botox
הספריה המשפטית
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות

הפרקים שבספר:

חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981- מבוא

במבוא להצעת החוק להגנה על הפרטיות (הצ"ח 453, י"ט באייר תש"ם, 05.05.80) נאמר:

"ביום ב' באלול תשל"ד (20 באוגוסט 1974) מינה שר המשפטים ועדה לבדיקת הדרכים להגנה על האזרח בפני פגיעה בצנעת הפרט. הועדה בראשותו של שופט בית-המשפט העליון יצחק כהן, נתבקשה להביא לפני שר המשפטים המלצותיה לחקיקה בנושא.
ביום א' בחשוון תשל"ז (25 באוקטובר 1976) הגישה הועדה את המלצותיה לשר המשפטים, והן הופצו בין גורמים ציבוריים שונים. עיקר המלצותיה גובשו בחוק המוצע.
הזכות לפרטיות, אף שהיא אחת מהזכויות שאינן ניתנות להגדרה מדוייקת, הרי תחומיה ברורים למדי; תחומי הזכות מתפרשים לגבי אותם עניינים של הפרט אשר על-פי מוסכמות חברתיות זכאי הפרט לשמרם לעצמו בלי שזולתו יתן להם פומבי ללא הסכמתו. הדעה המקובלת כיום היא שלא די בהגנה הניתנת לאדם על-פי הדין נגד פגיעה בגופו ובנכסיו אלא יש להבטיח הגנה גם בפני הפגיעה בפרטיות.
התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, ההתפתחות וגידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה, התחקות ובילוש ממרחק, התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים ופרטיים, הגידול המהיר של האוכלוסיה וצפיפות הדיור- כל אלה מביאים להחמרת הפגיעות בפרטיות. הפרט מוצא את עצמו חשוף לעיל כל בנושאים שהצנעה יפה להם והוא חש שענייניו האישיים האינטימיים ייהפכו - ללא הצדקה - לנחלת הציבור. מצב חדש זה יצר את הצורך לשריין את ההגנה על זכותו של אדם לפרטיות, ולמלא חלל משפטי בנושא שחשיבותו גדלה והולכת.
במקורות המשפט העברי הוכרה הפרטיות כראויה להגנה בתקופה קדומה, כפי שעולה מתוך מחקרו של ד"ר נחום רקובר "ההגנה על צנעת הפרט" (מחקרים וסבירות במשפט העברי, משרד המשפטים, חוברת ד', התש"ל-1970). הגנה זו באה לידי ביטוי בשמירה מפני דברים שנאמרו בנסיכות של אמון, בהגנה מפני קריאת אגרות של הזולת, ובשמירה על צנעת חייו של הפרט. אין לפגוע בפרטיותו שלהאדם בכניסה לרשותו ואף לא בצפיה מרשותו של הפוגע אל רשותו של הנפגע. מצד אחר, רשותו של אדם לא תשמש לו "עיר מקלט" כשהוא מנצל אותה לרעה, לסיכול השלטת החוק והמשפט.
הבעיה היחידה שהתלבטה בה ועדת כהן היא במציאת האיזון המתאים בין הזכות לפרטיות לבין הזכות של אמצעי התקשורת לאסוף ולפרסם ידיעות, וההכרח לנקיטת פעולות מסויימות בידי זרועות השלטון. הועדה נתנה דעתה לבעיה זו והציעה פתרון בקביעת מערכת של הגנות. הרעיון הטמון בהצעה האמורה אומץ בהצעת חוק זו.
האזנת סתר לא נדונה בחוק זה, פרט לקביעת איסור כללי על האזנה, משום שהנושא גובש בחוק נפרד. איסוף מידע במרכזי מחשבים - אף הוא אינו נדון בהצעה זו, משום שהנושא נדון בוועדה אחרת שמינה שר המשפטים, החוקרת בנפרד את סכנת הפגיעה הכרוכה בכך, והאמורה להמליץ על הדרכים למניעת הפגיעה."

בשער זה נעסוק בחוק הגנת הפרטיות תוך הדגשים על הזיקה לדיני האינטרנט,ה מחשבים והרשתות הציבוריות. יש להדגיש כי קיימת-כפי שראינו בדיון בחקיקה קודמת-בין הדינים השונים. לא מעט תביעות שנושאן חוק הגנת הפרטיות מוגשות אף בעילות שונות אחרות המושתתות על דינים מקבילים כגון חוק לשון הרע.