שותפות רופאים

ב- ת"א (ת"א-יפו) 19537/07 {שנקלר שלמה ואח' נ' דוד (דידי) קסטל, תק-של 2007(2), 24024 (2007)} התובעים הינם רופאים וטרינריים הפועלים במסגרת של שותפות בשם המסחרי "מרפאת אלנבי לחיות מחמד" {להלן: "השותפות"}.

הנתבע הינו רופא וטרינר אשר על-פי הנטען עבד במרפאה הנ"ל כנותן שירותים עצמאי משנת 1957 ועד הפסקת עבודתו ביום 24.12.06. על-פי הנטען בכתב התביעה, לא היה פיקוח על עבודתו של הנתבע ועל דיווחיו בגין התקבולים שקיבל מהלקוחות.

התובעים טוענים, כי נתנו בו אמון מלא ובדיעבד הסתבר להם, לטענתם, כי במשך שנים הוא נטל מכספי השותפות באופן מתמיד ורצוף. דבר זה נגלה לטענתם לאחר שהחלה לעבודה רופאה וטרינרית נוספת במרפאה.

לאחר שחוקר פרטי תעד את הנתבע באמצעות מצלמות, התברר לתובעים לטענתם למעלה מכל ספק, כי הנתבע שולח יד ברכושם ומכאן התביעה.

התובעים עותרים להשבת הכספים שנלקחו שלא כדין מקופת השותפות ומכאן התביעה.

מאחר והשותפות הינה אישיות משפטית נפרדת והתביעה לא הוגשה על-ידי השותפות אלא על-ידי יחידי השותפות באופן אישי, טוען המבקש לסילוק התביעה על-הסף מחמת העדר יריבות.

שנית, מחמת היעדר סמכות עניינית לבית-משפט השלום. המבקש טוען, כי אומנם בכתב התביעה הוא הוגדר כנותן שירותים עצמאי שהשותפות שילמה את תמורת שירותיו, כנגד חשבוניות מס. עם-זאת, המבקש סבור כי המהות האמיתית של היחסים היא יחסי עובד-מעביד.

לטענתו, כל האינדיקציות מוליכות לכך.

כך למשל: תיאם חופשות עם מי מהמשיבים, קיבל שי לחג בראש-השנה ובפסח מידי שנה, שכר עבודתו שולם לו בראשון לכל חודש, נפתחה עבורו קופת פיצויי פיטורין, תלונות השווא למשטרה הוגשה בעילה של "גניבה ממעביד" וכיו"ב.

התובעים מצידם דוחים את טענות הנתבע. לטענתם, השותפות הקיימת ביניהם אינה שותפות רשומה, לפיכך הם כשותפים בשותפות בלתי-רשומה רשאים לתבוע באופן אישי חייבים של השותפות.

אשר לטענת העדר סמכות עניינית, סבורים התובעים כי כאשר מדובר בתביעה נזיקית כגון התביעה הנוכחית שעילתה גניבה, אפילו אם מדובר בגניבה ממעביד, קונה בית-משפט השלום סמכות להידרש לתביעה וחל כאן החריג הקבוע בסעיף 24(א)(1) לחוק בתי-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

מכאן סבורים התובעים, כי יש לדחות את טענות הנתבע, להורות על הגשת כתב הגנה ולחייבו בהוצאות.

האם העובדה שהתובעים בתובענה דנן, הינם יחידי השותפות ולא השותפות עצמה, מוליכה לסילוק התביעה על-הסף מחמת העדר יריבות?

החיקוק הרלוונטי הינו פקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975. המחוקק דן במעמדה של שותפות רשומה, בסעיף 66 לפקודה, כדלקמן:

"66. שותפות רשומה היא תאגיד
(א) שותפות רשומה לפי פקודה זו היא תאגיד, ויכולה לתבוע ולהיתבע בשמה הרשום.
(ב) סעיף זה יחול על תובענות שבין השותפות לחבריה או שבין שותפויות שיש להן חבר משותף והן מנהלות עסקים בישראל; אולם בתובענות אלה לא יינתן צו הוצאה לפועל בלי רשות מבית-המשפט שדן בתובענה, ואם הוגשה בקשת רשות כאמור, רשאי בית-המשפט להורות על עריכת חשבונות וחקירות וכל הוראה אחרת שיראה לצודק."

בית-המשפט העליון סבר כי היות השותפות רשומה, כשלעצמה אינו מונע הליכים באשר ליחידיה.

במקרה דנן, לא מצא בית-המשפט בכתב התביעה התייחסות להיות השותפות רשומה. אף המבקש לא הביא אסמכתאות לדבר היותה של השותפות, שותפות רשומה. כל המסמכים שצרף המבקש, נוקבים בשמם של שני התובעים בכותרת. גם החשבוניות שהמבקש עצמו הנפיק לתובעים נושאות את הכיתוב "מרפאת אלנבי ד"ר שנקלר, ד"ר יקיר".

מכאן, אין בית-המשפט רואה מקום לקבוע כי יש להגיש את התביעה בשם השותפות. גם היות השותפות רשומה, אינו חוסם דרכם של יחידי שותפות. קל וחומר, בהיותה בלתי-רשומה.

גם לגירסת המבקש עצמו, התנהלותו במרוצת השנים היתה מול שני התובעים, כבעלים ומפעילים של המרפאה. מכאן, גם בניתוק הקשר, עליו להתנהל מול שני התובעים, ולא מול אישיות משפטית בדיונית, שהמבקש חפץ ליצור עתה, יש מאין, לצורך משפט זה.

אשר-על-כן, דחה בית-המשפט את טענת העדר היריבות.
בית-המשפט אינו נדרש לשאלה האם מעמדו של המבקש הוא כשל קבלן עצמאי, שאינו כפוף למערכת דיני העבודה, או שמא הוא עובד לכל דבר, אשר חלים עליו דיני העבודה. זאת, משום שאני סבורה כי במקרה הייחודי נשוא התביעה, אפילו אם היה המבקש נחשב עובד של התובעים, ממילא יש להחריגו בנסיבות תיק זה, מתחום שיפוטו של בית-הדין הנכבד לעבודה.

התביעה דכאן, עוסקת בטענות התובעים כי הנתבע / מבקש, שלח ידו בהכנסות העסק שלהם. בתלונתם למשטרה, הוגדר הנושא כ"גניבה ממעביד". תביעה להשבת תמורה של גניבה ממעביד, הוא חריגה מתחום דיני העבודה, ונמסרה לסמכותו של בית-המשפט האזרחי, לפי סכומה.

סכום התביעה כאן, 189,000 ש"ח הינו בסמכות בית-משפט השלום, על-פי הוראות סעיף 51(א)(2) לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984.

במקרה של עוולה נזיקית, כגון עוולת הגניבה הנטענת בענייננו, מן הפן האזרחי שלה, תימסר סמכות העניינית לדון בתובענה זו אל בית-המשפט האזרחי, שזה תחום עיסוקו. נושא זה הוחרג במפורש מסמכותו, של בית-הדין לעבודה.

אשר-על-כן, אני דוחה את טענת העדר הסמכות העניינית וקובעת כי על-פי הסכום, ומהות התביעה, אשר הוחרגה מסמכות בית-הדין לעבודה, מסורה סמכות הדיון בתובענה זו, אל בית-המשפט השלום.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שותפות רופאים