הוכחת פרסום ברבים

סעיף 23 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"23. הוכחת פרסום ברבים
הוגש עותק של עיתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפסה לשון הרע, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עיתון או דבר דפוס."

ב- ת"א (ת"א) 46106/05 {לנדאו אמנון נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, תק-של 2006(4), 22199 (2006)} נפסק מפי כב' השופטת דליה מארק-הורנצ'יק:

"גם סעיף 23 לחוק איסור לשון הרע, איננו מעביר את נטל הראיה על הנתבעים, שכן הנטל על התובע להוכיח יסודות נוספים מעבר ליסוד ה"פרסום" וראה בהחלטתו של כב' השופט יוסף שפירא מיום 06.12.06 ב- ת"א (יר') 8115/06 יורם מרציאנו נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח', תק-מח 2006(4), 6979 (2006), הסומך את החלטתו על קביעתו של כב' השופט ע' קמא ב- ת"א (יר') 7842/92 אוחנה נ' ידיעות אחרונות, מיום 14.07.93 (לא פורסם), בו נקבע כי סעיף 23 לחוק איסור לשון הרע קובע קיומה של ראיה לכאורה שאכן נעשה פרסום בעיתון בדבר הדפוס ואני מוסיפה - באתר האינטרנט - על-ידי עצם הגשת עותק העיתון או תדפיס מאתר האינטרנט. סעיף 23 לחוק איסור לשון הרע, אינו קובע היפוך סדר הבאת הראיות הקבוע בתקנה 158."

ב- ת"א (יר') 10901/01 {אלי כרמי נ' ידיעות אחרונות בע"מ, תק-של 2005(1), 13270 (2005)} נפסק מפי כב' השופטת אילתה זיסקינד:

"אמנם התובע לא נהג כאמור בסעיף 23 לחוק איסור לשון הרע ולא הגיש לבית-המשפט עותק של הכתבה אך הוגש צילום הימנה ודבר הפרסום ברורים מטענות הצדדים למרות הכחשת הנתבעים את עצם פרסום הכתבה.
בענייננו הכתבה פורסמה בעיתון יומי בתפוצה ארצית רחבה ביותר, אין חולק על כך, ועל-כן מתקיים גם התנאי של פרסום לשון הרע.
לפיכך אני קובעת כי היה פרסום, שיש בו לשון הרע."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הוכחת פרסום ברבים