botox
הספריה המשפטית
שותפויות שותפות רשומה, שותפות בלתי-רשומה - דין והלכה

הפרקים שבספר:

סעיף 54 - זכותו של שותף יוצא (סעיף 50 לנוסח הישן)

סעיף 54 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 קובע כלהלן:

"54. זכותו של שותף יוצא
(א) מת אחד השותפים, או חדל להיות שותף מסיבה אחרת, ושאר השותפים ממשיכים בעסקי השותפות על הונה ונכסיה, בלי יישוב סופי של החשבונות שביניהם לבין השותף היוצא או עזבונו, הברירה בידי השותף או בידי באי-כוחו, באין הסכם אחר לעניין זה, לקבל מן הרווחים שהגיעו מאז הפירוק את מה שניתן לזקוף, לפי דעת בית-המשפט, לשימוש בחלקו שבנכסי השותפות, או לקבל ריבית על סכום חלקו בנכסי השותפות בשיעור הקיים לעניין זה לפי החוק.
(ב) מקום שעל-פי חוזה השותפות ניתנה ברירה, לשותפים שאירים או ממשיכים, לקנות את טובת ההנאה של שותף שמת או שיצא מן השותפות, והם משתמשים בזכות זו כשורה, לא יהא עזבונו של השותף שמת, או השותף שיצא או עזבונו, לפי העניין, זכאים לכל חלק נוסף או אחר ברווחים; אולם אם שותף המתאמר להשתמש בזכות הברירה איננו ממלא מכל בחינה מהותית אחר תנאי הברירה ישא באחריות על-פי הוראות סעיף-קטן (א)."

סעיף 54 חל רק כשהשותף ממשיך לנהל את עסקי השותפות תוך כדי שימוש בנכסי השותפות, להבדילם מנכסי השותף הנפטר שאינם בגדר נכסי השותפות. {ע"א 634/76 עזבון המנוח משה גרליץ ז"ל נ' שבתאי אהרון, פ"ד לג(1), 253 (1979); ראה גם ע"א 33/62 יחיאל זהבי נ' דב גולד, פ"ד טז 1442 (1962)}.

על-פי סעיף 54 לפקודת השותפויות, כשמת שותף ושותף אחר ממשיך בעסקי השותפות בהשתמשו בהון השותפות ובנכסיה, בלא סידור סופי של החשבונות, הרי, באין הסכם אחר, זכאים היורשים של השותף שנפטר לפי ברירתם לקבל מן השותף הממשיך, את חלקם הפרופורציונלי של הרווחים, היינו את החלק ברווחים המתאים לחלקם בנכסי השותפות.

הרעיון המונח בסעיף הנ"ל הוא, כי שותף המשתמש בנכסיו של מי שהיה שותפו לצורך המשכת העסק, הוא בבחינת נאמן ובתור שכזה חייב הוא למסור ליורשים, כנהנים מן הנאמנות, את החלק המגיע להם בריווח או ברבית לפי ברירתם {ע"א 226/61 מאיר דורון ויצחק גריצוויג נ' אילנה ושרה צחובל, פ"ד טז 1911 (1962)}.

דיני השיהוי, אשר פותחו בפסיקה ישראלית יכולים לחול גם על תביעה שיסודה בסעיף 54.

ב- ע"א 420/76 {סולימאן עטרי נ' שלום וסלימן הלה, פ"ד לא(2), 365 (1977)} ביקש המערער לחייב את המשיבים ליתן חשבונות בעניין השותפות הקיימת ביניהם ולפרק את השותפות ולחלק את נכסיה. בבית-המשפט המחוזי נקבע, כי זכויות המערער לפי סעיף 54 לפקודת השותפויות, אבדו לא מחמת שיהוי.

בית-המשפט קבע כי דיני השיהוי, אשר פותחו בפסיקה הישראלית, יכולים לחול גם על תביעה שיסודה בסעיף 54 לפקודת השותפויות.

לעניין טענת השיהוי יש להבחין בין חוזה שותפות שטרם בוצע ובין שותפות קיימת. במקרה של חוזה שותפות שטרם בוצע יכולה טענת שיהוי להיטען, למשל, אחרי שהתובע נמנע מלהשתתף בעסק מחשש של הפסדים.

בשותפות קיימת או שהיתה קיימת כבר נוצרו זכויות של השותף כלפי שותפיו, וכשם שאין הוא יכול להסתלק ממילוי חובותיו, כן אין מפסיד את זכויותיו מחמת שיהוי, אלא אם הגיע השיהוי לדרגה של ויתור על הזכות או זניחתה הגמורה.