ביטול עסקאות והשבה

ב- ע"פ (מרכז) 6975-05-09 {בסט פור יו סחר אלקטרוני בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, תק-מח 2010(1), 7106 (2010)} קבע בית-המשפט:

"(ד) דרך ביטול העסקאות - טענות הצדדים
לעניין ביטול העסקאות, טוענים המערערים כי על-פי התקנון של המערערת 1, הביטול יעשה אך ורק בהודעה שתישלח ישירות אליה בכתב ו/או בפקס ו/או באמצעות הדואר האלקטרוני. כשלקוח מבקש לבטל עסקה הוא יכול לפנות לשירות הלקוחות של אתר המערערת 1 או לזה של הספק, כאשר הכוונה ל"עוסק" כהגדרתו בחוק. הספק מברר את סיבת הביטול ומזכה את כרטיס האשראי תוך שלושה ימים באמצעות מכשיר הקופה ובמידה ולא ניתן לזכות בקופה, מועברת הבקשה בפקס לחברת האשראי.
המשיבה טוענת כי ביטול העסקאות נעשה לאחר שלכל הצרכנים היה ברור כי אין למערערים מלאי, כך שהם לא יזכו לקבל את המוצר שרכשו לעולם, והם ניסו לפחות להציל את כספם, תוך העזרות בחברות כרטיס האשראי. לטענתה, בהתאם להוראות החוק זכות הביטול שמורה לצרכן בלבד והיא לא מוקנית לעוסק, כך שביטול העסקה על-ידי הצרכנים בנסיבות תיק זה אינה מרפאה את העבירה של אי-אספקת המוצר וההטעיה שבצידה.
ביטול העסקאות במקרה זה נעשה מתוך כורח, כאשר המערערים לא קיימו את חובתם החוקית להשיב לצרכנים את הכספים ששולמו על ידם, ולפיכך עברו עבירה נוספת ומאוחרת יותר של סירוב למתן החזר כספי לצרכן בניגוד לסעיף 14ה לחוק, לאחר שהעסקאות בוטלו.
בתשובה לטענת המשיבה, טוענים המערערים כי לא ברור על-סמך מה היא טוענת כי עיכוב הכספים שהועברו מהצרכנים אל המערערת 2 על-ידי חברות האשראי, הינו נושא חיצוני לעסקאות שכבר הושלמו מבחינת הצרכנים. מדובר בחברות האשראי של הצרכנים, שלטענת המערערים נמנעו מלהעביר לזכותם את תמורת העסקאות.
טענה זו העלה המערער 3 כבר בהודעתו בחקירה, אך המשיבה נמנעה מלחקור את הנושא מטעמיה שלה.
עוד טוענים המערערים כי המשיבה מעלה טענה בעלמא לפיה חברות האשראי עצרו את העברת הכספים למערערים בגלל כישלון תמורה מלא והיעדר הספקה. מעבר לכך שטענה זו לא מגובה בראיות, היא סותרת את דברי המערער 3 בעדותו ובהודעתו והמשיבה מושתקת מלהעלותה מאחר שבמחדלה החקירתי היא מנעה בירורה. אילו עצרו חברות האשראי למערערים את העברת הכספים בשל כשלון תמורה, היה עליהן להשיב את הכספים לצרכנים.
כן טוענים המערערים שלגבי הצרכנים שלא קיבלו החזר כספי עבור מוצרים שהוזמנו בתקופה שבסמוך למרץ 2006, יש לפנות להוראות חוק הגנת הצרכן העוסקות בביטול עסקת מכר מרחוק שלא מחמת פגם בנכס או אי-התאמה בין הנכס למה שנמסר לצרכן.
בעניין דכאן, אותו חלק ממחיר העסקה ששולם על-ידי הצרכן הוא אפס, שכן הכספים עוכבו בחברת האשראי של הצרכן, לא הגיעו לחשבונה של המערערת 2 ולכן היא לא היתה צריכה להשיב לצרכנים דבר.
אשר לדרישה השניה של החוק כי העוסק יבטל את חיובו של הצרכן בשל העסקה - המערערת 2 שלחה לחברות האשראי הודעות על ביטול העסקאות ובכך קיימה דרישה זו.
באשר לטענת המשיבה כי המערערים לא קיימו את חובת השבת הכסף ובכך עברו עבירה של סירוב למתן החזר כספי, טוענים המערערים כי מעולם לא הוכח כי הכספים הגיעו לכיסם או לחשבונות הבנק שלהם. נהפוך הוא - המערער 3 טען לאורך כל הדרך כי הכספים הוקפאו אצל חברות האשראי וטענה זו לא נבדקה על-ידי המשיבה. טענות אלה סותרות גם את הראיות מהן עולה כי המערערים פנו לחברות האשראי והורו להן על ביטול עסקאות והשבת הכספים שעוכבו אצלהן לצרכנים.
דיון והכרעה בעניין ביטול העסקאות והשבת הכספים למתלוננים
מעיון בהכרעת דינו של בית-משפט קמא עולה כי הוא התייחס לעניין ביטול העסקאות, תוך שהסתמך על העדויות אשר הובאו לפניו, ובין היתר, קבע כדלקמן:
"העדים העידו כי הנאשמים, הפרו התחייבותם לספק המוצרים, ולאחר ביטול העסקאות לא החזירו להם כספם" (עמ' 71, ש' 31 להכרעת הדין).
ובהמשך:
"אני קובע כי על-פי עדויות העדים - הצרכנים אשר רכשו מוצרים ולא קבלום כמו גם לא זוכו לאחר שחוייבו, ולאחר שהודיעו על ביטול העסקה, עברו הנאשמים העבירות המיוחסות להם" (עמ' 77, ש' 21 להכרעת הדין).
בית-משפט קמא קבע כי מאחר שהמערערים הפרו את התחייבויותיהם כלפי הצרכנים, ביטלו האחרונים את העסקאות. עם-זאת, בית-משפט קמא לא נתן דעתו על דרך ביטול העסקאות, מקום שהיה צריך לדון בשאלה זו.
המערערים הגישו לבית-משפט קמא מסמך המתאר את תנאי השימוש ומהווה תקנון של המערערת 1 (נ/4). עיון בנ/4 מעלה כי קיים פרק בדבר ביטול הצעות, ובשל חשיבותו אצטט מספר סעיפים רלוונטים...
המערערים העלו על הכתב במסגרת התקנון (נ/4) מספר דרכים אפשריות לביטול העסקאות, ביניהן הפנייה להוראות חוק הגנת הצרכן. בחוק הגנת הצרכן ניתן למצוא שתי הוראות שעניינן ביטול אשר רלוונטיות לעניינו והן מצויות בסעיף 14ג ובסעיף 32...
הנה-כי-כן, לצרכנים שהתקשרו עם המערערים עומדת זכות הביטול, כאשר נעשה לגבי הממכר מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור בחוק הגנת הצרכן, והם מהותיים בנסיבות העניין, וזאת בתוך 14 יום, כאשר בית-המשפט רשאי להאריכה מטעמים מיוחדים.
ביטול והשבה בעסקאות מכר מרחוק
כשמדובר בעסקת מכר מרחוק יש לפנות להוראת החוק הספציפית העוסקת בכך שנמצאת בסעיף 14ג(ג) כנוסחו לפני התיקון הנ"ל, הדן בביטול מכר במסגרת עסקת מכר מרחוק והמורה כי...
הנה-כי-כן, החוק מאפשר לצרכן להסתלק מהעסקה בתוך זמן קצוב, ובכך מתאפשר לו לתהות זמן מה על קנקנו של המוצר ואז להחליט בדבר חפצו במוצר. הסעיף מחלק את זכות הביטול לשניים: עד קבלת המוצר ואחרי קבלתו - שאז יש לצרכן 14 יום לביטול עסקת המכר מרחוק. במקרה דנן, המוצר, שנרכש באמצעות האינטרנט, כלל לא הגיע לצרכן ועל-כן נראה כי הצרכנים עמדו בפרק הזמן אשר עמד לרשותם לביטול העסקה.
באשר לטענה בדבר השבת הכספים, קובע סעיף 14ה לחוק הגנת הצרכן, כנוסחו בתקופה הרלוונטית לפני התיקון הנ"ל, כי...
במקרה דנן, אין מחלוקת כי הצרכנים לא קיבלו את הטובין ולא קיבלו החזר התמורה ששילמו, ובמובן זה הם היו רשאים לבטל את העסקה מחמת פגם בנכס נושא החוזה או העסקה, או עקב אי-התאמה בין הנכס או בין השירות.
אני דוחה את טענת המערערים כי הם לא קיבלו כספים מחברות האשראי ולכן הם אינם חבים בהשבה... לא נכתב שהעוסק צריך להשיב כספים שהגיעו לידיו דווקא אלא עליו להחזיר את הכספים ששולמו על-ידי הצרכן.
לאור העובדה שהחוק אינו מתנה את ההשבה לצרכן בכך שכספי התמורה הגיעו לעוסק, כי אז שומה על העוסק להחזיר לצרכן כספים שהלה שילם, בין אם הגיעו לידיו של העוסק בין אם לאו. מילים אחרות: תנאי להשבה הוא שהצרכן שילם את הכספים. במקרה זה הכספים נגרעו מחשבונות חלק מהמתלוננים על-ידי חברות האשראי, ולפיכך המערערים היו חייבים בהשבת הכספים לצרכנים, בין אם אלה הועברו להם על-ידי חברות האשראי בין אם לאו.
דהיינו, כשמדובר במכר מרחוק, החוק מאזן בין זכויות העוסק לבין זכויות הצרכן, באופן שבמקרה של מחלוקת בין חברת האשראי לעוסק, לא יהיה בדבר כדי לפגוע בצרכן שהכספים נגרעו מחשבונו ולא הועברו מסיבה זו או אחרת לעוסק. במקרה זה יתכבד העוסק וישיב לצרכן את מה ששילם ויברר את המחלוקת שלו עם חברת האשראי לא "על גבו" של הצרכן, אשר שילם במיטב כספו ולא קיבל תמורה.
מכל האמור לעיל אני דוחה טענות המערערים שביטול העסקאות לא היה כדין, וזאת מכוח סעיף 14ג לחוק הגנת הצרכן. כך גם לא מצאתי כי ב"כשל החקירתי" נשוא טענות המערערים היה כדי לפגוע בהגנת המערער. אני דוחה טענות המערערים בדבר היעדר חובה להשבת הכספים, שכן כשמדובר במכר מרחוק, העוסק חב חובת השבה, בין אם קיבל כספים ובין אם לאו, וחובה זו חלה עליו מעת שהצרכן שילם, בין אם התשלום הגיע לידיו של העוסק ובין אם לאו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביטול עסקאות והשבה