botox
הספריה המשפטית
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות

הפרקים שבספר:

חוק המחשבים, התשנ"ה-1995

במבוא להצעת חוק המחשבים (הצעות חוק 2278 ד' תמוז התשנ"ד, 13.06.1994) נאמר:

"הצעת חוק המחשבים, התשנ"ד-1994, המוגשת הנה פרי עבודתו של צוות בין-משרדי ובין-תחומי שמינה שר המשפטים. הצורך בחקיקת חוק שיאגד בתוכו את מכלול ההיבטים הנוגעים למחשב התעורר מהטעמים האלה:
(א) המקום המרכזי שהמחשב תופס בכל שטחי הפעילות של החברה המודרנית מחייב חקיקה כדי להגן כראוי על האינטרסים המגוונים המקודמים על-ידי המחשב;
(ב) התגברותה של עבריינות המחשבים והקשיים בהתאמת דיני העונשין והנזיקין הקיימים לשימוש לרעה במחשבים, מחייבים היערכות חקיקתית מתאימה, הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי;
(ג) לאור אופיו המיוחד של המחשב, על החומרה ועל התוכנה הנוגעת לו, מתבקשים גם תיקונים בדיני החיפוש והתפיסה אשר יהלמו אופי מיוחד זה, ויאפשרו לגופי החקירה לבצע תפקידם כיאות;
(ד) קבילות פלט מחשב כראיה, כשהוא רשומה עסקית או מוסדית; נושא זה של קבילות פלט, הוא בעל חשיבות מרכזית מבחינה מעשית;
(ה) התאמת החקיקה הקיימת בתחום דיני האזנת הסתר למציאות המיוחדת בתחום המחשבים.
הצורך בחקיקת חוק המחשבים הוכר על-ידי מדינות רבות, אשר קבעו הוראות מיוחדות לעניין זה, וביניהן בריטניה, ארצות הברית (הן במישור הפדרלי והן במישור המדינתי), אטליה, אוסטרליה, גרמניה, שבדיה, צרפת, אוסטריה, יפן ועוד.
נושא אשר החוק המוצע אינו מטפל בו, הוא זכויות היוצרים לגבי חומר מחשבים. בחינה מקיפה של הסוגיה נמצאת כעת לפני ועדה מיוחדת, העוסקת ברפורמה של דיני זכויות יוצרים."

ב- ע"פ (יר') 34851-03-14 {המערער נ' המשיבה, תק-מח 2014(4), 10047 (28.10.2014)} נאמר:

"המחשב איננו יצור בעל בינה ואינו מבצע דבר פרט למספר מוגבל של פקודות חישוב אלקטרוניות. יכולתו של המחשב לבצע פעולות מבוססת על שבב אלקטרוני אחד או יותר הקרוי מעבד. המעבד מסוגל לקבל נתוני קלט בצורה בינארית לבצע עליהם פעולה מסויימת ולהפיק פלט. רצף הפקודות אשר נכנסות למעבד נקרא שפת מכונה. אותה שפת מכונה היא התוכנה או המידע אשר עובר במחשב. בשל הקושי לתכנת את המחשב בשפת מכונה, פותחו עם השנים שפות תכנות מופשטות יותר, הנקראות בשם הקיבוצי "שפות עיליות" הברורות יותר לבני-אדם ומאפשרות התייחסות מופשטת יותר להיבטים שונים של החומרה והתוכנה. החומר הכתוב בשפה העילית מועבר לתוכנת מחשב הקרויה "מהדר" (קומפילר בלעז - Compiler). תפקידו של המהדר הוא להמיר את השפה העילית לשפת המכונה. המרה זו בדרך-כלל איננה פונקציה חד-ערכית, כלומר את התוצר של מהדר לרוב לא ניתן לתרגם חזרה לקוד המקור הכתוב בשפה העילית. מכאן, שקיימת הפרדה טכנית מהותית בין ה"קלט" - השפה העילית, הנוצרת בידי המתכנת (בן האנוש) בשלב הראשון, לבין שפת המכונה, אשר נוצרת על-ידי המהדר וניתנת לעיבוד על-ידי המחשב בלבד (ואינה מתאימה לתפיסה על-ידי בן אדם אנוש). התוצר הסופי של שפת המכונה לאחר תהליך ההידור והעיבוד במעבד, הינו ה"פלט" אשר מוצג על גבי מסך המחשב (להרחבה ראו:ׁDaniel P. Friedman and Mitchell Wand. Essentials of Programming Languages Third Edition , M.I.T. Press (2008); Robert E. Filman and Daniel P. Friedman. Coordinated Computing: Tools and Techniques for Distributed Software, McGraw-Hill (1984);. ובעברית גם: "מבנינתונים" האוניברסיטה הפתוחה, כרכים א' ב' 1997; מאיר סלע - ++C מדריך מקצועי, מהדורה שניה 2008, הוצאה מרכז עיטם; מאיר קלך, אופוס, 2004, מבנה נתונים ממומש בשפת C וC -++; יצחק גרבר, C++ כשפת אם, הפצה: באג מחשבים בע"מ, מהדורה רביעית 1995)."

ובהמשך הדברים אומר בית-המשפט:

"יוער, כי במהלך עבודות ההכנה של החוק נשקלה האפשרות להוציא מגדר החוק קבוצה של מחשבים אשר משמשים רק כאמצעי עזר לתפקודם של מכשירים אחרים (דוגמת מערכת ההפעלה הממוחשבת במכונת הכביסה). זאת מתוך הנחה שאין מתקיים בהם אותו היבט תפקודי מיוחד של המחשב המצדיק הגנה על-פי החוק. בסופו-של-יום, הוחלט להשמיט סייג זה לנוכח הקושי לתחום בין אמצעי המחשוב הפשוטים לאלה המורכבים יותר והאובייקט המוגן בחוק נותר רחב מאוד, וכולל את כל מכשירי המחשב מלבד מחשבי העזר הפשוטים ביותר מן הסוג של calculators (ראו מיגל דויטש "חקיקת מחשבים בישראל" עיוני משפט, כב(2), 434 (1999) (להלן: "דויטש - חקיקת מחשבים")). כפי שניתן ללמוד ממאמרו של דויטש, לצד פרישה רחבה של ההגנה, בחר חוק המחשבים להגדיר את האובייקט המופשט המוגן בצמצום - על-פי "מצב הצבירה" בו מצוי אותו חומר במערכת המחשב. צמצום זה של הגדרת האובייקט המוגן, נועד להביא לידי ביטוי מדיניות, לפיה תיפרס ההגנה בהיקף רחב (על כל סוגי המחשבים) ובעוצמה רבה (תוך קביעת סנקציות פליליות משמעותיות). אך זאת רק לאחר זיהוי מספק של האינטרס המוגן ותוך מתן משקל לדרגת הבשלות התפקודית של החומר ולקושי לאתר פעילות עבריינית אלקטרונית, כלפי אותו מידע גולמי שאינו קריא לאדם. כפי שמסביר דויטש:
"ההיבט המרכזי שראוי לציינו בהקשר הגדרתם של אובייקטים אלה בחוק הישראלי הוא "מצב הצבירה" הדרוש, לעניין המידע או התוכנה, על-מנת לזכותו בהגנה של החוק. החוק מגן רק על מידע או תוכנה המובעים ב"שפת מכונה" - שפה קריאה של מחשב. שלבים מוקדמים יותר של הכנת החומר אינם מוגנים בחוק מפני שיבוש או הפרעה בשימוש בהם. הטעמים לכך הם שניים: ראשית, בשלב הקודם לעיבוד לשפת המכונה לא הגיע החומר עדיין לדרגת הבשלות התפקודית המצדיקה הספקת הגנה מיוחדת; שנית, נימוק מרכזי התומך בהספקת הגנה חוקית מיוחדת למידע ממוחשב הוא הקושי לאתר את עצם ביצועה של פעילות עבריינית או מעוולת היכולה להתרחש באופן אלקטרוני. הנימוק האמור אינו מתקיים כאשר המידע המוגן אינו מבוטא בצורה אלקטרונית. בצמצום זה של הגדרת האובייקט באה לידי ביטוי מדיניות ראויה של חוק המחשבים הישראלי: חתירה למתן הגנה בעלת עוצמה רבה (כפי שנראה) ובהיקף פרישה רחב, אך רק לאחר שהאינטרס המוגן זוהה באופן מספק."
(שם, בעמ' 435)
...
תפיסה זו, המבקשת לזהות את "מצב הצבירה" של האובייקט המופשט נשוא ההגנה זכתה לביטוי גם בדברי ההסבר להצעת חוק המחשבים:
"להגדרת מידע - מוצע שההגדרה תכלול רק נתונים בשפת מחשב האגורים במחשב. על-מנת שההגנה המיוחדת והמחמירה לפי החוק המוצע, תחול רק על חומר הזמין למחשב."
(ראו דברי ההסבר להצעת החוק (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1992, ה"ח 2278, בעמ' 479)."

בסכמו את הדברים קובע בית-המשפט:

"ער אני לכך, שהנוסח בו בחר המחוקק עלול להציב בפני התביעה קושי בהוכחת יסודותיה העובדתיים של העבירה. יתרה מזאת, ההכרעות הסותרות שהתקבלו בבית-המשפט קמא בענייננו מלמדות, כי יש להבהיר את הסוגיה בחקיקה וטוב יעשה המחוקק אם יידרש לכך בהקדם ויתאים את הגדרות החוק למציאות המשתנה ולצרכי השעה. יחד-עם-זאת, עיקרון החוקיות הקבוע בסעיף 1 לחוק העונשין, אינו מאפשר, לטעמי, להרשיע את המערער אלא על בסיס הוראה מפורשת בדין. אמנם, אין משמעות הדבר, כי התביעה נדרשת להוכיח את עצם אירוע החדירה לחומר המחשב המצוי בשפת קריאת מחשב. עם-זאת יצויין, כי בתי-המשפט הרשיעו נאשמים בביצוע חדירה לחומר מחשב, בעיקר במקרים בהם הוכח כי הנאשמים ביצעו שינוי בהגדרותיהן של תוכנות או יישומים הנמצאים על גבי המחשב, או מחקו מידע האצור בו, שכן בפעולות אלה ממילא מתבצעת חדירה שלא כדין גם לחומר המבוטא ב"שפת המכונה", תוך שינויו או פגיעה גם בתפקודו (ראו: פרשת בדיר לעיל; ע"פ 51468-01-14 בן שושן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.08.14), פסקה 15 (להלן: "עניין בן-שושן"); 6681/02 מדינת ישראל נ' להט (ניתן ביום 22.09.2003).
44. בנוסף, אין להוציא מכלל אפשרות, כי גם פעולות "פשוטות יותר" המבוצעות על גבי "פלטים", ואשר אין בהן שינוי או מחיקה של המידע אלא הפעלתו בלבד שלא כדין, יש בהן בכדי לחדור גם לחומר המחשב המבוטא בשפת מכונה, אולם שאלה זו הינה שאלה שבמומחיות, אשר אין בידי בית-המשפט להכריע בה רק על-סמך הודאתו של המערער, כי נכנס לאתר הבנק באמצעות סיסמא. יודגש, כי במקרה שלפנינו, לא נשמעה טענה עובדתית מצד המדינה לפיה מעשיו של המערער מהווים חדירה גם לאותו חומר המבוטא בשפה קריאת מחשב (טענה אשר היתה יכולה להישמע בקשר להודאתו של המערער בעובדות האישום הרביעי בתיק השני), אלא שלטענתה על-פי תכליתו של חוק המחשבים, יש לפרשו כך שעבירת החדירה תחול גם על חדירה לשלבים אחרים של המידע, בהם למידע המבוטא כ"פלט" מחשב. במקרה זה, בו לא ניתן להוכיח את יסודות עבירת החדירה לחומר המחשב, דעתי היא כי ניתן להסתפק בהרשעתו של המערער בעבירה הרכושית, בהתאם לדיני העונשין הקיימים.
45. יובהר, כי אין בפרשנות האמורה בכדי להביא למסקנה כי תכליתו של חוק המחשבים איננה כוללת גם הגנה מפני עבירות המבוצעות באמצעות מחשב, כפי שטען ב"כ המדינה בסיכומיו. חוק המחשבים כולל איסורים נוספים אשר תכליתם למנוע עבירות באמצעות מחשב (ראו לדוגמה סעיף 3 לחוק: "מידע או פלט כוזב"; סעיף 6(ג) לחוק האוסר על העברת של סיסמאות גישה למחשבים וסעיף 5 לחוק: "חדירה למחשב לצורך ביצוע עבירה נוספת"). תכלית זו מתקיימת גם בסעיף 4 לחוק אשר נועד למנוע גם את השלב המקדים לפני ביצוע העבירה באמצעות המחשב, אלא שאין בתכלית זו בכדי להצדיק וויתור על היסוד העובדתי הקבוע בסעיף 4 לחוק."

מאז ועד היום חלו תמורות בשוק התקשורת ולאורן אכן גם בוצעו שינויים ותיקונים בחוק המחשבים וכן בחקיקה הקשורה לזכויות יוצרים, סימני מסחר ועוד, אשר יידונו בנפרד בשערים נפרדים. התחומים עליהם בא חוק המחשבים ליתן פתרונות התרחבו בעידן תקשורת מתפתחת אשר הביאה לדרכים מתוחכמות לניצול אמצעי תקשורת השונים לעבירות מחשבים, אינטנט ואחרות. ההתפרשות של דיני המחשבים והאינטרנט על כל תחומי החיים הביאה לשזירת החקיקה הקשורה בדינים אלה לרשימת הדינים הדנים בקניין רוחני, הגנה על הפרטיות, חופש המידע ועוד כאלה שיידונו להלן בשערים נפרדים.

תחת שמי דיני המחשבים והאינטרנט פרחו להם עבירות המחשב והאינטרנט תוך הפרת זכויות הקניין הרוחני וההגנה על הפרטיות. אלה, כאמור, זכו להגנת החוקים המיוחדים שחלקם חוקקו, טרם חקיקת חוק המחשבים.