תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות
הפרקים שבספר:
- עקרונות כללים וחוק המחשבים
- דברי החקיקה - בזיקה לתקשורת מחשבים, אינטרנט - רשימה
- סדרי דין בעידן האינטרנט
- הבחנה בין פרסום בכלי התקשורת לבין פרסום במאגרי מידע
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- חיפוש באמצעות מנועי חיפוש-חתימה על התחייבות הכולל איסורים
- הקשר בין המשפט הפלילי ובין התפתחות האינטרנט
- סמכות המשטרה לחסום אתרי אינטרנט
- הפרה של הסכם המשתמש
- חוק המחשבים, התשנ"ה-1995
- הגדרות (סעיף 1 לחוק)
- עבירות מחשב (שיבוש או הפרעה למחשב או לחומר מחשב - סעיף 2 לחוק)
- עבירות מחשב (מידע כוזב או פלט כוזב - סעיף 3 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב שלא כדין - סעיף 4 לחוק)
- עבירות מחשב (חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת - סעיף 5 לחוק המחשבים)
- עבירות מחשב (פעולות אסורות בתוכנה - סעיף 6 לחוק)
- נזיקין (עוולה בנזיקין - סעיף 7 לחוק)
- נזיקין (נטל ההוכחה - סעיף 8 לחוק)
- נזיקין (פיצויים - סעיף 9 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני ראיות - סעיף 10 לחוק)
- תיקוני חקיקה (דיני חיפוש ותפיסה - סעיף 11 לחוק)
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
- חוק העונשין - עבירות מחשב ואינטרנט
- דיני חוזים - הצעה וקיבול
- ברירת הדין בדיני חוזים
- כוונת הצדדים - פרישת רשת שיווקית
- תקנון ודמי שימוש
- חוק הגנת הצרכן - מיהו צרכן?
- עסקת "מכר מרחוק" - סעיפים 14 ו- 18(א)(2) לחוק הגנת הצרכן
- ביטול עסקאות והשבה
- הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן - עילת ההטעיה
- שיטת ה"מכירה האישית" והוראות חוק הגנת הצרכן
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת
- חוק ה"ספאם" - שיגור דבר פרסומת - כללי
- אחריות המפרסם באמצעות צד ג' - הוכחת ה"ידיעה" תנאי
- חובת תום-הלב של המבקש לסמוך תביעתו על סעיף 30א לחוק התקשורת
- ייצוג חברות בבית-המשפט לתביעות קטנות
- שיקול-דעת בית-המשפט בקביעת הפיצוי על-פי סעיף 30א לחוק
- ההלכה הפסוקה
- הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008
- שיטת "המכירה האישית"
- חשיפת זהות גולשים באינטרנט
- מחשבים ואינטרנט בזיקה להגנת הפרטיות (חוק לשון הרע, חוק הגנה על הפרטיות, חוק חופש המידע) - מבוא
- חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע - איזון ותכליות
- חיסיון, סודיות וקבילות
- חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 בעידן האינטרנט - מבוא
- לשון הרע מהי?
- פרסום מהו?
- דרכי הבעת לשון הרע
- לשון הרע על הציבור
- לשון הרע על המת
- לשון הרע - עבירה פלילית
- לשון הרע - עוולה אזרחית
- פיצוי ללא הוכחת נזק
- קובלנה על-פי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע
- צווים נוספים
- צו ביניים
- אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
- אחריות המדפיס והמפיץ
- פרסומים מותרים
- הגנת אמת בפרסום
- הגנת תום-הלב
- נטל ההוכחה
- שלילת הגנת תום-לב
- הפרכה של טענות הגנה
- הקלות
- סייג לפרסום ההליכים
- ראיות על אופיו של אדם
- הוכחת פרסום ברבים
- דין שני משפטים
- מות הנפגע
- חובת עדכון
- הלכה פסוקה - לשון הרע ואינטרנט
- חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981- מבוא
- איסור הפגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק)
- פגיעה בפרטיות מהי? (סעיף 2 לחוק)
- הגדרת מונחים (סעיף 3 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק)
- פגיעה בפרטיות - עבירה (סעיף 5 לחוק)
- מעשה של מה בכך (סעיף 6 לחוק)
- הגנה על הפרטיות במאגרי מידע ומאגרי מידע (סעיפים 7 עד 17ט לחוק)
- הגנות - הגנות מה הן (סעיף 18 לחוק)
- הגנות - פטור (סעיף 19 לחוק)
- הגנות - נטל ההוכחה (סעיף 20 לחוק)
- הגנות - הפרכה של טענות הגנה (סעיף 21 לחוק)
- הגנות - הקלות (סעיף 22 לחוק)
- מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים (סעיפים 23 עד 23ז לחוק)
- דין המדינה (סעיף 24 לחוק)
- מות הנפגע (סעיף 25 לחוק)
- החלת הוראות מחוק איסור לשון הרע (סעיף 27 לחוק)
- ראיות על-שם רע, אופי או עבר של אדם (סעיף 28 לחוק)
- צווים נוספים (סעיף 29 לחוק)
- פיצוי בלא הוכחת נזק (סעיף 29א לחוק)
- אחריות בשל פרסום בעיתון (סעיף 30 לחוק)
- אחריות של מדפיס ומפיץ (סעיף 31 לחוק)
- עונשין בעבירות של אחריות קפידה (סעיף 31א לחוק)
- עוולה בנזיקין (סעיף 31ב לחוק)
- חומר פסול לראיה (סעיף 32 לחוק)
- תקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה)
- תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון)
- חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - מבוא
- זכות הפרט לקבל מידע - חוק ותכליות
- "מהפכת השקיפות" - הבסיס הרעיוני לחיוב במסירת מידע
- חופש המידע (סעיף 1 לחוק)
- הגדרות (סעיף 2 לחוק)
- ממונה (סעיף 3 לחוק)
- פרסום רשימת הרשויות הציבוריות (סעיף 4 לחוק)
- דו"ח תקופתי (סעיף 5 לחוק)
- הנחיות מינהליות וחוקי עזר (סעיף 6 לחוק)
- מידע על איכות הסביבה (סעיף 6א לחוק)
- נוהל הגשת בקשות והטיפול בהן (סעיף 7 לחוק)
- דחיית בקשות במקרים מסויימים (סעיף 8 לחוק)
- מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו (סעיף 9 לחוק)
- שיקולי הרשות הציבורית (סעיף 10 לחוק)
- מסירת מידע חלקי ומסירת מידע בתנאים (סעיף 11 לחוק)
- תחולה לגבי אדם שאינו אזרח או תושב (סעיף 12 לחוק)
- הגנה על צד שלישי (סעיף 13 לחוק)
- סייגים לתחולת החוק (סעיף 14 לחוק)
- דיוני הוועדה המשותפת (סעיף 15 לחוק)
- תיקון מידע (סעיף 16 לחוק)
- עתירה לבית-המשפט (סעיף 17 לחוק)
- אגרות (סעיף 18 לחוק)
- שונות - ביצוע ותקנות - שמירת דינים - תחילה (סעיפים 21-19 לחוק)
- תקנות חופש המידע, התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999
- תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור)
- זכויות יוצרים בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- תוכנת מחשב וזכות יוצרים
- אינטרנט וזכויות יוצרים
- חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- דוגמאות
- "סימני מסחר" בעידן המחשבים והאינטרנט - מבוא
- הגישות השונות
- המבחנים לקיומו של דמיון מטעה
- הפרת סימן מסחר ללא סכנת הטעיה
- מצב של שימוש בסימן זהה ומצב של שימוש בסימן דומה
- ההגנה על סימן מסחר מוכר, איריס מרקוס
- נפקות הרישום של סימן המסחר
- אבחנה בין ארבעה שמות המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה המוענקת להם
- היאבד סימן מסחר מאופיו המבחין?
- תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר
- תום-לב
- רישום מקביל של סימנים
- הגנת השימוש בשם
- סימני מסחר - "ייבוא מקביל"
- אתרי אינטרנט - שיווק ופרסום - שמות מיתחם
- פטנטים בעידן המחשבים והאינטרנט -מבוא
- פרשנותו של הפטנט
- בדיקת תוקפו של פטנט
- תנאים לכך שאמצאה תהא כשירת פטנט
- הפרת הפטנט
- הייבוא המקביל וזכות הפטנט: עיקרון המיצוי הלאומי והבינלאומי
- חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967
- מדגמים – כללי
- פקודת הפטנטים והמדגמים - פירוש
מתן חשבונות ובירור חשבונות
1. תביעה למתן חשבונותהלכה היא שכדי שמי שעותר למתן חשבונות יזכה בצו המבוקש על ידו עליו להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים:
ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה את מתן החשבונות {רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה בע"מ, פ"ד מה(2), 130, 132 (1991)}.
שנית, עליו להוכיח, ולו לכאורה, שקמה לו זכות תביעה לגבי אותם הכספים שביחס אליהם הוא מבקש לקבל את החשבונות {ע"א 4724/90 א.ש.ת כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3), 570, 584(1992)}. רק אם התקיימו שני התנאים הללו, ובהיעדר סיבה מיוחדת אחרת, ייענה בית-המשפט לבקשה ליתן צו למתן חשבונות. בפסיקה הוכרו מספר יחסים כ"יחסים מיוחדים" המצדיקים את מתן החשבונות. למשל: יחסי נאמנות, שליחות, הרשאה או שותפות. אך נקבע כי אין מדובר ברשימה סגורה {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 567, (להלן: "זוסמן"}}.
תביעה למתן חשבונות מתנהלת בדרך-כלל בשני שלבים, כך סוברים המלומדים אורי גורן { סוגיות בסדר דין אזרחי, 319 (מהדורה אחת-עשרה 2013)} ו- זוסמן:
"בשלב הראשון מברר בית-המשפט אם זכאי התובע לכך שייעשה חשבון, כגון אם היתה שותפות בין הצדדים והיא התפרקה. מצא שאין התובע זכאי לעריכת החשבונות, דוחה את התביעה... אך אם מצא שהתובע זכאי לעריכת החשבונות, ונותן הוראות כיצד לערוך את החשבונות, תבוא אחרי החלטתו החלטה שניה ובה ייקבע, מה סכום חייב הנתבע לשלם לתובע עקב בירור החשבונות..."
ב- ע"א 1226/11 {עוזי ישראל-פור נ' יהודה אליהו, תק-על 2014(3), 4443 (28.07.14)} נקבע כי בתחילה ניתנת החלטה בשאלה האם זכאי התובע לעריכת חשבונות. אם ההחלטה היא בחיוב, כי אז, לאחר עריכת החשבונות, יש לקבוע האם הם נאותים ומהו סכום הכסף שחייב הנתבע לשלם לתובע בעקבות הבירור החשבונאי.
משמעות המבחן של שני השלבים בבירור תביעה למתן חשבונות הינו, לפי רע"א 8266/11 יו.בי.אמ. נ' מעוז נסיעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.08.12), (פסקאות 24 - 26 לפסק-הדין):
"תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית-המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. במידה ובית-המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית-המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים. רק לאחר מכן ייקבע אם הוא מחוייב בתשלום על-פי החשבונות... על-מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל-כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות... ככלל, אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות על-מנת לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות, אך רשימה זו אינה סגורה... "
בפסק-דינה של כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, ב- ת"א (מחוזי ת"א) 27080-06-11 מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ נ' בשן בר-אילן שירותי ניהול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו(01.07.13), הוסבר:
"חיוב הנתבע בתשלום סכום החשבונות לתובע מתבצע, אם הם מגלים יתרת זכות לטובת התובע. הנתבע הוא שנושא בנטל השכנוע לגבי החשבונות שהגיש. אם עמד הנתבע בנטל השכנוע, תוכרע תביעת התובע על-פי חשבונות אלה. רק אם לא עמד הנתבע בנטל השכנוע האמור, יקבע בית-המשפט, לאחר בירור שיקיים ע"פ הראיות שהוגשו לפניו, מה היתרה המתחייבת על-פי מידת השכנוע הנוהגת במשפט אזרחי. אין בשלב השני של הדיון משום היתר לבעל דין להתכחש לעובדות יסודיות, אשר בגינן ציווה בית-המשפט על מתן החשבונות..."
הלכתה של כב' השופטת אבניאלי מצאה תוקף גם ב- ת"א (מרכז) 6368-06-08 {מעוז נסיעות בע"מ נ' יו. בי. אם טרוול בע"מ,פורסם באתר האינטרנט נבו (25.09.11)}; ת"א (ת"א) 1392-07 {משען נ' טל, פורסם באתר האינטרנט נבו(26.06.13)}; ת"א (חי') 917-05 {אגד תעבורה בע"מ נ' קווי אופק הסעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו(24.09.13)}.
2. חקירות או חשבונות
סעד נוסף לבירור חשבונות מצוי בתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שזה נוסחה:
"123. הוראה בדבר חקירות או חשבונות
(א) בית-המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון, אף אם נראה שמבוקש סעד מיוחד או סעד נוסף, או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, ולגביהם ראוי היה להמשיך בעניין בדרך הרגילה; נתן בית-המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות אנשים לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו.
(ב) בהוראה על עריכת חשבון, או בכל צו שיבוא אחריה, רשאי בית-המשפט להורות הוראות מיוחדות בדבר אופן עריכת החשבון או ביקורתו, ובמיוחד רשאי הוא להורות שבעריכת החשבון ישמשו הפנקסים, שבהם התנהלו החשבונות הנדונים, ראיה לכאורה לאמיתות העניינים הכלולים בהם, אגב מתן אפשרות לבעלי הדין המעוניינים להתנגד להם ככל אשר יראו לנכון."
ב- ת"א 1954-03 {ישר ואח' נ' רוזן ואח', פורסם באתר האינטרנט (07.03.13)} קבע בית-המשפט כי:
"לאור כל אלו, אין בידי לערוך את ההתחשבנות בין הצדדים, וגם אין זה מתפקידו של בית-המשפט לעשות זאת. הסעד המתבקש במקרה זה הוא מינוי חוקר רואה חשבון שיבצע את ההתחשבנות ביו הצדדים, מכוח תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זו גם בקשת התובעים בסיכומיהם. אין לקבל את טענת הראל שכל המידע נמצא בידי התובעים, ולכן אין מקום למתן סעד בתביעתם למתן חשבונות. התובעים אינם יודעים אלו פוליסות בוטלו לבסוף, לאחר ניתוק היחסים בין הצדדים, אלו פוליסות נותרו בתוקף, מהם שיעורי הגביה מהפוליסות שלא בוטלו, וכו'. זאת ועוד, כאשר הראל זכאית לקזז כספים המגיעים לתובעים, הא אינה יכולה לשלול מהם את הזכות לברר על מה מבוססים הסכומים שהיא מקזזת. כל אלו רלבנטיים להתחשבנות שבין הצדדים. אך במקום צו למתן חשבונות, יהיה יעיל יותר למנות חוקר רואה חשבון לבדיקת ההתחשבנות.
החוקר שימונה יהיה זכאי לקבל לידיו כל מסמך שידרוש מן הצדדים, ולבדוק את הנהלת החשבונות של הצדדים, ובהתאם לקביעות שבהחלטה זו יבדוק ויחווה דעתו מהו הסכום המגיע לכל צד.
ביתר פירוט, החוקר יבדוק ויחווה דעתו, בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטה זו, מהם סכומי העמלות המגיעים לתובעים מהראל לפי ההסכם, ומהם סכומי העמלות שקיבלו התובעים ושעליהם להשיבם להראל, והכל בהתייחס לתיק החדש ולתקופה שלמן יום חתימת ההסכם (21.10.01) ועד למועד עריכת ההתחשבנות.
המומחה שימונה גם יבדוק ויחווה דעתו באשר לדרישת הראל להשבת סכומי המע"מ ששילמה לתובעים יחד עם העמלות בגין הפוליסות שבוטלו בשנה הראשונה (סך של 605,163 ש"ח). ככל שהראל שילמה לתובעים מע"מ על העמלות ששולמו להם, והיא איננה יכולה לקבל חזרה את סכומי המע"מ מרשויות המס, יש לפצותה על המע"מ ששילמה בגין הסכומים שהתובעים צריכים להשיב להראל (שהם כאמור רק בשיעור של 45% מסכומי העמלות ששולמו לפי ההסכם בתיק החדש)."
3. מתן חשבונות מכוח סעיף 15 לחוק עוולות מסחריות
הסעיף 15 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999, קובע כדלקמן:
"15. מתן חשבונות
בית-המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה."
הכלל הנוהג אשר נקבע ב- ע"א 127/95 {מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4), 337 (1997)} קובע כי בשיטת המשפט בישראל, על-מנת שתובע יהיה רשאי לבקש צו למתן חשבונות בכדי לברר כמה חב לו הנתבע, עליו להצביע על התקיימותן נסיבות מיוחדות לכך.
כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים היתה מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, 567}.
תנאי מוקדם למתן חשבונות בכל תביעה, הוא ההוכחה - ולו לכאורה - כי קמה לתובע זכות תביעה לגבי אותם כספים שמבקש הוא לקבל חשבונות בגינם {ע"א 4724/90, א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מו(3), 570 (1992); עב' (אזורי ת"א) 7002/04, חברת דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, תק-עב 2007(4), 8301, 8315 (2007)}.
נתגלו לבית-המשפט פרטי החשבונות הדרושים בבהירות ובדייקנות, רשאי בית-המשפט לערוך את החשבון בעצמו ולפסוק לתובע את הסכום המגיע לו. {זוסמן, 437}.
4. ההלכה הפסוקה
ב- ת"א (יר') 1497/96 {ידידיה עמדי ואח' נ' שושנה עמדי, תק-מח 98(2), 2039 (1998)} נקבע:
"בספרו של זוסמן סדר הדין האזרחי (סעיף 455, עמ' 568-567, מהדורה שביעית) נאמר שלתביעה למתן חשבונות שני מקורות מהדין ומהיושר:
'מהדין מוכרת תביעה זו בין היתר ביחסים שבין מרשה נגד מורשה שולח נגד שלוחו ושותף נגד שותפו. מכוח דיני היושר ניתן לנהנה לתבוע את הנאמן. מועד ההיתישנות ביחס לשתי תביעות אלה הוא שבע שנים מיום היווצר העילה, אך תביעה המבוססת על אדני היושר יכול שתידחה מחמת שיהוי'."
תובע המבקש מתן חשבונות צריך להוכיח, כפי שנקבע ב- ע"א 127/95 {מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4), 338 (1997)}. כי: ראשית, קיים מערכת יחסים מיוחסת בינו לבין הנתבע שתציק את מתן החשבונות; שנית, שקמה לו, אפילו לכאורה, זכות תביעה לעניין הכספים עליהם הוא מבקש לקבל חשבונות.
בנוסף, כך נאמר ב- רע"א 5064/90 {סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2), 130, 132 (1991)} יש להראות לכאורה, ומכתחילה זכות להשבה מאחר שאם התובע לא יצביע על קיום מערכת יחסים מיוחדת אשר אכן תצדיק מתן הצו האמור, עליו לתבוע זאת בדרך הרגילה.
ע"א 3416/13 {טל-יד מצויינות בשירות בע"מ ואח' נ' וויזקום תקשורת בע"מ, תק-על 2013(3), 1716 (2013)} מבהיר על-מנת לקבל צו למתן חשבונות יש צורך שמאזן הנוחות יטה לטובת המבקשים שכן אם בית-המשפט יקבע כי סיכוי הערעור קלושים או אם יהיה קושי להחזיר המצב לקדמותו וזאת לאור הפגיעה בקניינו של הנדרש לצו שכן לא יהיה ניתן להשיב את המידע - לא יהיה ניתן לקבל את הצו כאמור.
ב- ת"א (מרכז) 5315-04-08 {הוצאת קורן ירושלים בע"מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בעמ ואח', תק-מח 2012(2), 17887 (2012)} מתן הסעד יינתן רק כאשר תהיה הצדקה לתובע לדרוש את הרווחים, כולם או חלקם, שצמחו למפר מהפרת הזכות. כאשר לא ניתן לייחס חלק כזו או אחר מהרווח להפרה, ידיעת הרווח המדוייק שהפיק המפר ממעשיו לא יהיו אפקיטיביים ולכן לא תהיה הצדקה ליתן הצו האמור.

