ההלכה הפסוקה

1. ב- ת"א (יר') 1497/96 {ידידיה עמדי ואח' נ' שושנה עמדי, תק-מח 98(2), 2039 (1998)} נקבע כדלקמן:

"בספרו של זוסמן סדר הדין האזרחי (סעיף 455, עמ' 568-567, מהדורה שביעית) נאמר שלתביעה למתן חשבונות שני מקורות מהדין ומהיושר:
'מהדין מוכרת תביעה זו בין היתר ביחסים שבין מרשה נגד מורשה שולח נגד שלוחו ושותף נגד שותפו. מכוח דיני היושר ניתן לנהנה לתבוע את הנאמן. מועד ההיתישנות ביחס לשתי תביעות אלה הוא שבע שנים מיום היווצר העילה, אך תביעה המבוססת על אדני היושר יכול שתידחה מחמת שיהוי.'
על מי שתובע מתן חשבונות להראות שני אלה: קיום מערכת יחסים מיוחסת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ושקמה לו - ולו לכאורה - זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות (ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4), 338 (1997)). כמו-כן יש להראות, לכאורה, זכות להשבה. במילים אחרות, אם התובע אינו מצביע על קיום מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן צו כאמור ויש לתובע חוב כלפי הנתבע, עליו לתבוע זאת בדרך הרגילה (השוו רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2), 130, 132 (1991))."

2. ב- ת"א (ת"א) 28190-07-11 {חיים אביטל נ' בנימין דעדוש, תק-מח 2014(2), 33205 (2014)} נקבע על-ידי בית-המשפט כדלקמן:
"השבה
27. כאמור לעיל, מסקנתי היא שחיים לא הוכיח שבני ורונן הפרו את ההסכם עמו, ולכן הוא לא היה זכאי לבטל את הסכם השותפות באופן חד-צדדי.
אולם, גם אם חיים היה מצליח להוכיח שבני ורונן הפרו את ההסכם עמו, וכי הוא היה זכאי לבטל את ההסכם, הוא לא היה רשאי להשבה חד-צדדית של השקעותיו, וגם עליו היה מוטל להשיב לבני את השקעותיו בפרוייקט.
כך קובע סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות), שכותרתו "השבה לאחר ביטול":
'משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע מה שקיבל על-פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר מה שקיבל על-פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי-אפשרית או בלתי-סבירה או שהנפגע בחר בכך.'
וכך נכתב בספרם של גבריאלה שלו ויהודה אדר דני חוזים - התרופות, עמ' 694:
'ביטול החוזה כדין בידי הנפגע מקים באורח אוטומטי חובת השבה. חובת ההשבה היא הדדית, והיא חלה על הנפגע ועל המפר כאחד.'
מאחר ובהתאם לראיות שהובאו, כאמור לעיל, השקעתו הכספית של בני עלתה לאין ערוך על זו של חיים, הרי שבמאזן הכללי לא זו בלבד שחיים לא היה זכאי להשבה כספית כלשהי, אלא קרוב לוודאי שהוא היה מחוייב להשיב בעצמו לבני חלק מהשקעתו.
28. מעבר לכך, כאשר מדובר בשותפות, ביטול הסכם השותפות משמעו למעשה פירוק השותפות, כאשר יישוב החשבונות בין השותפים צריך להיעשות בדרך הקבועה בסעיף 51 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975, (להלן: "פקודת השותפויות"), ולא ניתן לעקוף הסדר חוקי זה בדרך של הגשת תביעה להשבה חד-צדדית של השקעותיו של אחד השותפים.
יצויין, כי הסדר דומה ליישוב החשבונות לפי סעיף 51 לפקודה הנ"ל נקבע גם בהסכם השותפות, בסעיף 5(א)."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ההלכה הפסוקה