תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר

המבחנים לאורם נבחנת השאלה זכותו של מי מבין המבקשים עדיפה הם: תאריכי הגשת הבקשה לרישום; מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידו עד להגשת הבקשה וממועד הבקשה; ותום-הלב של המבקשים בבחירת הסימן המבוקש {בג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נ' רשם הפטנטים ואח', פ"ד לט(2), 148 (1985)}.

סעיף 29(א) לפקודת סימני מסחר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 קובע כדלקמן:

"29. בקשות מתחרות לסימנים זהים
הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שיקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."

ב- ע"א 11188/03 {קונטקט לינסן (ישראל) בע"מ נ' רשם הפטנטים ואח', תק-על 2005(2), 1299 (2005)} נקבע כי רשם הפטנטים השית את קביעתו על ממצאיו בדבר מידת השימוש שעשתה כל אחת מבעלות הדין בסימן המסחר אותו ביקשה לרשום.

ממצאיו של רשם הפטנטים מעוגנים היטב בראיות ומסקנתו מושתתת כראוי על הממצאים ועל הגיונם של הדברים. כמו-כן, המבחן הנוגע למועד הגשת הבקשות הוא משני, למבחנים הנ"ל.

יודגש כי הדמיון הניכר בין סימני המסחר וכן העובדה ששניהם מתייחסים לאותו סוג של מוצרים מחזקים אף הם את המסקנה כי רישום מקביל של שני הסימנים עלול לגרום להטעייתו של הציבור ויאפשר ליהנות שלא כדין מהמוניטין של האחר.

שאלה שיש לבחון בהקשרו של מבחן זה היא, איזה מבין מגישי הבקשות המתחרות הצליח לרכוש בארץ הכרה והוקרה לסימנו בקרב בציבור עד למועד הגשת בקשת הרישום {עמיר פרידמן סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תחרות בין הטוענים לזכות בסימן המסחר