דין שני משפטים

סעיף 24 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 קובע כדלקמן:

"24. דין שני משפטים
במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנדון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע נסתיים, רשאי בית-המשפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על-פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן."

ב- בש"א (ת"א) 159676/08 {אורלי רביבו נ' אמנון שומרון, עורך-דין, תק-של 2008(2), 12604 (2008)} נפסק מפי כב' השופטת אביגיל כהן:

"ג. בהתחשב בעובדה שפסק-דין בהליך הפלילי יוכל בנסיבות מסויימות לשמש כראיה לכאורה בהליך האזרחי על-פי סעיף 42א לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971, מה שלא ניתן לומר על פסק-הדין שיינתן בהליך האזרחי, וקבלתו כראיה לכאורה בהליך הפלילי, ובייחוד נוכח האמור בסעיף 24 לחוק איסור לשון הרע, מן הראוי לעכב את התובענה בהליך האזרחי עד למתן פסק-דין בהליך הפלילי."

ב- בש"א (ב"ש) 1499/05 {נבו יצחק נ' ד"ר אסתר לוצאטו, תק-של 2005(1), 35653 (2005)} נפסק מפי כב' השופטת נחמה נצר:

"לא יהיה זה גם למיותר להיזקק להוראת סעיף 24 לחוק לשון הרע, אשר קובעת:
'במשפט אזרחי בשל לשון הרע שנידון לאחר שמשפט פלילי נגד אותו אדם בשל אותה לשון הרע הסתיים, רשאי בית-משפט להסתמך על הממצאים העובדתיים, כולם או מקצתם, שנקבעו במשפט הפלילי על-פי הראיות שנגבו בו, בלי לחזור על גבייתן.'
הואיל והן התביעה האזרחית והן הקובלנה הפלילית מבוססות על אותה מסכת עובדתית, עצם קיומם של הליכים שונים, היא כשלעצמה, איננה נימוק להצדקת המשך בירורם של שני ההליכים, במיוחד כאשר בירור מקביל זה יגרום לכפל התדיינות, הטרדה של בעלי הדין ובית-המשפט והחמור מכל בעיניי, מצב שבו עשויים מותבים שיפוטיים שונים, להגיע להכרעות סותרות בנוגע לאותו עניין ממש.
לנוכח מטרתו ושיקוליו ההלכתיים של הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד", מוצאת אני לנכון לגזור על עצמי ריסון ולהימנע מלהמשיך ולדון בתובענה שבפניי, זאת עד לסיום ההליך האחר התלוי ועומד בין אותם צדדים.
ערה אני לכך, כי יתכן והעמדת ההליך תגרור אחריה פגיעה מסויימת בתובעים ואולם, פגיעה זו הינה מידתית וסבירה לנוכח הסכנה שבתי-המשפט השונים יגיעו למסקנות עובדתיות שונות ומנוגדות.
לפחות על דרך האנלוגיה, ניתן להפנות לפסק-דינו של השופט ריבלין ב- רע"א 9030/02 אורדובנד שיווק בע"מ נ' לוי ואח', שם נקבע בין היתר:
'אף שיתכן כי איחוד התביעה השניה עם הראשונה יסרבל קמעה את הדיון בתביעה השניה עדיין ייעל הדבר את ההליך בהשוואה להותרת המצב על כנו - מצב בו אותה שאלה מתבררת בשני הליכים שונים. יש אף סכנה שבית-המשפט יגיע למסקנות עובדתיות שונות ומנוגדות בכל אחד מהם.'
העולה מן המקובץ הינו, כי מצאתי לנכון במקרה דנן, להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב הליכי התובענה, כאשר התליה ועיכוב זה יעמדו בתוקפם עד לסיום הדיון בקובלנה הפלילית שהגישו התובעים נגד הנתבע.
כך נהג בית-המשפט ב- ת"א (ת"א) 29300/03 מעריב הוצאת מודעון נ' ח"כ שלום שמחון, תק-של 2003(4), 17657 (החלטת השופטת שבח מיום 01.10.03) וכן, ת"א (ת"א) 31988/03 פלד עמנואל נ' לוי, תק-של 2004(1), 23328 (החלטת השופטת שבח מיום 15.01.04).
הליכי התובענה מעוכבים, איפוא.
בא-כוח התובעים יהיה רשאי, לאחר שיסתיים הדיון בקובלנה הפלילית, לבקש כי בית-המשפט יחדש דיוניו בתביעה זו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

דין שני משפטים