מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל) דינים והלכות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- דואליות של חוזה החכירה
- החכירה הפרטית - תנאי החכירה של חוכרים פרטיים - בין שכירות לבעלות
- החלטה 1136
- מיזכר כחוזה מחייב
- חוזי חכירה ייחודיים
- הארכת חוזה החכירה בתנאי של הוספת תנאי-מפסיק למקרה של שינוי יעוד
- חידוש חוזה חכירה באותם תנאים או תנאים חדשים
- סיווג של נכס "משק עזר" או "נחלה"
- הגדרת "שימוש חקלאי"
- התקנת מתקן סלולרי בפטור ממכרז
- חתימת מינהל על בקשה להיתר בניה
- טעות של המינהל עד כדי הכשרת עסקה
- פסק-דין שנתן תוקף להסכם פשרה
- הארכת חוזה חכירה
- בר-רשות - אישור לבניית תחנת דלק,
- חכירה ראשית מול המינהל או מול חוכר משנה
- הסכם פיתוח
- מבצעי היוון - החלטה 678
- "חוזה חכירה" - תנאים מקפחים
- ההלכה הפסוקה,
- מקרקעי ציבור
- מקרקעי יעוד
- דרישת הכתב בעיסקת מקרקעין
- הגנת הבעלות והחזקה
- מיהו "בעל" ומהי " זכות במקרקעין"
- מניעת הפרעה לשימוש
- תביעה למסירת מקרקעין
- תביעה בעילה על-פי סעיף 17 לחוק המקרקעין
- עילות מכוח סעיף 18 לחוק המקרקעין
- עילה על-פי סעיף 19 לחוק המקרקעין
- סעיף 131 לחוק הגנת הדייר - עילות פינו
- סעיף 131(1) לחוק הגנת הדייר - אי-תשלום דמי שכירות - עילת פינוי
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר
- עילה מכוח סעיף 131(5) לחוק הגנת הדייר
- הדייר השכיר את המושכר או חלק ממנו - והפיק מהשכרת המשנה ריווח - עילת פינוי
- עילת פינוי בעילת צורך עצמי - סעיף 131(7) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(8) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(9) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר
- עילת פינוי מכוח סעיף 131(11) לחוק הגנת הדייר
- הנטישה - עילת פינוי
- סעד מן הצדק
- החלטות מועצת מקרקעי ישראל - הנחיות מינהליות
- הוראות פנימיות
- סמכות בתי-המשפט
- שיקול-דעת הרשות והתערבות בית-המשפט
- פרשנות המונח "ניהול" בחוק מינהל מקרקעי ישראל
- רשות הפיתוח
- חובת ההנמקה
- הבטחה שלטונית
- מסירת מסמכים לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998,
- ההלכה הפסוקה
- דמי הסכמה - שכירות מוגנת
- פטור מתשלום דמי הסכמה
- חכירה מהוונת - המחאת זכויות
- השבת דמי הסכמה
- דמי היתר - כללי
- זכות המינהל לגבות דמי היתר כתנאי למתן הסכמה לבניה במקרקעין
- דמי היתר - חישובם
- דרישה לתוספת דמי היתר - דיור מוגן
- דמי היתר -ההלכה הפסוקה
- החלטות מועצת מקרקעי ישראל שבוטלו והוראות המעבר
- זכויות המגורים באזורים המיועדים לכך בייישובים חקלאיים{החלטה 979}
- החלטה מספר 1101 - הסדרת הפעילות שאינה חקלאית בנחלות שבמושבים
- שימוש לא חוקי בנחלות
- הקצאת מגרש וביטול ההקצאה
- קיבוצים - כללי
- הלכת בג"ץ 1027/04 - פורום הערים העצמאיות
- הרחבות בקיבוצים
- תכנון ובניה - כללי
- הפקדתה של תכנית מתאר - שלבי תכנון
- בניה לגובה
- בעל זכויות חכירה מכוח הסכם חכירה עם רשות מקרקעי ישראל
- תכנית הר/1/1985,
- היטל השבחה
- היטלי פיתוח
- תביעה על-סמך סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
- בקשה להיתר הריסה - חתימת רשות מקרקעי ישראל
- מכרזים - מבוא
- מטרתו של המכרז
- הרחבת זכות המעמד
- המכרז וניגוד עניינים במגזר הציבורי
- חוק חובת מכרזים - "מכרז פומבי", "מכרז סגור" ו- "הגרלה",
- פרשנות המכרז
- עקרונות יסוד בדיני המכרז
- פרשנות של תנאי המכרז
- ההצעה הזולה ביותר
- חוות-דעת מומחה
- אפשרות ביטול המכרז
- פיצול מכרז
- ניהול משא-ומתן עם מציעים
- ועדת המכרזים
- סמכות עניינית של בית-המשפט
- סעדים זמניים
- פטור ממכרז
- פגמים במכרז
- ביטול מכרז
- הטבה לחיילי מילואים במכרזים פומביים של מינהל מקרקעי ישראל
- תובענה מינהלית לפיצויים
- מכרז על קרקע שהופקעה
- חילוט ערבות בנקאית
- מכרזי "חריש"
- הפקעה - כללי
- חוקיות ההפקעה
- הפחתת יתרת המגרש בחישוב הפיצוי (סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה)
- התיישנות תביעה לפיצויי הפקעה
- פיצויי הפקעה
- ביטול ההפקעה
- הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים)
ניהול משא-ומתן עם מציעים
יש פסול בניהול משא-ומתן עם מציעים לאחר פתיחת ההצעות. כוונת המחוקק ומתקין התקנות בדבר הצורך לערוך מכרז תושם לאל אם מישהו יוכל על-ידי משא-ומתן סודי להביא לידי שינוי תוצאות המכרז {בג"צ 134/66 בניין ופיתוח בנגב בע"מ נ' עיריית נתניה ושרביב בע"מ, פ"ד כ(3), 312 (1966)}.כדי להרחיק כל חשד של ניהול משא-ומתן עם אחד המציעים מאחורי גבם של אחרים, אין דרך טובה יותר מהפסקת כל מגע בין הגוף שהוציא את המכרז ובין המציעים, במשך התקופה הקריטית מפתיחת ההצעות ועד הקבלה הסופית של אחת מהן {בג"צ 47/68 א. שרמן ובנו 1954 בע"מ נ' שר העבודה ואח', פ"ד כב(1), 496 (1968)}.
במקרים מסויימים גם על-פי התקנות רשאי בעל המכרז להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעתו ויכולה הוועדה לתקן טעות אריטמתית או שגיאה אחרת או אי-בהירות אם אין בכך משום מתן יתרון בלתי-הוגן לאותו מציע. ניהול משא-ומתן עם אחד המציעים, לאחר שבוטל המכרז ושתוקנו בו תנאים בלתי-ברורים על-ידי הכנסת שינויים שלא היו במכרז המקורי, פוגעת בעקרון התחרות ההוגנת והשוויון בין המציעים {בג"צ 179/83 רפאל את לוי חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' עיריית לוד ואח', פ"ד לז(4), 490 (1983)}.
רשות ציבורית אינה רשאית לנהל משא-ומתן עם מציעים לאחר שקיבלה הצעותיהם גם אם כוונתה בתום-לב לחסוך מכספי ציבור. עם עריכת מכרז חובתה של הרשות הציבורית לקבל הצעה או לדחות אותה, כמות שהיא {בג"צ 316/63 גזית ושחם חברה לבניין בע"מ נ' רשות הנמלים ואח', פ"ד יח(1), 172 (1964)}.
"משא-ומתן" אין פירושו רק דין ודברים ארוכים ומייגעים, אלא משמעותו כל החלפת דעות בין מוציא המכרז לבין אחד המשתתפים, אשר בעקבותיה בא שינוי בהצעה {בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות ואח', פ"ד לו(4), 85 (1982)}. ניהול משא-ומתן עם מציע ש"במקום השני" אפשרי רק לאחר שועדת המכרזים תפסול את ההצעה הזולה יותר {בג"צ 19/79 רוזמן נ' עיריית אשקלון ואח', פ"ד לג(3), 794 (1979)}.
משא-ומתן במסגרת הליכי מכרז מותר אם באה על כך קביעה מפורשת בכללי המכרז ומשא-ומתן זה מתנהל ביושר ובהגינות {ע"א 207/79 רביב משה ושות' בע"מ ואח' נ' בית יולס בע"מ ואח', פ"ד לז(1), 533 (1982)}. משא-ומתן שנוהל עם מציע, לאחר קבלת ההצעות, לשם קביעת תנאי שנשאר סתום במכרז, פסול הוא מדעיקרא {בג"צ 278/67 א' לוסטיג ג' דוביצקי, הנדסה וקבלנות בע"מ נ' ראש העיר פתח-תקווה, פ"ד כב(1), 10 (1967)}.
נטל ההוכחה שהמשא-ומתן מתנהל ביושר ובהגינות, מוטל על הרשות המקומית המנהלת אותו, ועליה לדאוג שכל התנאים יהיו גלויים, ידועים מראש ומתועדים, כשלכל המשתתפים ניתנת הזדמנות שווה {ע"א 6585/95 מ.ג.ע.ר. נ' עיריית נשר, פ"ד נ(4), 206 (1996)}. בית-המשפט קבע כי כשם שאין לשלול הענקת שיקול-דעת לרשויות רק משום יכולת השימוש לרעה בו, כך אין לשלול אפשרות לניהול משא-ומתן רק משום האפשרות לשימוש דומה בו. בשני המקרים חובה על השלטון להפעיל את כוחו במסגרת הכללים שנקבעו במשפט המינהלי.