תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)

סעיף 12 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 קובע כדלקמן:

"12. תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב
הוראות חוק זה יחולו גם על מבקש מידע שאינו אזרח ישראלי או תושב, לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל."

ב- עת"מ (ת"א) 1401/07 {איינשטיין צור ייבוא ייצוא וסחר בינלאומי בע"מ נ' עיריית בני ברק, תק-מח 2008(3), 6591 (2008)} קבע בית-המשפט:

"4. העותרת טוענת כי אין להיעתר לבקשה ממספר טעמים אולם מאחר ומצאתי כי דין הנימוק הראשון להתקבל - לא מצאתי צורך לדון בשאר טענות הצדדים.
5. העותרת טוענת כי מגישת הבקשה היא "עלומי השם", אין לדעת מי היא ואם היא חברה זרה או גוף פרטי והאם היא עומדת בקריטריונים לחשיפת מידע על-פי החוק או על-פי חוק אחר (סעיף 4 לעתירה).
העותרת מציינת כי הזכות לקבלת מידע עומדת לכל אזרח ישראל או תושב (סעיף 1 לחוק) כאשר סעיף 12 לחוק מחיל את הוראות החוק גם על מבקש מידע שאינו ישראלי או תושב "לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל".
אי-לכך, יש חשיבות לידיעת זהות מגיש הבקשה לשם בדיקת זכותו לקבל את המידע...
6. אי-לכך, טוענת העותרת, אין למשיבה כל זכות למסור את המידע המבוקש.
7. טענה זו של אי-מסירת זהות המבקש היא טענה כבדת משקל אך עיון בתגובת המשיבה מעיד כי אין בה כל התייחסות לנושא זה.
חוק חופש המידע עוסק בעקרון חשיפת מידע וגילויו ולא ברור כלל מה היא סמכות המשיבה להסתיר דווקא את זהות המבקש בפני העותרת.
הליכים מינהליים ומשפטיים טבעם שיהיו פתוחים לציבור וגלויים לעין כל, אלא-אם-כן קיימת זכות חוקית או חסיון לאי-גילויים.
המשיבה, כאמור, לא התייחסה בתגובתה לעניין זה ולא נימקה מדוע מוסמכת היא שלא לחשוף את שם המבקש.
8. גם בסיכומיה אין התייחסות של ממש מטעם המשיבה לטענה זו של העותרת כאשר בסעיף 5 לסיכומים טענה כי "אין צורך לומר, כי המשיבה תבדוק אם המבקש עומד בתנאי סעיף 1 לחוק, ותפעל בהתאם לכך".
בסעיף 2 לסיכומיה ציינה "זהות המבקש - אינה חלק מן המידע שיש למסור".
אין לקבל טענות אלה של המשיבה.
ראשית, בדיקתה של המשיבה אם המבקש עומד בתנאי סעיף 1 לחוק אינה יכולה להתבצע בהסתר, ומן הראוי להעמידה למבחן וביקורת הן בפני העותרת והן בפני בית-משפט זה, לאחר שהוגשה העתירה.
שנית, המשיבה לא הצביעה על מקור סמכותה להסתיר את שם המבקש ואף לא את הבסיס לטענתה לפיה אין עליה למסור "מידע" בעניין זהות המבקש.
9. לאור האמור לעיל המסקנה היא כי ההליכים שנקטה המשיבה בהסתרת זהות מבקש הבקשה הם חריגה מסמכות, פגומים, מנוגדים לנוהל תקין ובלתי-סבירים.
משום כך גם ההחלטה לגילוי המידע שנתקבלה בעקבות אותם הליכים היא פגומה ויש לבטלה.
10. אני מקבלת את העתירה ואוסרת על המשיבה לחשוף בפני המבקשים (האנונימים) את המידע המבוקש..."

ב- עת"מ (יר') 1087/06 {אלמנש מרשה ביילין נ' שר הפנים, תק-מח 2008(2), 11698 (2008)} קבע בית-המשפט :

"חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), הקובע זכותו של אזרח ישראלי או תושב לקבל מידע מרשות ציבורית, חל, בהתאם לסעיף 12 לחוק, גם על מבקש מידע שאינו אזרח ישראלי או תושב, לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל. סירובו של המשיב למסור לעותרת את החלטות נציבות האו"ם לפליטים בעניינה נשען ככל הנראה על הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(4) לחוק, לפיו רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע "בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן, או של דברים שנאמרו במסגרת תחקיר פנימי, וכן חוות-דעת, טיוטה, עצה או המלצה, שניתנו לצורך קבלת החלטה, למעט התייעצויות הקבועות בדין". הרציונל שביסוד סייג זה נעוץ בהכרה כי חשיפת מידע בדבר דיונים פנימיים ובדבר תרשומות של התייעצויות פנימיות וחוות-דעת שניתנו לצורך קבלת החלטות, עלולה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות של הרשות ולגרוע מאיכותן (עע"מ 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץ, פסקה 20, מיום 19.01.06 (להלן: "עניין המועצה להשכלה גבוהה").
ואולם, אין די בכך שהחומר שחשיפתו מתבקשת יהא תוצר של דיונים פנימיים כדי להטיל עליו חיסיון מוחלט, שכן נקבע בסעיף 10 לחוק כי "בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו- 9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לעניין הציבורי שבגילוי המידע...". כלומר, בכל מקרה ומקרה יש לאתר את נקודת האיזון הראויה שבין האינטרס הפרטי בקבלת המידע מרשות ציבורית והצורך בשקיפות של פעולות השלטון ובקיומה של ביקורת עליהן לבין הצורך להבטיח את תפקודה היעיל של הרשות הציבורית בקבלת החלטותיה. יצויין כי "אם הצביע מבקש המידע על עניינו הפרטי במידע המבוקש, יש בכך משום נימוק כבד-משקל המטה את כפות המאזניים אל עבר מסירת המידע..." (עניין המועצה להשכלה גבוהה, פסקה 21). כמו-כן, "חוות-דעת או טיוטה, המביעות עמדה מנומקת, שניתנו במסגרת התייעצות פנימית בטרם קבלת החלטת רשות, נושאות עימן חשיבות מיוחדת להבנת אופן קבלת החלטות על ידה (ז' סגל הזכות לדעת באור חוק חופש המידע (תש"ס) עמ' 202).
נציבות האו"ם לפליטים היא גוף חיצוני ונפרד מן המשיב, אשר מבצע עבור המשיב חלק מרכזי ביותר בבדיקת בקשות למקלט מדיני. כפי שציין זאת המשיב בתשובתו לעתירה, נציבות האו"ם לפליטים היא הגורם אשר מראיין ושומע את מגישי הבקשות. נציגות נציבות האו"ם לפליטים בישראל אף פונה לקבלת מידע מהאו"ם והיא הגורם אליו מוגשים ערעורים על החלטות המשיב. נוכח מומחיותה ולאור הליך הבדיקה המעמיק והיסודי המבוצע על ידה, מתקבלת במרבית המקרים המלצתה על-ידי הרשויות בישראל. גם במקרה הנדון אומצו המלצות נציבות האו"ם לפליטים על-ידי המשיב, כך שהנימוקים לדחיית בקשתה של העותרת הם למעשה נימוקיה. בנסיבות אלה, לעותרת אינטרס ממשי בגילויה של עמדת נציבות האו"ם לפליטים. מבלי לדעת מה היו הנימוקים להמלצות נציבות האו"ם לפליטים, לא תוכל העותרת לבחון נימוקים אלה ובמידת הצורך, להשיב עליהם ולמנוע טעויות.
המקרה הנדון מהווה דוגמה מובהקת לחשיבות גילויה של עמדת נציבות האו"ם לפליטים, לעותרת: המשיב טען כי העביר לנציבות האו"ם לפליטים את שני המסמכים החדשים שהגישה העותרת. ואולם, המסמך שהוגש על-ידי בא-כוח המשיב לבית-המשפט, ואשר הוצג כתשובת נציבות האו"ם לפליטים בעניין המסמכים החדשים, נושא תאריך 29.11.06 ולשונו מתייחסת למסמך אחד בלבד שהוגש לנציבות האו"ם לפליטים ("the letter"). בתשובה זו נאמר כי אין במכתב פרטי כדי לשמש הוכחה מספקת לסכנת רדיפה וכן כי נסיבות הרצח המצויין במכתב אינן ידועות. המשיב ציין בהודעה לבית-המשפט מיום 18.03.08, כי בתשובת נציבות האו"ם לפליטים נאמר כי אין במסמכים הנוספים שהמציאה העותרת כדי לסייע לה בהוכחת טענותיה, אך הוא לא ציין מה היו הנימוקים שנמסרו בתשובה. בנוסף, לא ניתן היה להבין מהודעת המשיב, כי נציבות האו"ם לפליטים התייחסה בתשובתה למכתב אחד בלבד. עיון בנוסח תשובת נציבות האו"ם לפליטים מיום 29.11.06 מעלה את האפשרות שמא הועבר בטעות רק מסמך אחד מבין השניים. גם תאריך התשובה (29.11.06) תומך באפשרות זו, שכן, כפי שצויין לעיל, אחד מבין שני המסמכים החדשים שביקשה העותרת לצרף, הוגש בפועל, עקב טעות, רק ביום 30.11.06. יצויין, כי המשיב לא הציע כל הסבר לעובדה, שתשובת נציבות האו"ם לפליטים, שהתקבלה לטענתו אך לאחרונה, נושאת תאריך מיום 29.11.06.
אי-הבהירות האמורה, מלמדת על חשיבות גילוי תשובת נציבות האו"ם לפליטים, לעותרת. רק כך יתאפשר לעותרת להתייחס לטענות שהועלו בעניינה ואם נדרש הדבר, להעמיד דברים על דיוקם. בא-כוח המשיב לא הצביע על נימוק כלשהו המצדיק בנסיבות המקרה עשיית שימוש בסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(4) לחוק. זאת במיוחד לאור האינטרס האישי של העותרת במידע. בנסיבות אלה, וכדי לאפשר לעותרת לפרוס לפני הגורמים הרלוונטיים את מלוא טיעוניה וראיותיה, ולגורמים האמורים לשקול את הדברים, מן הראוי שהנושא יוחזר לבחינה נוספת למשיב."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)