתוך 15 ימים מהיום שהומצא לו תיק המוצגים של המערער – אם הורה בית-המשפט על שמיעת טענות שבעל-פה, או יחד עם הגשת סיכומיו שבכתב – אם לא הורה בית-המשפט כאמור {ע"א (מחוזי יר') 22832-07-10 י.ד.ל. טללים השקעות ופיתוח בע"מ נ' מועצה אזורית מגילות, תק-מח 2010(3), 15129 (2010)}.

זאת ועוד. תקנה 441(ב) לתקסד"א קובעת כי תקנות 437 עד 440 לתקסד"א יחולו על תיק המוצגים של המשיב, בשינויים המחוייבים לפי העניין.

6. הגשת תיק מוצגים נוסף בידי המערער (תקנה 442 לתקנות)
תקנה 442 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"442. הגשת תיק מוצגים נוסף בידי המערער (393ו)
הגיש המשיב ערעור-שכנגד, רשאי המערער, תוך שבעה ימים מיום שהומצא לו תיק המוצגים של המשיב, להגיש תיק מוצגים נוסף; תקנות 437 עד 440 יחולו על תיק המוצגים הנוסף."

תקנה זו קובעת כי במקרה והמשיב בערעור שכנגד הגיש תיק מוצגים מטעו, רשאי המערער, בתוך 7 ימים שהומצא לו תיק המוצגים של המשיב בערעור-שכנגד, להגיש תיק מוצגים נוסף מטעמו.

אנו סבורים כי מטרת הסעיף באה למנוע מצב בו המשיב בערעור-שכנגד מפתיע את המערער במסמכים שונים.








7. הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד (תקנה 443 לתקנות)
תקנה 443 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"443. הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד (393ז)
הרשם רשאי על-פי צד אחד להתיר לבעל דין לפי בקשתו הגשת תיק מוצגים לאחר שעבר המועד לכך, ולהתיר לו הגשת תיק מוצגים נוסף, ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך, והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון."

על-פי תקנה 443 לתקסד"א מסורה בידי הרשם הסמכות להתיר לבעל דין הגשת תיק מוצגים לאחר חלוף המועד, ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון.

בעניין זה נפסק, כי אין לראות בנוסח תקנה 443 לתקסד"א משום תימוכין לכך שבכל מקרה יוארך המועד להגשת תיק מוצגים ועל בעל הדין המבקש הארכת המועד להראות ולשכנע שיש בידו סיבה מספקת.

תקנה 443 לתקסד"א מסמיכה את רשם בית-המשפט להתיר, "על-פי צד אחד", להגיש תיק מוצגים לאחר שעבר המועד לכך, "ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך, והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון".

בהקשר זה, ננקטה בעבר גישה אשר אינה מתמקדת בהסבר שניתן להגשת המוצגים באיחור, ומייחסת את עיקר המשקל לפגיעה הצפויה בכל אחד מן הצדדים על-פי כל אחת מן האפשרויות – קבלת המוצגים או סירוב.

מקום בו מדובר במוצגים שממילא היו בפני הערכאה הדיונית והגשתם - ולו באיחור - לא היתה כרוכה בהפתעה או בפגיעה לצד שכנגד, התקבלו המוצגים, ותרופתו של הצד שכנגד היתה בחיוב המבקש בהוצאות על הליך מיותר לו גרם במחדלו.

גישה זו שמה את הדגש על הכרעה בסכסוכים לגופם, ועל-פי מלוא החומר הרלבנטי, ולא על-פי הישגיים דיוניים של צד זה או אחר, אשר לא גרמו לנזק ולא פגעו בציפיה לגיטימית של הצד שכנגד, במצב כזה, וכאשר היעתרות לבקשה אינה עלולה לגרום לדחיה במועד הדיון, כהוראת תקנה 443 לתקסד"א.

ב- ע"א 3694/99 {דפנה ארדמן נ' חברת פרוייקט אורנים בע"מ, פדאור 00(2), 674 (2000)} קבע בית-המשפט:

"3. כאמור, אין חולק כי מוצגי המשיבים הוגשו שלא בעיתם ובלא רשות. איני סבור גם, כי המשיבים הראו "סיבה מספקת" (כלשון תקנה 443) לאי-המצאת המוצגים במועד ולהארכת המועד המבוקשת.

טענת "הטעות המשרדית" נטענה באופן סתמי והיא אינה נתמכת בתצהיר. גם היעדר הפניה בסיכומיהם הראשונים של המשיבים לתיק מוצגים מצביע לכאורה, על כך שאי-ההגשה לא נבעה ממשגה פקידותי גרידא. הגשת תיק מוצגים באופן בו נהגו המשיבים מערערת את סדרי הסיכומים ועלולה להביא לעיכובים, להשהיות ולסיבוך הדיון. עם זאת, הואיל ותשעה ממוצגי המשיבים צורפו מלכתחילה להודעת הערעור (והואיל וחמישה מוצגים מתוך התשעה נכללו בתיק המוצגים של המבקשים וארבעת הנותרים הם פסק-הדין נשוא הערעור, כתב התביעה וכתב ההגנה וחוזה המכר שביסוד הסכסוך) לא מצאתי כי התרת הכללתם במסגרת מוצגי המשיבים בשלב זה תגרום עוול כלשהו למבקשים (וראו: ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2), 706 (1998); בש"א 3780/98 גיא רוזן, ואח' נ' כפר הרי"ף, פ"ד נב(3), 625 (1998); ראו גם: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (תשנ"ט) 106-107). לא כך הוא באשר למוצג העשירי – חוות-דעת שלא צורפה מלכתחילה להודעת הערעור:

כאמור – בהיעדר "סיבה מספקת" איני מוצא מקום להתיר את הגשתה המאוחרת ואני מורה על הוצאתה מתיק בית-המשפט. בעניין זה יצויין (מבלי לקבוע עמדה), כי עדיין עומדת למשיבים האפשרות לפעול בהתאם להוראות תקנה 444 לתקנות."

8. הסתמכות על מוצגים (תקנה 444 לתקנות)
תקנה 444 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"444. הסתמכות על מוצגים (393ח) (תיקון התשנ"ז (מס' 2))
בשעת הדיון בערעור לא יהיה בעל דין רשאי להסתמך על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים של בעל דין, אלא ברשות בית-המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו."

יש הגורסים כי אין מקום לדחות את בקשת הערעור מן הטעם שלא צורף לבקשה תיק מוצגים. ניתן לקיים את הדיון בערעור לגופו, ובמהלכו המערער לא יוכל להסתמך על כל מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא בהינתן אישור של בית-המשפט מטעמים מיוחדים {ע"א (שלום עכ') 1005/05 חזוט אסתר נ' נאור רשת ארצית ללימודי בגרות בע"מ, תק-של 2005(4), 4388, 4389 (2005)}.

ב- ע"א (מחוזי נצ') 1341/04 {עופיון (ארזי) בע"מ נ' דוד תורג'מן, תק-מח 2005(4), 874, 877 (2005)} קבע בית-המשפט כי לגופו של עניין גם לא ניתן להתעלם מכך כי בפסק-הדין שניתן בתיק האזרחי, בהתדיינות שבין המשיב לבין חב' פסי, נקבע כי החברה היא שנושאת בחוב כלפי המשיב.

טענתה כי פסק-הדין לא מהווה מוצג בהליך שבפנינו כיוון שלא נכלל בתיק המוצגים, משוללת יסוד היא. תקנה 444 לתקסד"א, מדברת על חובתם של בעלי הדין להגיש בתיק מוצגים, מוצגים שבדעתו להסתמך עליהם במהלך הדיון, אלא שהכתוב מדבר במוצגים שהוגשו כראיות ולא בפסק-הדין שניתן בתיק האזרחי עצמו.