botox
הספריה המשפטית
שותפויות שותפות רשומה, שותפות בלתי-רשומה - דין והלכה

הפרקים שבספר:

סעיף 23 - התחזות (סעיף 21 לנוסח הישן)

סעיף 23 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 קובע כלהלן:

"23. התחזות
(א) המתחזה כשותף בשותפות פלונית, על-ידי שהוא מתייצג כך בעל-פה, בכתב או בהתנהגות, או שהוא מניח ביודעין שיציגוהו כך, יהא חב כשותף כלפי כל אדם שנתן אשראי לשותפות מתוך אמון באותה התחזות, ואין הבדל אם ההתחזות הגיעה לנותן האשראי מאת המתחזה עצמו או בידיעת המתחזה, או שהגיעה אליו שלא ממנו או שלא בידיעתו.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), שותפות המוסיפה להשתמש לעסקיה בשמה הקודם אחרי מותו של שותף או בשמו של השותף המת כחלק משמה - אין בהמשך השימוש בשם זה כדי להחיב את מבצע צוואתו או מנהל עזבונו או את נכסי עזבונו בשל חובות שנתחייבה בהם השותפות לאחר מותו."

הוראת הסעיף מבוססת על הדוקטרינה של השתק מחמת מצג {ע"א 4415/03 אהרנשטם נ' בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ, פ"ד נט(1), 799, 811 (2004)}, והיא מבקשת להבטיח כי "אדם, אפילו אינו שותף, יימצא חב כלפי אחרים, כאילו היה שותף, אם התנהג כלפיהם בצורה שהיה בה כדי לנטוע בליבם את האמונה שהוא שותף, והם פעלו, הלכה למעשה, על סמך הנחה זו" {זלמן יהודאי דיני שותפויות בישראל (1988), 151}.

ההכרעה בשאלת קיומה של התחזות נגזרת ממסכת עובדתית קונקרטית {יהודאי הנ"ל, 153, ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בניין 17 מתחם 5 ואח', תק-על 2006(3), 975 (2006)}.

הודאת אדם בקיום שותפות ניתנת להסברה או לסתירה ככל הודאה אחרת. כאשר צד רוצה להתבסס על טענת "התחזות" המפורטת בסעיף 23 עליו להוכיח כי פעל תוך אמון בהתחזות כלשהי של הצד נגדו הדבר נטען {ע"א 355/63 עמוס קרסנצקי נ' נאמן בפש"ר של שאול מנרב, פ"ד יח(4), 324 (1964)}.

ב- ת"א (חי') 14542/04 {י. תירוש מסחר ברזל בעמ נ' שלום שטרן ואח', תק-של 2008(1), 26570 (2008)} נקבע על-ידי בית-המשפט כדלקמן:

"כלומר, יצירת מצג בדבר היותו של אדם שותף בשותפות תחייב את המתחזה לשותף בחובות שנוצרו תוך הסתמכות על אותו מצג למרות שלא היה שותף כחוק.
ממכלול התנהגותו של הנתבע 1 אכן יכול להיווצר הרושם כי הנתבע 1 נמנה על שותפיה של הנתבעת 5. להלן אפרט.
מעדותו של הנתבע 1 (עמ' 24 ו- 33 לפרוטוקול) וכן מסעיף 13 לפסק-הדין עולה כי הנתבע 1 נוהג להציג עצמו כמי "שעובד עם בניו". למען שלמות התמונה אציין כי הנתבע 1 אמנם ביקש לתקן את דבריו ולציין כי הוא עובד אצל הבנים שלו מיד בתום אמירתו הראשונה, אולם האמירה הספונטנית הראשונה של הנתבע 1 באשר לאופן שבו הציג עצמו בציבור היתה כי הינו עובד עם בניו, אמירה שיש בה לבסס את ההנחה כי מדובר בשותפות בין אב ובניו.
התנהגותו של הנתבע 1, לרבות העובדה שיצר בעצמו קשר עם ספקים, התקשר עם ספקים וביצע את מרבית ההזמנות מהתובעת בעצמו ובמישרין אכן יוצרת מצג לפיו הנתבע 1 נמנה על שותפיה של הנתבעת 5 בהיותו מוסמך להתחייב בשמה ובהיותו מנהל עסקיה."