botox
הספריה המשפטית
שותפויות שותפות רשומה, שותפות בלתי-רשומה - דין והלכה

הפרקים שבספר:

סעיף 67 - פסק-דין והוצאה לפועל

סעיף 67 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975 קובע כלהלן:

"67. פסק-דין והוצאה לפועל
(א) לא יינתן צו הוצאה לפועל נגד שותפות אלא על-פי פסק-דין נגדה.
(ב) בית-משפט שנתן פסק-דין לחובת שותף, רשאי, לפי בקשת הזוכה, ליתן צו המשעבד את זכותו של השותף בנכסי השותפות לתשלום החוב שבפסק-הדין והריבית שעליו; ורשאי הוא, באותו צו או בצו אחר, למנות כונס נכסים לחלקו של השותף ברווחי השותפות, הנצמחים או שהוצהר עליהם, ולכל כספים אחרים המגיעים לו בשל השותפות, ולהורות על עריכת חשבונות וחקירות וכל הוראה והנחיה שאפשר היה ליתן אילו היה השיעבוד נעשה בידי השותף לטובת הזוכה, או שהן מתחייבות לפי נסיבות העניין.
(ג) שאר השותפים רשאים בכל עת לפדות את הזכות ששועבדה, ואם ניתנה הוראה למכרה רשאים הם לקנותה."

ב- פש"ר (ת"א) 4295-06-11 {נטלי לזר ואח' נ' שמעון הראל, תק-מח 2011(3), 1 (2011)} נקבע על-ידי בית-המשפט כדלקמן:

"לבית-המשפט מוקנית סמכות למנות כונס נכסים במגוון מקרים. בין אלה ניתן למנות כונס נכסים לפירוק שותפות לפי סעיפים 47 ו- 67(ב) לפקודת השותפויות (נוסח חדש), התשל"ה-1975; מינוי כונס נכסים לנכסי חברה על יסוד אגרת חוב לפי סעיף 198 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983; מינוי כונס נכסים לפי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; מינוי כונס נכסים זמני לפי תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי. הקרוב לענייננו הוא האחרון, שכן במקרים הראשונים, מדובר בכונס נכסים קבוע לצורך מימוש וחלוקת נכסים, לאחר שההליך העיקרי הסתיים ואילו באחרון המדובר במינוי כונס נכסים זמני כמות בבקשה שלפניי.
תכלית סעד כינוס נכסים זמני, בהבדל מכינוס נכסים קבוע, הינו בעיקר שמירת הנכסים מחמת חשש לגורלם של אלה ופגיעה בהם, עד שיתברר ההליך העיקרי.
אפיון נוסף להליך זמני של כינוס נכסים, הינו בכך שהוא הוכר כדרסטי מבין הסעדים הזמניים, מחמת שמפקיע את השליטה של בעל הנכס ברכושו, תוך פגיעה בזכות הקניין שבסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המותרת רק לפי פיסקת ההגבלה שבחוק זה. קל וחומר, עוד בטרם נקבע כי זכויותיו של מבקש הסעד, גוברות על אלו של המשיב.
משום כך, על בית-המשפט לנקוט משנה-זהירות בעת שימוש בסמכותו זו. בהקשר זה אפנה ל- רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ ואחר' נ' D & B דן את ברסטריט, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.04.07):
'צו זמני לכינוס נכסים ולתפיסתם הינו צו חמור במיוחד... צו מסוג זה מאפשר חדירה לחצריו של בעל דין, ובכך מאפשר פגיעה בפרטיותו... מתן צו שכזה מחייב, על-כן, זהירות רבה ומיוחדת מצידו של בית-המשפט.'
לא בכדי נקבעו מבחנים מחמירים למתן סעד של כונס נכסים זמני. חלקם במפורש בחקיקה וחלקם פרי הפסיקה. כך, תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי תנאי למינוי כונס נכסים זמני הוא קיומן של ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה ולקיומן של ראיות מהימנות לקיום חשש ממשי לפגיעה בנכסים אם לא יינתן הצו.
בהלכה נקבע כי בעת שבית-המשפט נדרש למנות כונס נכסים זמני, עליו ליתן דעתו, למבחן המידתיות. קרי, האם ניתן להסתפק בסעד פחות דרסטי מאשר מינוי כונס הנכסים הזמני, על-מנת להשיג את אותה מטרה, כך שהפגיעה במשיב תהיה פחותה.
בהקשר זה אפנה לדברי בית-המשפט העליון ב- רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פ"ד נו(6), 550, 556 עד 557 (2002):
'סעד זמני, ובענייננו מינוי כונס נכסים הגורם להפסקת פעילות הנתבע או להכבדה ממשית עליה, אינו מידתי אף מקום שסעדים זמניים אחרים בו לא השיגו את מטרתם, שכן, באיזון שבין אינטרס התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין, לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע, מוענק לאינטרס הנתבע מעמד עדיף. זאת, ראשית, משום שהתובע הוא זה הנושא בנטל ההוכחה, ושנית - והוא בעיניי העיקר - משום שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, המעוגנת היום בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.'
אמנם, סעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל, אינו נוקט בדרישות המנויות בתקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי, וגם אינו מורה על מדרוג הסעדים מבחינת פגיעה פחותה בחייב, אך סבורני כי יש לאמצם גם לצורך מינוי כונס נכסים זמני לפי פקודת פשיטת הרגל, ואבהיר:
התכלית במנוי כונס נכסים זמני לפי פקודת פשיטת הרגל ולפי תקנות סדר הדין האזרחי דומה, שכן בשני המקרים נועד הדבר למנוע פגיעה בנכסי המשיב, שעה שקיים חשש לגורלם של אלה. לכן, ככל שאין ראיות במידה הנדרשת לחשש לגורל הנכסים, אין מקום למנות כונס נכסים זמני בכל אחד מהמקרים האמורים. דעתי זו נתמכת אף בגישתם של השופטים לוין וגרוניס, בספרם פשיטת רגל (מהדורה שניה, 2000), 103, לפיה:
'הוגשה בקשה לצו כינוס - ועוד לפני מתן הצו - רשאי בית-המשפט למנות את הכונס הרשמי, או אדם מתאים אחר להיות כונס זמני על נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק מיד באותם נכסים. הוא יעשה כך אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת נכסי החייב, לאמור, אם קיים חשש ממשי שהחייב ינקוט פעולות להברחת רכוש, כאשר יוודע לו כי ננקטו נגדו הליכי פשיטת רגל.'
בדומה, אין מקום להחמיר עם חייב ולנקוט בסעד של כינוס נכסים זמני, בטרם התברר גורל הבקשה לכינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל, ויש לבחון האם ניתן להשיג את אותה מטרה, בפגיעה פחותה."
{ראה גם לעניין משמעות סעיף 67 ב- המ' 971/66 רכטר אהרון נ' דוד קופלר, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.06.66), פסק-דינו של כב' השופט יהודאי וכן המר' 328/50 קלוג נ' בוסטין, פ"מ ח(1), 23, 25}